עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עיתון אוניברסיטת בן גוריון בנגב -

לא ישברו אותנו האוניברסיטה הושפעה באופן ישיר ממלחמת מעבדות | הימים 12 ומבנים ספגו נזקים כבדים, חברי וחברות סגל פונו מבתיהם ההרוסים, והפעילות | בקמפוס הופסקה מנגד, כמו במצבי חירום קודמים, גם הפעם רוחה האיתנה של קהילת האוניברסיטה לא | שעת מבחן | נשברה גיליון מיוחד

2025 ספטמבר-אוקטובר | תשרי-חשון תשפ"ו | 146 גיליון

דבר המערכת

מקצועית אלא של תקווה, עתיד ומאמץ אישי אדיר. נושא זה מסוקר בהמשך הגיליון, בדגש על סיפורו של פרופ' אהוד אוחנה. ובכל זאת מתוך ההריסות – נובטים ניצנים של התחדשות. בצל הקשיים והתסכול, החלה האוניברסיטה בהנהגתו של הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ במהלך מאורגן וממוקד לתיקון ושיקום הנזקים. צוותים מקצועיים עבדו מסביב לשעון על מנת להחזיר את המבנים לכשירות, וקהילת האוניברסיטה כולה – חברות וחברי סגל, סטודנטים וסטודנטיות, עובדות ועובדים מנהליים – התגייסה כדי להבטיח ששנת הלימודים תשפ"ו, הבאה עלינו לטובה, תיפתח ברגל ימין. התשוקה להמשיך וללמוד, לחקור וליצור לא דעכה. אולי להפך – היא נעשתה עמוקה יותר. מתוך ההריסות קמה תחושת שליחות מחודשת, משולבת ברצון להוכיח שלמרות הכול - הלהבה

הימים" לא פסחה 12 "מלחמת על מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, ואוניברסיטת בן גוריון בנגב הייתה בין הנפגעות הקשות. הפגיעה לא הייתה רק סמלית — הטילים וההדף גרמו נזק ממשי למבנים מרכזיים בקמפוס, כולל כיתות לימוד, מעבדות מחקר, כמו גם הספרייה המרכזית על שם ארן ומרכז הספורט. מה שהיה הלב הפועם של קהילת חוקרים וסטודנטים, הפך בבת אחת לאתר בנייה המצריך עבודות שיקום ותיקון יסודיות. ההרס איננו רק חומרי. מחקרים רבים שנמשכו במשך חודשים ואף שנים – נאספו, נותחו ונכתבו בקפדנות – ירדו לטמיון. מחקרים מסוימים ניזוקו ללא תקנה עם המעבדות שנפגעו, בעיקר בתחומי המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; אחרים נקטעו באיבם בשל תנאי השטח והיעדר הגישה לחומרים ולציוד. עבור חוקרים רבים, מדובר באובדן לא רק של עבודה

אוניברסיטת בן-גוריון תמיד הייתה סמל לעמידה איתנה בנגב, מגדלור של ידע בלב המדבר. היום, היא גם סמל לעמידה של רוח האדם מול המציאות הקשה ביותר. אחרי עבודה רבה, הקמפוס שוב רוחש פעילות; קולות מהדהדים בין כתליו וחלומות חדשים נרקמים לאיטם

דף הבית | 2

מה בגיליון

חוקר בחזית פרופ' אהוד אוחנה

5-4

עקורה בארצה פרופ' דורית ניצן

7-6

האקדמית תבער לנצח. במהלך הקיץ, ובזמן שהשגרה האוניברסיטאית עדיין עטפה MD אותנו, הוענקו תוארי לבוגרי בית הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן. היה זה טקס מרשים ומרגש שסימן את סיומה של דרך ארוכה ואת ראשיתה של שליחות חדשה.תוך זמן קצר מצאו עצמם הרופאים החדשים בבתי החולים ברחבי הארץ, שם המתינו להם מאות פצועים ונפגעים שפונו לחדרי המיון בעטיה של המלחמה. בלי תקופת הסתגלות, מעמדם השתנה: לא עוד סטודנטים בכיתות הלימוד, אלא רופאים של ממש הנושאים באחריות - מרגיעים, מטפלים ומרפאים. בעודם נושאים איתם את ערכי ההכשרה הקלינית והאנושית שקיבלו במהלך לימודיהם, הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערך הרפואי הלאומי – ובכך הוכיחו שוב את חשיבותה העצומה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לחוסנה של מדינת ישראל.

בסיומה של שנת הלימודים תשפ"ה התווספו למשפחה המורחבת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אלפי בוגרים חדשים. הם יהיו שגרירים של המוסד שהכשיר אותם ובכל אשר יפנו יישאו איתם את רוח בן-גוריון. יסודותיה האמיתיים של האוניברסיטה נשענים על אנשים - הם אלה הנושאים את רוחה, מעניקים לה משמעות וממשיכים לעצב את דרכה. אוניברסיטת בן-גוריון תמיד הייתה סמל לעמידה איתנה בנגב, מגדלור של ידע בלב המדבר. היום, היא גם סמל לעמידה של רוח האדם מול המציאות הקשה ביותר. אחרי עבודה רבה, הקמפוס שוב רוחש פעילות; קולות מהדהדים בין כתליו וחלומות חדשים נרקמים לאיטם.

11-10 מהנדס וארכיאולוג ד"ר עמי נדיר

13-12 מחלונות לחלומות שושי קסאי

15-14 מהמרכול לאקדמיה דריה לונדינה

המחלקה לפרסומים ודוברות מופק על–ידי: אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ׳ רשיון מס חיים זלקאי עורך וכתב ראשי: דני מכליס צילום: צוות אי. אר. דיזיין עיצוב: 08-6461281 טלפון : 08-6477674 פקס: zalkai @ bgu.ac.il דוא״ל : אתר אינטרנט: https://digitaler.cld.bz/BenGurion

תמונת השער הספרייה המרכזית על שם ארן עם הזגוגיות המנופצות בחזיתה

שנדע רק ימים טובים, מערכת 'אבג'

@bgu.uni

אבג

@bengurionu

| אבג 3 |

בוחנים את הנזקים: פרופ' אהוד אוחנה במעבדתו ההרוסה; הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ בבניין הפתולוגיה

מתגייסים להצלת המחקר האוניברסיטה משקיעה מאמצים ואמצעים כדי לשקם את הנזקים הפיסיים שנגרמו בתחומי הקמפוס פרופ' אהוד אוחנה, שמעבדתו נהרסה מפגיעת הטיל האיראני במרכז | " הימים 12 במהלך "מלחמת הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, שואב עידוד מהתוכנית לחדש את פעילותה ולצייד אותה במכשור "הצלנו חלק מהדגימות ואפילו הצלחנו לבצע ניסוי חדש", הוא מגלה | חדש ומתקדם

של מספר חוקרים, אמר הנשיא: מעבדות, ועבודות 9 "נהרסו כאן מחקר משמעותיות ירדו לטמיון. מעבדתו של פרופ' אהוד אוחנה ספגה את הפגיעה הקשה ביותר, ואנחנו מתגייסים לעזרתו. נזמין ציוד חדש ונעשה כמיטב יכולתנו כדי שהמעבדה שלו תחזור לתפקוד מלא״. פרופ' אוחנה, חבר סגל המחלקה

לביוכימיה ופרמקולוגיה קלינית, עדיין 26- מתקשה לעכל את אירועי ה ביוני. בשעה שהוא ובני משפחתו שהו בממ"ד, פילח טיל איראני את גג מבנה האשפוז הישן בבית החולים סורוקה והחריב שטח גדול סביבו, כולל מעבדתו של החוקר הבכיר מהפקולטה למדעי הבריאות. "מיד הבנתי שמדובר במעבדה שלנו", סיפר.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב משקיעה מאמצים ואמצעים כדי לשקם את הנזקים הפיסיים שנגרמו בתחומי הימים". 12 הקמפוס במהלך "מלחמת נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, סייר באתרים שנפגעו ועמד מקרוב על היקף הנזקים. בהתייחסו להשפעה ההרסנית של המלחמה על תשתיות ומבנים, וכן על פעילותם

