עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

2018 דצמבר | טבת תשע"ט | 117 גיליון 2018 אפריל | ניסן ח | 1 3 גיליון

תודה ובהצלחה פרופ' דניאל חיימוביץ ייכנס בינואר לתפקידו כנשיא 1- ב האוניברסיטה במקומה של פרופ' רבקה כרמי שסיימה שנים 12 את כהונתה לאחר הצלם דני מכליס תיעד את | | המפגש הנשיאותי בלעדי ל-'אבג'

לקובץ מונגש

דבר הנשיאה

שלום לכולם, זהו דברי האחרון ב'אבג', כתב-העת הנפלא של אוניברסיטת בן-גוריון, אחרי יותר משתים-עשרה שנים בתפקידי כנשיאת האוניברסיטה. שנים הגעתי לבאר שבע, 43 לפני עם סיום לימודי רפואה באוניברסיטה העברית, לסטאז' והתמחות בבית- החולים סורוקה. מיד עם תחילת התמחותי ברפואת ילדים קיבלתי מינוי קליני בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון. מאז, במקביל לעבודתי הרפואית, אני מעורבת בחיים האקדמיים, בהוראה, במחקר ובמגוון תפקידים בוועדות ומינהל אקדמי 2000 בפקולטה ובאוניברסיטה. בשנת נבחרתי לדיקנית הפקולטה למדעי מוניתי 2006 הבריאות. בפברואר לממלאת מקום נשיא האוניברסיטה, נבחרתי לנשיאת 2006 ובמאי האוניברסיטה. אני מתארת את דרכי זו כדי לציין שאינני נפרדת רק מתפקידי כנשיאת האוניברסיטה אלא מדרך חיים ארוכה, מאתגרת ומשמעותית מאוד באוניברסיטת בן-גוריון. לנגב הגעתי מבחירה. חשבתי שכאן אוכל להשפיע על בריאותם של בני-אדם יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ. נמשכתי לאוניברסיטה צעירה והוקסמתי מבית-הספר החדש לרפואה ששם במרכז התמונה את האדם החולה, משפחתו והקהילה שבה הוא חי. בשבילי זו היתה תפישה חדשה של מקצוע הרפואה, שכן אני ״התחנכתי״ על ברכי מצוינות מחקרית ברפואה, כאשר מחלה ואבחנתה הן גולת הכותרת. נמשכתי גם למחקר גנטי בקהילה הבדואית, משיכה מחקרית- אינטלקטואלית משולבת ברצון עז

לשנות מציאות של מחלות גנטיות קשות דרך ריפוי או מניעה. כשהחלטתי לסיים את תפקידי כדיקנית הפקולטה למדעי הבריאות אחרי חמש שנות כהונה, ביקשתי לצאת לשנת שבתון, כדי לקדם מחקר חשוב עם שותף בארה"ב. כמהתי לחזור לעבודתי הקלינית ולעשייה המחקרית. אחרי שבתון של חודש ימים נקראתי להחלטה אולי החשובה ביותר בחיי – לקבל עליי את תפקיד נשיאת האוניברסיטה. משמעות ההחלטה הייתה לשים מאחורי דרך חיים ותשוקה גדולה למען קריירה חדשה, מלהיבה ומאתגרת. את הבחירה שעשיתי לא הייתי עושה למען תפקיד דומה בשום אוניברסיטה אחרת. מבחינתי זה היה המשך כמעט טבעי להחלטה להגיע לנגב כסטאז׳רית צעירה. בשבילי אוניברסיטת בן-גוריון הייתה תמיד משהו גדול יותר ממוסד להשכלה גבוהה עם דגש מחקרי חזק. ההבנה שהאוניברסיטה היא מנוף מרכזי לפיתוח הנגב ויושביו, חיזוק הקהילה שלו, שיפור הכלכלה, איכות שירותי הבריאות, התרבות והחברה הכריעה את הכף. במבט לאחור זכות גדולה נפלה בחלקי. זכיתי להיות חלק מעשייה חשובה מאוד למען האקדמיה בישראל, אבל בעיקר למען עתיד המדינה. היום אוניברסיטת בן-גוריון היא אוניברסיטה חזקה המתקדמת אל מצוינות בינלאומית, בכמה תחומים: במובן השיפור המרשים בתשתיות שהביא לעלייה משמעותית בהישגי המחקר ולחלקה במודל התקצוב

של הוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת); באיכות הניהול שלה שבאה לביטוי במקומה המוביל במדד לאיתנות פיננסית שפותח לאחרונה על- ידי ות"ת; בהכרה הבינלאומית באקו-סיסטם שהתפתח בהובלת האוניברסיטה עם הקמת פארק התעשיות המתקדמות; בעלייה בביקוש מצד סטודנטים מחו"ל ללמוד באוניברסיטה, מקורסי-קיץ ועד תלמידי מחקר; בהובלת פרויקט הקמת הקמפוס הצפוני להכפלת שטחה של האוניברסיטה ושידרוג תשתיות ההוראה והמחקר שלה; במעורבות אינטנסיבית בקהילה בשלל תוכניות לקידום נוער ומבוגרים; להנגשת גבוהה; לקידום מצוינות; לסימון אופק ובניית עתיד. בלי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לא היו קורמים עור וגידים פרויקטים לאומיים חשובים. כי האוניברסיטה הזאת נטלה על עצמה אחריות ומחויבות להיות קטר אזורי של שינוי וצמיחה גם בנושאים שאינם אמורים להיות חלק מליבת העשייה שלה, ולפעמים גם למרות סביבה רגולטורית לא תמיד מפרגנת. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא כל אלה בזכותכם, חברי הסגל האקדמי, המינהלי והטכני הפעילים ואלה שכבר פרשו. בזכות מחויבותכם ומסירותכם לאוניברסיטה לא רק כאל מקום תעסוקה אלא כאל חזון ומשימה; בזכות ציבור סטודנטים ערכי, מעורב ותורם. לי היו הזכות, הכבוד וגם העונג לעבוד איתכם כתף אל כתף לקידום חזון ומשימות. כל מה שהושג, הושג

אבג | 2

מה בגיליון

בשתים-עשרה השנים האחרונות. שלכם,

בזכותכם. לעד אהיה אסירת תודה לכם. אני מאחלת לכולכם בריאות איתנה וחדוות יצירה, ולנשיא הנבחר, פרופ' דניאל חיימוביץ', אני מאחלת את מלוא עוצמת החוויה האדירה שאני חוויתי

7-4 17-16 18 21-20 23-22

ראיון נשיאותי דניאל חיימוביץ ממשלה בהקלקה אלי רון קסם המזרח משה שמש בכוננות מתמדת לימור אהרנסון פרופסור בנעלי בית עמית שכטר

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il דוא"ל: http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

. רבקה כרמי 10 היה

3 | אבג

צמיחתו של נשיא

פרופ' דניאל חיימוביץ, חוקר צמחים בעל בינואר לתפקידו 1- שם עולמי, ייכנס ב בראיון | כנשיא אוניברסיטת בן-גוריון מיוחד ל'אבג' הוא מספר על תוכניותיו, על ציפיותיו ועל חזונו

אומר בראיון ל'אבג', "עליה לשאוף למצוינות מחקרית מבלי לגרוע מכושר השפעתה על הסביבה הגיאוגרפית שבה היא נמצאת תוך כדי איתור הפוטנציאל המקומי ומימושו. יש לנו נכס אדיר בדמותם של הסטודנטים הלומדים אצלנו. אני מצפה לשיתוף פעולה פורה איתם. בכוחות משותפים נמשיך להיות נבחרת מנצחת". נקודת הזינוק של הנשיא השביעי של אוניברסיטת בן-גוריון הייתה עיירת הולדתו אליקוויפה, לא הרחק מפיטסבורג. העץ המשפחתי של פרופ' חיימוביץ הצמיח שורשים רפואיים - אביו, אחותו ושלושת דודיו הם רופאים. אין פלא שבצעירותו הוא היה משוכנע שהחלוק הלבן והסטטוסקופ יהיו חלק בלתי-נפרד ממנו בחייו

ד ניאל חיימוביץ נולד בארה"ב שם לבלבה אהבתו לארץ ולדרום. הרעיון להיות קיבוצניק הבשיל אצלו במהירות, בקצב שבו למד לנהוג בטרקטור. איכשהו הדברים התגלגלו אחרת. קיבוץ קטורה אולי הפסיד חבר איכותי, אבל עולם המדע הרוויח חוקר מזהיר, פורץ-דרך בתחום מדעי הצמח. בינואר ייכנס פרופ' חיימוביץ 1- ב לתפקידו כנשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחזקה עליו שיגביר עוד יותר את קצב צמיחתה. "לאוניברסיטת בן- גוריון בנגב יש ייעוד שונה מן הייעוד של כל אוניברסיטה אחרת בארץ", הוא מאת חיים זלקאי בא לישראל לשנת 1981 ובשנת שירות בקיבוץ קטורה שבערבה.

אחרי שנפגשתי עם ועדת האיתור ועם כמה חברי הסנאט וחשפתי את עצמי קצת, הבנתי שכאן המקום שבו אני רואה את עתידי

המקצועיים. "הייתי משוכנע שגם אני אהיה רופא, זה משהו גנטי ליהודים בארצות הברית", הוא מאשר את הדיאגנוזה. לשמחת עולם החי והצומח, הדברים לא התנהלו על-פי תוכניתו המקורית. במהלך שהותו בקטורה, בעודו נוהג

הסיפור המרכזי | 4

בטרקטור, צד את עינו של דניאל משהו מוזר. "הייתי בשדה אספסת ושמתי לב שכאשר אתה גוזם את

אוניברסיטת בן-גוריון משפיעה על כל מה שקורה סביבנו; אנחנו חייבים להיות מוקד החדשנות בדרום. אם אנחנו לא נוביל, אף אחד לא יוביל

האספסת היא חוזרת וגדלה", הוא נזכר, "אבל כשגוזמים חיטה, היא לא גדלה בחזרה. אז לא הבנתי שום דבר במדעי הצמחים או בחקלאות, אבל זו הייתה בשבילי נקודת אאוריקה (מילה יוונית המציינת גילוי חשוב או תובנה חשובה ומפתיעה). כשעובדים עם טרקטור אפשר לחשוב המון. אז חשבתי שאם נבין למה האספסת חוזרת וגדלה והחיטה לא, נוכל להאכיל את כל העולם. ואולי הידע הזה לא פחות חשוב מאשר שיהיה במשפחה עוד רופא". לאחר תום שנת השירות בקיבוץ חזר חיימוביץ לאוניברסיטה קולומביה. "אבל שם אין לימודי בוטניקה, אז 'עברתי' לאוניברסיטה העברית", הוא

מגשים את הציונות: דניאל חיימוביץ נוהג על טרקטור בקיבוץ קטורה

כחבר הסגל האקדמי באוניברסיטת תל-אביב זכה במלגת אלון היוקרתית שהמועצה להשכלה גבוהה מעניקה לחוקרים צעירים מצטיינים. עם האוכל בא התיאבון? "אמנם הייתה לי השפעה גדולה ברמה של מדע בסיסי, אני לא ממעיט בחשיבות הישגיי, אבל רציתי לראות מה אני יכול לעשות כדי להשפיע על החברה כולה. ותהיתי מה יקרה אם ניקח גנטיקאים של צמחים ואנשי

אומר בפשטות. "ושם נשאבתי לתוך המדע הבסיסי, לגנטיקה של צמחים". נלהב מן העולם החדש שנחשף לעיניו המשיך חוקר הצמחים המבטיח לדוקטורט בגנטיקה של צמחים באוניברסיטה העברית, ובתוך פרק זמן קצר הבין שזהו ייעודו האמיתי: "היה לי דוקטורט די מוצלח באוניברסיטה העברית, והמשכתי לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת ייל". שם בנה את המוניטין שהביא אותו שוב לארץ.

