עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

השגריר היווני

שלנו ד"ר גבריאל חריטוס משלב את שתי השפות שהוא יודע, יוונית ועברית, בתחום ההיסטוריה הדיפלומטית והיחסים את עבודת הפוסט-דוקטורט הוא עושה ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות' | הבינלאומיים שהוא חוקר

ש מו של האי רודוס מתקשר בין ישראל, מצרים וירדן בסיום מלחמת העצמאות. מחקריו של פרופ' זכי שלום מראים כי באותה תקופה בלטה מגמה בולטת של הנהגת המדינה, עם דוד בן-גוריון בראשה, להציג את הסכמי שביתת-הנשק כבעלי אופי צבאי, שנה שוב 70 וממילא – זמני. כעבור מופיע השם רודוס, הפעם בהקשר בן- גוריוני אחר: משם הגיע אלינו גבריאל חריטוס עם מוטיבציה אדירה "להכות את הארכיון", במובן החיובי של המילה. במלומד היווני הזה גלומות כל התכונות המאפשרות לו לחלץ חומרים נדירים מנבכי הגנזך למען קידום מחקריו. הוא נולד ברודוס (סבו היה ראש העיר של רודוס בעת שהתנהלו בה המגעים לקראת החתימה על הסכמי שביתת הנשק) ולמד משפטים באוניברסיטת אתונה. עברית למד תחילה כאוטודידקט ואחר-כך בעזרת מורה פרטי. בתום לימודיו התחיל לעבוד כעורך-דין בחברת עורכי-הדין המשפחתית. נבחן בשפה העברית בבית- 2003 בשנת הספר לתלמידי חו"ל של האוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תעודת פטור מלימוד עברית. סיים את התואר השני 2007 בשנת ב"יחסים בינלאומיים בים התיכון" מטעם 'המחלקה למדעי הים התיכון' של אצל רבים מאיתנו כמקום שבו נחתמו הסכמי שביתת-הנשק

התמקד במסמכי ארכיון משרד-החוץ הישראלי הנוגעים למדיניות-החוץ של ישראל .50- כלפי הסכסוך הקפריסאי בשנות ה "המחקר האקדמי משך אותי, ובמקביל רציתי לנצל את ידיעתן של שתי שפות נדירות אך חשובות, העברית והיוונית", הוא אומר. הקשרים הטובים שנרקמו בין יוון, קפריסין וישראל יצרו את העיתוי הנכון. , גמלה בו ההחלטה להתחיל 2012 ואז, ביוני במחקרו לתואר שלישי בגנזך המדינה בירושלים. שם ביקש שיאפשרו לו לעיין בתיקי ההתכתבות הפנימית של משרד- החוץ הקשורים לבעיית קפריסין משנת (שנת ייסודה של רפובליקת 1960 ועד 1948 קפריסין העצמאית). רוב התיקים האלה היו חסויים, וגנזך המדינה הסכים לחשוף לפניו את התיקים הרלוונטיים. הוא היה הראשון שעיין בהם. "תמיד אהיה אסיר-תודה לגנזך המדינה ולמדינת ישראל על שסמכו עליי וחשפו לפניי את האוצר ההיסטורי הזה", הוא אומר. ביוון רוב התיקים הארכיוניים הקשורים לבעיית קפריסין באותה תקופה עודם חסויים, ורק חלק קטן מהם נגיש לחוקרים. לצורך המחקר גר גבריאל חריטוס בירושלים במשך שנתיים. מלבד העבודה על מחקרו בגנזך המדינה אסף חומר מארכיון צה"ל, מ'מוזיאון ההעפלה' בעתלית, מתוך הארכיון ההיסטורי של הפטריארכיה היוונית בירושלים, וכמובן מספריות אוניברסיטאיות בארץ. במקביל תירגם

אוניברסיטת הים האגאי. נושא עבודת- הגמר שלו היה "הדמוקרטיזציה של ארצות ערב כעדיפות ראשונה של מדיניות-החוץ של ארצות הברית - מחקר השוואתי על התפתחות המערכת הפוליטית של הממלכה הירדנית והרפובליקה התוניסאית". ממצאי על-ידי 2008 עבודתו פורסמו ביוון בשנת 'המכון ללימודי משפט בינלאומי על שם פרופ' אליאס קריספיס וד"ר אנסטסיה סמראס-קריספיס'. את מחקרו לתואר עשה

המחקר האקדמי משך אותי, ובמקביל רציתי לנצל את ידיעתן של שתי שפות נדירות אך חשובות, העברית והיוונית

ב'מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה' של אוניברסיטת תל-אביב. אחרי שרכש ניסיון מחקרי בסביבה הישראלית החליט גבריאל להמשיך את לימודיו לתואר שלישי, ולשלב את שתי השפות שהוא יודע, יוונית ועברית, בתחום ההיסטוריה הדיפלומטית והיחסים הגיש את מועמדותו 2011- הבינלאומיים. ב לאוניברסיטת מקדוניה שבסלוניקי; מחקרו

יחסים בינלאומיים | 14