4 חוסן ארגוני |

"נחזיר את המצב לקדמותו" ויקו חדד, מנהל מרכז הספורט האוניברסיטאי, מאחד כוחות כדי להתאושש מהנזק הכבד שנגרם למתקן משמעותי במתחם

בהגיעו למקום, הוא התקשה לזהות את המעבדה. הטיל חדר שתי קומות ונבלם בתקרה. הקירות התעוותו, שברי ריהוט היו פזורים ברדיוס גדול. כל האזור היה מוצף מים. מלווה באנשי פיקוד העורף נכנס אוחנה למעבדה וניסה להציל מתוך המקררים דגימות יקרות ערך מבחינה מדעית. בעיקר אמורים הדברים לגבי דגימות שנאספו מחולים לצורכי מחקר. "נכנסנו עם קסדות, פתחנו מקררים וניסינו להציל מה שאפשר", שיחזר פרופ' אוחנה. "הדגימות ניזוקו מההדף ומהפסקת החשמל. הטיל השמיד כמה מקררים שבהם נשמרו כל חומרי המחקר. הפגיעה הישירה הסבה נזקים עצומים ברכוש וגם קטעה באיבה פעילות מחקרית ענפה. במשך תקופה ארוכה עבדנו על פיתוח תרופות למחלות חשוכות מרפא. שנה של 20 החשש הגדול הוא שכמעט מחקרים בתחום ההנדסה הגנטית ירדו לטמיון. אבל אנחנו לא מתייאשים. להיפך, העברנו את הדגימות והמכשירים למעבדות אחרות, וניסינו להבין איך ממשיכים הלאה. לשמחתנו, הצלנו חלק מהדגימות ואפילו הצלחנו לבצע ניסוי חדש".

באמצע האולם, התקרה, הקירות, החלונות והדלתות – הכול שבור עם חורים בכל מקום. הרגשה נוראית. מיד חושבים על הפרקטיקה - איך מפעילים את הקייטנות, ומחזירים את הספורטאים לשגרה. מכיוון שהאולם פעל ברציפות מדי יום, משעות הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות, הבנתי שנוצרה פה בעיה אמיתית. לצערי אין לנו אולם חלופי, אבל למזלנו אנחנו בפגרה מבחינת פעילות ספורטיבית תחרותית. הבעיה תהיה אקוטית כשהליגות בענפים השונים תתחדש. בינתיים אנחנו מאלתרים פתרונות, את קורס מדריכי הכדורעף קיימנו בעומר, והתאמנו בעוד מקומות. ייתכן שקבוצת הכדורגל באולמות תעתיק את משחקיה לאולם הספורט בערד. יעברו חודשים רבים, אולי אפילו יותר משנה, עד שנתקן הכול ונחזיר את אולם הספורט לכשירות מלאה. ייקח זמן, אבל בסופו של דבר הכול יחזור לקדמותו".

ביוני 27- ל 26- בלילה שבין ה צוטטו גורמים במשמרות המהפכה האסלאמית בהתייחסם לפגיעה הישירה בסורוקה. אותם גורמים טענו כי הטיל פספס את המטרה. שעות לאחר הדיווח 24- פחות מ מטהרן נורה מטח נוסף לאזור היציאה המזרחית מבאר שבע, ממנו נפגע מתקן משמעותי במרכז הספורט האוניברסיטאי. ויקו חדד, מנהל מרכז הספורט, שיחזר את האירועים: "ביום שישי בצהריים שוב נורה מטח טילים לבאר שבע. לאחר היציאה מהממ"ד, התקשרתי למוקד הביטחון כדי לבדוק שהכול בסדר, בתקווה שפספסו אותנו. 'איזה פספסו? נפל אצלך באולם הספורט', אמר לי המוקדן באדישות". ויקו מתאר את המשך השתלשלות האירועים: "הגעתי למקום בשיא המהירות. הייתי בשוק ממה שראיתי – הפרקט הרוס כולו, בור פעור

5 | אבג

מתנדבי "לב אחד" מסייעים לפרופ' דורית ניצן בדירתה ההרוסה (צילום פרטי)

פרופ' דורית ניצן, ראש התוכנית לרפואת חירום בפקולטה למדעי הבריאות, פונתה מדירתה בעקבות חזרתה אל "השגרה המנחמת", כלשונה, התאפשרה בזכות הסיוע | פגיעת טיל איראני באזור מגוריה והתמיכה שקיבלה מהאוניברסיטה אספה את השברים פרופ' דורית ניצן היא אחת

כשנתיים, כשנפרדה מבתה מיה בנתיב העשרה. סוג של מחקר השוואתי בנסיבות עגומות. דורית לוקחת אוויר ומוסיפה פרטים: "מאז שעזבנו את הדירה בבאר שבע אני חיה בתחושת 'נבצרות'. זוהי בדיוק אותה תחושה שליוותה אותי כשנפרדנו ממיה, בתנו הבכורה, והמשפחה המדהימה שלנו באוקטובר 6- בנתיב העשרה ב . בחצות של אותו הלילה 2023 חזרנו הביתה ולכן גם אז לא

היינו באירוע הטראומטי עצמו". בבאר שבע הדיווח התקבל כמעט בזמן אמיתי: "מחוץ לבניין ההרוס התגודדו שכנים. קיבלו אותנו בחיבוק. כולם סייעו לכולם. צוותי החירום מעיריית באר שבע ומתנדבים רבים הקיפו את זירת הנפילה. פיקוד העורף, המשטרה, ומגן דוד אדום היו לצידנו. גם נציגי מס רכוש הגיעו למקום בהתרעה קצרה. כשהמלונות בעיר התמלאו, פינו אותנו

מתוך עשרות חברות וחברי סגל האוניברסיטה שפונו מבתיהם ההרוסים בעקבות מתקפת הטילים האיראנית. תיכף תבינו מדוע סיפורה הוא יוצא דופן. זוהי הפעם השנייה בתוך פחות משנתיים שהמזל מאיר לה ביוני, בערב שלפני 19- פנים: ב פגיעת הטיל האיראני בבניין הסמוך למקום מגוריה, היא ובעלה עזבו את משכנם; בדיוק באוקטובר לפני 6- כפי שקרה ב

6 התעוזה מנצחת |

סטודנטיאלית. נפעמים עמדנו לנוכח התרומה של כל כך הרבה גורמים למען הקהילה". האוניברסיטה ניצבה מאחוריה לכל אורך הדרך. "הסטודנטים, הנשיא, הרקטור, דיקנית הפקולטה למדעי הבריאות - כולם יצאו מגדרם כדי להקל עלינו. בזכותם חזרנו למקום העבודה ולשגרה המנחמת". סיפורה האישי של דורית מרתק, הימים". 12 בלי קשר ל"מלחמת הילדה החיננית שנולדה בבאר שבע, ארזה ופרקה מזוודות בלא מעט תחנות לאורך חייה, ועברה מסלול קידום מרשים בתחומי הרפואה ובריאות הציבור, תורמת מכישוריה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתוקף תפקידיה כמנהלת בית הספר לבריאות הציבור והתוכנית לתואר שני ברפואת חירום, וכראשת "המרכז לבריאות אחת, מערכות מזון וחוסן". מי שעד לא מכבר מילאה תפקיד בכיר בארגון הבריאות העולמי, התנסתה שוב במצב חירום כמו מצבי חירום רבים שאליהם נחשפה קודם לכן. "עכשיו יותר מתמיד, אוכלוסיית הדרום והנגב עצמו, כמו גם בית הספר לבריאות הציבור, הפכו את 'בן-גוריון' לבית חם עבורי", היא אומרת. האם יש משהו שתקחי איתך מהאירועים הקשים שחוויתם? "הבטחתי לעצמי שאתנדב יותר ואתרום יותר, כמו אלה שעזרו לנו. אני מלאת התפעלות מהאנשים והנשים שמרכיבים את הנשמה הייחודית של האוניברסיטה שלנו. סולידריות ואכפתיות הן חלק ממרכיבי החוסן שלנו. זכינו".