המשך בעמוד הבא »

שיחת טלפון מפתיעה על הנסיבות המרתקות שהביאו אותו אלינו מספר פרופ' חיימוביץ: "עד לאחרונה הייתי דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב. לפני כמה חודשים אני מקבל טלפון מאחד הגמלאים של הפקולטה: 'אני חייב לדבר איתך', נשמע קולו מצדו השני של הקו. אמרתי לו שאני לא יכול, אין לי זמן פנוי. אבל הוא התקשר שוב למזכירה שלי וטען שהוא חייב לדבר איתי עוד באותו יום. הסכמתי שיגיע בשבע וחצי בערב. הוא נכנס ללשכתי ואמר לי: 'דני, אגיד לך משהו שישנה לך את החיים - מה דעתך להיות נשיא אוניברסיטת בן-גוריון?'. כך זה התחיל. הוא היה נציג של ועדת האיתור. דבר הוביל לדבר, וכעבור חודשיים הוועד המנהל של האוניברסיטה בחר בי לתפקיד הנשיא". תוכל לספר לנו על עוד החלטה ששינתה לך את החיים? תושבים. הייתי היהודי היחיד בבית-הספר שבו למדתי. היום הראשון 15,000 , "ובכן, נולדתי בעיירה קטנה בארצות הברית של עונת הציד היה יום חופש מבית-הספר... אבי היה רופא הקהילה. היו לי שני מסלולי חיים נפרדים: מיום שני עד יום שישי הייתי בבית-הספר, היהודי היחיד שעושה את כל הדברים האמריקניים, ובסוף השבוע הייתי מזכיר תנועת הנוער 'יהודה הצעיר' בפיטסבורג. אלה היו שני מעגלי חיים, הייתי כאילו שני אנשים נפרדים. בסופו של דבר הבנתי שאני חייב לעלות ארצה, כי לא הייתי מוכן לחיים ה'סכיזופרניים' האלה".

5 | אבג

» מדיניות ציבורית ותזונאים ומהנדסים ונשלב אותם יחד כדי לחשוב מה אפשר לעשות כדי להאכיל את העולם. כך נולדה 'התוכנית לאבטחת מזון' באוניברסיטת תל-אביב, הראשונה מסוגה בארץ".

אדיר, עתיד מדהים, והוסיפו: 'אנחנו זקוקים לנשיא שיביא אותנו לרמה בינלאומית'. אחד מהם אמר לי: 'דני, חבל שזה לא אתה, כי הרי העתיד שלך מובטח בתל-אביב'. כולם היו משוכנעים שמדובר במישהו אחר. אחרי שנפגשתי עם ועדת האיתור ועם כמה חברי הסנאט וחשפתי את עצמי קצת, הבנתי שכאן המקום שבו אני רואה את עתידי. כך הגעתי לאוניברסיטת בן-גוריון". בנוגע לרמה בינלאומית, איך אתה רואה, למשל, את חיזוק הקשר עם המעצמה הסינית? "אני באמת מאמין שאוניברסיטה מודרנית חייבת להסתכל מזרחה ולא מערבה כדי לחזק את קשריה הבינלאומיים. הרבה סטודנטים מן המזרח הרחוק משוועים ללמוד אצלנו, בייחוד בתחומי ההיי-טק, ועידוד המגמה הזאת יעזור לנו לקדם את היעדים שלנו. שמחתי לגלות שנרקמו קשרים אקדמיים ענפים בין אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטאות בסין. אנחנו בכיוון הנכון". תוכל להצביע על מוסד אקדמי שמתאים להיות מודל לחיקוי עבור אוניברסיטת בן-גוריון? לא 50 "אוניברסיטה שמתקרבת לגיל

צריכה מודל לחיקוי. היא מספיק בוגרת להגדיר לעצמה מה היא רוצה ומה היא שואפת להיות, ותפקידי בתור נשיא יהיה לחדד את ההגדרות האלה". ספר לנו על היעדים שהצבת לעצמך עם כניסתך לתפקיד. "אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נמצאת היום בעמדה ייחודית לתפיסת תפקיד מוביל ברמה הלאומית והבינלאומית. היא כוללת תחומים אקדמיים שונים, לאחר שפיתחה את מדעי הטבע, מדעי הרוח והחברה והתוכניות המקצועיות, והצליחה למשוך חוקרים מצוינים כדי שיתחילו בה את הקריירה האקדמית שלהם. אוניברסיטה מבוססת על מצוינות גם במחקר וגם בהוראה. יכולתנו להשפיע על החברה נובעת מן המוניטין האקדמי שלנו, וככל שהוא יהיה טוב יותר השפעתנו תהיה משמעותית יותר. מלבד זאת נדרשת חדשנות באופן שבו אנחנו מלמדים. הדרך שאני למדתי

עלינו להיות מגדלור בכיוון החיובי, לא מגדל השן של הדרום. עלינו להשפיע על מערכת החינוך, על החברה. כבר עכשיו עושים את זה מצוין באוניברסיטת בן-גוריון

כשהופנתה אליו ההצעה להיפגש עם ועדת האיתור מטעם אוניברסיטת בן-גוריון, נפל לו האסימון: "נזכרתי שלמעשה התחלתי את הרומן שלי עם ישראל בדרום. בפגישותיי עם חברי הוועדה הרגשתי שייעודי האקדמי, רצוני להיות חבר קיבוץ בדרום הארץ, והגשמת החלום הציוני - כל אלה משתלבים יחדיו. אחר-כך התקשרתי לשני חברי- סגל צעירים ב'בן-גוריון' שניסיתי לשכנע אותם לבוא אליי לתל-אביב אבל הם העדיפו את באר שבע. שאלתי אותם מהו לדעתם הפוטנציאל של אוניברסיטת בן- גוריון. שניהם אמרו שיש פה פוטנציאל

לאוניברסיטת בן-גוריון יש ייעוד שונה מן הייעוד של כל אוניברסיטה אחרת בארץ, ואני רוצה להיות חלק מהגשמת הייעוד הזה

המחקר שהפך לרב-מכר פרופ' דניאל חיימוביץ מוכר כיום כפעיל ציבורי בינלאומי העוסק בקידום המחקר במדעי הצמח ותרומתו להאכלת אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה. ספר פרי עטו בשם 'צמח – 150 . שפות וזכה לחשיפה עולמית 18- תורגם ל 2012 מה הוא יודע'? שיצא לאור בשנת עמודיו סוקרים בסגנון קולח את המחקרים שנעשו בתחום עולם החושים של הצמחים, עד שלעיתים מתעוררת התחושה שהספר עוסק בבני-אדם. הספר היכה שורש במדינות רבות, המספר הכי גדול של עותקים (יחסית לאוכלוסיה) נרשם להפתעת המחבר דווקא באסטוניה. פרופ' חיימוביץ אומר בחיוך: "או שבאותה שנה לא הודפס באסטוניה שום ספר אחר, או שהעם האסטוני שוחר מדע מנעוריו".

הסיפור המרכזי | 6

תואר ראשון ולימדתי תואר ראשון לפני עשרים שנה לא תואמת את מה שדורשת המציאות בימינו. אנחנו חייבים להיות מוכנים לשינויים שיאפשרו לסטודנטים להתקדם יותר מהר, ולהתקדם לכיוונים שהם רוצים. זה גם חלק מן המצוינות". מהו המסר שלך לעובדי הסגל המינהלי והטכני? מסירותם ומקצועיותם של העובדים המינהליים והטכניים הן חיוניות להצלחתה של האוניברסיטה ושגשוגה. אעבוד איתם בשיתוף פעולה למען קידום המטרות והיעדים שלנו". כיצד אתה רואה את תפקידה החברתי של האוניברסיטה? "עלינו להיות מגדלור בכיוון החיובי, לא מגדל השן של הדרום. עלינו להשפיע על מערכת החינוך ועל החברה. כבר עכשיו עושים את זה מצוין באוניברסיטת בן-גוריון". איך גורמים לכך שיותר תלמידים מאוכלוסיות חלשות ישתלבו ויהיו סטודנטים כאן? "כשאני מדבר על מצוינות אני לא מתכוון שנקבל רק סטודנטים עם ציון ומעלה. עלינו להשפיע 750 פסיכומטרי על רמת החינוך בבתי-הספר התיכונים כדי להביא סטודנטים ממגזרים יותר חלשים לרמה שתאפשר להם להשיג תעודת בגרות. כשאנחנו מקבלים מישהו לאוניברסיטה עלינו לעזור לו להצליח. הרקטור ואני נצטרך להגדיר עדיפויות. נצטרך להחליט באילו תחומים יכולה להיות לנו ההשפעה הכי גדולה והכי מהירה. ומשם זה יזרום לדברים אחרים". אתה מגיע ממדעי הטבע ויש לך ידע מדעי נרחב. כיצד משתלבת הפקולטה למדעי הרוח והחברה ברעיונותיך לקידום המחקר באוניברסיטה? "כשדיברתי על מחקר מצוין התכוונתי כמובן גם למדעי הרוח והחברה. באוניברסיטת קולומביה שבה למדתי . )Curriculum Core( יש לימודי יסוד הקורסים הכי חשובים שלמדתי בכל הקריירה האקדמית שלי היו שניים: אחד

"כאן המקום שבו אני רואה את עתידי". פרופ' דניאל חיימוביץ

'לסטודנט הזה יש פוטנציאל'. אשר למצוינות, אני לא הכי פוליטיקלי קורקט: אין מקום לפרסומים בינוניים. כשנעשיתי דיקן הצהרתי שאני לא מחשיב מאמר שהופיע בפרסום , אלא אם כן Q1 שרמתו היא מתחת ל- המפרסם יכול לשכנע אותי שהמאמר שלו חשוב. אני מצפה שלפחות מחצית בתחומם. Top 10%- המאמרים יהיו ב אנחנו באקדמיה. אם אין לנו שאיפות וסטנדרטים גבוהים, לא נתקדם". לשיטתך, כיצד משכנעים בוגרים מצטיינים להמשיך ללמוד אצלנו לתארים מתקדמים? "אני שומע מהחברים של הילדים שלי שלומדים אצלנו שרובם לא חושבים להישאר כאן לתואר שני ותואר שלישי. בהמשך לימודיהם לתארים מתקדמים הם היו רוצים להגיע למכון וייצמן, או לתל-אביב, או לירושלים. ואני שואל את עצמי: מה אני כנשיא יכול לעשות כדי לגרום לאותם סטודנטים להיות חלק מעתידה של אוניברסיטת בן-גוריון ומעתידו של הדרום. תשובתי היא: אנחנו חייבים לעבוד, ברמה של מחלקות וברמה של פקולטות, ולטפח עוד יותר את גאוות היחידה. ועלינו לרתום את כולם למטרה המשותפת".

