ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

168 2023 נובמבר 566 ידע למידע

ובמשך זמן ההפסקה. גם בפעילות נלווית במקום העבודה יש להשתמש במבחן של סבירות ורלוונטיות. מהלכה למעשה, נקבע כי במקרה דנן, לא מתקיימת זיקה סבירה לעבודה. מדובר בגילוף מוצרי עץ, שעה שהמערער במפעל עבד כרתך. הוא נהג להגיע למפעל טרם תחילת שעות העבודה לצורך עיסוקו הפרטי, ואירוע התאונה התרחש שלא במסגרת שעות עבודתו. העובד בחר להביא חומרים שאינם של המעסיק, בשעות שאינן שעות העבודה השגרתיות במפעל, ובעבודה שאינה מהסוג המקובל במפעל. בהיעדר זיקה סבירה כלשהי לעבודה, כבר לפי המבחן הראשון שעניינו מהות הפעולה, ניתן לקבוע כי לא מדובר בפגיעה בעבודה. יתרה מכך, כדי לבצע את פעולת הניסור, הביא המערער דיסק לחיתוך עץ, שאינו חלק מציוד המפעל, ואותו הרכיב על כלי עבודה של המעסיק תוך שפירק את המיגון. שימוש בכלי של המעסיק, שלא למטרה שנועד לה, ללא אמצעי המיגון המובנים במכשיר – חושף את המערער לסיכון שיש בו כדי לנתק כל זיקה סבירה לעבודה. נפסק כי הפעולה שבה נפגע המערער, במהותה היא חסרת זיקה למקום העבודה, לסוג העבודה הנעשה במקום העבודה, ולשעת העבודה. פגיעת המערער אף אירעה כאשר השתמש בכלי של המעסיק, אשר ההגנה הקבועה בו הוסרה על ידו, והורכב בו אביזר שהמערער הביא מביתו. משכך הזיקה הסבירה לעבודה בנסיבות אלו אינה קיימת. סוף דבר לסיכום, הערעור נדחה.

במהלך ביצוע העבודה שהמערער מבצע כרגיל, אבל בשונה מאחרים התאונה קרתה במקום העבודה ולא מחוצה לו. בעניין בן ), דובר בעובד 01-98/ לולו (דב"ע (ארצי) לט המשמש מחסנאי במפעל שבו קיימת נגריה. המעסיק נהג לאפשר לעובדיו לבצע בנגריה עבודות לצורכיהם הפרטיים תוך קבלת אישור לכך מראש ובכתב. לעובד ניתן היתר ובמהלך הקצעת קרש הוא נפגע. פעולה זו נעשתה לאחר שסיים לבצע עבודת פריקה. בית הדין הארצי קבע כי מדובר בפגיעה בעבודה, וכי העובדה שהעובד עשה בזמן הפגיעה "לעצמו", אינה מוציאה את האירוע מגדר תאונת עבודה. בית הדין סבר כי הפעולה שביצע העובד התיישבה עם הנהוג במפעל, הייתה באישור מפורש של המעסיק ובוצעה בשעות העבודה. זאת ועוד, נקבע כי כאשר עובד נפגע אגב ביצוע פעולה לתועלתו אישית במקום העבודה הרי הוא נטל הפסקה מסוימת מביצועה השוטף של העבודה לטובת מעסיקו. בפגיעה הנגרמת במהלך הפסקה קצרה להחלפת אוויר וכוח, וככל שניתן להשקיף על פעולות שבוצעו במהלכה כעל פעולות להחלפת כוחות, מבחינת משכן, מהותן וסבירותן – עשויה לחול עליהן חזקת הסיבתיות. כך למשל, כאשר העובד נוטל הפסקה קצרה לצורך הליכה לשירותים, הכנה או רכישה של משקה מרענן, או הליכה קצרה לחילוץ עצמות. יש להניח כי הפסקות אלה מטיבות עם העובד ומקדמות את אינטרס המעסיק שכן הן תורמות ) המחוקק 4 ( 80 לפיריון העבודה. בסעיף הסדיר את הפגיעות שנגרמות אגב הפסקות לצורך סעודה וקבע כי יש להתחשב במבחני הסבירות במרחק המקום ממקום העבודה