למלון בים המלח. ואז הגיעו המלאכיות ממשאבי אנוש מהאוניברסיטה שלנו. לא רק שהן תמכו וסייעו, הן גם היפנו . כך נשארנו Utel אותנו ל באותה השכונה, מוקפים בחברי סגל האוניברסיטה ובצוותים ממשאבי אנוש והמלונית".

דורית נולדה בבאר שבע ומגיל שלוש נדדה בארץ ומחוצה לה. מהמחנה הצבאי בצריפין, עברה עם הוריה לפרדס כץ ולחיפה, עד שמשפחתה תקעה יתד בראשון לציון. היא המשיכה לנדוד. מקיבוץ יקום המריאה לארצות הברית, ומאז שהצטרפה לארגון הבריאות העולמי, שנים, שהתה 20- לפני כ במספר מדינות, ביניהן סרביה ואוקראינה. בטרם שבה הביתה עבדה במרכז האירופאי של הארגון בדנמרק. במשך כל השנים שילבה עבודת שטח עם מחקר והוראה. דורית היא דיאטנית ורופאת ילדים, בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ומיד אחרי הסטאז' המשיכה בהכשרה ובעבודה בארצות הברית. את תת-ההתמחות בגסטרואנטרולוגיה ותזונת ילדים עשתה בבית החולים לילדים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שם סיימה בבריאות הציבור. MPH גם תואר בתפקידה האחרון בארגון הבריאות העולמי, עמדה בראש מערך החירום של הארגון 53 באזור אירופה, המופקד על מדינות, כולל ישראל. משימות מורכבות היו לה בין השאר באוקראינה, שם ניהלה את הסיוע ההומניטרי, בדגש על רפואה ובריאות. בחירום כבשגרה

ואז הגיעו המלאכיות ממשאבי אנוש

בהתחשב במסע הייסורים שעברו בתה ובני משפחתה מאז באוקטובר, אין לדורית יותר 7 מדי סיבות להתלונן. היא אפילו מרשה לעצמה להגדיר את המצב שלה ושל בעלה כ"עקורים פריבילגים". הייתה זו שעתם היפה ביותר של ארגוני המתנדבים, כמו למשל ״לב אחד״ – סיוע אזרחי בחירום". דורית: "מתנדבי ׳לב אחד׳ עזרו לנו לפנות את הזכוכיות, את שברי הקירות שהתמוטטו בתוך הבית, את הרהיטים ההרוסים ואת כל מה שהתפרק מעוצמת ההדף של הטיל. סטודנטים שלנו לרפואה והנדסה, שהיו חלק מ'לב אחד', הטו כתף. באר שבע היא עיר מהאוניברסיטה שלנו. לא רק שהן תמכו וסייעו, הן . Utel גם היפנו אותנו ל כך נשארנו באותה שכונה, מוקפים בחברים מהסגל, ובמיוחד בצוותים ממשאבי אנוש והמלונית

7 | אבג

הכי טובים שיש כמה עובדות שכדאי לדעת על מקבלי התארים שלנו בשנת הלימודים תשפ"ה

טובים השניים ורד קורן פוקס סיימה במקביל לימודי רפואה ותואר שלישי במדעי הרפואה

המציאות הביטחונית המורכבת חייבה את בוגרי בית הספר לרפואה רבים מהם | לעבור את טבילת האש הראשונה מוקדם מהצפוי טיפלו בפצועים שפונו לבתי החולים במהלך המלחמה עם איראן להסיר את הכובע סיימו מסלול מפרך. בוגרי בית הספר לרפואה ע"ש ג'ויס וארווינג גולדמן

הכי הרבה בוגרים 345 סטודנטיות וסטודנטים סיימו תואר ראשון במחלקה למדעי המחשב

יותר בוגרות

אזורים נרחבים בתחומו. ההתגייסות למען הנפגעים הייתה מהירה. ברחבי הארץ כולה הורגשה תרומתם של אנשי המערך הרפואי באוניברסיטת בן-גוריון. סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה לרפואת חירום סייעו בפינוי חולים לבתי החולים והשתתפו בפעולות מצילות חיים. הם פעלו בשיתוף פעולה עם מד"א ומשרד הבריאות, תוך שהם משתמשים בידע ובמיומנויות שרכשו במהלך לימודיהם. חלקם השתלבו במשמרות בתחנות מד"א, אחרים הגיעו לסורוקה והצטרפו לצוותי הפינוי באמבולנסים. פעילותם משקפת את תחושת האחריות והמסירות שהפקולטה שואפת להקנות להם, כעולה מדברי פרופ' רלי הרשקוביץ, דיקנית הפקולטה למדעי הבריאות, שמונתה לאחרונה ליושבת ראש

רופאים ורופאות חדשים, 186 בוגרי בית-הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון, לא הספיקו לנוח על זרי הדפנה. בסיומו של מסלול לימודים מפרך, ובתום טקס מרגש , MD שבו הוענקו להם תוארי השתבשו תוכניותיהם. חלק גדול מהם טיפל בפצועים שפונו לבתי החולים במהלך הימים" שהסבה 12 "מלחמת נזקים כבדים בגוף ובנפש. פגיעות קשות נגרמו גם למתקנים רפואיים המשמשים את הסטודנטים לרפואה במהלך לימודיהם, חלקם יצא מכלל שימוש בעקבות המהלומה שספג המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. כידוע, טיל בליסטי ששוגר מאיראן התפוצץ בליבו של בית החולים והחריב

2,466 סטודנטים

2,784 סטודנטיות

הבוגר הכי צעיר 20 בן איתמר גולומב סיים תואר ראשון במדעי המחשב

הבוגר הכי מבוגר 81 בן ד"ר עמי נדיר סיים תואר שלישי בארכיאולוגיה הפקולטה הכי פוריה 1,640 סטודנטים וסטודנטיות סיימו תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי בפקולטה למדעי ההנדסה

8

רפואת חירום |

פורום דיקני הרפואה בישראל. "הסטודנטים שלנו פעלו באחריות ובמסירות כדי לעזור לאנשים ברגעים קריטיים", אמרה הדיקנית. "זה מוכיח שאנחנו מכשירים כאן אנשי מקצוע טובים וערכיים". ד"ר אורן וכט, ראש המחלקה לרפואת חירום, הוסיף: "הייתי מלא גאווה לראות את הסטודנטים פועלים במהירות ובמקצועיות תחת לחץ. פעילותם לצד צוותי מד"א, בסורוקה ובבתי החולים השונים, הייתה חשובה ומשמעותית מאוד". את השקט היחסי שקדם להתלקחות המלחמתית עם איראן ניצלה האוניברסיטה כדי לכבד את בוגרי בית הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן. הם הגיעו לרגע הגדול בתום מסלול מפרך, שש שנים אורכו. הענקת התארים נעשתה במעמד נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, ובנוכחות הרקטור פרופ' חיים היימס ומנהל בית הספר לרפואה פרופ' רועי

קיסוס. באותו מעמד הוענק אות על מפעל חיים לפרופסורים שמעון גליק ועמנואל סיקולר. בנקודת הזמן הזאת איש לא שיער בנפשו שפגישתם הבאה של חלק מהנוכחים תתקיים על הריסות מבנים שניזוקו ללא תקנה בתחומי הפקולטה למדעי הבריאות. לכל אורך לימודיהם התגייסו הסטודנטים לרפואה בבן גוריון למען הקהילה. בהקשר זה ראוי לציין גם את שקד בן שושן, סטודנטית בבית הספר לרפואה, על זכייתה במלגת "מצוינות במעורבות חברתית" ע"ש ד"ר אילנה הרמן. בנימוקים להענקת המלגה צוין כי שקד משלבת בעשייתה ערכים של נתינה, חמלה ומנהיגות – בדיוק כפי שחלמה וקידמה ד"ר אילנה הרמן ז"ל, רופאה שהותירה חותם עמוק בטיפול הרפואי והאנושי בישראל. לצד לימודיה האינטנסיביים, שקד היא גם

