עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הקלף המנצח ד"ר שלי לוי-צדק וצוות המחקר במעבדתה בוחנים את האפשרות להפעיל רובוט דמוי אדם באחד הניסויים שימש הרובוט | למען שיפור יכולתם המוטורית של אנשים שעברו שבץ בתור "דילר" שתפקידו לשכנע את המטופלים לתרגל שוב ושוב את פעולת הידיים הנדרשת 7-6 עמודים | רובוטריקים | במשחקי קלפים 2019 מאי | אייר תשע"ט | 119 גיליון

לקובץ מונגש

היכולות והיתרונות שלנו? . מה לדעתך טעון שיפור? 2 . מהו חזונך באשר לעתיד 3 האוניברסיטה? התגובה ליוזמה הייתה מחממת לב: מאות משתתפים ביטאו מחשבותיהם ותקוותיהם באשר לעתיד האוניברסיטה. בשלב השני הוזמנו המגיבים לקחת חלק 300- בסדנה בת שעתיים. יותר מ סטודנטים, אנשי סגל אקדמי ועובדים מינהליים וטכניים נפגשו סביב שולחנות, ובגילוי לב סיפרו אלה לאלו מה הם חושבים על האוניברסיטה. הדיונים נוהלו במיומנות על-ידי מחלקת משאבי אנוש, ובמהלכם הועלו סוגיות ספציפיות לצד סוגיות כלליות. חילופי הדברים בין הקבוצות השונות היו כנים ושאבתי מהם עידוד. ההצעות והנתונים שנצברו מן התשובות לשלוש השאלות ומן הסדנה ישמשו בסיס לתוכנית עבודה שנגבש. אני בטוח שאיחוד הכוחות הזה יביא ברכה לאוניברסיטה; בכוחו נצליח לבצע שינויים שישפיעו על חיי היומיום שלנו, ועם עבודה נוספת נפתח אסטרטגיה של פתרון הסוגיות המעניינות את כולנו. כמי שהשתתף ברוב הדיונים אני יכול לומר לכם שאנחנו בני מזל שיש לנו גוף סטודנטיאלי מחויב, סגל מינהלי וטכני מעורב, וסגל אקדמי בעל מחויבות. כולם הפגינו יכולת מופלאה להקשיב ותשוקה לעבוד יחד כדי להביא את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לראש פירמידת המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. שלכם, פרופסור דניאל חיימוביץ

מה בגיליון

5-4 11-10 13-12 15-14 18

דבר הנשיא

חוכמת ההמונים דוד ברקת לגעת ברוח אתגר קרת הרובוט ינתח אילנה ניסקי בן-גוריונית חדשה הילה רימר במה חופשית משה זיפר

בעת כתיבת שורות אלה אני מכהן כנשיא השביעי של אוניברסיטת בן-גוריון קרוב לשלושה חודשים. בתקופה קצרה זו נעשתה בשבילי האוניברסיטה בית. אני מזדהה עם ההיסטוריה המרשימה שלה ועם תפקידה החשוב בהבטחת עתידה של ישראל. התרגשתי ונפעמתי מן המחויבות שנתקלתי בה בכל פינה - של החוקרים, של הסגל המינהלי והסגל הטכני שלנו, ושל תומכינו הרבים בישראל ובעולם. הקהילה התוססת הזאת היא מקור העוצמה של האוניברסיטה. אנחנו מתקרבים אל שנת היובל שלנו, וזו לא העת לנוח על זרי הדפנה. עלינו לפעול ללא לאות כדי לרומם את מעמדה של האוניברסיטה ולהכין אותה שנים של אתגרים 50 לקראת עוד חדשים. למען השגת המטרה הזאת השקתי בחודש ינואר את היוזמה הנשיאותית הראשונה . מטרת BGyoU Impact שלי – היוזמה היא לשלב בעיצוב עתידנו את כל קהילותינו - הסטודנטים, חברי הסגל האקדמי והעובדים המינהליים והטכניים. מכולם לשלוש INPUT ביקשנו לספק שאלות: . אילו שינויים נדרשים לדעתך 1 כדי להבטיח את העצמת

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות אסנת איתן מנהלת המחלקה:

2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il דוא"ל: http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

דף הבית | 2

בזמן שחולץ מדירתו הבוערת שאל ליונל 1998 בניו-יורק בשנת את מחלציו: 90- המפטון בן ה “איפה התנ”ך שלי ואיפה התווים של ‘סוויטת דוד המלך’?” מדוע דווקא היצירה הזאת הייתה חשובה להמפטון יותר מכל יצירותיו המפורסמות שהקנו לו שם עולמי? אחרי השריפה בדירתו נחשבה היצירה לאבודה. התווים המקוריים – כך חשבו – אבדו. עד שבשנת פנה מוריס לביץ’, מייסד הקרן 2008 האמריקאית “דורות בג’אז” ומנצח תזמורת רוזמור בלוס אנג’לס, לפרנק קומו, שהיה במשך עשרים שנה המנהל המוזיקלי של ליונל המפטון, ושאל אותו אם עותק מן היצירה האבודה נמצא אצלו. התברר כי במשך השנים שחלפו שמר קומו את הפרטיטורה המקורית של היצירה בכתב-ידו של המפטון עצמו. לאחר התלבטות קצרה החליטו השניים כי מקומו של העותק היחיד מן היצירה המיוחדת הזאת הוא בארכיון בן- גוריון. ביום העצמאות תשע”ה, במעמד נשיאת האוניברסיטה לשעבר פרופ’ רבקה כרמי, הפקיד לביץ’ את הפרטיטורה בארכיון שבמכון בן- “סוויטת דוד המלך”, יצירתו של אמן הגאז' ליונל המפטון, שרדה שריפה בביתו ולאחר שנחשבה | אבודה נמצאה בארכיון בן-גוריון בחודש שעבר זכתה היצירה לביצוע חדש במסגרת כנס בנושא “ג’אז ישראלי ותרבות עברית” בעקבות התווים האבודים

נענה להזמנתו של יצחק בן-צבי והגיע לסיבוב הופעות בישראל. במשך ארבעה שבועות הופיע עם פעמים לפני קהלים 48 תזמורתו רבים ומגוונים, מהיכלי קונצרטים ועד מחנות צה”ל. בשנות השישים אף נפגש עם דוד בן-גוריון. בביקורו הראשון בישראל נפגש המפטון עם הרב יצחק הלוי הרצוג וביקר ב”קבר דוד המלך” בירושלים. המפטון, שהיה נוצרי אדוק, הכין את עצמו לשיחה מרעננת עם הרב על המקרא. אלא שהרב הרצוג, שהיה חובב מוזיקה, הכין את עצמו לשיחה עם המוזיקאי על ג’אז. הביקור בישראל ופגישתו עם הרב הראשי עשו על המפטון רושם עז ובהשראתם חיבר את “סוויטת דוד המלך” והקדיש אותה לרב הרצוג. ליונל המפטון נחשב לחלוץ נגני הוויברפון בג’אז, ומן הבולטים ב”זרם השלישי”. היצירה “סויטת דוד המלך” נחשבת למייצגת מובהקת של זרם זה. מוריס לביץ’ (מימין) מפקיד בידי ד"ר עדי פורטוגז את הפרטיטורה המקורית צילום: שי שמואלי 3 | אבג

גוריון לחקר ישראל והציונות בשדה בוקר. היצירה מצאה בית מכובד להתאכסן בו, וכעת, לאחר שנים, אף זכתה לביצוע חדש במסגרת כנס מקורי בנושא “ג’אז ישראלי ותרבות עברית” שאירגן המרכז ללימודי ישראל (מל”י) במכון בן-גוריון. שיאו של הכנס היה ביצוע “סוויטת דוד המלך”: יצירה אבודה של “זרם שלישי” - סגנון המשלב בין ג’אז למוסיקה סימפונית של ענק הג’אז האמריקאי ליונל המפטון. היצירה בוצעה בבכורה ישראלית בעיבודו של החצוצרן איתמר בורוכוב ובביצוע שמינייה בניצוחו. , ואת 1908 המפטון נולד בשנת דרכו המוזיקלית התחיל בכנסיית ילדותו. בבגרותו ניגן עם לואי ארמסטרונג ובתזמורת בני גודמן, שהיה הראשון שהציג נגנים שחורים ולבנים על אותה במה. כשהוקמה מדינת ישראל נקשרה בה נפשו של המפטון והוא וביקר בארץ כמה פעמים. בסוף שנות החמישים

חוכמת ההמונים

נתונים מעודדים. דוד ברקת

סקירתו המקיפה של סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה, דוד ברקת, עמדה באותו מעמד הציג | במוקד המפגש השנתי של עובדי הסגל המינהלי והטכני הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ את חזונו, ואמר שהוא מעדיף שהרעיונות לקידום יעדי האוניברסיטה יבואו מקרב העובדים

