ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק ראשון

21 | חולם, לוחם, מחנך

לאחר מספר ימים קשים בבית הריק, הצליח אבי לקבל הלוואה קטנה ולשלם חלק מהחוב. תמורת התחייבות לשלם את מה שנותר, שוחררה תכולת הבית ואנו הרגשנו טוב יותר לאור הפגישה המחודשת עם חפצינו. למרבה הצער, חרף כל מאמציו, אבי לא הצליח לעמוד בתשלומים מאחר שמצב העסק המשיך להיות בכי רע. העיקולים החוזרים הביאו את הוריי למסקנה שאין ברירה – כדי לסגור את החוב יש לבצע ניתוח כואב: מכירת נכסים. הסוסים, העגלות והמכונית נמכרו, והמפעל הצטמצם למינימום ההכרחי כדי להמשיך ולהכניס פרנסה - שישה סוסים ושלוש עגלות. כדי לחסוך בשכר הדירה עזבנו את הבית המשפחתי שלנו ועברנו לדירה קטנה בבניין. הסוסים שוכנו באורווה קטנה שנשכרה בקרבת מקום. בדירה הקטנה בת שני החדרים שכנו עתה ארבע נפשות: הוריי, אחי - שהיה גרוש לזמן קצר מאשתו - ואני. באותם ימים הייתי סטודנט בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת בודפשט ותלמיד בית הספר העל תיכוני של בית המדרש לרבנים. על אף שהיה עליי להקדיש זמן רב ללימודיי, נאלצתי לעבוד קשה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. יומיום הייתי מבלה שעות ארוכות במתן שעורים פרטיים לתלמידים שהתקשו בלימודיהם. עבודה זו היתה מתגמלת מבחינה כספית וכך הפכתי להיות המפרנס העיקרי של המשפחה המצומצמת. העסק המוקטן של אבי כמעט ולא היווה עוד מקור הכנסה. אבי היה שבור ומדוכא. מדי יום היה מבלה את כל שעות אחר הצהרים ליד הטלפון בניסיונות נואשים להשיג עבודה למרכבות, אך ללא הצלחה מרובה. המצב הכספי גובה מחיר בריאותי באחד הימים לקה אבא בהתקף לב. הרופא המשפחתי, הלא הוא בן דודי, הגיע מידית וטיפל בו. אבא שרד את התקף הלב, אך הבדיקה היסודית שנערכה בגינו העלתה כי הוא חולה אנוש וזקוק להשגחה מתמדת. בהתייעצות משפחתית הוחלט למכור את המעט שנותר ממפעל התובלה, כדי לאפשר לאבא לנוח ולהפסיק לבלות את זמנו בתחושות כישלון ועצב. במשך זמן מה לאחר מכן הייתי המפרנס היחיד של המשפחה. כעבור חודשים מספר השתפר מצבו הכלכלי של אחי. הוא מצא עבודה ואף הפך להיות איש אמיד. בעקבות התמורות החיוביות, הוא עזב את ביתנו וחזר אל אשתו, ממנה התגרש קודם לכן. יעקב נהג לתרום מדי פעם לפרנסת המשפחה, אך היתה זו תרומה בסתר. לאשתו אסור היה לדעת על כך, הדגיש שוב ושוב. אני נשארתי עם הורי החולים והמשכתי בחיי. שנות חייו האחרונות של אבי היו רגועות, אך הוקדשו לשמירה מוקפדת על בריאותו הרופפת. משנשאר ללא מפעל התובלה, לא היתה לו עוד תעסוקה והוא פרש גם מהפעילות הציבורית.