פרמדיקית בשירות מילואים פעיל, ופעילה בעמותת "הגל שלי" לקידום בני נוער בסיכון דרך התמודדות עם אתגרי הגלישה והחיים. סיום שנת הלימודים צוין גם בחלוקת תוארי דוקטור לפילוסופיה בוגרות ובוגרי בית הספר 193- ל ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן. פרט פיקנטי: שתיים ממסיימות התואר היוקרתי הן אם ובתה שהתחילו את המסלול ביחד וסיימו יחד. האם סיימה דוקטורט בהנדסת אנרגיה, והבת קיבלה דוקטורט בהנדסת ביוטכנולוגיה. (סיפורו המרתק של אחד מבוגרי קרייטמן - בהמשך הגיליון). למעט הדוקטורים החדשים, התווספו השנה למשפחה המורחבת בוגרים, מסיימי 4,850 של בן-גוריון תואר ראשון, תואר שני ומקבלי תעודת הוראה. ראוי לציין את העלייה שחלה השנה במספרם של בוגרי הפקולטה למדעי ההנדסה – אשתקד, 1066 בוגרים לעומת 1340 בוגרים. 274 גידול של

9 | אבג

זן נדיר שנה, הוא למד בטכניון והוכשר להיות מהנדס. כשיצא 52 בתחילת דרכו האקדמית, לפני לגמלאות שינה כיוון, והצטרף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כסטודנט לתואר שלישי בבית הספר הוא בירך על המוגמר וסיים דוקטורט בארכיאולוגיה 81 קרייטמן ללימודי מחקר מתקדמים. בגיל

שנה לאחר שסיים את 52 לימודיו בטכניון, עמי נדיר צירף למאזנו תואר נוסף – דוקטור לארכיאולוגיה מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ככה זה אצלו: נוברים בעבר ומגלים שמדובר במקצוע עם עתיד. , פעיל, סקרן וטעון 81 הוא בן במאגרי אנרגיה כמעט בלתי נדלים. בזמן שרבים מבני גילו הורידו הילוך, עמי לחץ על דוושת הגז וחישב מסלול מחדש. הרחבת הידע המדעי שלו דחפה אותו לעבר העתיד בסיוע מקצוע מהעבר הרחוק. אומרים שאין חכם כבעל ניסיון, ועמי חלק את חוכמתו וניסיונו המקצועי עם חבריו לכיתה. לצדו על ספסל הלימודים ישבו תלמידים שטרם נולדו בעת שלמד הנדסה בטכניון. אז מה הניע את המהנדס החיפאי לעלות על מסלול הלימודים לתואר שלישי? עיון בקורות חייו המרתקים עשוי לפתור את התעלומה. . בחיל 1944 הוא נולד בשנת עד 1962 הים שירת משנת , ובתפקידו הצה"לי 1969 האחרון פיקד על ספינת טורפדו. עם שחרורו למד תעשייה וניהול בטכניון. עד יציאתו לגמלאות עסק בתחומי ההנדסה והכלכלה. בבסיס החלטתו לשנות כיוון

מנבטים נמצאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב והוא הצטרף לשורותיה , כסטודנט לתואר 2022 בשנת שלישי בארכיאולוגיה. האוניברסיטה הנושאת את שמו של ראש הממשלה הראשון קרצה לעמי והוא נשבה בקסמה. אחרי תקופת התאקלמות קצרה כבר הסתגל לנופים המשתנים. בחיפושיו אחר מנחה לדוקטורט נפגש עם פרופ' חיים גולדפוס. "הוא הרים את הכפפה והסכים להנחות אותי בעבודת הדוקטורט שמשלבת תחומים של ארכיאולוגיה וכלכלה. בהמשך הצטרף לצוות המנחים פרופ' יצחק מאיר שליווה את המחקר מקרוב. שניהם ושאר המרצים במחלקה אימצו אותי בחום". את הדרך מעיר הכרמל לבירת הנגב נדיר עובר פעמיים בשבוע. "עולים על הרכבת, יש זמן לעיון בחומר ומגיעים לשערי האוניברסיטה. כיף אמיתי". ומה תגיד לאלה הפורשים לגמלאות ומתחבטים לגבי מציאת עיסוק בשעות הפנאי? "חשוב לגלות עולם חדש שטרם הכרתם. יחד עם לימודים מתקדמים מ ֵֵמ ַַד באוניברסיטה מקבלים חדש לחיים. לצדו צוברים חוויות חדשות ויש שפע של זמן להתעמק בנושאים שטרם נחקרו. שכל אחד יבחר נושא לטעמו. החוויה מובטחת".

– מהנדסה למדעי הרוח, עמד רצונו "להרחיב את יריעת התצפית על העולם סביבי", כלשונו. לימודיו במסגרת "שומע חופשי" באוניברסיטת חיפה רק הגבירו את התיאבון והסקרנות של עמי. הלהבה האקדמית בערה בו ובתום התלבטות קצרה החל את לימודיו בחוג ללימודי סיים 2017 ארץ ישראל. בשנת תואר שני ובעודו מרחיב את אופקיו נחשף למכמני היישובים הגדולים בנגב מהתקופה הרומית והביזנטית. "רציתי להבין מה עשו בעבר יותר אנשים באזור הקשה הזה לעומת היום", מסביר עמי וזיק של התלהבות ניצת בעיניו. כמטחווי קשת יחד עם לימודים מתקדמים באוניברסיטה מקבלים אַחֵֵר לַַחַַיים אחר מ ֵֵמ ַַד לחיים. לצדו מתווספות חוויות חדשות, ויש שפע של זמן להתעמק בנושאים שטרם נחקרו. שכל אחד יבחר נושא לטעמו. החוויה מובטחת

10 אמנות האפשר |

גילה עולם חדש. ד"ר עמי נדיר בחורבת מבצר ראש מיה על הכרמל (צילום: שחר נדיר)

| אבג 11

שותפים לחוויה עוצמתית, ניצן קידר ומקונן פנטה (צילום באדיבות המחלקה למעורבות חברתית)

שיתוף הפעולה ביניהם | הוא מאשדוד, היא מבת חפר. שניהם סטודנטים בבית הספר לרפואה על שם גולדמן תרם להעשרת עולמם של אסירים, משתתפי התוכנית "חלונות לחלומות" שמציינת תריסר שנים להיווסדה לתת את הנשמה ואת הלב

מקונן פנטה וניצן קידר, סטודנט וסטודנטית בבית הספר לרפואה ע"ש גולדמן, מגשימים בלימודיהם ובפעילותם הקהילתית, כמדריכי אסירים בתוכנית 'חלונות לחלומות', חלומות אישיים. שניהם ליוו את התלמידים מקרוב והדריכו אותם במסגרת הקורס "מבוא לרפואה". "התוכנית 'חלונות לחלומות בקמפוס' מהווה עבורנו נקודת מפגש משמעותית בין עולמות – מספסל הלימודים כסטודנטים לרפואה אל עמדת המרצה מול האסירים", הם אומרים. "למרות ניסיון קודם בהדרכה, זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי קשר כל כך מעמיק ומרגש סביב למידה", מציין מקונן. "הסקרנות, השאלות, והרצון שלהם להבין לעומק עוררו גם בי תשוקה לדעת ולחקור עוד. הרגעים

שזהו המפתח להזדמנויות והצלחה בעתיד. כבר מגיל צעיר גילה סקרנות רבה כלפי גוף האדם ועולם הרפואה. במהלך לימודיו התיכוניים הרחיב את כל יחידות הלימוד בכל המקצועות האפשריים. "עשיתי זאת מתוך מחשבה שבעתיד, כשאבחר תחום לימודים אקדמי, יהיו בפניי אפשרויות רבות ואוכל לבחור בתחום שארצה לעסוק בו", הוא מדגיש. בסיום התיכון למד בישיבה, ובהמשך התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. עם תום השירות הצבאי הדריך בני נוער מאוכלוסיות מגוונות, ובין השאר יזם והקים קבוצה שמלווה בני נוער בתקופת התיכון ומכוונת אותם לשירות צבאי משמעותי. במהלך תקופה זו, כשהתחיל לחשוב על תחום הלימודים המועדף עליו, עבר קורס חובשים

