עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
למדו מאיתנו
בעיות בתחומי הביולוגיה והרפואה. המחקרים במעבדתי קשורים באבחון של בעיות רפואיות והפרעות שונות (כגון שינה, נשימה, לב, אוטיזם, וסרטן שד) בעזרת פיתוח אלגוריתמים ועיבוד אותות פיזיולוגים. מאז שהגעתי לנגב, לפני שלושים שנה, אוניברסיטת בן-גוריון היתה ונשארה חלק
במתמטיקה, פיזיקה, ותכנות מחשבים. המחשבים אז היו מאוד איטיים ומערכת ההפעלה הייתה בדיסקט שלקח זמן לקרוא ממנו. שעות רבות אל תוך הלילה היינו נלחמים עם המחשבים שנמצאים במרתפו של "בניין הנדסת חשמל" והיינו צריכים לגבות את העבודות, גם בדיסקט, בכל כמה דקות מהפחד שהדיסקט לא יעלה יותר לעולם... זעקות שבר בקעו מדי פעם מתוך המרתף בגלל עבודות אבודות. באותה תקופה באר שבע "הציורית" היתה רדומה למדי. אפילו את הקניון ליד התחנה המרכזית עוד לא סיימו לבנות. מקומות בילוי בקושי היו, למעט שני פאבים בעיר העתיקה, ו"גלידה מונטנה" אחת שמזמן כבר לא קיימת. האוניברסיטה אז היתה יחסית קטנה ואינטימית - לא סטודנטים למדו בה. היא 5000- יותר מ הייתה סוג של אי תרבותי שמלבד השכלה אקדמית, סיפקה גם מקומות בילוי ומפגש לסטודנטים. באחד ממקומות הבילוי הללו, הדיסקוטק במרתף המאובק של מעונות ג', פגשתי את סיגל, סטודנטית לעבודה סוציאלית, שהפכה לחברתי ולאחר מכן לאשתי. בתנו הבכורה, שחר, סיימה זה עתה את לימודיה באב"ג, במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. איזו סגירת מעגל... (ולא, לא הכרחתי אותה ללמוד את המקצוע הזה). בתי האמצעית, שיר, תתחיל השנה לימודי רוקחות, גם כן באוניברסיטת בן-גוריון. ובתי הקטנה, שקד, עתידה גם היא ללמוד כאן. מעניין לאיזה כיוון תלך? לאחר שסיימתי את לימודי התואר הראשון, שירות צבאי, לימודים לתארים מתקדמים, ועבדתי בהיי-טק הישראלי, חזרתי שוב לאוניברסיטת בן-גוריון - הפעם כחבר סגל אקדמי בכיר במחלקה להנדסה ביו-רפואית. מדובר במחלקה קטנה, איכותית ורב-תחומית העוסקת ביישום הידע ההנדסי והמדעי למען פתרון
אתאהב בהשכלה הגבוהה, ושצפויות לי עוד שנים רבות בתוך המערכת הזו – תחילה כסטודנטית מבולבלת ש"מזגזגת" בין חוגים שונים (כלכלה, ניהול, פסיכולוגיה, קולנוע, פילוסופיה, תקשורת, גרונטולוגיה וחקר הפנאי), ובהמשך כחברת סגל אקדמי שעדיין מתקשה להחליט מה תעשה כשתגדל. חשבתי שפרופסורים הם גברים זקנים עם משקפיים עבים, שיער פרוע ומקטרת. לא העליתי בדעתי שאפשר גם אחרת.
ד"ר יניב ציגל, המחלקה להנדסה ביו-רפואית את לימודי התואר הראשון שלי התחלתי לפני שלושים שנה (וואו, גם לי זה נשמע מזמן), כאן, באוניברסיטת בן-גוריון, במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. הגעתי ממרכז הארץ לבאר-שבע, כעתודאי צעיר, שזה הרגע סיים קורס מ"כים, ואז נחתתי במעונות ג' התוססים. בסמסטר הראשון היו לנו בעיקר קורסים
חשוב בחיי. ד”ר דורית טרייסטר, המחלקה לניהול היום הראשון שלי באוניברסיטה היה . בקיץ לפני הלימודים חזרתי 2003 בשנת מטיול ארוך בניו-זילנד ובמזרח, ובלילות עבדתי כמלצרית בפאב (עד חמש לפנות בוקר!). הלימודים תפסו אותי בסוג של הפתעה. האמת היא, שאחרי שהתקבלתי
קורות חיים | 12
Made with FlippingBook flipbook maker