המכון למדיניות ואסטרטגיה IPS | אוניברסיטת רייכמן

מ השוואה בין שנת 2008 לבין -2018 ניכר כי ישנה עלייה בציונים במקצועות הריאליים והאנגלית. עם זאת ניכר למשל כי השפה ה אנגלית חלשה הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית מצב זה מצביע בין השאר על חוסר במורים בשפה האנגלית ועל המצב שבו התלמידים נפגעים מ חוסר בכוח אדם במערכת החינוך. השוואות בין ישראל למערכות חינוך של מדינות אחרות נעשות לרוב בהערכות בינלאומיות שונות כמו התוכנית להערכה בינלאומית של סטודנטים (PISA) מבחן PISA מטרת מחקר פיז"ה היא לבחון ולהשוות את רמת ההישגים הלימודיים של בני 15 במדינות שונות בעולם, מתוך שאיפה לשפר את שיטות החינוך ואת ההישגים הלימודיים בבתי הספר ובמערכות חינוך .

ניתן לראות כי ישראל מדורגת בחציון התחתון של המדינות וציוניה נמוכים משאר מדינות ה OECD . ניתן לראות כי ציוני דוברי הערבית נמוכים יותר מציוני דוברי העברית. ויודגש כי אין שיעור של תלמידים מצטיינים בחברה הערבית ומאידך מספר המתקשים הוא מעל לחמישים אחוזים . סביר להניח כי נתון זה מ תקשר לרמת ה פיקוח על מוסדות החינוך במגזר הערבי ולאחוזי הנשירה הגבוהי ם בחברה הערבית. (משה, .)2021 שיעורי נשירה: כיום מקובל להבחין בין נשירה גלויה לנשירה סמויה. נשירה גלויה משמעה ניתוק פיזי של נער או נערה ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם, כלומר עזיבת תלמידים שהיו רשומים ללימודים במסגרת חינוכית מוכרת כך שהם אינם רשומים בה עוד. נשירה סמויה היא היעדרות תכופה ממערכת החינ וך או נוכחות פסיבית בכיתה בלי שמתקיים תהליך של למידה משמעותית. התנהגות זו של תלמיד מכונה גם נוכח נפקד. בשנת 2020 נשרו בחינוך החרדי כ 2,967 תלמידים. בחינוך הערבי נשרו בתקופה זו כ 2,533 תלמידים ובחינוך הממלכתי ה עברי נשרו כ 3,239 ובדתי 844 (וינגנר, .)2022 שיעור הנשירה בישראל לשנת הלימודים 2020-2021 עמד על 5.5% . מדובר בעלייה קלה לעומת השנה הקודמת, שבה עמד שיעור הנשירה על 5.1% . חשוב לציין כי ישנם גורמים רבים שיכולים לתרום לשיעורי נשירה גבוהים, ביניהם גורמים סוציו- אקונומיים, משאבים לא מספקים בבית הספר והיעדר ת מיכה בתלמידים שנאבקים . ממשלת ישראל ומערכת החינוך פועלות לטפל בנושאים אלו ולשפר את שיעורי שימור התלמידים כפי שמדגיש משרד החינוך, אולם

7