שבהם האסירים שיתפו מידע מעולמם האישי, לצד ההקשבה ההדדית והכבוד ביניהם, יצרו מרחב יוצא דופן. עבורי זו הייתה חוויה משמעותית, כזו שאקח איתי גם הלאה". וניצן מוסיפה: "כמו בפרויקט 'חלונות לחלומות', כך גם ברפואה עצמה, ניתנת לי ההזדמנות לפגוש אנשים שונים, אוכלוסיות שלא חשבתי שאוכל להתחבר אליהן ולהיות שם באמת, כדי לעשות שינוי שהוא הרבה מעבר לטיפול רפואי". מקונן פנטה נולד וגדל באשדוד להורים שעלו מאתיופיה והתמודדו עם אתגרי העלייה וההתאקלמות. מאז ילדותו, הוריו דחפו אותו ואת אחיו להשקיע בלימודים, מתוך אמונה

12 מעורבות בקהילה |

במד"א. "הקורס חשף אותי לעולם הרפואה מזווית מקצועית – לימודי אנטומיה, גישות טיפול באנשים ועוד – ועורר בי עניין עמוק. במסגרת הקורס הרגשתי שהסקרנות שלי רק מתעצמת, ובשלב הזה כבר ידעתי שהרפואה היא התחום שבו אני רוצה ללמוד ולעסוק בעתיד". מקונן ניגש למבחני הקבלה לרפואה בבן-גוריון – ועבר אותם בהצלחה. ״התקבלתי ללימודים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, בית ספר ייחודי בגישתו, המדגיש את הקשר האנושי ואת הרפואה הקלינית כבר משלב מוקדם". בעיניו, עצם הקבלה למסלול לימודים כה יוקרתי והעיסוק ברפואה הם זכות גדולה. "מדובר בהגשמת חלום", מציין מקונן. איך התייחסו הוריך ושאר בני המשפחה להחלטתך לפנות ללימודי רפואה? "הם תמכו בי לאורך כל הדרך, והם גאים מאוד – במיוחד על רקע העובדה שלהם לא הייתה הזדמנות לרכוש השכלה אוניברסיטאית, ואילו בוגרים 150 בתריסר שנים של "חלונות 12- סיום הקורס ה לחלומות" צוין בקיץ האחרון בטקס מרגש בנוכחות בוגרי התוכנית, ראשי האוניברסיטה ונציגי שירות בתי הסוהר. הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ כיבד את האירוע בנוכחותו. שיתוף הפעולה בין המחלקה למעורבות חברתית, בראשותה של עו"ד ורד סרוסי כ"ץ, ושירות בתי הסוהר הוליד את התוכנית שהייתה ראשונה מסוגה ופורצת דרך במסגרת המוסדות האקדמיים בישראל. היא יצאה לפועל מתוך שאיפה

מסוים, ההתנסות המוצלחת עם מטוסים וצוותי טיסה חיזקה אצלי את הרצון ללמוד מקצוע מאתגר כמו רפואה". בין לבין, אהבתה של ניצן לבעלי חיים הביאה אותה לעבוד במרפאה וטרינרית במשך ארבע שנים, כשבמקביל התנדבה למגן דוד אדום, כחובשת ו"שם אני נחשפת לרגעים שמזכירים לי למה בחרתי במקצוע הזה". לדבריה, את ההחלטה הסופית ללמוד רפואה היא קיבלה לא רק מתוך רצון לעזור, אלא מתוך קריאה פנימית. "תמיד נמשכתי לרגעים שבהם צריך להישאר יציבה בסביבה סוערת - להיות עוגן של רוגע ונוכחות". זוהי השנה השנייה שבה היא משתתפת בתוכנית "חלונות לחלומות" ועוצמת החוויות רק הולכת ומתגברת. "אני בהחלט יכולה להעיד על כך שכל אסיר הוא עולם ומלואו; לכל אחד מהם יש את הסיפור שלו ואת תכונות האופי שלו, אך יש מכנה משותף לכולם: הסקרנות והרצון ללמוד ולהתפתח, משהו שלא רואים בכל מקום. הייתה לי את . הזכות לחוות את זה" עולמם. שושי קסאי, רכזת גיוון באוניברסיטה, ניהלה את התוכנית. האסיר ע. סיכם את חוויית הלימודים בבן-גוריון מנקודת מבטו: "כשנכנסתי לקורס, לא דמיינתי לרגע שאגיע למקום כזה – מוסד אקדמי, קורס ברפואה, מפגש עם מרצים מאוניברסיטת בן-גוריון. מי האמין שבנקודה כל כך חשוכה בחיים אפשר להדליק את האור. הטעימה הזו מהעולם האקדמי עוררה בי משהו. היא גרמה לי לרצות יותר. להאמין שאני יכול. והיא חידדה לי משפט אחד פשוט, שהוא היום האמת הכי גדולה שלי: חלומות לא נשארים רק בראש. אפשר להגשים אותם. וזוהי רק ההתחלה".

אנחנו, ילדיהם, כן זכינו לכך. זו הצלחה שמרגשת את כולנו". , מהיישוב 26 ניצן קידר, בת הקהילתי בת חפר. מאז שהיא זוכרת את עצמה, אמנות הייתה חלק בלתי נפרד ממנה — דרך לביטוי, ליצירה ולריפוי. "אני אוהבת ליצור, לבנות ולעצב מאפס - תהליך שדומה בעיניי לרפואה: דיוק, רגש, והרבה הקשבה לפרטים הקטנים". מתי ידעת שזה הכיוון שלך בחיים? "בתיכון הרחבתי מגמות מדעיות בידיעה שאני רוצה להיות רופאה. עם זאת, האישור הפנימי לבחירה זו הגיע דווקא לאחר התיכון, במהלך שירותי כפקחית טיסה בחיל האוויר - תפקיד שאמנם אינו קשור ישירות לעולם הרפואה, אך הציב אותי בהתמודדות עם מצבי קיצון ואתגרים מורכבים, שדרשו קבלת החלטות מהירה ופתרון קונפליקטים בזמן אמת. במובן להטמיע באסירים את האמונה שהם יכולים להשתלב בחברה הנורמטיבית. פתיחת שערי האקדמיה לפני קהלים מגוונים, מרקע שונה, משתלבת עם התפיסה שהאוניברסיטה שייכת לכולם. מתחילת התוכנית סיימו אסירים. רובם 150- אותה יותר מ סיימו לרצות את עונשם והשתלבו מחדש בחיי הקהילה. את המחזור האחרון שנפתח בחודש מרץ והסתיים בקיץ סיימו אסירים מבתי סוהר בדרום הארץ. צוות מרצים על טהרת חברי סגל וסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשף אותם לתחומי לימוד שונים, כמו רפואה, כלכלה וגיאוגרפיה, והעשיר את

13 | אבג

דריה לונדינה עלתה מסנט פטרסבורג, שם למדה בפקולטה לביולוגיה, ובהגיעה לישראל עבדה לצד | " בתור קופאית במרכול עד שהשאירה מאחוריה את הקופה הרושמת ו"עלתה לאקדמיה לימודיה כסטודנטית שנה ב' במחלקה למדעי החיים, היא מתקינה מצלמות, מושכת כבלים ומייצרת ארונות תקשורת בחברה פרטית מהקופה בסופרמרקט למעבדות מדעי החיים

וחיפשתי תוכנית שמתאימה למה שאני מחפשת. כך הגעתי ללימודים במחלקה למדעי החיים", היא אומרת. האם המעבר מהתוכנית "עולים לאקדמיה" ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה לא היה קשה מדי? לא היה קל ללמוד בתוכנית. " בכל יום למדנו עברית וגם לקחנו קורסים מתוך תוכנית הלימודים של האוניברסיטה. קושי נוסף היה שבעלי ואני נשארנו לגור בראשון לציון בגלל עבודתו. בלית ברירה חמישה ימים בשבוע נשארתי בבאר שבע וחזרתי הביתה בסופי שבוע". כיצד התגברת על הקשיים? "למרות מורכבותה, התוכנית נתנה לנו הזדמנות מצוינת לקדם את השאיפות שלנו. משרד הקליטה מממן את לימודי העולים החדשים רק אם הם יתקבלו לאוניברסיטה תוך שלוש שנים מיום העלייה לישראל. במהלך שלוש השנים האלה, צריך ללמוד את השפה לרמה הנדרשת ולעבור את המבחן הפסיכומטרי. קיבלנו מימון ללימודי העברית והוענקה לנו מלגה על הישגים אקדמיים טובים. אני ממש אסירת תודה למקימי התוכנית ולתורמיה".