כשהזכיר את פועלן של מתנדבות מקרב עובדות האוניברסיטה – היועצת המשפטית עו"ד תמי מונד, ליהיא מייזלס מן האגף למשאבי אנוש, חנה דקלו מן המחלקה להנדסת מערכות תקשורת, ורחלה גבאי מן הפקולטה למדעי ההנדסה. ברקע הוקרן קטע מסרטו של העיתונאי אלמוג בוקר "משהו קטן וטוב", המציג את פעילותן הברוכה. "העשייה שלכן מרגשת ומהווה מודל לחיקוי עבורנו", אמר ברקת. לצד ההישגים המרשימים יש גם אתגרים, ביניהם העלאת רמת שביעות-הרצון של הסטודנטים. בהקשר זה אמר ברקת: "הסקר האחרון של התאחדות הסטודנטים הציב אותנו במקום לא מחמיא מבחינת שביעות- הרצון של הסטודנטים שלנו. הסקר אינו מדעי, ועם זאת איננו יכולים להתעלם ממשמעותו. במסגרת הפקת הלקחים הקמנו את היחידה לפיתוח

לקראת השלמת הבנייה של הקמפוס הצפוני. אחד ההישגים המדהימים, מקור גאוותה של האוניברסיטה, הוא הזינוק במספר הדוקטורנטים. "מספר בתחילת 1100- הדוקטורנטים גדל מ לקראת סיומו", אמר 1641- העשור ל אחוז, 40- ברקת. "מדובר בגידול של כ מה שמעיד על היותנו אוניברסיטה מחקרית מתקדמת". שיפור מעודד בהכנסות האוניברסיטה הושג מגיוס תרומות בחו"ל והגדלת תפוקות המחקר. אוניברסיטאות נמדדות בין השאר על-פי יכולת גיוס הכספים שלהן מקרנות-מחקר. בהמשך הדברים הפתיע ברקת

המפגש השנתי של עובדי הסגל המינהלי והטכני התקיים השנה במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע עובדים - 700- בנוכחות יותר מ מספר שיא לעומת השנים הקודמות. עובדי קמפוס האוניברסיטה באילת השתתפו אף הם במפגן העוצמה הזה. הדובר המרכזי במפגש היה דוד ברקת, סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה. הוא הציג את הישגי ,2018 האוניברסיטה בשנת הפעילות העלה על נס את איתנותה הפיננסית, בין השאר הודות להצלחת חוקריה לזכות במענקי-מחקר גבוהים מבעבר, וחשף את התוכניות לשנה הקרובה ולשנים שאחריה. ברקת דיבר גם על תנופת הפיתוח שצוברת תאוצה

העצמת עובדים | 4

נתלה באילן גבוה: "דוד בן-גוריון אמר שבארץ, כדי להיות מעשי, צריך להאמין בנסים. אנחנו אוניברסיטה גדולה, סטודנטים מכל הארץ רוצים ללמוד בה. בהרבה תחומים אנחנו מובילים, ולא ירחק היום שנהיה בישראל. 1 האוניברסיטה מספר ומכיוון שעתיד המדינה תלוי בדרום, והעתיד של בירת הדרום באר שבע תלוי בנו, אפשר לומר שישראל תלויה בנו". לקראת סיום דבריו אמר פרופ' חיימוביץ שהוא מעדיף שהרעיונות לקידום תוכניותיה של האוניברסיטה יבואו מקרב עובדים ולא מגורמים חיצוניים. "אני מאמין בחוכמת ההמונים", אמר נשיא האוניברסיטה. "מי שמכיר את הארגון הכי טוב ומי שיש לו הכי הרבה רעיונות הם העובדים עצמם. יחד איתם נדון בסוגיות השונות הנוגעות לעתיד האוניברסיטה".

לתחומי המחקר הספציפיים. אנחנו גם נדרשים לקלוט סגל מינהלי וטכני ברמה מקצועית גבוהה. בנושאים האלה אנחנו עוסקים בהתמדה". את סקירתו חתם ברקת בדברי תודה לעושים במלאכה: "אתם המשאב האנושי, אתם הלב הפועם של האוניברסיטה. הישגי האוניברסיטה הם ההישגים של כולנו, ועל כך אתם ראויים להערכה". בהמשך הכנס נשא דברים נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ. הוא הציג את עצמו לפני חברי הסגל המינהלי והטכני וסיפר את סיפורו האישי. מפגן העוצמה של העובדים זכה למשוב חיובי מפי הנשיא, שאמר: "מול כל-כך הרבה אנשים מעולם לא דיברתי, ואני לא יודע מתי תהיה לי שוב הזדמנות לעשות זאת". כהרגלו, הנשיא תיעד את גודל המעמד בצילום סלפי לקול תשואות הקהל. אחר-כך דיבר על חזונו כשהוא

אקדמי וקידום ההוראה ופיתחנו תוכנית למניעת נשירה ונטישה של סטודנטים. פרויקט חונכות קליטה שאנחנו מפעילים מלווה את הסטודנטים במשך השנה הראשונה ללימודיהם. אנחנו משקיעים הרבה בשיפור איכות ההוראה ושמים דגש על חדשנות. אנחנו משדרגים את כיתות- הלימוד ואת מערכות המולטימדיה ומשפרים ללא הרף את השירותים לסטודנטים. עלינו לספק לסטודנטים סביבת למידה ופנאי ברמה גבוהה, ואנחנו מסוגלים לעמוד באתגר הזה". קליטת חברי סגל מצוינים והגדלת פעילות המחקר נדונו אף הן בסקירתו של סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה: "אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לעמוד בתחרות מול אוניברסיטאות אחרות ולהצליח לאתר ולקלוט חברי סגל מצטיינים. לשם כך עלינו לספק סלי קליטה מדעיים אטרקטיביים ולהתאים את המעבדות והתשתיות

5 | אבג

השרירים הוא רכיב חשוב בתהליך השיקום, הוא לא מספיק. למשל, אם בעקבות השבץ אבדה לאדם היכולת להשתמש בסכין כדי לפרוס לחם, עליו לתרגל שוב ושוב שימוש בסכין אמיתית כדי לפרוס לחם אמיתי. כך הוא לומד מחדש להפעיל את כמות הכוח הנדרשת בכל שלב של הפעולה הזאת מתוך תיאום נכון בין פעולות השרירים השונים. הסטודנטים במעבדתה של ד"ר לוי-צדק מגיעים מרקעים שונים ומגוונים עם יכולות המשלימות זו את זו. חברי הצוות באים ממחלקות

המוטיבציה שלהם לבצע את האימון שילב הצוות בתרגילים אלמנטים ), כגון gamification( משחקיים צבירת נקודות ושימוש במשחקי זיכרון. מן האנשים שעברו 75%- כ שבץ סובלים מתפקוד ירוד של אחת מידיהם. כדי לשחזר את יכולתם לבצע פעולות יומיומיות, כגון כיפתור חולצה, עליהם לחזור אלפי פעמים על הפעולות הללו. אלמנט מהותי בתירגול הוא שימוש בחפצים היומיומיים עצמם, בהקשר המתאים. כלומר, אף שחיזוק

השנה יתחיל במרכז השיקומי ׳עלה נגב׳ מחקר קליני הבודק האם תירגול עם רובוט דמוי אדם משפר את יכולות התנועה והקוגניציה של אנשים שעברו שבץ. לשם כך בנה הצוות במעבדה לחקר הקוגניציה, הזיקנה והשיקום, בראשותה של ד״ר שלי לוי-צדק, סדרה של מערכי תירגול עם רובוט ששמו פפר, המדמים סיטואציות מן החיים. על-פי התוכנית, המטופלים יבצעו תירגול של פעולות יומיומיות תוך שהם נמצאים באינטראקציה עם הרובוט. כדי להעלות את

רובוטיקה | 6

שלפה קלף מנצח מחקר ראשון מסוגו, בהובלת ד"ר שלי לוי-צדק, בודק האם תרגול עם רובוט דמוי אדם משפר את יכולתם המוטורית של אנשים כחלק מן התרגול | שעברו שבץ נבחנת היכולת לחלק קלפים תוך כדי משחק הפיזיותרפיה, מדעי הקוגניציה והמוח, מדעי ההנדסה ומדעי המחשב. הם בונים סדרה של ניסויים הבוחנים את השפעות הגיל, צורת הרובוט, סוג המשוב וגורמים נוספים על המוטיבציה של נבדקים להמשיך ולשחק מול הרובוט. "כשהצוות שלנו מתכנן אינטראקציות בין רובוטים ובני אדם לצורך שיקום לאחר פגיעה נוירולוגית, אנחנו יודעים היטב מה דרוש לנו בשטח הקליני, כיצד לבנות את המכשור וכיצד לעצב את החוויה של המטופל", מסבירה ד"ר לוי-צדק. "כל אחד מחברי הצוות

