ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך

297 | חולם, לוחם, מחנך

שנת הלימודים עמדה להיפתח, ובמקום לשוב לארץ שלחה יהודית מכתב ובו הודיעה שהיא מאוהבת ועומדת להינשא. על רוברט, בחיר לבה, סיפרה כמה דברים: הוא אינו יהודי, הוא בעל אינטלקט יוצא מן הכלל ולפרנסתו הוא עובד כעיתונאי. כדי שנוכל גם אנו להתרשם מפועלו של הבחור, צורפו למכתב מאמרים פרי עטו של הבעל המיועד. הם גם החליטו - כתבה יהודית - שלאחר נישואיהם יגיעו לארץ ויחיו בקיבוץ. במכתב חוזר הבעתי את אי שביעות רצוננו מהנישואים החפוזים. ניסיתי גם לרמוז על הבדלי החינוך ביניהם, שקשה יהיה לגשר עליהם. אבל האהבה היתה כאש בוערת בלבה של יהודית, ובסוף הקיץ נישאו השניים. לאחר ביקור קצר באיטליה הגיעו לארץ. כשהכרנו את רוברט לא התפלאנו כלל מדוע התאהבה בו בתנו. הוא היה בחור גבוה, בלונדיני ויפה. עם הגיעם לישראל, התנדבתי לארגן עבורם את המעבר לקיבוץ גבעת עוז שנוסד על ידי תלמידיי מהונגריה. יהודית השתלבה בהצלחה רבה בחיים השיתופיים, אבל רוברט האינטלקטואל התקשה להסתגל לעבודה. ידידיי מהקיבוץ סיפרו לנו, שהבחור תימהוני נמשך אל תימהוניים לא פחות ממנו, ושאינו מגלה רצון או יכולת השתלבות. בסיפא של הדברים ציינו שרק בגללי הוא אינו מסולק מהקיבוץ. כעבור שנה החליט הזוג הצעיר בעצמו לפרוש והגיע לחיות איתנו בדירתנו המרווחת באשקלון. יהודית מצאה עבודה בבית החולים המקומי ובעלה הקדיש את מיטב זמנו ומאמציו לחיפוש עבודה. המגורים המשותפים אפשרו לנו להעמיק את היכרותנו עם בחיר לבה של בתנו. היו לנו הצעות אחדות בשבילו. חשבנו, למשל, שכדאי לו להירשם לאוניברסיטה וללמוד בלשנות אנגלית, מקצוע בו היה בקיא מלימודיו הפרטיים. הצגתי אותו למורים לאנגלית בבית ספרי שסברו שהוא בהחלט יכול ללמד את המקצוע, אבל ציינו שעליו לרכוש השכלה פורמלית. חברתנו תיאה רבס, שהיתה מפקחת על לימודי האנגלית במשרד החינוך, התפעלה מרמתו האינטלקטואלית של האיש, אך גם היא טענה שבלי השכלה פורמלית לא יתקבל לשום בית ספר. נחושים לעזור בעניין ההשכלה הפורמלית, הצענו לממן את לימודיו של חתננו בירושלים. רוברט הוזמן לראיון באוניברסיטה העברית, וכשהגיעה ההודעה על קבלתו כסטודנט לבלשנות אנגלית, נסעה יהודית לירושלים לחפש דירה בשבילם. בתוך כך, רוברט התקבל לעבודה כפקיד קבלה באחד מבתי המלון באשקלון. כעבור ימים ספורים פוטר, כי לא הסכים לשתף פעולה עם הדרישה לברך באדיבות את האורחים בהיכנסם למלון. משהיה שוב מובטל, חזר למסורת הטיולים היומיים ללשכת העבודה. כששאלתי אותו פעם בייאושי האם אין זה חורה לו לדחות אפשרויות עבודה ובאותו הזמן לחיות על חשבוננו, השיב בכנות שלא מפריע לו בכלל.

מי שהעלה את הבעיות עם רוברט לרף חדש היה צבא ההגנה לישראל שחפץ לגייס את הבחור אל בן שורותיו. גם בעניין זה גילה רוברט התנגדות עקרונית, או