, Contemporary Civilization מהם נקרא ('הציוויליזציה בת זמננו'), והוא קורס- חובה לכל הסטודנטים באוניברסיטה. זה מתחיל באפלטון ונגמר במרקס. הקורס הזה לימד אותי לחשוב, לנתח, להיות ביקורתי. הקורס החשוב השני שלמדתי Introduction to scientific writing נקרא - ('כתיבה מדעית'), academic writing וגם הוא היה קורס-חובה לכולם. אני משוכנע ששני הקורסים האלה תרמו רבות להצלחתי כביולוג".

אנחנו חייבים להיות מוכנים לשינויים שיאפשרו לסטודנטים להתקדם יותר מהר, ולהתקדם לכיוונים שהם רוצים. זה חלק מן המצוינות

כיצד אתה מגדיר מצוינות אקדמית? וכיצד אתה מזהה פוטנציאל? "אתחיל עם הפוטנציאל. קשה להגדיר פוטנציאל, אבל כשהוא קיים רואים אותו, יודעים מהו. לכל מרצה יש סטודנט שעליו הוא אומר

7 | אבג

מעל ומעבר פרופ’ דן בלומברג (בצילום), סגן הנשיאה והדיקן למחקר ופיתוח, נבחר לחבר האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה

פורצי-דרך בתחום החישה-מרחוק, שנעשה בהם שימוש במערכות תצפית המותקנות על לוויינים ומטוסים לשם חקר כדור-הארץ ופלנטות אחרות. , נולד בדרום 58 דן בלומברג, בן עלה ארצה עם 8 אפריקה, ובגיל משפחתו. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת בן-גוריון נסע לאוניברסיטת אריזונה וכתב שם עבודת דוקטורט בנושא “הגיאולוגיה של כוכבי-הלכת”. הוא מקווה שלא ירחק היום שבו יוכל לחקור כוכבי-לכת באמצעות מערכות תצפית ישראליות, ובמסגרת זו הוא מקדם בשנים האחרונות שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האמריקאית. כשחזר מאריזונה

הצטרף החוקר הצעיר 1995 בסוף שנת ד”ר בלומברג לסגל אוניברסיטת בן- גוריון, ומאז ועד היום הוא תורם לה מכישוריו המדעיים. האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה נוסדה בשטוקהולם , ומקום מושבה הנוכחי 1960- ב הוא פאריס. היא מאגדת את טובי המומחים בעולם בתחומי האסטרונאוטיקה והחלל; מאתרת מדענים בולטים בתחום ומספקת להם כלים שיסייעו להם בעבודתם. האקדמיה מפרסמת את כתב-העת  העוסק Acta Astronautica היוקרתי  בהתפתחויות בטכנולוגיית מדעי החלל והשימושים בהם למען האנושות.

פרופ’ דן בלומברג הוא מעתה חבר האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה. מדי שנה בוחרת האקדמיה לאסטרונאוטיקה אישים שתרמו תרומה ייחודית בשדות האסטרונאוטיקה ומדע החלל ומקבלת אותם כעמיתים באקדמיה. חברי האקדמיה הם דמויות-מפתח בסוכנויות החלל, ואנשים הפועלים בהצלחה בממשק שבין חלל וחברה. דן בלומברג הוא פרופסור מן המניין במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ומנהל המעבדה לחישה-מרחוק והדמאה פלנטרית. בהנהגתו הפכה אוניברסיטת בן-גוריון לחלוצת האוניברסיטאיות הישראליות בחלל, , BGUSAT הודות לשיגורו המוצלח של ננו-לוויין שגודלו כגודל קרטון חלב קילוגרמים. הוא שוגר מהודו 5 ומשקלו כחלק משיתוף הפעולה 2017 בפברואר בין אוניברסיטת בן-גוריון והתעשייה האווירית. תחנת-קרקע לקליטת התמונות שהוקמה באוניברסיטה איפשרה לסטודנטים ולחוקרים לקבל את הנתונים ולנתחם. ביוזמתו של פרופ’ בלומברג נעשה מאמץ רב-מחלקתי ליצור תשתית ידע בתחום הנדסת החלל והלוויינים, מתוך הבנה שבתחום הזה גלומים אתגרים מחקריים והנדסיים; בתיאום איתו ובהנחייתו מתבצעים מחקרים

אסטרונאוטיקה | 8

השמיים בוכים בדצמבר 30- רונה רמון היתה אמורה לקבל ב את התואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד מטעם | האוניברסיטה, אבל לא זכתה להגיע למעמד הזה מותה בטרם עת קטע את המשך תוכניותיה

הותירה חותם על המחקר, התעשייה והחינוך בישראל. לאישה אמיצה ומעוררת השראה, שבתוך השכול האישי הכבד בחרה לרתום את כל מרצה ויכולותיה למען החברה והמדינה בהשראתם של בעלה אילן ובנה אסף ז"ל; בהוקרת תודה למייסדת 'קרן רמון' המטפחת מצוינות, מנהיגות חברתית והקניית ערכים בקרב הדור הבא ותורמת להרחבת אופקיהם של מאות אלפי תלמידים מדי שנה, בהם תלמידי 'מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיסיקה' באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; לאות תודה לאחת מיוזמי שבוע החלל הישראלי, על מחויבותה נושאת הפרי להקמת מרכזי מדע וחלל, להענקת מלגות מחקר ולסיוע במיזמים מדעיים, חינוכיים וחברתיים ברחבי הארץ; ולאות כבוד למי שהפליאה לייצג את מדינת ישראל על בימות מגוונות ברחבי תבל, על תרומתה הייחודית ללכידות החברה, מתוך מסירות אישית עזה, ועל מחויבותה לטובת הכלל ולשגשוגה של המדינה למען כל תושביה". לקראת מועד שיגורה המקורי של

,2002 מעבורת החלל 'קולומביה', ביוני פנה נשיא האוניברסיטה באותה עת, פרופ' אבישי ברוורמן, לאילן רמון ובישר לו על ההחלטה להעניק לו תואר דוקטור לאות כבוד במסגרת 'יום בן- גוריון' שיחול כעבור חמישה חודשים. לאחר שמועד שיגורה של המעבורת נדחה, נקבע שהתואר יוענק לרמון עם חזרתו ממשימתו בחלל. בעקבות התרסקותה של 'קולומביה' הוחלט להעניק לרמון 'אות מפעל חיים'. רונה רמון הייתה נרגשת במהלך הטקס והודתה 2003 במארס 18- שהתקיים ב לאוניברסיטה על המחווה. "מרגש אותי מאוד להיות פה ולהגשים משאלה נוספת של אילן. אני בטוחה שאילן מסתכל עלינו מלמעלה עם חיוך ועוטף אותנו באהבה", אמרה אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון. 30- טקס הענקת התארים שיתקיים ב בדצמבר יעמוד אפוא בסימן האבל על מותה של רונה רמון. בטקס יוענקו תוארי דוקטור לאות כבוד לאישים הבאים: ד"ר אילנה דיין, ענת דרייגור, פרופ' נילי כהן, עימאד תלחמי וארנו גרלך. 'אות יקיר הנגב' יוענק ליוסף מוסטקי.

אוניברסיטת בן-גוריון אבלה על 17- מותה של רונה רמון שנפטרה ב בדצמבר לאחר מחלה קשה. אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון בדצמבר את 30- היתה אמורה לקבל ב התואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אך לא הגיעה למעמד הזה. 14- מדובר באירוע שנקבע ל בנובמבר, יום האזכרה השנתי לזכרו של דוד בן-גוריון ונדחה בגלל מתקפת הטילים מרצועת עזה לעבר היישובים בדרום הארץ. פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, ספדה לרונה רמון במילים נרגשות: "רונה רמון היא אישה אצילת נפש שרתמה את יכולותיה למען החברה בישראל ולמען העצמת תלמידי הנגב. פועלה לטיפוח הדור הבא ולחקר החלל בישראל ימשיך להתקיים לדורות. היא תחסר לכולנו". בנימוקים להענקת התואר 'דוקטור לאות כבוד' לרונה רמון נכתב: "מתוך הערכה עמוקה לפעילה ציבורית עתירת מעשים, שתרומתה הרבה לקידום בני נוער ולפיתוח תחום החלל בארץ

9 | אבג

האוניברסיטה כיבדה את החוקרים והמרצים המצטיינים הצטיינותם | שלה והעניקה להם פרסים ותעודות הוקרה היתרה בהוראה של חמישה מרצים וחוקרים בכירים זיכתה אותם בפרסים מטעם הרקטור פרופ' חיים היימס הצטיינות כדרך חיים