במעבדה מומחה בתחומו (או עובד קשה כדי להיות כזה), ואני מכשירה אותו באופן עצמאי בתחום אחריותו ומומחיותו". צוות המעבדה יצר סביבות תירגול מגוונות, הכוללות סיטואציות יומיומיות כגון סידור חפצים במטבח, וכן סיטואציות יותר אקזוטיות הדורשות גם הן תירגול של יכולות תנועה עדינות, כמו חלוקת קלפים בעת משחק. בכל אחד ממערכי המשחק מגלם פפר, הרובוט דמוי האנוש, דמות אחרת. מערכת חיישנים מדווחת לו איפה הונח כל חפץ כדי שיוכל להגיב בהתאם בזמן אמת. "מטרת הפרוייקט היא לאפשר למטופלים לאחר שבץ לתרגל את יכולות התנועה שאיבדו בעקבות הפגיעה, כשהתירגול עם הרובוט נעשה בין מפגשים עם הצוות הטיפולי", אומרת ד"ר לוי-צדק. "תפקיד המערכת הוא לעודד את המטופל לתרגל, לתת לו משוב תוך כדי התירגול, ובסיומו לדווח על כמות התרגילים שביצע ועל אחוז ההצלחה שלו. אנו סבורים שהמידע הזה יסייע למטופל ולצוות הרפואי לגבש החלטות על המשך הטיפול". לצדה של ד"ר שלי לוי-צדק עובדים על הפרויקט רונית פיינגולד-פולק, דוקטורנטית במעבדה ופיזיותרפיסטית מומחית בתחום השיקום, המובילה את הפרויקט, אריאל ביסטריצקי ויאיר גוזלן, סטודנטים לתואר ראשון במחלקה להנדסת מכונות שבנו ותיכנתו את מערכי התירגול, ואליסון לנגר, עוזרת-מחקר שסייעה בהכנת המערכות. באחד התירגולים (כמצולם מימין) הרובוט פפר מדמה "דילר" בסיטואציה

דמויית קזינו, כשתפקידו הוא להעלות את המוטיבציה של המטופלים לבצע את התירגול לאורך זמן ממושך. צוות המחקר ערך סדרה של 100- ניסויי היתכנות עם קרוב ל צעירים ומבוגרים בריאים כדי להתאים את הפרמטרים של המערכת לנבדקים, לקראת פריסתה בקליניקה לשיקום לאחר שבץ לשם ביצוע מחקר קליני ארוך-טווח. כרטיס-ביקור ד"ר שלי לוי-צדק עומדת בראש המעבדה לחקר הקוגניציה, הזיקנה והשיקום. היא חוקרת את תנועת הגוף האנושי ואת תפישת המרחב של בני-אדם. כיום היא חברת סגל המחלקה לפיזיותרפיה וכן חברה ב'מרכז זלוטובסקי לחקר לרובוטיקה'. ABC המוח' וב'מרכז "מטרת המרכז היא להוביל את המחקר החדשני בתחום הרובוטיקה לכיוונים חדשים בשיתוף עם חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה, הביולוגיה והרפואה", אומרת ד"ר מהווה מוקד ABC לוי-צדק. "מרכז למחקר רב-תחומי ברובוטיקה. גישתו לפיתוח מערכות ברובוטיקה חקלאית, ביולוגית וקוגניטיבית היא ייחודית. מטרת החוקרים והסטודנטים הפועלים במסגרתו היא לפתח וליצור דור חדש של רובוטים חכמים שיחשבו בעצמם וישתפו פעולה בתבונה עם בני- האדם".

7 | אבג

הוא ושותפיו | פרופ' אילן דינשטיין עומד בראש המרכז הלאומי לחקר האוטיזם שנחנך השנה באוניברסיטה מן המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה שואפים להבין טוב יותר את גורמי הסיכון לאוטיזם, לשפר את תהליכי האיבחון ולבחון את יעילות הטיפולים

את גורמי הסיכון לאוטיזם, לשפר את תהליכי האיבחון, ולבחון את יעילות הטיפולים המוקדמים. "אנחנו רוצים להבין למה ילדים מסוימים מפתחים אוטיזם ואחרים לא, מה הם התהליכים הביולוגיים והמוחיים שגורמים להתפתחות אוטיזם, איך אפשר לזהות אותם מוקדם, ואיך אפשר להשפיע עליהם", אומר פרופ' דינשטיין. במשך השנים השותפות התחזקה. גויסו כספים, נבנו תשתיות משותפות, וכיום המרכז מפעיל צוות חדרים 12- עובדים הפועלים ב 15 של שהמרכז קיבל מן הפקולטה למדעי הבריאות ונמצאים בקרבת המכונים הקליניים בסורוקה. השותפות כוללת גם את המכון להתפתחות הילד של משרד הבריאות בבאר שבע בראשות ד"ר יאיר צדקה ואת המכון להתפתחות הילד של מכבי בראשות ד"ר חני שטיירמן. בזכות הגידול המהיר של המרכז ויכולותיו המחקריות בחר בו משרד המדע כמרכז הלאומי לחקר האוטיזם במדינת ישראל. קבוצת החוקרים, בראשות פרופ' דינשטיין, זכתה במענק של משרד המדע שיסייע לקדם את פעילות המרכז. "מדובר במהפכה", אומר פרופ' דינשטיין. "בפעם הראשונה משרד ממשלתי משקיע בספים כדי ליצור תשתית מחקרית לאוטיזם בישראל, ואנחנו זכינו במכרז הזה אחרי התמודדות עם שאר האוניברסיטאות והמרכזים הרפואיים בארץ". מיד לאחר הזכייה במכרז יצא פרופ' דינשטיין למסעות ברחבי הארץ כדי להפוך את המתחרים לשותפים. "היה

סורוקה (ביחידה לגיל הרך בניהולו של ד"ר גל מאירי ובמכון להתפתחות הילד בניהולה של ד"ר חגית פלוסר) איפשרה למרכז לבנות מאגר-מידע ילדים עם 800- גדול על יותר מ אוטיזם שאובחנו בשנים האחרונות בנגב. "סורוקה הוא המרכז הרפואי העיקרי בנגב, כך שמדובר ברוב הילדים שאובחנו בדרום", אומר פרופ' דינשטיין. "המידע שנאסף עליהם, בהסכמת הוריהם, הוא אדיר מבחינת הפוטנציאל המדעי. אנחנו אוספים ציונים מאיבחונים התנהגותיים בסטנדרטים בינלאומיים, מידע רפואי מתיקי הלידה, סריקות מוח, דגימות רוק לגנטיקה, ועוד. מדובר במאגר- המידע המקיף ביותר הקיים היום בארץ, שמתקרב בגודלו למאגרים אחרים המשמשים למחקר אוטיזם במדינות אחרות". מאגר-המידע משרת חוקרים ורופאים הרוצים להבין יותר לעומק

לפני שש שנים נוצרה באוניברסיטה שותפות וחברות מיוחדת בין פרופ' אילן דינשטיין ובין ד"ר גל מאירי, פסיכיאטר הילדים של המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, ד"ר עידן מנשה, אפידמיולוג וגנטיקאי מן המחלקה לבריאות הציבור, ופרופ' חוה גולן, מן המחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה של התא. השותפים החליטו לבנות את "המרכז לאוטיזם בנגב" - המרכז הראשון בארץ ששילב טיפול קליני ומחקר מדעי. שילוב זה הוא הסוד להצלחת המרכז, מכיוון ששני הצדדים מזינים זה את זה – הקליניקה מאפשרת גישה קלה לילדים עם אוטיזם תוך חשיפה לבעיות הקליניות הבוערות בתחום, והמחקר מאפשר לאסוף מידע מעמיק על הילדים והמשפחות בצורה שאינה אפשרית בקליניקה עמוסה. הכנסת המחקר לתוך מסגרות שבהן ילדים עם אוטיזם מאובחנים במרכז הרפואי

"הקמת המרכז הלאומי לחקר האוטיזם מהווה קפיצת-מדרגה בכל הקשור לחקר הרצף האוטיסטי על-ידי החוקרים המעולים של אוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הרפואי סורוקה", אומר נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ. "ברור לנו שיש עוד אתגרים רבים בדרך, אך ההתקדמות המהירה של המרכז ופתיחת הדלת ליצירת מחקר לאומי משותף נותנות לנו כוחות אדירים להמשיך ולדחוף את הפרויקט קדימה. למחקרים האלה יש השפעה קלינית מיידית על חייהם של ילדים עם אוטיזם בישראל. המידע שנאסף עליהם מאפשר לנו לתת להורים תמונת-מצב מדויקת של מצבם והתפתחותם לאורך זמן. זהו מידע שאין ערוך לחשיבותו מפני שהוא יאפשר למקבלי ההחלטות, משרדי הממשלה וקופות החולים, לבחור בחירות מושכלות המבוססות על מידע אמיתי ממדינת ישראל ולא על סמך מידע חלקי ממקומות אחרים בעולם". קפיצת מדרגה

מדעי הבריאות | 8

קנביס רפואי למען הסובלים מאוטיזם חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מדווחים במחקר חדש כי קנביס רפואי הוא אפשרות בטוחה ויעילה להקל על הסימפטומים של הלוקים באוטיזם, כגון התקפים, טיקים, דיכאון, אי-שקט והתקפי זעם. המחקר התפרסם בכתב- והוא Nature Scientific Reports העת .18 נוגע לצעירים עד גיל מן ההורים דיווחו על 80% - "יותר מ שיפור משמעותי או מתון אצל ילדיהם", אומרת ליהי בר-לב שליידר, דוקטורנטית ממכון המחקר הקליני בקנביס, בפקולטה למדעי הבריאות. אוטיזם הוא הפרעה המתבטאת בהיבטים רבים הקשורים בהתפתחות האדם. כיום מתייחסים להפרעה זו כטווח רחב של הפרעות התפתחותיות עם סימפטומים שונים. במחקר נקבעה אבחנת האוטיזם לפי המדדים המקובלים לישראל. 188 הנתונים נאספו מתוכנית הטיפול של מטופלים הלוקים באוטיזם שטופלו בקנביס . הטיפול 2017-2015 רפואי בשנים בשנים ברוב החולים מתבסס על שמן קנביס.