בכירי האוניברסיטה, המאיישים את תפקידי הניהול הגבוהים ביותר, היו פעם עולים חדשים: הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ עלה מארצות הברית, סגנו לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, ג'ף קיי, עלה מסקוטלנד, הרקטור פרופ' חיים היימס הוא יליד אנגליה, וסגניתו פרופ' לואיזה משי עלתה מברית המועצות לשעבר. בהשראתה של משי, ובשיתוף פעולה עם גורמים נוספים באוניברסיטה ומחוצה לה, נולדה התוכנית "עולים לאקדמיה". זוהי השנה הרביעית לפעילותה של התוכנית, ובוגריה המצטיינים, שמתקבלים ללימודים אקדמיים כסטודנטים מן המניין, מעידים על הצלחתה. אחת מהם היא דריה לונדינה, סטודנטית במחלקה למדעי החיים. היא נולדה וגדלה בסנט פטרסבורג, עיר תיירותית ברוסיה, שם למדה בפקולטה לביולוגיה ועבדה במעבדה לפיזיולוגיה. פלישת רוסיה לאוקראינה ופתיחת המלחמה ביניהן קטעו את לימודיה. היא ובעלה עלו לישראל, יחד עם חיות המחמד שלהם. בסיוע בני משפחה שקלטו אותם בישראל, ובעזרת גורמים נוספים, קיבלה אזרחות והצטרפה למעגל העבודה. בני

הזוג תקעו יתד בראשון לציון ולפרנסתם עבדו כחצי שנה בתור קופאים בסופרמרקט. "זו הייתה התקופה הכי קשה בחיים שלי", אומרת דריה. "מאוד מתיש לעבוד בתור קופאית, כי שעות ביום, 12-10 צריך לעבוד שישה ימים בשבוע. השכר נמוך, והלקוחות מתווכחים כל הזמן. סבלתי מעייפות כרונית ומתסכול על כך שאני לא ממש מבינה מה הלקוחות, שדיברו איתי עברית בטון כועס, מבקשים. ממש התגעגעתי לעבודה שלי במעבדה ברוסיה". הסבה מקצועית הייתה בלתי נמנעת, וכיום לצד לימודיה כסטודנטית שנה ב' במחלקה למדעי החיים, היא מתקינה מצלמות, מושכת כבלים ומייצרת ארונות תקשורת בחברה פרטית. מדובר בעבודה פיזית קשה, ועדיין פחות מייגעת מעבודתה בסופרמרקט. על התוכנית "עולים לאקדמיה" שמעה לראשונה דרך אמצעי התקשורת. מוּנעת על-ידי הרצון לחזור לעבודה ההולמת את כישוריה נרשמה לתוכנית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "היה ברור לי שבלי תואר אקדמי לא אוכל לעסוק במקצוע שלי,

14 הגשמה עצמית |

מול אלו אתגרים נאלצת להתמודד במהלך לימודייך באוניברסיטה? "המעבר לאוניברסיטה היה קשה. בהתחלה התעייפתי מאוד בהרצאות שהועברו בשפה העברית; אבל בסוף הסמסטר זה נהיה קל יותר, אפילו עברתי את המבחנים שנכתבו בעברית, ולא תורגמו לאנגלית. קושי נוסף נבע מכך שרוב החברים והחברות שלי מ'עולים לאקדמיה' נקלטו במחלקות אחרות באוניברסיטה ואני כמעט לא נפגשת איתם". מה משך אותך במחלקה למדעי החיים? האם תמליצי לחברייך וחברותייך לעבור מסלול דומה? "בחרתי במדעי החיים כי זה הכי קרוב למה שלמדתי ברוסיה ולמה שאני רוצה לעסוק בו בעתיד. לעולים חדשים אחרים שהתקבלו לאוניברסיטת בן-גוריון אני ממליצה לחפש משהו שהם אוהבים – זה יעזור להם במציאת עבודה או בלימודים לתארים מתקדמים. וכן, אני אשמח מאוד אם מישהו מהקבוצה החדשה של התוכנית יבחר ללמוד במחלקה שלי". כמה מילים על ההרגשה להיות במדינה שנמצאת במלחמה כמעט שנתיים ברציפות? שלושה ימים לאחר תחילת ״ המלחמה, טיל פגע בבית של השכנים שלנו. הסתתרנו בממ''ד והרעש היה הכי מפחיד ששמעתי בחיי. עם זאת, בישראל מוכנים טוב יותר למצבים כאלה בהשוואה למדינות אחרות". תוכניות ושאיפות לעתיד? "אני רוצה לסיים את התואר הראשון ולהמשיך לתואר שני, והכי חשוב - למצוא מעבדה טובה ולעסוק במחקר משמעותי ומרתק".

הקשיים חישלו אותה. דריה לונדינה

15 | אבג

לוחם למען ביטחון המדינה ולמען ההשכלה הגבוהה. יהושע זמרה (צילומים מתוך הארכיון הפרטי של משפחת זמרה)

פרקי חייו של יהושע זמרה ז"ל גדושים בפעילות ציונית ובפעילות הקשורה בביטחון המדינה; הוא מעורבותו במהלכים שקדמו להקמת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | היה חלוץ במלוא מובן המילה נחשפת כאן לראשונה יריית הפתיחה להקמת האוניברסיטה

16

רוח ישראלית |

המשימה, שנראתה אז כמעט דמיונית, קרמה עור וגידים של 60- בתחילת שנות ה המילניום הקודם. הוקמה "ועדה יוזמת" והיא גלגלה את הרעיון לפתחו של ראש הממשלה דאז, לוי אשכול. הלה חבר לשר החינוך זלמן ארן ולבן-גוריון, והשלושה החלו לפעול בשיתוף פעולה כדי לממש את התוכנית. אנשים טובים באמצע הדרך התגייסו אף הם למשימה. ראש עיריית באר שבע, דוד טוביהו, ריכז סביבו "נבחרת חלומות" שכללה את ד"ר וניה הדרי, ממקימי הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג); יצחק ורדימון, מנהל מחוז הדרום במשרד הפנים; קלמן פורת, יו"ר איגוד התעשיינים בבאר שבע; ויהושע זמרה, מנהל המכון הפדגוגי בבאר שבע. פרקי חייו של זמרה גדושים בפעילות ציונית ובפעילות הקשורה בביטחון המדינה. כאן המקום להתוודע אליו ולהוקיר את תרומתו להקמת האוניברסיטה שלנו. סיפור חייו מדהים, כמעט בלתי נתפס. יהושע נולד ובגיל שנה 1918 בדמשק בשנת התייתם מאביו. כך שבאוצר המילים שלו חסרה המילה "אבא". אביו היה חייט בצבא הטורקי, ומשפחתו הצטרפה אליו בנדודיו. לאחר מותו 5 הגיעה משפחתו, שמנתה נפשות (אם וארבעה ילדים), לפת לחם ולעיתים סבלה מחרפת רעב של ממש. בשנת חזרה המשפחה לארץ 1920 ישראל והתגוררה בירושלים. מפאת המצב החומרי הקשה,