בדצמבר לחוקרים והמרצים המצטיינים באוניברסיטת בן- 5- פרסים ותעודות הוקרה הוענקו בטקס חגיגי שהתקיים ב גוריון. הם נבחרו על בסיס תוצאות סקר איכות ההוראה שנעשה בקרב הסטודנטים במהלך שנת הלימודים הקודמת. ראשי האוניברסיטה, דיקני הפקולטות ועוד נכבדים כיבדו את האירוע בנוכחותם. 'פרס צ'רלס רוט למרצה המצטיין ביותר' הוענק לד"ר מריוס כהן מן המחלקה למדעי המוח והקוגניציה. תלמידיו העטירו עליו שבחים וכיבדו אותו בהערכה יוצאת מן הכלל. הפרס היוקרתי הזה מאפשר לסטודנטים לכבד מרצה שהשפיע באופן מכריע על פעילותם האקדמית ועל חייהם. התואר 'מרצה מצטיין מתמיד' הוא קטגוריה חדשה שנוספה לפרסים המוכרים על-פי החלטתו של הרקטור פרופ' חיים היימס. מרצים שזכו בתואר לפחות שלוש פעמים בחמש השנים שלפני שנת תשע"ח התכבדו בפרס. ואלה שמותיהם: ד"ר עידית כ"ץ וד"ר תמר איצקסון, מן הפקולטה למדעי הרוח והחברה; פרופ' עמוס בוסקילה ופרופ' אולג קריצ'בסקי, מן הפקולטה למדעי הטבע; ופרופ' יניב גלבשטיין, מן הפקולטה למדעי ההנדסה. עוד קטגוריה שזיכתה את טובי המרצים שלנו בפרסים היא 'פרס גלאט למצוינות בהוראה'. הפרס מוענק למרצים שזכו להערכה גבוהה במיוחד, והשנה זכו בו כל המרצים והמתרגלים המצטיינים – שני האחוזים העליונים מכל פקולטה. תלמידי הפקולטה למדעי הטבע בחרו את פרופ' אריאל ידין, פרופ' איתן שמעון סייג, פרופ' מאיה בר-סדן, מיכל שמש, ודור ביתן (מתרגל). תלמידי הפקולטה למדעי ההנדסה העניקו ציונים גבוהים לפרופ' אריאל פלנר, לפרופ' ראובן שגב, לד"ר גיא שני, ולד"ר יוסי אורן. המרצים המוערכים ביותר בפקולטה למדעי הבריאות הם: פרופ' דגן שוורץ, ד"ר רוני נסים, עפרה אבן-חיים, ולילך טנא (מתרגלת). הסטודנטים מן הפקולטה למדעי הרוח והחברה ציינו לשבח את ד"ר אנדי גרמן, ד"ר קרין ואן דר בק, ד"ר אהרן לנדאו, ד"ר אלכסנדרה בייטנברט, ד"ר אורית רבקין, משה רוט, אלון בנימין, ונופר סמץ תמיר (מתרגלת). מן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר נבחרו: ד"ר סימון מורן, לורין סמדר, ומתן בן סימון (מתרגל). מצטייני קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת הם בנימין אלון ונועה צביאלי.

מצוינות אקדמית | 10

'פרס גלאט למצוינות בהוראה' מוענק בשמו של עורך-הדין הרמן גלאט לזכר הוריו, לובה ודיוויד גלאט, שהיו אוהבי ישראל וחברים פעילים בתנועה הציונית בארה"ב. 'פרסי טורונטו למצוינות במחקר' לשנת תשע"ט הוענקו לחוקרים הבאים: ד"ר שלי לוי-צדק, מן המחלקה לפיזיולוגיה; ד"ר משה אלקבץ, המחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה; ד"ר מרים עמירם, המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה על שם אברהם וסטלה גורן-גולדשטיין; פרופ' מור מרדכי פרץ, המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים; פרופ' מני שלום, המחלקה לכימיה; פרופ' תם מאירוביץ, המחלקה למתימטיקה; ד"ר אמיר שני, המחלקה לניהול מלונאות ותיירות; ד"ר יפעת גוטמן, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה; וד"ר כריסטיאן שטאדל, המחלקה ללשון העברית.

'פרס טורונטו' מוענק לחוקרים צעירים על יצירתיות, יכולת חשיבה והישגים ראויים לציון בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, מדעי הרוח והחברה, ועל תרומה לרווחת הקהילה. קרן הפרס הוקמה על-ידי שוחרי האוניברסיטה בשלוחת טורונטו, קנדה, שנה להקמת מדינת ישראל ולקידום המצוינות במחקר באוניברסיטת 50 לציון בן-גוריון בנגב פרס למצוינות מחקרית הוענק השנה מטעם סגן הנשיאה והדיקן למחקר ופיתוח פרופ' דן בלומברג. הפרס מוענק לחוקרים וחוקרות על עבודת מחקר מצטיינת, מובילה ובעלת הישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, על השקעה, עשייה, קידום תחום פעילותם ותרומה למדע, לארגון ולקהילה.

הזוכות בפרס הן: ד"ר אילנה ניסקי, מן הפקולטה למדעי ההנדסה; ד"ר ענת מילוא, פרופ' יפעת מילר, ופרופ' אורית סיון – שלושתן מן הפקולטה למדעי הטבע. בצילומים, מלמעלה למטה: פרופ' ראובן שגב, ד"ר מאיה בר-סדן, ד"ר דגן שוורץ, ד"ר אהרן לנדאו, ומתן בן-סימון מקבלים תעודות-הוקרה מדיקני הפקולטות – פרופ' אבי לוי (מדעי ההנדסה), פרופ' מיכל שפירא (מדעי הטבע), פרופ' מחמוד חליחל (ממלא מקומו של דיקן הפקולטה למדעי הבריאות), פרופ' עמית שכטר (מדעי הרוח והחברה), ופרופ' מיקי מלול (מדעי הניהול על שם גילפורד גלייזר). משמאל: ד"ר תמר איצקסון מקבלת פרס על הצטיינות יתרה בהוראה מרקטור האוניברסיטה פרופ' חיים היימס.

11 | אבג

מביטה לאחור בגאווה בחרנו | שנות כהונה כנשיאת האוניברסיטה 12 פרופ’ רבקה כרמי מסיימת בימים אלה תמונות וציטוטים המשקפים את פעילותה ומבטאים את מחשבותיה לאורך השנים 12

רואה את הנולד לפני שנבחרה לנשיאה הראשונה של אוניברסיטה ישראלית עשתה פרופ’ רבקה כרמי היסטוריה כשכיהנה כדיקנית הראשונה של הפקולטה למדעי הבריאות. פרופ’ כרמי, רופאת ילדים וגנטיקאית, ניהלה את המכון הגנטי במרכז הרפואי האוניברסיטאי ‘סורוקה’. מחקריה המדעיים עוסקים בעיקר במחלות גנטיות בקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב. הדרכת מתמחים בפגיה (כמצולם) השתלבה עם פעילותה הרפואית.

הנשיאה הראשונה . מאות מוזמנים מן 2006 חודש מאי הארץ ומחו”ל משתתפים באירועי המושב

של חבר הנאמנים. משתתפי המושב נפרדים 36- ה מנשיא האוניברסיטה היוצא, פרופ’ אבישי ברוורמן, ומלווים מקרוב את העברת הסמכויות לידיה של פרופ’ רבקה כרמי. כהונתה של פרופ’ כרמי מסתיימת שנים אינטנסיביות. 12 בתום 2019 בינואר 1- ב

מוסד אקדמי ששואף להצליח לא יכול להרשות לעצמו שלא לפעול בנחישות כדי להשוות במהירות את היחס בין נשים וגברים

צועדת עם הזמן צעידה הייתה אחד מתחביביו של דוד בן-גוריון. רבים וטובים שנה 40- ו 30 הלכו בדרכו כשהשתתפו בצעדות חגיגיות לציון קילומטרים אורכו, נמתח מן 4 , להקמת האוניברסיטה. המסלול “הקמפוס החדש” דרך שדרות רגר בואכה הקריה על שם דוד ברגמן, ומרחוב ארלוזורוב עד מרכז הספורט האוניברסיטאי. בצילום: רבקה כרמי צועדת קוממיות.

מפעל חיים | 12

הבטחנו יונת פרופ' עדה יונת היא האישה הישראלית הראשונה והיחידה שזכתה עד היום בפרס נובל לכימיה. הישיגיה המדעיים של פרופ' יונת מוצגים בתערוכה לצד תרומתן של עוד כלות פרס נובל, המהוות מקור להשראה ומודל 11 לחיקוי. התערוכה, פרי רעיון של פרופ' כרמי, מוצגת באופן קבוע באוניברסיטה. עיצב אותה הגרפיקאי שי צאודרר.

המסלול המהיר להצלחה נשיאת האוניברסיטה הייתה מלאת התפעלות

ממכונית-המירוץ החשמלית, יצירת כפיה של קבוצת סטודנטים מן הפקולטה למדעי ההנדסה. הסטודנטים שלנו הציגו את יכולותיה של מכוניתם באירופה במסגרת תחרויות ‘פורומולה’ בקטגוריה של אוניברסיטאות. המכונית היפהפייה עברה בהצלחה בדיקות בינלאומיות קפדניות, והסטודנטים המוכשרים מייצגים היטב את רוח האוניברסיטה שלנו: חדשנות, מקוריות, עבודת צוות, דבקות במשימה.

אנחנו גאים בתרומתנו לפיתוח הנגב. התברכנו בציבור סטודנטים ערכי המעורב בפעילות למען הקהילה, ובעובדים מסורים המחויבים לתפקידם, לחזון ולדרך. בעיקר אנחנו מחויבים לחינוך הדור הבא למנהיגות, אחריות ורגישות חברתית

שואבת השראה שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, היה מידידיה הגדולים של האוניברסיטה. במשך עשרות שנים ליווה מקרוב את התפתחות האוניברסיטה, ובתפקידיו הממלכתיים תרם רבות לקידומה. על תרומתו האדירה לפיתוח הנגב והאוניברסיטה העניקה לו פרופ' כרמי את 'אות בן-גוריון', מה שנתן את האות של חבר הנאמנים. 44- לפתיחת אירועי המושב ה

13 | אבג

"המחויבות, ההתלהבות והעבודה הקשה של קהילת האוניברסיטה היו הדלק שהוביל אותנו, שהבטיח שחלומנו יתגשם – שאוניברסיטת בן- גוריון תהפוך למוסד מחקרי להשכלה גבוהה בעל מעמד ושם בעולם כולו"

מניחה יסודות טקס החנוכה הרשמי של בניין

‘המכון למנהיגות חברתית על שם ג’ק, ג’וזף ומורטון מנדל’ התקיים בנוכחות מאות משתתפים. עיניו של מורטון מנדל, תורם נדיב-לב

וידיד-אמת של האוניברסיטה, ברקו מאושר כשנמסרו לידיו המספריים לגזירת הסרט. כמה שנים קודם לכן סייר מנדל באתר הבנייה והניח את היסודות לבניין הנושא את שמו, עם

מעט עזרה מידידה.

מקדמת נשים באקדמיה במסגרת תהליך קליטתן באוניברסיטה מתכנסות חברות הסגל החדשות למפגש "ברוכות הבאות", שבו הן לומדות על המסלול האקדמי שלפניהן ועל דרכים להצליח ולהתקדם בו. המפגשים יצאו לפועל ביוזמת פרופ' איריס שי, יועצת הנשיאה לקידום נשים באקדמיה, ופרופ' רבקה כרמי ליוותה אותם מקרוב.