הנהלת המרכז הלאומי לחקר האוטיזם. משמאל לימין: פרופ' אילן דינשטיין, פרופ' חוה גולן, ד"ר עידן משה, ד"ר גל מאירי, ומזל מלכה

ילדים בסיכון. "בחלומות הכי ורודים שלנו לא חשבנו שנצליח לכנס את כל הגורמים האלה יחד, ומצאנו את עצמנו רוקמים יחד ביומיים מרוכזים תוכניות משותפות למחקר לאומי".   הדיונים בכנס התמקדו בצעדים מעשיים להקמת מאגר-מידע לאומי שיכלול מספר מוקדי איסוף מידע ברחבי הארץ ויאפשר לעקוב אחר רוב אוכלוסיית הילדים עם אוטיזם בישראל. מעקב מנקודת האיבחון הראשוני לאורך התפתחות הילד יאפשר למדוד את היעילות של תהליכי האיבחון והטיפול הקיימים ושל השיטות לאיבחון מוקדם וטיפולים חדשניים, כולל תרופות וטכנולוגיות חדשות.

ברור לנו שמרכז לאומי צריך ליצור שותפויות עם מוקדים לאיסוף מידע בכל הארץ, כדי ליצור מחויבות של שאר הרופאים והחוקרים המובילים בתחום. התגובה ליוזמה היתה מדהימה". "אנחנו רוצים להבין למה ילדים מסוימים מפתחים אוטיזם ואחרים לא, מה הם התהליכים הביולוגיים והמוחיים שגורמים להתפתחות אוטיזם, איך אפשר לזהות אותם מוקדם, ואיך אפשר להשפיע עליהם" כדי לקדם את הנושא הוחלט להשיק את המרכז החדש במסגרת הכנס הלאומי הראשון לחקר האוטיזם שהתקיים לאחרונה באוניברסיטה. הכנס יצא לפועל הודות לעבודתה המסורה של מזל מלכה, המנהלת האדמניסטרטיבית של המרכז הלאומי לחקר האוטיזם. הגיעו אנשי אקדמיה מכל 120- יותר מ האוניברסיטאות בארץ ורופאים מכל המרכזים הרפואיים. הגיעו גם נציגים של הנהלת משרד המדע ומשרד הבריאות ונציגים מקופות-החולים. הגיעו הורים לילדים עם אוטיזם מהנהלת אלו"ט ומנהלי עמותת

9 | אבג

ברוח

אתגר קרת עונה לשאלותיה של ד"ר סיגל נאור פרלמן

בצעירותו הייתה לאתגר קרת הארה: הוא הבין שכוחה של המילה הכתובה חזק לאין ערוך מכוחה של המילה המדוברת – וזרם איתה. מה שלא הצליח לעשות כנער בודד, שחש את עצמו חלוש ותלוש מסביבתו, עלה בידיו כסופר מתחיל ובהמשך כאחד הסופרים הישראלים הפוריים והחשובים בני זמננו. קרת הוא פרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון והרצאותיו מבוקשות מאוד. דמיון ומציאות תמיד שימשו אצל קרת בערבוביה בזמן שנתן לאצבעות ללכת במקומו ולהקליד עוד סיפור. בחושיו המחודדים למד עלם-החמודות הרמת-גני כי בעולמו הווירטואלי אפשר לסגור חשבון עם יריבים אלימים ובני-פלוגתא אידיאולוגיים או באמצעות שימוש אתגר קרת, פרופסור במחלקה לספרות עברית, נפגש עם תלמידי התוכנית "דרך רוח" ושיתף אותם בסיפורים שמאחורי הסיפורים

הדמויות יכולות להתקוטט ולעבור בהתנהגותן כל גבול. אני לא יכול להגיד לעצמי בדיוק מה אני חושב ומה אני מרגיש – בכתיבה אני כן יכול". על הסיפורים שמאחורי הסיפורים למדנו משיחתו של אתגר קרת עם תלמידי התוכנית "דרך רוח", שייעודה הוא קידום מדעי הרוח בישראל. 13- מאות תלמידי התוכנית גדשו ב במארס את אולם זוננפלד ושתו בצמא את דבריו של הסופר הנערץ. המפגש שעסק בנושא "אומץ לב" יצא לפועל ביוזמת המחלקה לספרות עברית. קרת דיבר על יצירותיו וחשף כמה סודות מחדר הכתיבה. הוא קרא באוזני הנוכחים שני סיפורים קצרים מספרו החדש "תקלה בקצה הגלקסיה" וענה לשאלותיה של ד"ר סיגל נאור פרלמן, מייסדת "דרך רוח", שהנחתה את האירוע. ספרו החדש של קרת חולק לתלמידים, והוא אף חתם להם עליו. פעם משוררים ניסו לחקות את נתן אלתרמן, וכיום יש תחושה שרבים מן הכותבים מתיימרים לכתוב כמוך. מה אהבת? מה קראת?, שאלה אותו המנחה.

מדוד בכוח הזרוע או על-ידי מענה- לשון חריף. רשימה חלקית של הדמויות שהרוויחו ביושר את זעמו כוללת נהג מונית שעיר ("היה לי תאקל עם נהג מונית אגרסיבי שכמעט הסתיים בדו-קרב; חששתי שידי תהיה על התחתונה, ובשלב מסוים אמרתי לעצמי בשביל מה כל הבלאגן הזה, אפשר ישר ללכת למד"א"), ילדים מגודלים, סוכני-מכירות וסוכני-חרש, וגם אבות שריריים לילדים מרושעים שהילכו אימים עליו ועל בני משפחתו. מה שגיבורנו לא העז לעשות בחיים האמיתיים עשו בשבילו יצירי דמיונו: בזכותם הוא הפסיק ללכת זקוף מתחת לשולחן. כוחה של המילה הכתובה, כבר אמרנו? "כשאני כותב אני לא עושה חשבון, מפני שבחיים האמיתיים אני כן עושה חשבון", כך הסביר קרת את הסתירה בין הסטירה שלעולם לא יתן לבין הסטירה שתתעופף בחסות סיפור. "קל להיות אמיץ בכתיבה כי אין לה השלכות מיידיות למה שאתה עושה, זוהי מעין מעבדה רגשית. בסיפור

ספרות עברית | 10

"בבית-הספר התיכון למדתי במסלול ריאלי, ומתוך מצוקה התחלתי לכתוב במהלך שירותי הצבאי", גילה הסופר. "קראתי את פרנץ קפקא וגדלתי על ספרות עברית. אנחנו נמצאים באוניברסיטה שעמוס עוז לימד בה. אנשים כמוהו כותבים, ואנשים כמוני קוראים אותו. לקפקא, למשל, לא הייתי מרשה לקחת את הבן שלי מן הגן. כוס תה לא הייתי מעז לקבל ממנו. כתיבתו משקפת סוג של מצוקה טהורה. קפקא שינה לי את העולם. הוא נתן לי מודל אחר לסופר". אומץ-לבו של אתגר עמד למבחן בכמה הזדמנויות. "עזבתי את בית הוריי ועברתי לגור בדירה שכורה, קניתי חנוכיה בפעם הראשונה בחיי, הייתי גאה וראיתי שהשולחן בוער", תיאר קרת את אחת מסצנות האומץ הבלתי-נשכחות בחייו. "הבאתי דלי וכיביתי את השריפה. פינו אותי לחדר-מיון, והרופא קרץ לי, 'תסביר לי מה קרה', וסיפרתי לו. ואז הוא הניח יד על כתפי ושאל אותי 'ספר לי מה שבאמת חשוב'. "'אין לי אוויר'", עניתי. "הוא חיבר אותי למסכת אינהלציה וראה שהדופק שלי יציב והצטרף לסיור של רופאים אחרים. הוא שכח את פנקס המרשמים ועליו כתבתי את הטקסט הראשון שלי שהופיע בספר". בטירונות זומן לו מפגש מעניין עם סמל המחלקה. "אני עומד לקרוע לכם את הצורה, למישהו יש בעיה עם זה?", אמר הסמל בהנחה ששאלתו תישאר רטורית. להפתעתו, אחד הטירונים הרים את ידו. את הלילה ההוא בילה טוראי אתגר קרת בריצה על גבעה כשהוא צמוד לשק עם אבנים. קרת הוסיף בגילוי לב: "אני אדם די מבוהל. החיים די מפחידים אותי, והכתיבה מסבירה לי מה אני רוצה. לדף לא איכפת מה תכתוב עליו. בשבילי אזור הכתיבה הוא עיר מקלט, שבה מותר לעשות הכול ולא ינזפו בך". ומה לגבי המעברים בין הומור לעצב?