פוזרו ארבעת הבנים במוסדות ליתומים בסיוע ועד היתומים הספרדי בירושלים. אחיו הבכור עבד במסגרות. האח האחר נכנס לבית היתומים הספרדי ושני הצעירים, יהושע ועוד אחד מאחיו, נקלטו בבית הספר החקלאי 'מאיר שפיה', ששימש גם ככפר נוער, ליד זיכרון יעקב. היישוב היהודי המצומצם בארץ ישראל של אותן שנים היה נתון בסכנה מתמדת. הואיל והכפר היה מנותק מיישובים אחרים, אפשר היה לקיים שם אימונים צבאיים כמעט ללא הגבלה. מפקדים בכירים של ההגנה התאמנו במקום, "בהשגחת" ילדי הכפר שתצפתו על דרכי הגישה למטווח המאולתר לבל ישובשו האימונים על ידי אורחים בלתי קרואים. כאן נוצר הקשר של יהושע הצעיר עם הושבע 13 ביטחון ישראל. בגיל להגנה והיה אחראי על הנשקיה, צורף באופן רשמי 1929 ובשנת לרשימות השמירה על הכפר, לצד הבוגרים ממנו והמבוגרים. זו הייתה "יריית הפתיחה" למה שעתיד להפוך ברבות השנים לקריירה בתחומי עשייה רבים ומשמעותיים. ,1932 בסיום לימודיו, בשנת עזב את חיי הכפר והידק את קשריו עם ההגנה. הוא שולב ביחידת הקשר, אשר העבירה ידיעות באמצעים שונים - בין אם בשפת המורס, באמצעות דגלים, או באמצעות איתותים שנעשו בעזרת מראות ופנסים. בראיון שהתקיים בארכיון הנגב ע"ש דוד טוביהו שבספריית ארן,

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שנים 55 ציינה לא מכבר להיווסדה, והיא כיום החשובה מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל. אוניברסיטה שמשנה מציאות, שהחלוציות היא נשמת שנה את 55 אפה, שמגשימה כבר השליחות שהועידו לה מייסדיה: להפריח את השממה וליצור יש מאין, בכל המובנים, ובמעגלים הולכים ומתרחבים. פירות עמלה פורצים גבולות ומשנים מציאות וחיים בעולם כולו. יצאו ממנה חוקרים וחוקרות בעלי שם עולמי, אלפי טייסי קרב של חיל האוויר הישראלי שילבו את קורס הטיס הצה"לי עם לימודים תחת המטרייה האקדמית של 'בן-גוריון', ורבים מבין רבבות הבוגרים שסיימו כאן את לימודיהם משמשים כשגרירי האוניברסיטה ברחבי העולם. הדרך לפסגה הייתה קשה וארוכה. הרעיון הנועז להביא חינוך גבוה לנגב נולד במוחו של דוד בן-גוריון בעקבות הקמת המדינה. ההחלטה לנקוט בהליכים הדרושים לביצוע גאוותו של יהושע זמרה הייתה על כך שהקורס האוניברסיטאי הראשון התקיים במכון הביולוגי, ועוד יותר מכך שהיה יד ימינו של דוד טוביהו, ראש עיריית באר שבע, בכל תהליך הקמתו של המכון להשכלה גבוהה בנגב

>>> המשך בעמוד הבא

17

| אבג

צעירים ממקומות שונים". בירושלים, אליה חזר בשנת , ביקש יהושע להרחיב את 1935 אופקיו; להשיג זכאות לתעודת בגרות וללמוד באקדמיה. את לימודי הערב בגימנסיה מימן מהשכר שהרוויח מעבודתו כפועל בניין. מורים מהשורה הראשונה לימדו אותו. בלטו מעל כולם – האחים אהרון ואפרים קצ'לסקי, לימים מדענים בעלי שם עולמי. אפרים קצ'לסקי שינה את שמו לקציר, ובהמשך דרכו התמנה לנשיאה הרביעי של מדינת ישראל. המרד הערבי הגדול שהתחולל 1939-1936 בארץ בשנים נבע, להערכת היסטוריונים, מהתסיסה של ערביי הארץ לנוכח גלי העלייה היהודית

והתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל. המאורעות הגיעו לירושלים, ויהושע נאלץ לקטוע את לימודיו. כחבר בהגנה נשלח לשמור על שכונות יהודיות מפני פורעים ערביים, ו"בזמנו החופשי" עבר קורסים מצילי חיים במסגרת מגן דוד אדום. עם הזמן, פיקד על גדוד המתנדבים של מד"א בעיר הבירה. במהלך מלחמת העולם השנייה פעל זמרה במסגרת הש"י, שירות המודיעין של ארגון ההגנה שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של המדינה. בסיום מלחמת העצמאות למד באוניברסיטה העברית ביולוגיה לתואר ראשון ולתואר שני ולאחר מכן הדריך מורים בתחומי מומחיותו.

המשך מהעמוד הקודם >>>

ועיקריו הגיעו לידינו בסיועה של מרים וזאנה, סיפר זמרה על הפרק המרתק בחייו: "בזמן שהמשטרה הבריטית רדפה אותנו, הגיעו לחדרה עולים בדרך בלתי לגאלית, ותפקידנו היה להוביל אותם מחוף הים לקיבוצים השונים. היינו צריכים למצוא נתיב בין הפרדסים, בין הים ליישוב, להעביר אותם למקומות אחרים, שם הם נטמעו בין חברי הקיבוצים ויצאו לעבודה. בני נוער רבים עלו מגרמניה בדרך לא דרך ובשבילנו, יושבי הארץ, זו הייתה ממש חוויה נפלאה לראות שלמרות המצב הקשה בארץ, נוהרים לכאן יהודים

יהושע זמורה מעביר שיעור לתלמידי המכון הביולוגי בבאר שבע

רוח ישראלית | 18

אב ומייסד

אשתו, לאה, עבדה במשרד החוץ ועל סף יציאת המשפחה לשליחות בברזיל פנה אליו טוביהו בהצעה להקים מכון פדגוגי למדעי הטבע בבירת הנגב. מסתבר שזו הייתה הצעה שאי אפשר היה לסרב לה. המעבר מירושלים לבאר שבע היה כרוך בוויתורים שונים, והתלוו אליו קשיים רבים. ואף על פי כן, נוע תנוע דרומה. למען התפקיד ויתר זמרה על תנאים טובים והצעות מעניינות והגיע לנגב "בלב שלם ומתוך אידיאליזם", כהגדרתו. "ראינו בזה חלוציות, לא רק שלנו, אלא של כל אלה שהגיעו בתקופה ההיא לב"ש ועבדו כאן בתנאים קשים". התשתית למכון הביולוגי בבירת , ובמהלך 1960- הנגב הונחה ב בנייתו התהדקו קשריו של זמרה עם טוביהו; גאוותו הייתה על כך שהקורס האוניברסיטאי הראשון התקיים במכון הביולוגי, ועוד יותר מכך שהיה יד ימינו של טוביהו בכל תהליך הקמתו של המכון להשכלה גבוהה בנגב. "הוא נועץ בי תכופות", סיפר. באמירה שניתן לפרש כנבואה, הוסיף זמרה בראיון לארכיון טוביהו: "הרעיון שהעלה טוביהו התבסס על הדעה שכל עיר חייבת לפתח חיי תרבות ברמה גבוהה ולהעניק חינוך לבניה, כדי שיוכלו להגיע ללימודים אקדמיים, ובכך למשוך צעירים ובעלי משפחות לחיות בה. "טוביהו האמין שעתידה של העיר תלוי בהתפתחותה האקדמית. בעיניו, הקמת אוניברסיטה הייתה צעד חיוני להתפתחותה של באר שבע

ושל הנגב כולו - ואפשר לומר בדיעבד, שהוא צדק". יותר מאוחר נוסד באופן רשמי 'המכון להשכלה גבוהה בנגב'. הלימודים היו בפיקוח אקדמי של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון ויצמן למדע. מספר הסטודנטים בשנה הראשונה . החיפושים 250 עמד על אחר שטח מתאים לבניית קריה אוניברסיטאית נמשכו, ולבסוף נפל הפור על השטח שמצפון לבית החולים סורוקה, סמוך לשכונה ד' הונחה אבן 1969- בעיר. ב הפינה לבניין הספרייה – הבניין הראשון שנבנה בקריה החדשה. המושב הראשון של חבר הנאמנים התכנס כעבור שנה. כך הסתיימה תקופת המעבר מהמכון להשכלה גבוהה בנגב לאוניברסיטת נבחר 1972 הנגב. בשנת פרופ' משה פריבס לתפקיד נשיא האוניברסיטה והיה לראשון הנשיאים. לאחר פטירתו של דוד בן-גוריון שונה שם האוניברסיטה והיא נקראת מאז אוניברסיטת בן גוריון בנגב. אישר הוועד 2018 בקיץ המנהל של האוניברסיטה את המלצתה של ועדת החיפוש ובחר בפרופ' דניאל חיימוביץ, חוקר צמחים בעל שם עולמי, לכהן כנשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עם כניסתו לתפקיד היה חיימוביץ לנשיאה השביעי של האוניברסיטה הנושאת את שמו של מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון.

