המכון למדיניות ואסטרטגיה IPS | אוניברסיטת רייכמן

רפורמות במערכת החינוך: במהלך השנים ניזומו ויושמו מספר רפורמות במערכת החינוך. כולן על ידי שרים חדשים שנכנסו לתפקידם. למרבה הצער ועל רקע חילופי הממשל התכופים בישראל, בוטלו הרפורמות בכל פעם שהתבצעו חילופי שרים. לפי טרבלסי ( 2022 ) הרפורמה החדשה אשר הייתה אמורה להיכנס לתוקף מבוססת על החלפת הבחינות החיצוניות במקצועות ההומניים בבחינות פנימיות ועבודת גמר . עיקרי הרפורמה קובעים כי החל מהשנה הבאה התלמידים לא ייבחנו עוד ב 14-12 מבחנים, אלא ב- 5-4 בלבד. המקצועות שבהם ייבחנו התלמידים בבחינות חיצוניות יהיו אנגלית, מתמטיקה, שפה נוספת ומקצוע מוגבר. תלמיד יוכל להיבחן גם במקצוע מוגבר נוסף אם יבחר בכך, למשל מדעים או מדעי המחשב . בשל התפרקות הממשלה וכניסתה של ממשלת בנימין נתניהו החדשה, החליט השר הנכנס יואב קיש לבטל את הרפורמה אשר הציעה השרה היוצאת, בטענה כי ישנו קושי ביישום הרפורמה. שר החינוך החדש החליט להשיב את בחינות הבגרות במ קצועות ההומניים דוגמת: לשון, אנגלית, מתמטיקה ומקצועות ההגבר (טרבלסי, .)2023 ניתן לקבוע בוודאות כי השינ ויים בממשלה ( חילופי שרים כמעט כל שנתיים), ביטול רפורמות וה מצאת חלופות, מהוו ים עוד תהליך משברי במערכת החינוך אשר משפיע רבות על התלמידים ועל הישגיהם. גם רפורמת שר החינוך לשעבר שי פירון הנקראת "תוכנית למידה משמעותית" התבטלה. הרפורמה כללה והתמקדה ב שיפור הכשרת מורים ופיתוח מקצוע י, הגברת השימוש בטכנולוגיה בעת הלמידה ו קידום מערכת חינוך פלורליסטית ומכילה יותר, לרבות הכרה בתרבויות ובדתות מיעוטים. עיקרי התוכנית: 30% מהציון הסופי לבגרות של התלמיד ייקבע באמצעות הערכה חלופית כל ומר, עבודות מחקר, במטרה להקנות לתלמידים כישורים ומיומנויות המותאמים שיהפכו את הלמידה למשמעותית, מאתגרת ויצירתית יותר. בחינות הבגרות יתקיימו בכיתות י"א וי"ב בלבד במטרה לייצר רצף לימודי משמעותי תוך העמקת הלמידה ושיפורה. חובת לימודי מדעים כתנאי לזכאות לתעודת בגרות. חובת לימודי השכלה כללית כתנאי לזכאות לתעודת בגרות. שלוש שנים של מחויבות בקהילה ותרומה לחברה כתנאי לזכאות לתעודת בגרות. תוכנית זו התבטלה כאמור גם היא בעקבות חילופי הממשלה. ניתוח השוואתי בין מדינות האיחוד האירופי לבין מדינת ישראל: היקף תלמידים בכיתה: לפי וינינגר ( ,)2020 מצב צפיפות כיתות הלימוד בישראל גרוע במיוחד לעומת מרבית מדינות ה OECD . ממוצע התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי בישראל הינו 27 לעומת מדינות המערב שממוצען הינו 21 . בבתי הספר העל יסודי ממוצע התלמידים בכיתה בישראל הינו 28.1 לעומת מ מוצע מדינות ה OECD- בהם עומד הממוצע על 22.9 . בגני הילדים בישראל הממוצע הינו 22 לעומת מדינות ה OECD – שממוצען הינו 15.7 . חשוב לציין כי שיעור הילדים בישראל מתוך כלל האוכלוסייה גבוה יותר מן המדינות המפותחות אולם נתון זה אינו מצדיק את הנתונים הקשים. בכיתות י'–י" ב בשלוש מכל ארבע כיתות

5