כיצד הושפעה כתיבתך מהיותך בן להורים ניצולי השואה? "גדלתי בבית לא סטנדרטי, הוריי אף פעם לא התמודדו עם סמכות הורית. גדלנו בסוג של קומונה. בילדותי ליוותה אותי התחושה שהוריי סבלו מספיק, והיה לי צורך להשתדל שהם לא יצטערו יותר משום דבר. אז הייתי נחמד לשכנים והשתדלתי שלא ירביצו לי בכיתה. רציתי להיות בסדר עם כולם". למה מתכוון המשורר? "מילדותי ועד היום אני כמעט לא אוכל ממתקים. אימצתי את ההתנזרות הזאת כדי לרצות את אמי. על-פי בקשתה אכלתי עוד מנה מן הארוחה במקום להתענג על קינוח".

"הומור הולך אצלי יד ביד עם קשיי החיים. הכתיבה נותנת לך רשות להתנהג בצורה לא-טבעית. כשאני יושב ליד הדף ומעצב דמויות אין בזה היגיון... החיים הם תוכנית א', ואם אתה נכשל סימן שעליך לעבור לתוכנית ב'". כאשר שואלים אותו על השוני שבין כתיבת סיפור לבין כתיבת תסריט, אתגר שולף מן המגרה תשובה מנומקת היטב: "כנער רציתי לתקשר עם הסביבה, להסביר את עצמי. רציתי להביע את רגשותיי, את 'האני' שלי. כתיבת סיפור מחייבת אותך לשבת לבד בלי לדבר עם אף אחד. זהו תהליך יצירתי אינטימי מאוד, על גבול החושני. עולם הכתיבה הוא מקום שיש בו כנות, כר פורה לאמירת אמת".

אתגר קרת חותם על ספרו החדש 'תקלה בקצה הגלקסיה'

11 | אבג

תנו לרובוט לנתח מחקרה של ד"ר אילנה ניסקי (בצילום) עתיד לתרום לשיפור איכות הטיפול תרומתה של החוקרת מן המחלקה להנדסה | בחולים באמצעות רובוטים ביו-רפואית בפיתוח מערכות של מציאות מדומה תחושתית, הפעלה-מרחוק וניתוחים בסיוע רובוט זיכתה אותה בפרס מטעם האיגוד העולמי לרובוטיקה ) IEEE ואוטומציה במכון להנדסה חשמלית ואלקטרוניקה (

מערכות רובוטיות רפואיות בהפעלה אנושית (למשל מערכות לניתוחים רובוטיים). הם גם משתמשים ברובוטים כדי לחקור כיצד מוחנו שולט על תנועות הידיים במצבים מורכבים כגון ניתוחים או משחקי מציאות מדומה. שאיפתם היא לשפר את איכות הטיפול בחולים, לפתח טכנולוגיות חדשות של הפעלה- מרחוק בדגש על העברת תחושת המגע המרוחקת, ולקדם את ההבנה של בקרת התנועה וייצוג העולם החיצוני במוחנו. במעבדתה של ד"ר ניסקי יש מערכות רובוטיות ליצירת מציאות מדומה תחושתית ומערכת יחידה בארץ למחקר בניתוחים רובוטיים. בסדרת ניסויים ראשונה במערכת זו בחן צוות המחקר כיצד חוקי בקרה שונים של הרובוט הניתוחי משפיעים על האופן שבו המנתח תופש את הסביבה הניתוחית ועל התנועות שהוא מבצע תוך כדי הניתוח. בעזרתה של ד"ר יעל רפאלי מבית-החולים סורוקה הם גם מנסים להבין כיצד המנתחים רוכשים מיומנות מוטורית במהלך הכשרתם. אחת השאלות הבסיסיות שעליהן

ד"ר ניסקי היא מרצה בכירה במחלקה להנדסה ביו-רפואית וראש המעבדה לרובוטיקה ביו-רפואית. את הבנתם בנושא כיצד מוחנו מבקר תנועה, מעבד מידע ומסתגל למצבים חדשים היא והסטודנטיות והסטודנטים שלה רותמים לפיתוח מערכות רובוטיות רפואיות המופעלות על-ידי בני-אדם. למחלקתה באוניברסיטת בן- גוריון בנגב הצטרפה ד"ר ניסקי לאחר שהייה בסטנפורד שבקליפורניה, שם עסקה בשאלה כיצד הדינמיקה של הג'ויסטיקים הרובוטיים במערכת הניתוחים 'דה וינצי' משנה את תנועותיהם של מנתחים מנוסים ומנתחים חדשים גם בתנועות פשוטות מאוד שאין להן משמעות קלינית. במחקרה היא משלבת את תחומי מדעי המוח, הרובוטיקה ותורת הבקרה. היא ותלמידיה משתמשים בתיאוריות של בקרת תנועה חישובית, הסתגלות ולמידה מוטורית כדי לפתח

לתחום המחקר שלה הגיעה אילנה ניסקי במקרה. היא התכוונה לסיים תואר ראשון ולהשתלב בעבודה בתעשייה הביו-רפואית. כשסיימה .BSc- את שנת הלימודים השנייה ל חיפשה עבודה לתקופת הקיץ, וראתה מודעה שפירסם חוקר במחלקתה. החוקר, פרופ' אמיר קרניאל ז"ל, לימים המנחה שלה, חיפש עוזרי- מחקר. וכל השאר היסטוריה בתחום ההנדסה הביו-רפואית. "דרכו נחשפתי לעולם חקר המוח והרובוטיקה, ומאז לא התנתקתי מזה", היא אומרת. תחושת האובדן בעקבות מותו של המנחה הנערץ לא מרפה ממנה. "לאורך דרכי האקדמית פגשתי לא מעט אנשים שלמדתי מהם, אבל יותר מכול ברצוני ליישם את מה שלמדתי מפרופ' קרניאל – סקרנות, איכות מדעית בלתי-מתפשרת, וכן לשים את תלמידי המחקר במרכז ולתת להם את החופש להוביל את מחקרם".

הנדסה ביו-רפואית | 12

ד"ר ניסקי מנסה לענות במחקריה היא איך המוח שלנו מתמודד עם מידע מושהה, בדומה למה שמרגישים כשעובדים עם מערכת הפעלה- מרחוק - המפעיל מזיז רובוט ששולט על רובוט אחר שנמצא במרחק רב ממנו, והרובוט מחזיר מידע על הכוחות מן הסביבה שפועלים עליו. היא מסבירה: "עמיתיי ואני גילינו שבמצב זה אנחנו חשים שהחפצים שאנחנו נוגעים בהם יותר רכים ממה שהם באמת. תוצאה זו ותצפיות נוספות גרמו לנו להסיק שהמוח לא מסוגל לייצג השהיה כהזזה של הכוחות בזמן. לפני ארבע שנים גילינו כי האשליה של מגע בחפצים יותר רכים לא פוגעת בפעולה המוטורית המעורבת בעת המגע בחפץ. הופתענו לגלות שהמוח בעצם מסוגל לייצג זמן כדי לשלוט על תנועות. אני מקווה שההבנה הזאת, שיש פער בין תפישה לפעולה, תעזור לנו לבנות את המערכת המתאימה ביותר לניתוחים בסיוע רובוט. היא תאפשר לבצע בעתיד ניתוחים מורכבים הדורשים מן המנתח להרגיש את מגע הרקמה של החולה גם כשהוא נמצא במרחק אלפי קילומטרים ממנו". מחקר בעיבוד מידע מושהה יכול לדברי ד"ר ניסקי לעזור להבין ובהמשך אולי אף לטפל בתופעות נוירולוגיות הקשורות לעיכובים בהעברת מידע חושי. למשל, בניסויים שבהם היא וצוותה חשפו נבדקים להשהייה שאינה סימטרית במרחב הם גרמו לנבדקים בריאים לצייר עיגולים הדומים במאפייניהם לעיגולים שמציירים חולים הסובלים מפגיעת צד אחד בגופם כתוצאה משבץ. כיוון מחקר מרכזי נוסף במעבדתה מתמקד בהבנה כיצד אנחנו משלבים מידע תחושתי המגיע מחיישני מגע הנמצאים בעומק שרירינו וגידינו עם חיישני מגע הנמצאים בעור. התברר כי מתיחה מלאכותית של העור בעת מגע עם חפצים וירטואליים גורמת לאשליה של מגע בחפץ קשיח יותר,

גם ד"ר חדד עשה את כל תאריו באוניברסיטת בן-גוריון: תואר ראשון ברפואת חירום, תואר שני ותואר שלישי באימונולוגיה. כיום הוא ראש המעבדה לאיפיון מיקרוסקופיית אור מתקדמת ב'מרכז אילזה כץ לננו- טכנולוגיה'. "זה ממש כיף שאפשר מדי פעם להיפגש לצהריים בקמפוס ולשתף איש את רעותו בפעילותנו", אומרת החוקרת הבכירה שלנו. כרטיס-ביקור אילנה ניסקי סיימה בהצטיינות את שלושת תאריה במחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון. היא זכתה בפרס וולף היוקרתי, בפרס זלוטובסקי ובפרס בן-אמיתי לתלמידי-מחקר מצטיינים; הייתה עמיתת קרייטמן, מצטיינת הרקטור ומצטיינת דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה מספר פעמים בשלבים 60- שונים של לימודיה; פירסמה כ מאמרים בכתבי-עת ואסופות של כנסים מדעיים. היא ותלמידיה זכו כמה פעמים בפרסים על עבודותיהם. בזמנה הפנוי היא נהנית מריצה למרחקים ארוכים, רכיבה על אופני- כביש, וטיולים במדבר בחברת בן- זוגה ושלושת כלביהם.

