ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק שלישי
197 | חולם, לוחם, מחנך
11 פרק קבלת פנים בברטיסלבה
הנסיעה הארוכה עמדה להגיע אל קצה כשמתוך החשכה החלו לנצנץ אורות
הכרך. לשאלתי השיב הנהג כי אכן, אנו בפאתי ברטיסלבה. הגענו אל היעד.
השמחה שטפה כל תא בגופי המיוגע. המאמצים היו גדולים, התקלות כמעט הכשילו אותנו, המתח והעצבים היו לעתים בלתי נסבלים. רעבנו, צמאנו, אבל הנה, בסופו של דבר הצלחנו להתגבר על כל הקשיים. האופטימיות חזרה אליי. מכאן והלאה, הכל בוודאי ילך חלק בעזרת החברים המחכים לנו. לפתע הבחנתי במרחק-מה במכונית שנעמדה באמצע הכביש, ולידה שתי דמויות. ככל שהתקרבנו הלכה התמונה והתבהרה, גם בתוך החשכה. אין ספק כי מדובר במכונית משטרה ובדמויות לבושות מדים. נהג המונית המשיך בנסיעה, אך לפתע נעצר, נענה לסימן מהשוטרים. כשפתח הנהג את החלון, ניגש אליו אחד השוטרים ודיבר אליו בסלובקית. אני מבין רק מילה אחת - דוקומנט. הנהג מגיש את תעודותיו, מביט בנו כשואל מדוע אין אנו עושים כמותו. "אמור לו שאין לנו תעודות", אני משיב לשאלתו האילמת. אחרי שיחה קצרה בסלובקית ממנה לא הבנו דבר, הרכב המשטרתי מתחיל לנסוע ואנו אחריו. הנהג מסביר כי אנו עצורים ונוסעים לתחנת המשטרה. כמו לא די בעיכוב המיותר הזה, הוסיף הנהג שמן על המדורה. "חבל שלא גיליתם לי שאתם בלתי חוקיים. עשרות כניסות יש לברטיסלבה. הייתי יכול להכניס אתכם ממקום בטוח". התפתחות זו אמנם מדאיגה מעט, שהרי מוטב היה להגיע עד הלום ללא התערבות משטרתית, אבל גם לכך הכינו אותנו. היתקלות בשלטונות החוק, אמרו בבודפשט, תגרור אחת משתי תוצאות אפשריות: או שחרור בעזרת החברים וקשריהם הטובים, או גירוש לאוסטריה כאזרחים חסרי נתינות. האפשרות השנייה היתה, למעשה, המצב הרצוי מבחינתנו. כך או כך, גם אם מעצר אינו החוויה הקוסמת ביותר, אנו חשנו ביטחון שההרפתקה שלנו תסתיים בטוב. סמכנו על עזרת החברים וגם על ליברליות המשטרה הסלובקית דאז.
Made with FlippingBook - Share PDF online