פורצת גבולות 23- אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת שיקגו חתמו ב על הסכם לשיתוף פעולה מחקרי בפיתוח 2013 ביוני טכנולוגיות מים. ההסכם ההיסטורי נחתם במעמד נשיא המדינה שמעון פרס וראש עיריית שיקגו רם עמנואל.

רפואה לומדים כל החיים, ערכים לא לומדים מספרים ולא באמצעות אפליקציות חדשניות. אני בטוחה שבוגרי בית-הספר לרפואה שלנו יצליחו להחזיר עטרה ליושנה. מעבר לצבירת הידע והמחקרים שהם יבצעו, תמיד יהיו האדם וכאבו בראש מעייניהם

מפעל חיים | 14

בונה מנהיגות במעמד הרמטכ”ל לשעבר רב-אלוף (במיל.) בני גנץ ציינה “תוכנית קרן משה למנהיגות” עשרים שנות תרומה לקהילה. “זוהי פריבילגיה להיות כאן”, אמר הרמטכ”ל לשעבר. “הסטודנטים הצעירים הם מובילי העתיד של החברה מדינתנו קדימה”. מטרת התוכנית שיסדו אסתר ומישל הלפרין משווייץ היא קידום מנהיגות צעירה בקרב הסטודנטים בנגב. בצילום: הנשיאה רבקה כרמי והרמטכ”ל לשעבר בני גנץ עם משתתפי התוכנית למנהיגות. בישראל, ואוניברסיטת בן-גוריון היא אחד ממרכזי המצוינות הדוחפים את

אני אסירת תודה מעומק לבי על הזכות שניתנה לי להיות חלק מקהילת אוניברסיטת בן-גוריון – החוקרים והמרצים, הסטודנטים והעובדים, הבוגרים והגמלאים. תודה לכל הידידים והתורמים הנדיבים על שהאמנתם באוניברסיטה שלנו והשקעתם בעתידנו, שהוא העתיד של הנגב ושל מדינת ישראל

מיכאל שלה אירוע חגיגי לרגל יום הולדתו של הסופר עמוס עוז עמד 70- ה 39- במרכז אירועי המושב ה של חבר הנאמנים. עמוס עוז היה פרופסור במחלקה לספרות עברית, ובהזדמנויות רבות ציין את תמיכתה של נשיאת האוניברסיטה בפעילויותיו. עמיתיו, תלמידיו ובני משפחתו גדשו את אולם זוננפלד גם כאשר האוניברסיטה העניקה לו תואר דוקטור לאות כבוד.

בשירות הוד מלכותה הוענק לרבקה כרמי אות-הכבוד “קומנדר האימפריה 2015 ביוני 9- ב הבריטית” בשם אליזבת השנייה, מלכת אנגליה. שגריר בריטניה בישראל באותה עת, מתיו גולד, בירך את פרופ’ כרמי. “רבקה היא מנהיגה אמיתית ויש לי אליה הערכה רבה. היא גם ידידה נפלאה שלנו ושותפתנו בשאיפה להעמיק את קשרי המדע בין בריטניה וישראל. לא יכולתי לצפות לשותפה טובה ממנה”, אמר השגריר. הכרת התודה מארמון בקינגהם משתלבת עם תרומתה של פרופ’ כרמי לחיזוק שיתוף הפעולה המחקרי בין בריטניה וישראל, כיושבת-ראש משותפת .2010- של המועצה המדעית בריטניה-ישראל מאז הקמתה ב

15 | אבג

אפליקציה להקמת קואליציה

״העידן של מפלגות זקנות עומד לעבור מן העולם״. ד”ר אלי רון (מימין) וד”ר מאיר קלר

חוקרים מן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע שוקדים על ממשלה בהקלקה | פיתוח יישומון לחיזוי יציבות קואליציונית

הודיע “המכון למחקרי 2009 בשנת ביטחון לאומי” כי “בישראל רווחת תחושת חוסר יציבות שלטונית, וזו נתפשת כמכשול משמעותי העומד בדרכה של המערכת השלטונית”. חוסר יציבות לא מתבטא רק במדד זמני, כלומר שרוב הממשלות לא משלימות את תקופת הכהונה הקבועה בחוק. ממשלה יכולה להתקיים ארבע שנים תוך כדי משברים חוזרים ונשנים בין השותפות הקואליציוניות שמרכיבות אותה, וכך נוצרת אווירה של חוסר יציבות. בינואר 13- לקראת הבחירות לכנסת ה יזם ד”ר אלי רון, מן המחלקה 2013 להנדסת מערכות תוכנה ומידע, פרויקט ) Expert System לפיתוח “מערכת מומחה” ( שתדרג קואליציות אפשריות ותמליץ למקבלי ההחלטות ויועציהם, על סמך תוצאות הבחירות, על קואליציות בעלות פוטנציאל יציבות גבוה. לפרויקט הצטרפו ד”ר מאיר קלך, מומחה לבינה מלאכותית, הסטודנטים מייק רדסביץ’ ועמיחי הייק אף הם מן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, ופרופ’ אברהם דיסקין מן האוניברסיטה העברית, איש מדעי המדינה שמומחיותו היא קואליציות במשטרים פרלמנטריים. הצטרפותו של פרופ’ דיסקין לפרויקט נעשתה בסיועה של שיחת טלפון מפתיעה. “החלטנו לטלפן לפרופ’ אברהם

ולייעץ. וכך היה. בכוחות משותפים ענו החוקרים על כמה שאלות: כיצד מייצגים מצע של מפלגות בצורה מספרית? כיצד ניתן לייצג קואליציות בצורה מתימטית? איזו גישה מתימטית-הנדסית נראית המבטיחה ביותר? מטרת המודל והאפליקציה שיישמה אותו היא לדרג קואליציות כך שבין מרכיביהן יהיו יריבויות וחיכוכים מועטים ככל האפשר. תמהיל כזה מאפשר לממשלה לתפקד ללא משברים פנימיים וכך תוכל למשול ולסיים את תקופת הכהונה שלה בצורה טבעית. שימוש מושכל ביישום הזה

דיסקין מן האוניברסיטה העברית”, מספר אלי רון. “לא הכרנו אותו אישית והוא מעולם לא שמע עלינו”. מאיר קלך טילפן, פרופסור דיסקין הקשיב, ואז אמר: “זה מקורי, אבל אני איש עסוק”. עם זאת הוא הסכים להקדיש להם חצי שעה לשיחת טלפון שבה ישתתפו גם שני הסטודנטים, כדי שהקבוצה תדע קצת יותר על קואליציות פרלמנטריות. וכך ישבו ארבעתם במועד האמור, ושיחה של חצי שעה דרך הרמקול התארכה לשעתיים מרתקות. בסיומה אמר פרופ’ דיסקין שהוא מוכן להמשיך

מדעי המדינה | 16

שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת מדינת ניו- יורק הוליד קורס אינטרנטי חובק יבשות. הכול התחיל לפני חמש שנים. פרופ' ברי פינשאו, מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, יצר קשר עם פרופ’ סקוט טרנר, מבית-הספר למדעי הסביבה והיערנות של אוניברסיטת מדינת ניו- יורק. בד בבד עם מחקרם יצרו השניים קורס אינטרנטי (הראשון . מסוגו באוניברסיטת בן-גוריון) בשיטות של אקולוגיה ביו-פיזית הקורס האינטרנטי מתקיים בשלוש השנים האחרונות, בהשתתפות מורים מקומיים וסטודנטים לתארים מתקדמים מישראל ונמיביה. לפני שנתיים הצטרפה לקבוצת-המורים פרופ’ נורית אגם, מיקרו- מטאורולוגית מן המכונים לחקר המדבר. הנדבך המעשי של הקורס מתבטא בכך שהוא מתקיים בתחנת- ), בגבולו Gobabeb Research and Training Center המחקר גובאבב ( .) Kuiseb הצפוני של ים החול הנמיבי על גדת נחל קוויסב ( במהלך הקורס נחשפים הסטודנטים למגוון שיטות למדידת המיקרו-אקלים בסביבת החיים המיידית של צמחים ובעלי-חיים, כדי לענות על שאלות אקולוגיות. בקיץ האחרון ביצעו הסטודנטים שלושה פרויקטים הנוגעים לתחומי הלימוד המשותפים, תוך יצירת יחסי-גומלין והפריה הדדית. “האינטראקציה הבינאישית תואמת את מטרות הקורס”, אומר פרופ’ פינשאו. “מעבר לחשיפת הסטודנטים שלנו לסביבה מדברית שונה מנגיש הקורס את הידע גם לסטודנטים הנמיביים, ומביא לידיעתם את קיומה של אוניברסיטת בן-גוריון ואת האפשרויות הגלומות בה. בכך תורם הקורס להידוק הקשר שלנו עם יבשת אפריקה”. מחבקים את היבשת השחורה חוקרים מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין משתפים פעולה עם סטודנטים ומרצים מנמיביה

יכול לשפר את המשילות והיציבות השלטונית ולשפר את תחושת הציבור בנוגע לכך. המודל הוכיח את עצמו כאמין כשניבא במדויק את יציבותן של ממשלות עבר בארץ ובמדינות באירופה המערבית שבהן יש דמוקרטיה פרלמנטרית וממשלותיהן מורכבות מקואליציות. ) ניבא 2015 (במארס 20- לאחר הבחירות לכנסת ה המודל שההרכב הקואליציוני של הממשלה הנוכחית ) יציב דיו ויקיים אותה במשך שלוש 34- (הממשלה ה וחצי שנים לפחות. המודל צדק! זה לא סוף הסיפור ולא סוף המחקר. פרופ’ משה קופל מאוניברסיטת בר-אילן גילה עניין בפרויקט והציע מחקר-המשך, בהשתתפותו. המחקר, שארך שלוש שנים, מאגד מספר טכנולוגיות פרי פיתוחה של הסטודנטית ענבל רושנסקי; בסיוען יתאפשר שינוי עמוק בתחום של יצירת מפלגות, שהן הבסיס להקמת קואליציות. המחקר צופה עתיד שבו יש הרבה יותר דמוקרטיה בהליך של יצירת מפלגות, והרבה יותר גמישות רעיונית (הפריה הדדית) בעיצוב מצעיהן. יוזמי המודל מעריכים כי העידן של מפלגות “זקנות” או “מאובנות” במאה השנים האחרונות עשוי לעבור מן העולם. לשיטתם, המהפכה הדיגיטלית תאפשר מעורבות גדולה של הציבור בתהליך יצירתן של מפלגות. משמעות הדבר היא העצמה משמעותית של ציבור הבוחרים כולו בבחירת נציגיהם שירצו 21- ודירוגם בתוך המפלגות. “מפלגות במאה ה להתקיים ייאלצו לוותר על ועדה מסדרת”, אומרים החוקרים. בלי קשר למחקר, מפלגת 'זהות' הדגימה כיצד ניתן ליישם מודל בחירות אינטרנטי: היא המפלגה הראשונה בישראל שקיימה פריימריז פתוחים בשיטת הצבעה חדשנית, ששמה קץ לתורים הארוכים ולבזבוז כספי ציבור על הקמת תשתיות לקלפיות פיזיות. במצעה 'זהות' מגדירה את עצמה כ"תנועה ישראלית יהודית הדוגלת בחירות ושואפת לתיקון החברה והעולם מתוך נאמנות לאלוהי ישראל”. בראשה עומד משה פייגלין, .2015 שהקים אותה בשנת בשלב ראשון עשרות אנשים פרטיים הציגו את רעיונותיהם וכישוריהם ואת עצמם כמועמדים לתפקיד חברי כנסת מטעם מפלגת 'זהות'. שלב זה בוצע באמצעים אלקטרוניים שונים, כאשר תוכנת ווטסאפ מהווה מרכיב מרכזי אך לא יחיד. שלב זה הסתיים מועמדים - מספר שנגזר מן הצפי 15 בהתכנסות סביב האוטופי של מספר המנדטים שראשי 'זהות' שואפים לקבל בבחירות הבאות. וכך, עוד לפני הבחירות, יש מי שמצביע על האפליקציה להקמת קואליציה יציבה כבחירה הנכונה.