המשפיעה גם על הדיווחים של הנבדקים לגבי קשיחות החפצים וגם על האופן שבו הנבדקים שולטים על הכוחות שהם מפעילים על החפץ. בקיץ האחרון הקימו ד"ר ניסקי ושותפיה באוניברסיטת גנואה שבאיטליה מעבדה וירטואלית, שבה הסטודנטים מחפשים דרכים להעברת הבנתם באשר לתחושת המגע האנושי לרובוטים אנושיים. כיוון מחקר נוסף, בשיתוף עם פרופ' אברהם קציר, פיזיקאי מאוניברסיטת תל-אביב, וד"ר אורי נץ, מנתח מבית-החולים סורוקה, הוא פיתוח מערכת לאיחוי רקמות בהלחמת לייזר בסיוע רובוט, שתהווה תחליף לסגירת פצעים וחתכים ניתוחיים בעזרת תפרים. תרומתה המשמעותית למחקר בתחום הרובוטיקה זיכתה את ד"ר ניסקי בפרס לחוקרים צעירים מטעם האיגוד לרובוטיקה ואוטומציה במכון להנדסה חשמלית ואלקטרוניקה ). ועדת הפרס הוקירה את IEEE( החוקרת הבכירה מאוניברסיטת בן- גוריון על מחקרה בפיתוח מערכות של מציאות מדומה תחושתית, הפעלה מרחוק וניתוחים בסיוע רובוט ועל גישתה הייחודית המתבססת על שימוש בתיאוריות בחקר המוח בנושא הבנת בקרת התנועה ותחושת המגע האנושית.  לעבודה באוניברסיטה מגיעה ד"ר ניסקי כמעט כל בוקר יחד עם בן- זוגה, ד"ר עוזי חדד. גם הוא משלנו.

13 | אבג

אני ואת נשנה העולם את ד"ר הילה רימר, היועצת החדשה של נשיא האוניברסיטה בנושא קידום נשים באקדמיה, שואפת לבסס את מעמדה של אוניברסיטת בן-גוריון כמובילה בראיון ראשון ל'אבג' היא מציגה את ה'אני | בתחום מעמד הנשים במדע מאמין' שלה

"אני פמיניסטית", אומרת היועצת החדשה של נשיא אוניברסיטת בן- גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ, בנושא קידום נשים באקדמיה. "אני יודעת שיש לא מעט נשים וגברים שמסתייגים מן המונח הזה. פמיניזם פירושו התנגדות לאפליה על בסיס מגדרי". ד"ר רימר פעילה בתחום קידום נשים באקדמיה כבר הרבה שנים, בין השאר בתפקידים שמילאה כנציגת הפקולטה לניהול בוועדה האוניברסיטאית לקידום נשים וכיו"ר הוועדה הפקולטית לתלמידי מחקר. "כחברה חובה עלינו לפעול לביטול אפליות והטיות מגדריות", מדגישה ד"ר רימר. "זה הכרחי לחברה צודקת. ומעבר לכך, עסקים וארגונים יודעים שרב-גוניות היא בסיס למצוינות. רב-גווניות בצוותי עבודה מאפשרת חשיבה מנקודות-מבט שונות ונותנת מנעד רחב של מיומנויות, ולכן מעודדת יצירתיות וחדשנות ומסייעת בפתרון בעיות; בקיצור, יש לנו הרבה סיבות טובות לפעול למען קידום נשים בכלל, ובאקדמיה בפרט". "הנושא בוער", היא מסבירה. "על אף ההתקדמות שחלה בעולם בנושא מעמד הנשים, במקומות רבים עדיין יש לנשים תת-ייצוג במקומות רבים – בין השאר באקדמיה בתחומים מסוימים, במיוחד בדרגים הגבוהים. מקור הבעיה הוא תרבותי. קל לראות את שורש העניין כשמביטים לאחור

שככל שנשים מצליחות יותר בעבודה ובקריירה, פחות יחבבו אותן?", היא "ואילו את הגברים המצליחים שואלת. מחבבים יותר ורוצים בקרבתם". למה זה קורה? "כשאישה מצליחה מיד מניחים ש'היא כנראה דרכה על כמה אנשים ונשים בדרך להצלחה'. ולא פחות מטריד: איזו אישה תרצה שיחשבו עליה כך? הרי חינכו אותנו שאנחנו צריכות להיות נחמדות. לכן לפעמים באופן לא-מודע נשים מצמצמות את שאיפותיהן המקצועיות. בגלל הציפייה התרבותית ש'גברים הם מצליחים ונשים הן נחמדות' יש גם הטיות לא- מודעות בפרשנות של הצלחות של גברים לעומת נשים". ועדיין הרבה נשים הן פורצות-דרך

על מצב הנשים לפני עשורים לא רבים. למרות שהתקדמנו, עדיין עלינו לעשות כברת דרך משמעותית. עדיין התרבות השלטת היא גברית. יש נורמות של התנהגות גברית במקומות עבודה, ויש מערכות ארגוניות שמבוססות על דפוסי חיים שהם נחלת העבר וכבר אין להם מקום בעולם היום". על-פי שיטתה, כדי לחולל שינוי תרבותי נכונה לנו עוד עבודה רבה. צריך להשקיע בהסרת חסמים פנימיים שנובעים בין השאר מן הנטייה של נשים להתאים את עצמן לנורמות תרבותיות מן העבר; צריך להשקיע בהסרת חסמים חיצוניים, כמו מדיניות ותהליכי קבלת החלטות בארגון. לא כל החסמים הפנימים והחיצוניים הם מוּ דעים או מכוּונים. "האם ידעתם, למשל,

העצמת נשים | 14

בהיבטים פסיכולוגיים רבים". לדברי ד"ר רימר, גם מגדר יכול להיחשב חלק מן האוריינטציה התרבותית של בני-אדם, משום שהוא קשור לזהות העצמית, להגדרת העצמי ולנורמות. היא מסבירה: "נצפה לראות הבדלים בתהליכי חשיבה בין מגדרים. זוהי הסיבה ליתרונות הגדולים של רב- גוניות בצוותי עבודה. אותם הבדלים מגדריים בדפוסי חשיבה יכולים להיות גם הסיבה להבדלים מגדריים בסגנונות ניהול ומנהיגות. מחקרים מראים, למשל, שלמרות שגם לגברים וגם לנשים יכולים להיות סגנונות מנהיגות איכותיים, יש הבדלים באסטרטגיות ובממדים שיודגשו על-ידי גברים לעומת נשים. אז הנה לנו ביסוס מדעי לסיבה שבגללה כדאי לשאוף לאיזון מגדרי גם בצוותי עבודה וגם במנהיגות". בנגב. דוקטורט במינהל עסקים עם התמחות בשיווק עשתה באוניברסיטת אילינוי באורבאנה-שמפיין. היא הייתה מרצה-אורחת באוניברסיטת אילינוי באורבאנה-שמפיין וחוקרת-אורחת באוניברסיטת סטנפורד. כרטיס-ביקור ד"ר הילה רימר היא חברת סגל בפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר; בעלת תואר ראשון בהנדסה כימית ותואר שני בהנדסת תעשייה וניהול, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון

בין רגשות, תרבות וחשיבה. החוקרת מן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר סבורה שההקשר התרבותי הוא גורם שמשפיע על איך נחשוב, נקבל החלטות ונתנהג. "מחקרים בפסיכולוגיה בין-תרבותית מראים שיש הבדלים מהותיים בתהליכי חשיבה של אנשים ונשים בתרבויות שונות. עד לפני כשלושים שנה הידע שנצבר בספרות ובפסיכולוגיה התבסס ברובו על מחקרים שנערכו בארצות- הברית עם נבדקים אמריקאים. מסתבר שהרבה מהידע הוא פחות רלוונטי עבור תרבויות שאינן אמריקאיות-מערביות- אינדיבידואליסטיות. מחקרים מראים בבירור שאנשים ונשים בעלי אוריינטציה תרבותית מערבית-אינדיבידואליסטית (שבה אנשים ונשים מתמקדים בייחודיות ובמטרות האישיות) חושבים באופן שונה לגמרי מאנשים ונשים בעלי אוריינטציה תרבותית קולקטיביסטית (שבה אנשים ונשים מתמקדים בקשרים החברתיים ובהרמוניה חברתית). בעוד שבאוריינטציה תרבותית אינדיבידואליסטית אנשים ונשים נוטים לחשיבה אנליטית עם התמקדות בכל פרט מידע בנפרד, באוריינטציה תרבותית קולקטיביסטית אנשים ונשים נוטים יותר לחשיבה הוליסטית, עם מבט כללי על הפרטים ביחד עם ההקשר הכללי ועם הקשרים בין כל הפרטים. להבדל הזה יש השלכות רחבות מאוד

בתחומי המדע והאקדמיה.