תרומתו של יהושע זמרה להקמת האוניברסיטה זיכתה אותו במינוי יוקרתי מטעמה. האלוף (במיל.) שלמה גזית, נשיאה השלישי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כיהן .1985-1982 בתפקידו בשנים מכתב ששלח גזית לזמרה מלמד על ההערכה שרחשו לו ראשי האוניברסיטה. וכך נכתב בו: "כאות הוקרה על תפקידך החשוב בקידום ההשכלה הגבוהה בנגב, נבחרת על ידי חבר הנאמנים כחבר מייסד של האוניברסיטה. המינוי – לכל ימי חייך". המכתב מסתיים במילים הבאות: "נשמח לראותך פעיל שוב בענייני האוניברסיטה וביחד נבטיח כי המוסד ימשיך למלא את תפקידיו כמרכז מצוינות אקדמי וכמנוף לפיתוח הנגב".

מסמך המעיד על תרומתו של יהושע זמרה לאוניברסיטה

| אבג

פרופ' זיו קוז'וקרו

פרופ' אתגר קרת

פאר היצירה פעילותם הענפה של הסופר אתגר קרת, פרופסור במחלקה לספרות עברית, ושל המלחין זיו קוז'וקרו, פרופסור במחלקה לאמנויות, בתחומי הספרות העברית והמוזיקה הקונצרטית, זיכתה טובים השניים | אותם בפרסים מטעם אקו"ם ארגון אקו"ם הכריז על

בקומיקס ובתערוכות, ועוד". ראש המחלקה לספרות עברית, פרופ' גידי נבו, בירך את עמיתו על זכייתו בפרס היוקרתי: "אתגר הוא מרצה פופולארי ועמוד תווך במסלול לכתיבה יצירתית במשך שנים רבות. הוא אמן הסיפור הקצר ואחד הסופרים הבולטים בארץ שזכה להכרה בינלאומית. סיפוריו נותנים ביטוי פנטסטי, סוריאליסטי, סרקסטי, אירוני ואמפתי כאחד למציאות שבורה, שבה 'דברים מתפרקים' ו'המרכז אינו יכול להחזיק'. הסיפורים הפרועים, האלימים והמצחיקים פעמים רבות, מציבים מצפן מוסרי בעולם שאיבד כיוון. סיפורי אתגר קרת הם 'התפסן בשדה השיפון' של דורנו. מישהו צריך לתפוס את הילדים המתקרבים לתהום. אתגר קרת ניצב שם".

טקס הענקת פרסי אקו"ם ביולי ובמהלכו 7- התקיים ב הוענק למלחין זיו קוז'וקרו הפרס ע"ש מנחם אבידום על הישג השנה ליצירה. "יצירתו רחבת היריעה של זיו קוז'וקרו )Run! into the Circles! Run out!( מרשימה מאוד", צוין בין השאר בנימוקים לפרס. פרופ' קוז'וקרו, מלחין, מנצח ומעבד הפעיל בשדה המוסיקה העכשווית, הקלאסית והפופולרית, עומד בראש חטיבת המוזיקה בבן גוריון. ראשת המחלקה לאמנויות, פרופ' שרה אופנברג: "אנחנו גאים בפרופ' קוז'וקרו וביצירותיו ומברכים על ההישג. אין ספק שתלמידי ותלמידות המחלקה ייהנו גם הם מהיכרות עם תהליכי היצירה בתנועה על הציר שבין התוכן המוסיקלי הקונקרטי לבין החיים עצמם".

2025 הזוכים בפרסיו לשנת בתחומי המוזיקה הקונצרטית, הספרות והשירה, כאשר שניים מהזוכים הם חברי סגל בכירים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתחום המוסיקה הקונצרטית הוענק הפרס לפרופ' זיו קוז'וקרו, מהמחלקה לאמנויות; כשבמקביל זכה הסופר אתגר קרת בפרס מפעל חיים על שם דליה רביקוביץ על פעילותו הספרותית הענפה. קרת הוא פרופסור במחלקה לספרות עברית. "המפעל של קרת כסופר פועם ושוקק כבר יותר שנה", צוין בנימוקי צוות 30- מ השיפוט, "ואת הג'ולות שלו הוא מגלגל בכל דרך שבה אפשר לספר סיפור – בכתב ובעל פה, בספרים ובהצגות, בסרטים ובהסכתים, בעברית ובשפות זרות, בראיונות ובמערכונים,

20 רוח ישראלית |

מהשגרה המוכרת של ביצוע מוזיקה קאמרית. תחת הנחייתו, לומדות הקבוצות לפתח סגנון נגינה עצמאי, הנאמן לטקסט המוזיקלי הכתוב אך גם פתוח לפרשנות אישית וקבוצתית למה שאינו כתוב אלא מרומז. שיטה זו מעודדת הבנה מעמיקה של המוזיקה, בשילוב בין כוונת המלחין לפרשנות הייחודית של כל נגן. "הקורס מאפשר לנגנים לגלות את הערך המוסף של המוזיקה ומטפח את האהבה כלפיה", אומר לכיש. ולמי שטרם נרשם, הוא ממליץ: "לחקור איתי את אוצרות המוזיקה ולהשתלב בתוכה". ברק דן, סטודנט למדעי המחשב וכנר בהכשרתו, תורם לקורס מכישוריו המוזיקליים: "הקורס לנגינת מוזיקה קאמרית מעניק לי את ההזדמנות לנגן, להופיע בפני קהל, ולהרגיש חלק מהעולם המוזיקלי — ובעיקר חלק מהמוזיקה הקלאסית, היקרה ללבי". תנאי הקבלה להרכב היוקרתי מבוססים על אודישנים, ולאחר מכן מחולקים המשתתפים לקבוצות בהתאם לרמת הנגינה שלהם. סטודנטים לתואר ראשון שעומדים בדרישות הקורס זכאים לנקודות זכות אקדמיות, בכפוף להנחיות הפקולטה שלהם.

צליל מכוון: מופע מרגש של נגני הקורס למוזיקה קאמרית

ההרכב הקאמרי בפעולה יחד עם פרופ' אוטה דייכמן (מימין) ודניאל לכיש (משמאל)

11- הצופים הרבים שמילאו ב באוגוסט את אולם זוננפלד זכו להיכרות קרובה עם אחד ההרכבים המרתקים והייחודיים בעולם האקדמיה. במשך למעלה משעה הם התענגו על צלילים מרגשים בביצוע חברי הקורס לנגינת מוזיקה קאמרית, הפועל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הקורס הוא יוזמה משותפת של דניאל לכיש — צ'לן מקצועי

לשעבר — ושל פרופ' אוטה דייכמן, היסטוריונית ופילוסופית של המדעים, שהיא גם צ'לנית חובבת. הקורס פתוח לסטודנטים, חברי סגל ולחברים נוספים מקהילת האוניברסיטה, ומטרתו לשפר את המיומנויות המוזיקליות של המשתתפים, תוך פיתוח גישה ייחודית לנגינה — הן כיחידים והן כחלק מקבוצה. במסגרת ההדרכה, שואף לכיש להוציא את הנגנים

21 | אבג

קמפוקוס הקמפוס מחיי תמונות המצלמה בעדשת שנקלטו כפי מכליס דני של