ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק שלישי
משה קניג ד״ר | 154
האם שם מחכה לנו המכשיר המיוחל. "לא", ענה האיכר, ובמילה בודדת זו כמו דחף אותי מראש הצוק אל תהומות הייאוש. עכשיו כבר נתקפתי זעם רצחני. "לך לעזאזל!", קראתי לעברו, "ולידיעתך, ברגע שנגיע לכפר, ניגש למשטרה לדווח על איכר שיכור וחסר מצפון שבגללו אנחנו כאן. התנהלותך המבישה גורמת לכך שאנחנו מעדיפים לקבל את העונש המגיע לנו עבור חציה בלתי חוקית של הגבול, ורק לא לבלות לילה נוסף תחת כיפת השמיים ללא שינה וללא אוכל עם שני ילדים קטנים". הצהרה זועמת זו לא הותירה את האיכר אדיש. בשצף קצף של דיבור, ניסה להניא אותי מנקיטת צעד פזיז כזה. אם נסגיר את עצמנו למשטרה, הוסיף ופנה ללבי, ימיט הדבר אסון עליו ועל משפחתו. הוא יישלח לכלא לשנים ארוכות וילדיו הרבים ימותו ברעב. על אף שבלבי לא היו כל רחמים על המבריח הכושל, הרגעתי אותו. בטון רגוע יותר הוספתי כי לא איבדנו תקווה להיחלץ מהסבך, אך בשלב זה אנו מוותרים על ההדרכה וממשיכים לבד.
Made with FlippingBook - Share PDF online