"פעמים רבות הצלחת נשים מתפרשת כעניין של מזל (למשל: 'היא פירסמה מאמר מעולה כי עבדה עם האנשים הנכונים'), והצלחת גברים מתפרשת כתוצאה של כשרון. ואז קורה אפקט שמכונה 'תוכיחי לנו שוב': נשים צריכות להוכיח את הצלחותיהן שוב ושוב. לכן נשים שהגיעו למקומות בכירים הן בדרך כלל נשים מצוינות בצורה יוצאת מן הכלל, בהשוואה לגברים בעלי תפקידים מקבילים. ואלה הן דוגמאות על קצה המזלג". מה צריך לקרות כדי שיתרחש שינוי אמיתי? "מכיוון שהחסמים לשוויון מגדרי הם רבים ומגוונים (פנימיים וחיצוניים, מודעים ולא-מודעים), כדי שיקרה שינוי אמיתי צריך להשקיע במשאבים ולעבוד במלוא המרץ בכל ההיבטים – העצמה, תמיכה, חינוך, רגולציה, מדיניות ותהליכים ארגוניים – ובכל הרמות: ברמה החברתית-תרבותית, ברמה הארגונית וברמה האישית. עבודה במישור אחד בלבד לא תביא שינוי משמעותי. על בסיס השינויים שכבר התחילו אצלנו מותר לקוות שאוניברסיטת בן-גוריון תהיה מובילה בתחום מעמד הנשים במדע, ותשפיע גם מחוץ לאקדמיה". הרקע הלימודי של ד"ר רימר הוא במדעים המדויקים. יש לה תואר ראשון בהנדסה כימית ותואר שני בניהול תעשייתי, והיא עברה לתחום הרגשי והתרבותי של פסיכולוגיה של קבלת החלטות כשעשתה דוקטורט במינהל עסקים. מעניין אותה לדעת כיצד רגשות משפיעים על השיפוט, ההחלטות וההתנהגות של אנשים ונשים. במחקריה היא מנסה להבין את המנגנונים הפסיכולוגיים שבאמצעותם מצב-רוח, תחושות ורגשות משפיעים עלינו. במיוחד מסקרנים אותה הבדלים בין-תרבותיים בתהליכים הפסיכולוגיים הכרוכים בהשפעות של רגשות. כמה פרויקטים מחקריים של ד"ר הילה רימר עוסקים ביחסי-הגומלין

נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ', ד"ר הילה רימר ועדי אהרוני, יושבת-ראש אגודת הסטודנטים, מתעדכנים ומעדכנים בנושא אירועי יום האישה הבינלאומי בקמפוס

15 | אבג

הרכב מנצח מרצים של האוניברסיטה עושים מדי פעם אתנחתא מוסיקאלית ומנגנים בעיקר רוק ורית'ם אנד בלוז', ולפעמים "אנחנו אוהבים בעיקר מוסיקה שעליה גדלנו ומנסים להרגיש קצת יותר צעירים", הם אומרים | גם סגנונות אחרים ופורטים על מיתרים מוכרים

בנגינה בקלידים, הדס משה בראט, מן המחלקה לקשרי ציבור, בשירה, וד"ר קובי מורבינסקי, מהנדסת תעשייה וניהול, גם הוא עם גיטרה. כל שבוע או שבועיים, בהרכבים שונים, נפגשים המרצים ומנגנים בעיקר רוק ורית'ם אנד בלוז', ולפעמים גם סגנונות אחרים. "אנחנו אוהבים בעיקר מוסיקה שעליה גדלנו ומנסים להרגיש קצת יותר צעירים", הם אומרים ופורטים על מיתרים מוכרים.

השתלט נושא המוסיקה על השיחה. ואין זה פלא: וורן הוא בסיסט שניגן בצעירותו באופן מקצועי בלהקת פיקוד צפון ובלהקת הנח"ל. אחרי הארוחה וורן הזמין את אילן למעבדתו, שהיא גם סוג של אולפן-הקלטות, ומאז הם מנגנים ביחד. בהמשך הצטרפו לאתנחתא המוסיקלית ד"ר אורן שריקי, מן המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח, עם גיטרה, ד"ר יניב ציגל, מן המחלקה להנדסה ביו-רפואית,

רובנו רצים מדבר אחד לשני בקצב מסחרר. עבודה, ילדים, הורים מזדקנים, סידורים, ענייני בריאות, ועוד ועוד. בעידן שלנו, שבו אנחנו זמינים לכולם בכל מקום ובכל שעה, קשה מאוד למצוא קצת שקט, נדמה שבכל רגע מישהו רוצה מאיתנו משהו. כל זה נעלם כשמתחילים לנגן, ובמיוחד כשמנגנים בקבוצה. העולם עורג למלודיה, הרמוניה, קצב וגרוב, המבטא תחושת קצב או סווינג. כשזה עובד ומצליחים "לשבת טוב" ביחד, נוצר חיבור חזק ולא רוצים ללכת הביתה. לפני קצת יותר משנה, כשפרופ' חיים היימס עוד היה הדיקן של הפקולטה למדעי הרוח והחברה, הוא יצר מסורת יפה של ארוחות- צהריים קטנות ואינטימיות שבהן נפגש עם חמישה או שישה חברי סגל ממחלקות שונות של הפקולטה למטרת היכרות וגיבוש. לאחת מארוחות-הצהריים הוזמנו פרופ' אילן דינשטיין, מן המחלקה לפסיכולוגיה, ופרופ' וורן ברודסקי, מן המחלקה לאמנות. מהר מאוד

האקדמיה למוסיקה | 16

ההפסקות האלה מן השיגרה ממלאות אותם באנרגיה, הן מעין סם של רוגע ושמחת חיים. "מניסיוני", אומר פרופ' דינשטיין, "הזמן שאחרי פגישה מוסיקאלית כזאת הוא טוב במיוחד להתמודדות עם כתיבת תשובות לסוקרי מאמרים או לפגישה עם סטודנט שדורש סבלנות מיוחדת". ,2019 במארס 24 , ביום ראשון התרחשה התפתחות דרמטית בסיפור: כמה מחברי ההרכב הופיעו בתוכנית "עמיתי צין" שנערכה בפאב "קוקה" בהשתתפות נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ והרקטור פרופ' חיים היימס. "עמיתי צין" היא תוכנית יוקרתית של אגודת שוחרי האוניברסיטה בארה"ב, שבמסגרתה מטפחים את הדור הבא של תומכינו בארה"ב ואת המנהיגות העתידית של חבר הנאמנים. השנה תוכנן לערוך את ההיכרות של "עמיתי צין" עם הסגל והסטודנטים שבאוניברסיטה באווירה פחות פורמאלית, וכך נוצר הרעיון לאירוע בפאב. הזמרת הדס משה הייתה אחראית על ההכנות המוסיקאליות לאירוע, וניהלה באופן לא-פורמאלי את החזרות. ברגע האמת ניגנו יניב ציגל (קלידים), אורן שריקי (גיטרה), עמר בירקה (בס) ואילן דינשטיין (תופים), כמו בבדיחה "ארבעה מוזיקאים ומתופף נכנסים לפאב...". לקול תשואות הקהל נתן נשיא האוניברסיטה הופעה מרהיבה עם גיטרה ושירה בליווי ספונטני של בס ותופים, ובסוף הערב התפתח ג'אם סשן קצר עם אחד מ"עמיתי צין" שהתגלה כסולן מקצועי לשעבר. היו אנרגיות מעולות, ויש להניח שהנוכחים באירוע יזכרו את הערב הזה לטובה. זהו חלק מן היופי שבמוסיקה: היא שוברת קרח ויוצרת חיבור בין אנשים שעד לפני רגע בקושי הכירו אלה את אלו.

ימי הרדיו קול עולה מן המדבר | רדיו קמפוס שדה בוקר השיק אתר עשיר בתוכן מקורי רדיו קמפוס שדה בוקר, הידוע גם

יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, צעירים ובוגרים, ישראלים ותושבי חוץ, ועוד". תחנת הרדיו האינטרנטית משתפת פעולה עם הספריה המרכזית לעיוורים ומוגבלי ראייה בישראל, והיא מאפשרת לפודקאסטרים מוגבלי ראייה להפיץ את יצירותיהם. לאחרונה הסתיים מחזור נוסף של 25 קורס הכשרת שדרים שבו השתתפו איש, ביניהם תלמידי תיכון, סטודנטים, גמלאים, תושבי רמת הנגב, ירוחם ומצפה רמון ואזרחי מדינות אחרות - גאנה, אזרבייג'אן, ליטא ויוון. צוות התחנה נערך לתחילת עונת השידורים השלישית, ולשם כך הוקם אתר-אינטרנט נגיש, הממיין ומארגן את התוכניות הרבות שהופקו עד כה. הפרויקט נתמך על-ידי המכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, בית- הספר הבינלאומי ללימודי מדבר על שם אלברט כץ והמכון לחקר ישראל והציונות על שם דוד בן-גוריון.