17 | אבג

פרופ' ברי פינשאו (מימין) עם משתתפי הקורס האינטרנטי

סכנה ברורה ומיידית

פרופ’ לימור אהרנסון-דניאל (בעיגול), סגנית הרקטור לקשרים אקדמיים בינלאומיים וחוקרת בתחום של היערכות והתמודדות עם מצבי חירום, מתייחסת לטבח בבית-הכנסת בפיטסבורג

ואסון, עקבה אחר ההתרחשויות ואחר עדויות השורדים מתוך הקהילה במהלך האירוע ולאחריו. “עקבנו אחר המתקפה והקשבנו לעדויות השורדים, השכנים וחברי הקהילה תוך כדי האירוע ובימים שלאחריו”, אמרה בראיון ל'אבג'. “מעבר לכאב ולצער

התקפת הטרור בבית-הכנסת בפיטסבורג שבמדינת פנסילבניה, שבה מתפללים, חידדה את הצורך 11 נרצחו לשפר את ההיערכות למצבי חירום בארץ ובעולם. פרופ’ לימור אהרנסון- דניאל, ראש המרכז האוניברסיטאי לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום

האישיים והקולקטיביים, ומעבר להשלכות הפרקטיות של הצורך בהגברת האבטחה והביטחון של הציבור, אנחנו מסתכלים על ההשלכות הפוטנציאליות של אירוע מסוג זה על הקהילה, על חבריה ועל המעגלים סביבם”. לדבריה, לאירוע בהיקף כזה, ששובר שיגרה ארוכת שנים של קהילה שחשה ביטחון במקומה, יש השלכות מעבר לקהילת בית-הכנסת ‘עץ החיים’, מעבר לקהילה היהודית של פיטסבורג, ואפילו מעבר לגבולות ארה"ב. היא אומרת: on line "בהיותנו כפר גלובאלי המחובר על-ידי התקשורת, אירוע כזה משפיע על קהילות יהודיות ברחבי העולם. התחושה שחיינו בטוחים יחסית ושאנחנו בשליטה

רפואתחירום | 18

היא הכרחית לבריאות הנפשית של הפרט והקהילה, ואירוע כמו בפיטסבורג פוגע באמון שלנו בבני-אדם וביכולתנו לנבא מה בטוח ומה לא". תחום המוכנות לאסונות הוא תחום , הוריקן 2001 מתפתח - אירועי ספטמבר קתרינה בדרום ארצות הברית והצונאמי באסיה העלו את המודעות בעולם לצורך במוכנות למצבי חירום. חוסן קהילתי הוא נושא ליבה במחקרים לחקר PREPARED המתקיימים במרכז המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון . אחד המחקרים 2009 מאז הקמתו בשנת הראשונים התבצע בקהילה היהודית של איסטנבול שספגה שתי מתקפות קטלניות שנים, ומדובר 17 על בתי-כנסת בטווח של בתקופה שלפני טורקיה המוסלמית של היום. את המחקר ניהלה ד”ר ציפי הורניק- לוריא, והוא נעשה חמש שנים לאחר המתקפה השנייה והתמקד בשני נושאים: הימנעות ופחד משהייה בציבור. במחקר נמצא קשר בין רמת החשיפה לאירוע ובין פחד משהייה בציבור גם כעבור חמש שנים. פרופ’ אהרנסון-דניאל מעריכה שסוג כזה של טראומה קולקטיבית מסכן את לכידות הקהילה. כאשר מתרחש אירוע קטסטרופלי פתאומי, פעמים רבות הקשרים שבתוך הקהילה ניתקים ובמקומם נוצרים קשרים חדשים הממוקדים באירוע ובמה שהיה סביבו. הקשרים החדשים האלה נבנים בזמן קצר, לא כמו קשרים שנבנו לאורך שנים, והם משנים את מבנה הקהילה. בשעת חירום נחשפים גיבורים שלא תמיד הם מנהיגי הקהילה; הדבר יכול להעלות את המורל בקהילה אבל גם ליצור תחושה של “עדר ללא רועה”. תופעות כאלה היו ידועות מזה שנים, אולם המונח “חוסן קהילתי” היה בחיתוליו ולא היה כלי 16 , יחד עם 2010 לאמוד אותו. באוקטובר חוקרים משמונה מוסדות אקדמיים וגופי ממשל, החל באוניברסיטת בן-גוריון תהליך פיתוח כלי למדידת חוסן קהילתי, ומאז נעשה בו שימוש 2013- פרסומו הראשון ב נרחב ברחבי העולם. התהליך, המתועד בדוקטורט של מי שכיום עומדת בראש התואר השני ברפואת חירום, ד”ר אודיה כהן, בוצע בהנחייתם של פרופ’ אבישי גולדברג פרופ' אהרנסון-דניאל, ופרופ' מולי

הודות לתקשורת החדשה המביאה חדשות בצורה ויזואלית ומוחשית גם ממקומות נידחים, האפקט של מתקפות כאלה ודומותיהן מגיע רחוק. אז מה עושים? לדעת פרופ' אהרנסון- דניאל שידרוג והידוק סידורי הביטחון סביב מוסדות שעלולים למשוך ביצוע פשעי שנאה (כלפי יהודים או קהילות אחרות) יכולים לצמצם את מספר הפיגועים ולחזק את תחושת הביטחון של המבקרים במקומות הללו, אך לא די בהם. "יש מקום לחזק את גורמי החוסן בקהילה בתחומי המנהיגות, המוכנות והלכידות, ובכך לייצב אותה ולעזור לה להמשיך לתפקד", ממליצה ראש המרכז האוניברסיטאי לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון.

להד מן המכללה האקדמית תל- חי. “חשיבות הכלי היא באחידותו”, אומרת לימור. “חוסן הוא מושג מורכב. יש לנו תחושה אינטואיטיבית שאנחנו מבינים מהו, אבל קשה למדוד אותו. היכולת למדוד בצורה אחידה את אותו הדבר לאורך זמן או במקומות שונים מאפשרת להשוות ולבחון את ההשפעה של אירועים ותוכניות התערבות על קהילות. בשעת אסון, כפי שראינו בפיטסבורג, יש צורך לעיתים להביא סיוע מבחוץ. חשוב לשמר את הרציפויות תוך כדי מתן מקום לאבל, הפרטי הקולקטיבי". לנוכח ריבוי מתקפות טרור שאירעו בשנים האחרונות באירופה, באפריקה ובאסיה, ובמידה רבה

כרטיס ביקור פרופ’ לימור אהרנסון-דניאל היא סגנית הרקטור לקשרים אקדמיים בינלאומיים וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון באוניברסיטת בן-גוריון; בסטטיסטיקה מאוניברסיטת תל-אביב ודוקטורט בבריאות B.Sc בעלת תואר . ,2008 הציבור מאוניברסיטת הונג-קונג. לאוניברסיטת בן-גוריון הצטרפה בשנת והייתה בין המייסדים של המסלול לתואר שני העוסק בהיערכות ומענה למצבי חירום ואסון (כיום בבית-הספר לבריאות הציבור). בהמשך מונתה לראש המחלקה עד מינויה לסגנית הרקטור. 2016-2011 לרפואת חירום, תפקיד שמילאה בשנים היא מומחית לאפידמיולוגיה של היפגעות, וכמה ממחקריה הובילו לפיתוח גישות וכלים חדשניים בתחומי מומחיותה. היא מובילה מחקר יישומי בתחומי המוכנות, ההיפגעות והחוסן. בתפקידה כסגנית הרקטור יזמה תהליכים לבינאום האוניברסיטה. נזקפים לזכותה פרסומים רבים: מאמרים בכתבי-עת מקצועיים ופרקים בספרים.

19 | אבג

גאה להיות עיראקי סדרת הרצאות על הדור השלישי של משוררי וסופרי העלייה מעיראק המחישה קסם המזרח | את התרפקותם על מורשתם התרבותית

יוזם המפגש המכונן. פרופ' משה שמש

כביטוי לתרומתו לחברה של 'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות' יזם ההיסטוריון פרופ' משה שמש סדרת הרצאות בנושא "הדור השלישי של סופרי ומשוררי העלייה מעיראק". כותרת הסדרה הייתה: "אני עיראקי גאה: התכתבות עם המורשת של יהדות בבל, מבט של הדור השלישי על סופרים ומשוררים". בימים אלה, כאשר אמצעי התקשורת מוצפים בפרסומים שליליים על אפליית העולים מארצות ערב והשפלתם, מאירה הסדרה הזאת פינה חמה ומציגה היבט חיובי של פיתוח תרבות עשירה על-ידי הדור השלישי של סופרים ומשוררים, שצמחו דווקא על ברכי האפליה שממנה סבל הדור הראשון של העולים ובמידה מסוימת גם הדור השני. "באופן פרדוקסאלי, בניגוד וה- 50- לתפישת כור ההיתוך של שנות ה , צמח כאן דור של ילידי הארץ הקורא 60 לחזרה למורשת אבותיו - מורשת יהדות בבל ומורשת יהדות מרוקו", אומר פרופ' שמש. הסדרה נערכה במסגרת הסמינר השבועי לחוקרים ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות' בשדה בוקר. השתתפו בה: נועה שקרג'י, משוררת, עורכת וחוקרת ספרות. נושא הרצאתה היה: "רפרודוקציות של אבותינו, מקוריות ואי-מקוריות בזהותם של הדור השני והדור השלישי". בהרצאתה היא אמרה: "הדור השלישי הוא אולי הדור הראשון שרואה את מה שאבד. אני לא מאמינה במאבק עדתי,

