עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עיתונות לוחמת. ג'פרי גטלמן

הסטודנטים רק החלו 20,000 לחזור לבאר שבע, עיר גדולה ומתחדשת בדרום הארץ. אבל האזעקות לא פסקו. במקום לצעוד בשבילי הקמפוס, הלכו סטודנטים רבים לצבא. אלה שנשארו מאחור התנדבו למען הקהילה הנהלת האוניברסיטה נאלצה לקבל כמה החלטות מהירות בזמן מלחמה. פתיחת שנת הלימודים נדחתה, תמיכה כספית הוענקה על ידי האוניברסיטה לסטודנטים שגויסו למילואים. כמו רבים אחרים, גם נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, עוקב בדאגה אחר הסכנות המתבשלות בעזה. חמאס משגר כל הזמן נפגעים הציפה את בית החולים, פצועים פונו לחדר 700- יותר מ שעות מתחילת 24 המיון בתוך המלחמה. רובם סבלו מפצעי ירי בכל חלקי גופם. גל סער, סטודנט שנה ג' לרפואה, הגיע לחדר המיון ועבר מיד לנוהל חירום. כמויות אדירות של פצועים, צעירים מהמסיבה ברעים שהפכה לשדה קטל, חיילים ואזרחים שנפגעו מרסיסי רקטות ומקליעי המחבלים הציפו את סורוקה. "אף אחד לא היה מוכן לזה", אומר סער. "לא סטודנט שנה שלישית כמוני ולא איש הצוות הרפואי הכי מנוסה".

רקטות קטלניות לעבר באר שבע. רסיס מאחד הגראדים, גוש מתכת ארוך ומעוות, שמור במשרדו של פרופ' חיימוביץ. "אין לי תשובה לגבי עזה", אומר חיימוביץ. "עזה היא בעיה בלתי פתירה". "אבל", הוא הוסיף, "מעולם לא חשבתי שיכולים להיות טרוריסטים שרצים ברחובות הערים והיישובים שלנו". מניין ההרוגים באוניברסיטה המשיך לעלות;. בימים הראשונים קורבנות, 31 הוא עמד על (הערת 46 - ובהמשך כבר טיפס ל המערכת: נכון לרגע כתיבת שורות אלה, אבלה האוניברסיטה על מבניה ובנותיה 86 רציחתם של - סטודנטים, חברי וחברות סגל, ובני משפחותיהם). בעוד צוותי החילוץ סורקים את הריסות היישובים המותקפים ומומחים ממשיכים לנתח דנ"א של שרידים כה מושחתים או חרוכים שכמעט בלתי אפשרי לזהותם, האוניברסיטה מגלה על מקרי מוות נוספים בשורותיה. "אזרחים לא לובשים שריון גוף. הם לא חיילים. הצוותים שלנו טיפלו באנשים עם כמה פצעי ירי בפלג הגוף העליון", אומר ד"ר שלומי קודיש, מנהל בית החולים סורוקה. "אנחנו בדרך כלל לא רואים את זה". ד"ר קודיש ערוך ומוכן לכל התפתחות. הוא הזמין יותר מכונות רנטגן ניידות, יותר מכונות הנשמה, יותר מיטות ומזרקים, ונערך לקליטת עוד ציוד חדש. 7- לדבריו, "השבת של ה באוקטובר לימדה אותנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים להרבה יותר מכל מה שחשבנו שאנחנו מוכנים אליו".

כתב הניו-יורק טיימס, ג'פרי גטלמן, מדלג בשנים האחרונות בין מוקדי סכסוך ואזורי קרבות על פני הגלובוס. בימיה הראשונים של מלחמת חרבות הברזל הגיע לאוניברסיטה כדי לדווח על התנהלותה תחת אש. זכה 52- העיתונאי האמריקאי בן ה להכרה עולמית. סיפוריו המרתקים וחשיפותיו הרבות זיכו אותו בפרס פוליצר על דיווח בינלאומי. קוראי הטיימס הניו יורקי התעדכנו באמצעותו בנוגע למלחמת אוקראינה-רוסיה, שאותה סיקר במשך מספר חודשים, ובימים אלה קוראים את דיווחיו מהמזרח התיכון. עד כמה שידוע, ג'פרי גטלמן הוא זוכה פרס פוליצר הראשון שמדווח מאוניברסיטת בן-גוריון. משדה הקרב באוקראינה למלחמה בישראל

5

| אבג