, השיק SB CAMPUS RADIO בשם אתר חדש ובו מגוון רחב של תכנים להאזנה הפתוחים לקהל הרחב. תחנת-הרדיו האינטרנטית המשדרת משדה בוקר היא פרי יוזמה של סטודנטים מבית-הספר הבינלאומי ללימודי מדבר על שם אלברט כץ, שהתחילה כתוכנית פודקאסט שבועית והתפתחה בתוך שנתיים לרשת פודקאסטים מגוונת. את פעילות התחנה מובילים פרופ' סיימון ברק והדוקטורנט בוזי רביב, תלמידת-המחקר נעמי ולדמן, ומנהלת דף הפייסבוק פיה למברטי. "התחנה הוקמה כדי לתת מענה לחובבי רדיו ביישובי הנגב המרוחקים", מספר בוזי רביב. "מטרותיה הן הפקה ושידור של תכנים מקוריים, קידום אמנים מקומיים, פיתוח תקשורת מדעית ויצירת קשר עם קהילות רחוקות בארץ ובעולם. מטרה נוספת של היוזמה היא קידום שיח פורה ומהנה בין הקהילות השונות המרכיבות את יישובי הנגב:

17 | אבג

משה זיפר (בצילום), פרופסור במחלקה למדעי המחשב, טוען במאמרו שהאנושות "החייזרים אכן נחתו", הוא אומר, "והם נמצאים | ניצבת לפני בינה חדשה, זרה בכל מקום: בטלפון הסלולארי שלכם, בטלוויזיה, במחשב שלכם, במכוניתכם"

חופשית במה

בפיד שלך או מציעה מסלול הביתה שהוא ארוך בעשר דקות מן המסלול הקצר ביותר. עניין אחר לגמרי הוא כאשר מערכת חכמה טועה באבחון סרטן. כאשר מדובר בבינה מלאכותית לצרכים רפואיים עולות שאלות של ביטוח, שסרח AI חוק, אחריות ועוד. האם ? PrisonForAI . com יישלח ל-  AI בסופו של יום למערכות ולבני-אדם יש מערכת יחסים פוריה. בתחום הרפואה מערכות חכמות עוזרות למצוא הקשרים שאינם נגישים לעין האנושית, ורופאים משתמשים בתובנות אלה כדי לשמר את בריאות הפציינטים שלהם. ייתכן שיום אחד נמצא את עצמנו בעולם שבו החייזרים מוטמעים בעולמנו. או אז, דיאלוג כמו זה ', ספרו של המדע Ubik המתרחש ב- ' הבדיוני הנודע פיליפ ק. דיק יהיה עניין של יום ביומו: "אתבע אותך", אמרה הדלת כאשר הבורג הראשון השתחרר. ג'ו צ'יפ אמר: "מעולם לא נתבעתי על-ידי דלת. אבל נראה לי שאני יכול לחיות עם זה". מבוסס על מאמר שהופיע 2019 בינואר 24- 'בניוזוויק', ב

מלאכותית יעילה מאוד במציאת הֶקשרים (קורלציות) ומצטיינת בקביעת עובדות. למשל: "לקוחות שקנו משחת שיניים קנו גם מברשת שיניים". היא הרבה פחות טובה כשמדובר במתן הסבר: "מדוע הלקוח קנה מברשת שיניים?" ועוד פחות מכך היא מסוגלת להתמודד עם שאלות כמו :) counterfactual "מה היה אילו" ( "אילו הלקוח לא היה קונה משחת שיניים, עדיין היה קונה מברשת שיניים?" (אולי היה קונה חוט דנטלי?) אנו בני-האדם מרגישים בנוח עם כל סוגי השאלות האלה. ברור איפוא שצריך לדון בבינה שהיא מעבר ל"כוח מוח" גרידא. קטר ממכונית, אך מכונית 100 חזק פי יכולה לנוע ימינה ושמאלה כשצריך. מה שחשוב באינטליגנציה הוא מה עושים איתה ולאו דווקא ה"כמות" More Human שלה. במאמרם " " טענו לאחרונה with Human הפרופסורים זיפר ומור כי בתחומי הביו-רפואה ייתכן שלעולם לא יהיה אפשר לקיים מערכות ללא אדם. האם תמיד תיתן אמון בקרדיולוג רובוט לעומת רופא אנושי? עניין אחד הוא כאשר מערכת חכמה מקפיצה בטעות מודעה לא-רלוונטית

אתר הנחיתה מואר באופן מוגזם. זרקורי-ענק הפכו את הלילה ליום. סביב סביב ניצבים אנשים בחליפות- הגנה, מוכנים להכול ומאוד נרגשים. ממעל יורדת לאיטה החללית החייזרית, עושה את דרכה אל עתיד שישתנה לנצח. שום דבר מן האמור לעיל לא התרחש במציאות - רק בהרבה סרטים. ולמרות זאת החייזרים אכן נחתו. ואם אתם מנידים בראשכם בחוסר-אמון או מסתכלים אחורה בחשד, חישבו שוב: הם נמצאים בכל מקום - בטלפון הסלולרי שלכם, בטלוויזיה, במחשב שלכם, במכוניתכם. אבל הם לא הגיעו מן החלל החיצון אלא מן החלל הפנימי של המוח האנושי. Artificial בינה מלאכותית ( ) היא החייזר. Intelligence , AI רבות נכתב בנושא הזה בשנים האחרונות, והתחזיות נעות בין אופטימיזם בסגנון דיסני לבין פסימיזם בסגנון הסרט "שליחות קטלנית" בכיכובו של מושל קליפורניה לשעבר, ארנולד שוורצנגר. פרופ' משה זיפר מן המחלקה למדעי המחשב, שהוא בימים אלה פרופסור- אורח באוניברסיטת פנסילבניה, ועמיתו פרופ' ג'ייסון מור, פירסמו לאחרונה מאמר-דעה ב'ניוזוויק', ובו הם מתארים תמונת-מצב יותר עניינית. האנושות, הם טוענים, ניצבת כעת לפני בינה חדשה, זרה. במהלך ההיסטוריה שלנו נתקלנו בבינות רבות, אך לכולן היה מכנה משותף: הן היו תוצאה של אותו תהליך שיצר אותנו: האבולוציה. לכן איננו רואים את האינטליגנציה של כלב או סוס כחייזרית, אלא רק כשונה. לכן גם איננו חוששים ממנה - חתול לא יהרוג אותך ולא ייקח את עבודתך (אלא אם כן אתה תפסן עכברים). מומחים רבים עמדו על כך שבינה

מדע בדיוני | 18

בשמחות רק

ברכות להולדת הבת למיכל רוסק זכריה מדיקנאט הסטודנטים לנגה מילר מן הפקולטה למדעי הרוח והחברה לאולגה איליאשבסקי מן הפקולטה למדעי ההנדסה לעדי גולדין מאגף הכספים לאדווה ברונשטיין מן הרשות למחקר ופיתוח לנופית בר-חנין ֿ מאגף התפעול • ברכות להולדת הבן לנועה פישרמן מן המחלקה לפרסומים ודוברות • ברכות לנישואי הבת לקורין פרי מן הפקולטה למדעי הטבע לשמואל פולאט מאגף בינוי ואחזקה • ברכות לנישואי הבן מן הפקולטה למדעי הבריאות לדליה וקנין מאגף הכספים לאושרית פרג מן המרכז ללימודים קדם-אקדמיים

7

5

5

4

3

2

1

8

10

9

12

11

13

14

19

18

17

16

15

22

21

20

24

23

26

25

27

29

28

מאוזן: . כינוי למרגל 10 . . חקירה, בחינה 9 . . עוף דורס 5 . , מותחן קולנועי 657 ....1 . ימני בדעותיו 14 .)3,5( . אפילוג 13 . . גנרל אמריקאי 11 . מטעם מדינה זרה .20 . . מן העדר 18 . . בהמת-משא טיבטית 16 . . עמוד מים 15 . הפוליטיות .23 . . המדינה השנייה בגודלה בברזיל ואחת המלאכיות 22 . התקדם במהירות . גילם את דמותו של העיתונאי 24 . יושב-ראש הוועד המנהל של האוניברסיטה . מרצה בכיר בנושא אקולוגיה, ממקימי מכון ערבה ללימודי 25 .) לו גרנט (ש"פ .)4,3( . התפרסם 29 . . ...כוחו 28 . . אין שני לו 26 . הסביבה מאונך: . מנהל מרכז-הספורט האוניברסיטאי. 3 . . מגדולי מלחיני האופרות באיטליה 2 . מושב 8 . . קריעה, תלישה 7 . . היא שארם א-שייך 5 . . נהר בדרום אפריקה 4 . מגורים של 12 .) . חוסר סדר (סלנג 9 . שיתופי במועצה האזורית חבל מודיעין .19 . . חשמן 17 . . ביטול השפעה של רעל או חומר כימי 15 . אופנאי מפורסם .27 . . מילת תנאי 24 . . מלכודת 22 . . מתודה 21 . . הכרת פני השטח 20 ! בראבו עיר בצרפת. פתרונות יש לשלוח למערכת 'אבג' במחלקה לפרסומים ודוברות בין הפותרים יוגרל הספר "הקייטנה של קנלר" רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה

לענת זר

19 | אבג

תמונות מחיי

הקמפוס

צילום: דני מכליס

הסינים באים

דברים שרואים מכאן

נוע תנוע

אתרו את האתר מזהים את הצילום? שילחו את התשובה למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס

עיקבו אחרינו באינסטגרם