"המיקום המורכב שלי בתוך משפחה רבנית מבגדד, שחלקים ממנה דיברו ערבית רהוטה ויכלו לדקלם את הקוראן ואפילו לדון בסוגיות קבליות בשפה הערבית, הוא חלק מפצע ומזכות. ההון הסימבולי היה גדול, כבד ומורגש, לא יכולת להתעלם ממנו, ולכן לא הייתה כאן שתיקה טראומטית של דור שני אלא אילוץ של דור שלישי לדובב, להציג את העושר של הדור הראשון. ההרגשה של מחויבות ושליחות, הזכות לגדול ליד הסבא, הזיקה לסבא, היא תמיד זיקה של דור שלישי". נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, צירפה את ברכתה למשתתפי הסדרה: "אני מברכת את היוזמה הראויה והמעניינת להביא את מבטם של סופרי ומשוררי הדור השני והשלישי של קהילת יוצאי עיראק בישראל על זהותם העיראקית הגאה ועל המורשת ההיסטורית והתרבותית של יהדות בבל, שהצמיחה מתוכה אנשי מדע ורוח, תרבות, צבא ופוליטיקה ותרמה כה רבות לבניית המדינה". בסיום הסדרה אמר פרופ' שמש: "מפגש ספרותי זה הוא אנטי-תזה למצב העולים , במיוחד לאור הפרסומים 50- של שנות ה האחרונים והדיונים על יחס מפלה ומשפיל כלפי עולי יהדות המזרח. הופעתן של הנשים כחלוצות הסופרים של הדור השלישי המדובר היא תופעה מרעננת. מבחינה זו מדובר במפגש מכונן".

משום שהאובדן שלי הוא לא אישי, עדתי, אלא אוניברסאלי". ענת לב-אדלר, סופרת ועורכת. נושא הרצאתה היה: "אל תקראו לי מזרחית, אני עיראקית גאה". בהרצאתה התייחסה לשאלה איך זה לגדול בבית של יוצאי עיראק שמעולם לא נשמעו בו המילה "קיפוח" או הביטוי "לקחו לי, שתו לי". היא גדלה על ערכים כגון עבודה קשה, חריצות והישגיות. ציונית פתאל-קופרווסר, סופרת. נושא הרצאתה היה: "המסע שלי לבגדאד היהודית - בעקבות ספרי 'התמונות שעל הקיר'". ציונית היא הישראלית הראשונה שספרה יצא לאור בערבית בעיראק, מקום הולדת הוריה. על הספר נכתבו ביקורות רבות בעיתונות העיראקית. באוניברסיטת בגדד נכתבת עבודת דוקטורט על ספרה. "הזהות שלי מורכבת: אני יהודייה, ישראלית עם שורשים יהודיים עיראקיים". חביבה פדיה, סופרת ומשוררת, פרופסור במחלקה להיסטוריה של עם ישראל וראש 'מרכז אלישר לחקר תרבות ספרד' באוניברסיטת בן-גוריון. נושא הרצאתה היה: "היבטים במסע הבין-דורי של סופרים ומשוררים יוצאי עיראק". להלן תמצית הרצאתה:

חקר ישראל והציונות | 20

חדש, חדיש ומחודש

הפרויקט המשותף הוכתר בהצלחה. דוד ברקת (מימין) ורפי סרוסי

במסגרת הפיתוח הפיסי המואץ של האוניברסיטה שודרגו לאחרונה כיתות-לימוד, והקמפוסים השונים עברו מתיחת פנים 33

לסטודנטים הוחלפו, והותקנו מערכות מולטימדיה חדשות. נפרשו וילונות חדשים, והתווספו מאות שקעי חשמל לטעינת מחשבים ומכשירים סלולריים. הותקנו שעוני-קיר אלקטרוניים, ואפילו הוכנסו לשימוש גלאי מזגנים המפסיקים אוטומטית את פעולת המזגנים לאחר עזיבת הכיתה. הכול חדש, חדיש ומחודש, להנאת הסטודנטים ורווחתם.

בתחילת שנת הלימודים סייר דוד ברקת, מנכ”ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה, בכיתות-הלימוד ועמד מקרוב על פרויקט שדרוגן, כשהוא מלווה ברפי סרוסי, סמנכ”ל תפעול ובינוי. הפרויקט הוא רב-שנתי ויימשך גם בשנה הבאה. במהלך סיורם בחנו ברקת וסרוסי את תקינותו של המכשור החדש והתרשמו משכיות-החמדה הפזורות בקמפוס האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס. ברקת הביע שביעות-רצון מהתקדמות פרויקט הקמת הנתיבים המוצללים לתנועה רגלית בקמפוס באמצעות יריעות-בד אסתטיות ונטיעת עצים, ושיבח את העושים במלאכה. במקומות רבים הוצבו שולחנות המאפשרים לסטודנטים לנוח בין השיעורים או לסעוד את ליבם בארוחה קלה. מול הספריה המרכזית על שם ארן הוצבו ספסלי בטון מצופה מוזאיקה שעוצבו בצורת חלוקי נחל.

במסגרת הפרויקט המשותף לאגפי 33 הבינוי והתפעול שודרגו עד כה כיתות-לימוד. הותקנו בהן תקרות אקוסטיות והן רוצפו באריחי גרניט פורצלן. הוצבו “דוכני נאומים” למרצים, לוחות-הכתיבה המיועדים

21 | אבג

כשכדורגל וספרות טובה נפגשים לפני שפנה לקריירה אקדמית עסק דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, פרופ’

עד היום | עמית שכטר, בעריכת דין הוא משלב פעילות ציבורית ופעילות התנדבותית, ולא מעט מזמנו החופשי הוא מקדיש לצפייה במשחקי הכדורגל והכדורסל של הפועל תל-אביב

אבל מעטים יודעים על שלושת ה’מפעלים’ שהקמתי ועליהם גאוותי; ,90- הראשון - בתחילת שנות ה כשהייתי סטודנט בארה״ב, הייתי המדריך הראשון של מה שקרוי היום ‘גרעין צבר’. אז קראנו לו ‘גרעין חזור’ - מסגרת ייחודית המסונפת לתנועת הצופים שמטרתה לסייע לבני עשרה ישראלים שהעבירו את נעוריהם בחו״ל לעשות שירות צבאי בארץ ולבחון את החיים פה; השני - , בעת שכיהנתי 90- באמצע שנות ה כיועץ המשפטי של רשות השידור, כתבתי חוות-דעת משפטית שאיפשרה את הקמתה של רשת תחנות הרדיו המוכרת כיום כ’רדיו החינוכי’ או . התחנה הראשונה הייתה 106FM בבית-הספר ‘אשל הנשיא’, והרשת הזו פועלת כיום בכל רחבי המדינה; והשלישי - לפני שמונה שנים הקמתי כתב-עת אקדמי מקוון, The Journal of Information Policy שהגיע כבר לכרך השמיני. הוא משקף תפיסת-עולם שלפיה הידע האקדמי צריך להיות נחלת הכלל ולא מקור פרנסה להוצאות-ספרים וכתבי-עת על חשבון החוקרים”. כשהיית סטודנט, מה העדפת – עבודה או מבחן? “תמיד העדפתי אתגר שיש בו חשיבה על פני שינון. תואר ראשון למדתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ושם המבחנים לא היו בחומר

אוהד מושבע של הפועל תל-אביב. פרופ' שכטר (במרכז התמונה) משמיע את קולו ביציע

צילם: גיא חזקיה

לתקשורת״. הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מוסמך לתקשורת המונים מאוניברסיטת בוסטון, ואת הדוקטורט כתב באוניברסיטת ראטגרס שבניו- ג’רזי, ארה”ב.  בעבודתו משלב פרופ’ שכטר את התמחותו המקצועית עם פעילות ציבורית שכולה התנדבותית: הוא חבר בהנהלת ‘האגודה לזכויות האזרח’, בוועד-המנהל של ‘תיאטרון יפו -  המרכז לתרבות ערבית- עברית’, ומכהן כנציג הציבור במועצת העיתונות. איזה דברים לא ידענו עליך? “הרבה יודעים שאני אוהד מושבע של הפועל תל-אביב, שהייתי ב’קרוואן הידידות’ - פרויקט הדגל 80- של תנועת הצופים, ושבשנות ה נסעתי בשליחות חשאית להיפגש עם מסורבי עלייה בברית המועצות.

פרופ’ עמית שכטר חצה את האוקיאנוס כדי להגיע אלינו. כשהיה Penn State איש-סגל באוניברסיטת בארה״ב התקשר אליו פרופ׳ משה יוסטמן, אז דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון, וסיפר לו שפרופ׳ דן כספי (ז״ל) עומד לצאת לגמלאות והאוניברסיטה מחפשת איש-סגל בכיר שיוכל למלא את מקומו. “הרעיון מצא חן בעיניי ובעיני זוגתי, ואחרי שלוש שנים נחתתי באוניברסיטה”, הוא מספר. עמד פרופ’ שכטר 2018-2014 בשנים בראש המחלקה לתקשורת, ולא מכבר מונה לדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה במקום פרופ’ חיים היימס, שנבחר לרקטור האוניברסיטה. הדיקן החדש של הפקולטה למדעי הרוח והחברה חוקר ומלמד מדיניות ודיני תקשורת, ומתמחה בקשר שבין תקשורת וצדק חברתי ובקידום ״הזכות

ראיון אישי | 22

פרופסור

בית - בנעלי

מקורותיהם של סביי וסבתותיי משני ענפי המשפחה - האחד מארגנטינה והאחר מפולין ורוסיה”. אם לא היית פרופסור לתקשורת, מה היית רוצה להיות? “שחקן תיאטרון. זה היה החלום שלי בנעוריי”. את מי היית לוקח איתך לאי בודד? “את בת-זוגי והילדים הנהדרים שלנו - מתן, תמר, עדו ויעלה”. יש לך מודל לחיקוי? “כן, הוריי. שניהם שילבו בצורה נפלאה אחריות למשפחה ולילדים עם קריירות. אמי הייתה מורה לחינוך מיוחד מסורה לתלמידיה כאילו היו ילדיה שלה ובה בעת אמא אוהבת שלא נתנה לי להזניח את לימודיי, ואבי ז״ל שהיה אקדמאי מן הבכירים במדינה בדורו ובה בעת אבא אוהב שחשף אותי לעולמות התוכן שמהם אני נהנה עד היום: כדורגל, ספרות טובה ואופרה”.

