ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק שלישי

205 | חולם, לוחם, מחנך

הרגשתי כה בר מזל על צירוף המקרים שזימן אליי את המידע החשוב הזה. אסור לי לחזור לברטיסלבה עם השוטר, חשבתי מיד. עלי להיעלם, וכך גם לא ישיבו את משפחתי להונגריה. עוד בטרם יסתיים המסדר פניתי אל מנהל העבודה ושיתפתי אותו במתרחש. אמרתי לו שעליי לברוח עוד היום, וביקשתי את עזרתו כאסיר ותיק בעל בקיאות רבה ברזי המחנה. "יש לך מזל בחור", הוא ענה, "בדיוק קיבלתי פקודה לצאת עם עשרה אסירים לתחנת הרכבת כדי להביא משלוח של תפוחי אדמה למחנה. לך לצריף שלך והתכונן. אל תזוז משם עד שאקרא לך". שבתי אל מיטתי והתחלתי בהכנות ליציאה. ידעתי שכל עוד אני במחנה, עליי ללבוש בגדי אסירים, אך בחוץ אסור לי להופיע בהם. הפתרון היה פשוט. לבשתי את בגדיי הישנים, ומעליהם את מדי האסיר. מראה השכבות הקנה לי שמנמנות מסוימת, אך למי אכפת עתה מבעיות אסתטיות זניחות מעין אלה. ההכנות הללו גזלו זמן רב, ובינתיים סיפרו לי חברים דוברי סלובקית שהרמקול מזמין אותי שוב ושוב להתייצב במפקדה. מה שפר מזלי שידעתי לשם מה מזמנים אותי להתייצב אצלם. לו הייתי נענה לפקודה שנשמעה ברמקול, הכל היה קורה אחרת. שמחתי מאוד גם על אנדרלמוסיית מקומות השינה. ידעתי שלא יוכלו למצוא אותי, גם אם יחפשוני. כמובן שלא אתייצב לעבודה בשעה שתיים. קיוויתי שבאותה שעה כבר אהיה מחוץ להרי החושך. כך עברו שעות ארוכות ומתוחות עד שנתבשרתי שמנהל העבודה קורא לי. ברגליים רועדות ולב פועם מיהרתי אל שער המחנה, שם עמדה משאית שהמתינה לי ולאסירים נוספים שגויסו למשימה. כולנו עלינו עליה, מחפשים מקום לשבת. והנה מגיע מנהל העבודה ומורה לי לשכב על הבטן. בשלב זה לא היה לי כל מושג מה התוכנית ולמה עליי להיצמד לרצפת המשאית, אך עשיתי כפי שנתבקשתי. כשהגענו אל שער המחנה, ניגש אלינו השומר וספר את כל האסירים שהיו במשאית, חוץ ממני, שכן הייתי כאמור שכוב על בטני, מוסתר על ידי הדפנות. ברגע שיצאנו מהשער והמשאית החלה מתרחקת מעיניהם הבוחנות של השומרים, יכולתי לקום על רגליי. כעבור דקות מספר, ראיתי למולי את תחנת הרכבת. המשאית החלה להאט ומנהל העבודה הורה לי לקפוץ בטרם נעצור. הוא איחל לי הצלחה בדרכי וחיבק אותי בלבביות, ואני זינקתי מהרכב הנוסע. עתה היה עליי לחמוק מהשוטרים שישבו בתא הנהג. החשתי את צעדיי והתחבאתי בין הקרונות החונים על המסילה. המשאית התרחקה, ואני נשמתי לרווחה. השלב הראשון בתוכנית הבריחה הוכתר בהצלחה.

יצאתי לדרך. בסמוך לתחנה ראיתי אפיק של נחל אכזב. ירדתי חיש קל לבקעה רדודה אך נסתרת מעיניים בוחנות שעלולות לעבור במקום. בחסות המסתור