סגור, אלא מבחני חשיבה ויישום של החומר הנלמד”. האם נפלת ברשתן של הרשתות החברתיות? “במשך כמה שנים היה לי חשבון פייסבוק, אבל התנתקתי ממנו לפני כשנתיים. זה גזל ממני יותר מדי זמן”. מה מרחיב את דעתך בשעות הפנאי? “אני קורא, חובב כדורגל ישראלי ואנגלי וכדורסל ומרבה ללכת לאירועי ספורט. אני וזוגתי הולכים הרבה שנה 25 לתיאטרון. ואני מנוי כבר באופרה הישראלית". מהו חלומך בתחום הרכב - נהיגה במכונית לאספנים או נסיעה ברכב אוטונומי? “אני מעדיף לנסוע ברכבת”. מה בעניין קריאה - רומאן או מחקר? “רומאן טוב תמיד מנצח. סופרים אהובים: גבריאל גרסיה מרקס, ז׳וזה סאראמאגו, איאן מקיואן, פיליפ רות ועמוס עוז, והסופרות דורית רביניאן,

רונית מטלון ונועה ידלין”.  תיאטרון הכורסה - ריאליטי או גליליאו? “אחד התחביבים המשותפים לבת-זוגי ולי הוא צפייה בסרטים דוקומנטריים. סרט דוקומנטרי טוב על אמן או יוצר יכול לספק לנו נושא לשיחות רבות”. טיולים – תבנית נוף מולדתך או חריש עמוק בחו”ל? “גם וגם. אני עושה טיולי אופניים בתל-אביב עם האורחים שמגיעים אלי מחו״ל, ועם זוגתי אני נוסע למקומות מרוחקים ולא-שגרתיים כגון איסלנד, סרי לנקה והעיירה אנטלופה שבמדינת אורגון בארה״ב, שם התרחשו האירועים הדרמטיים המתועדים  .”Wild Wild Country בסדרה הנפלאה אל איזו מדינה או אתר אתה עוד רוצה להגיע? “יש לי חלום לעשות את ‘שביל ישראל’, ולעשות טיולי שורשים אל

) שהקים מיד עם שובו I - CORE בשנים האחרונות ניהל פרופ’ שכטר מחקר רחב-היקף, כחלק ממרכז מצוינות במחקר ( לארץ. המחקר עוסק בשאלות של צדק ותקשורת ועושה זאת בעבודת-שדה עם אוכלוסיות מוחלשות. מסביר פרופ’ שכטר: “דוקטורנטים ומסטרנטים שעשו את מחקריהם בקבוצת המחקר שהקמתי בחנו את שאלת השתתפותן של אוכלוסיות מוחלשות בשיח התקשורתי, במיוחד נוכח המעבר הדרמטי של האנושות מטכנולוגיות מידע ותקשורת חד-כיווניות, שמצידן האחד ממשלות ותאגידים רבי-עוצמה ומצידן השני אזרחים ואזרחיות, לטכנולגיות דו-כיווניות המתאפיינות בשפע “תלמידה אחת פעלה בקרב אקטיביסטים מבין עולי אתיופיה ובחנה כיצד טכנולוגיות מידע ותקשורת יכולות לשרת את צורכיהם החברתיים-פוליטיים; תלמידה אחרת עשתה פעילות דומה ביישובים לא-מוכרים בנגב; שלישית נמצאת עדיין בשדה עם קבוצה של עשרים נשים חרדיות המתמודדות עם יישום טכנולוגיות המידע והתקשורת לסביבתן הייחודית; תלמידה מן הגדה המערבית עשתה עבודת שטח שבה בחנה כיצד הרשתות החברתיות מסייעות לפעילים בקבוצות-מחאה המתנגדות לאלימות לקדם את ענייניהן; ועוד תלמיד בחן את השתלבותם של עולים מן הקהילה המוּדרת ‘בני מנשה’ בעולם הטכנולוגי. בעבודתי זו אני מתרכז בהתאמתה של ‘גישת היכולות’ - תיאוריה שיסודותיה הונחו על-ידי חתן פרס נובל לכלכלה הפילוסוף ההודי אמרטיה סן - לעולם המידע והתקשורת. באמצעות גישה זו אני מציע דרכים לפיתוח מדיניות-תקשורת מבוססת-צדק שתאפשר לאוכלוסיות מוחלשות ומוּדרות לממש את זכותן הבסיסית - להשמיע את קולן”. “תקשורת מבוססת צדק” של מידע וערוצים”. תוכל לתת דוגמאות?

23 | אבג

בוחן פתע

שיקום את המוטיבציה לחזור למוטב. ד. כל התשובות נכונות. . הוכתרתי בתואר מנהלת בכירה מצטיינת 7 לשנת תשע"ה. מי אני? א. אביבה שגב.

ב. המדען והוגה-הדעות פרופ' ישעיהו לייבוביץ. ג. הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו. ד. ההיסטוריון צבי הירש גרץ. . סדרו את שמות האישים לפי סדר כהונתם 12 כרקטור האוניברסיטה: א. פרופ' אברהם טמיר, פרופ' חיים חנני, פרופ' ג'ימי וינבלט, פרופ' דוד וולף. ב. פרופ' חיים אילתה, פרופ' נחום פינגר, פרופ' צבי פלח, פרופ' דב בהט. ג. פרופ' נחום פינגר, פרופ' ג'ימי וינבלט, פרופ' צבי הכהן, פרופ' חיים היימס. ד. פרופ' משה רוזן, פרופ' דוד וולף, פרופ' אברהם טמיר, פרופ' חיים אילתה. . מהי מטרת מחקריו של פרופ' אלון מונסנגו 13 מן המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב: DNA א. הבנת המנגנונים המתקנים נזקי והשפעתם על מחלות הקשורות להזדקנות. ב. פיתוח אמצעים חדשים לאיבחון, טיפול ושיפור איכות החיים של חולי אלצהיימר. ג. פיצוח הדיאלוג המתנהל בין המוח ומערכת החיסון. ד. התערבות קלינית שתביא להאטה או לבלימה של מות תאי עצב. . פרופ' איריס שי, מן הפקולטה למדעי 14 הבריאות, חקרה את סגולותיו הרפואיות של יין אדום, והיא ממליצה: א. לרענן את ההנחיות הרפואיות המקובלות בדבר צריכה מתונה של אלכוהול על-ידי אנשים סוכרתיים. ב. לצרוך יין אדום במתינות, כי החומרים נוגדי החימצון המצויים בו עשויים לתרום למניעת טרשת העורקים. מיליליטר ליום (בזמן 150 ג. לצרוך הארוחה) במשך חודש כדי להוריד את רמות הגלוקוז בדם. ד. לצרוך יין אדום בצורה מבוקרת כדי למנוע תסמונת מטבולית. . מה משותף לאברהם אגמון, דוד ברודט, 15 עדי אמוראי, ועורך-הדין חיים צדוק? א. כולם כיהנו כיושבי-ראש חבר הנאמנים של האוניברסיטה. ב. כולם כיהנו כיושבי-ראש הוועד המנהל של האוניברסיטה. ג. ארבעתם היו חברי סנאט האוניברסיטה. ד. ארבעתם סיימו לימודי כלכלה.

הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה. פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’, המחלקה לפרסומים ודוברות. פרסים יוגרלו בין הפותרים

ב. רחל דמרי. ג. חנה עזנר. ד. שרה לייבוביץ.

. לפני החתימה על הסכמי קמפ דיוויד ביקר 1 נשיא מצרים באוניברסיטת בן-גוריון. מי שימש באותה תקופה כקצין הביטחון של האוניברסיטה? א. רפי סרוסי. ב. גבי שטיינר. ג. צבי שוורץ. ד. יוסי אבני. . מי מבין האישים הבאים לא הוכתר בתואר 2 דוקטור לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון? א. א.ב. יהושע. ב. פרופ' אבישי ברוורמן.

. מי אמר: "שכנינו אילצו אותנו לדחות את 8 הטקס, ועכשיו שוב קיבלנו תזכורת בצורת גראד. אם הכנס שלנו מעורר אצלם אי- של 50- שקט, אולי נזמין אותם לחגיגות ה הפקולטה": א. פרופ' עמוס כץ. ב. פרופ' יבחר גנאור. ג. פרופ' מיכל שפירא. ד. פרופ' שלומי דולב. . ההחלטה להקים בית-ספר לרפואה 9 באוניברסיטת בן-גוריון התקבלה על חודו של קול בהצבעה שהתקיימה בממשלה . מי היה השר שקולו 70- בתחילת שנות ה הכריע לטובת תומכי הרעיון לייסד כאן מוסד להכשרת רופאים: א. פנחס ספיר. ב. יגאל אלון. ג. ישראל גלילי. ד. שלמה הילל. . מחבר בין הפקולטה למדעי הבריאות 10 והפקולטה למדעי הטבע: א. הגשר על שם ג'ים וליז ברסלאואר. ב. הגשר על שם פדרו דונדיש. ג. הגשר האינטר-דיסציפלינארי. ד. גשר הסליל הכפול. . מי אמר: "תפקידה החשוב ביותר של 11 תרומה משמעותית לחקר המוח. פרופ' אלון מונסנגו

ג. רוביק דנילוביץ'. ד. פרופ' צבי הכהן.

. במעבדתי מפותחים רובוטים זעירים 3 שמבצעים ניתוחים רפואיים ומשוגרים למטרות חיפוש והצלה. מי אני?

א. פרופ' יעל אידן. ב. פרופ' דוד זרוק.

ג. פרופ' שלומי ארנון. ד. פרופ' אברהם טמיר. . הזיקה בין רפואה ובין כתיבת ספרות יפה 4 מתבטאת בסיפור חיי. מי אני? א. פרופ' יצחק פטרבורג. ב. פרופ' סימה הלוי. ג. פרופ' גבריאל גורמן. ד. פרופ' שלמה מור יוסף. . את מי החליף רוי צוקרברג כשנכנס לתפקידו 5 כיו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה? א. הבארון נתנאל דה רוטשילד. ב. היימן קרייטמן. ג. הלורד ויידנפלד מצ'לסי. ד. ד"ר אלק לרנר. . "חלונות לחלומות בקמפוס" היא תוכנית 6 שתכליתה היא: א. לפתוח את שערי האוניברסיטה לאוכלוסיות חלשות, מתוך תפישה שכל אדם יכול ללמוד ולהתקדם. ב. לאפשר לבוגרי המיזם לפתוח פרק חדש של התחדשות. ג. לחזק אצל אסירים הנמצאים בתהליך

האוניברסיטה הוא ללמד את הרעיון האומר 'הדרך אל האמת מחייבת את תקיפתה המתמדת של האמת'". א. הפיסיקאי פרופ' רון פולמן.

תרבות הפנאי | 24