עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פיזיותרפיסט מכוכב אחר שיתוף הפעולה בין מטופלים בשלב השיקום ובין | רובוטים נבחן במחקרה החדש של ד"ר שלי לוי-צדק 9-8 עמודים | מישהו מטפל בך

2017 מאי | אייר תשע"ז | 107 גיליון

דבר הנשיאה

שלום לכולם, חג הפסח מאחורינו, האביב הקצר עדיין עומד 47- איתנו, ומושב חבר הנאמנים ה בפתח. הזמן חולף ביעף, שנת הלימודים כמעט מסתיימת, ומי שעוצר מדי פעם כדי שנכיר אנשים ומעשים מעניינים ומעוררי השראה באוניברסיטה שלנו הוא כתב- העת 'אבג', שמשכיל כל פעם וגם הפעם לעורר גאווה ראויה בכל היפה והחשוב שקורה אצלנו. ויש לנו במה להתגאות. לאחרונה השתתפתי בשלושה אירועים סטודנטיאליים שבעיניי מייצגים את מהותה ורוחה של האוניברסיטה שלנו. האחד היה האירוע "עושים רחוב", שמתקיים זו השנה השלישית ברציפות במסגרת יום "המעשים הטובים" הארצי. שלא כמו היום הארצי, שהוא אירוע נקודתי שנתי של מעשים טובים למען הכלל, "עושים רחוב" מהווה נקודת סיום גדולה וחגיגית של פרויקט שנמשך לאורך זמן, של רתימת הקהילה לפעילות המקדמת איכות חיים סביבתית תוך שותפות פעילה ולקיחת אחריות להמשכיות. האירוע עצמו הפך את פניה של רחבת הכנסת בשכונה ד'; משטח עזוב ומדכא בין בנייני מגורים מיושנים הפך המקום לפינת-חמד: גינות- נוי וצמחי-תבלין, עצים, ספסלים, ציורי- קיר ומשחקי מרצפות, כולם מעשי ידיהם או הנחייתם של עשרות סטודנטים שלנו. הלב התרחב מגאווה למראה הסטודנטים הנוטעים, בונים, מתקינים, צובעים ומדריכים ילדים ובני-נוער מן השכונה. שוחחתי עם כמה דיירים שהסתובבו שם וגם עזרו בפעילויות, ובפי כולם היו שבחים על הסטודנטים ועבודתם עם דיירי השכונה במסגרת פרויקט "הדירות הפתוחות" בכלל ו"עושים רחוב" במיוחד. חשתי גאווה גדולה והוקרה כלפי תלמידינו, בעלי המחויבות, המסירות והמוטיבציה הענקית.

מה בגיליון

האירוע השני היה מפגש סטודנטים עם פרופסור יוסי מטיאס, סגן נשיא ומנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של 'גוגל' בישראל. האירוע התקיים באולם זוננפלד, שהיה מלא מפה לפה בסטודנטיות וסטודנטים צמאי חדשנות ויזמות. הם האזינו בקשב רב לדברי המרצה, והוא נשאר על הבמה עוד שעה ארוכה כדי לענות על שאלות חכמות ומעניינות. את המפגש יזמה "סטארטר", קבוצת היזמות הסטודנטיאלית שלנו, שאותה כבר הכרתי מפעילותה בקמפוס והתרשמתי מן הרוח היזמית של חבריה. האירוע השלישי היה ערב המחווה לסטודנטים המשרתים במילואים. שיעור משרתי המילואים אצלנו הוא הגבוה בארץ. האוניברסיטה מעניקה להם שירות יעיל באמצעות אגודת הסטודנטים, ואף קיבלה את אות הרמטכ"ל על פעילותה. היה מרגש לראות את ציבור הסטודנטיות והסטודנטים הממלאים את חובתם למדינה כעניין מובן מאליו. כמה הם שונים מסטודנטים ברוב מדינות העולם. חדשנות ויזמות, מעורבות חברתית ומחויבות לאומית יחד עם מצוינות אקדמית מגדירים את ייחודה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והסטודנטים שלה. וזוהי סיבה לגאווה רבה.

5-4

אהבת דוד יעל פרלוב חוקרת ברגש פלורינה יוזפובסקי נוגעת בשמים

6 7

שמרית ממן הארץ המאובטחת 12-10 יובל אלוביץ' בצל הרצל 17-16 אריאל פלדשטיין

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן

2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ עיצוב קונספט שי צאודרר 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל

שלכם,

אבג | 2

או-טו-טו אוטונומי זיו אבירם, בוגר המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, הוא כיום נשיא ומנכ"ל חברת 'מובילאיי' שנרכשה מיליארד דולר 15- על-ידי חברת 'אינטל' ב

באפריל במעמד 6- "מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע" נחנך ב ראשי האוניברסיטה, בני משפחת חוסידמן ועוד נכבדים. המרכז יאגד תוכניות מדעיות בתחומי המדע והטכנולוגיה לבני-נוער הגרים באזור הדרום. "'קרן דניאל' מקדמת בפריפריה הישראלית  את לימודי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ככלי לצמצום פערים חברתיים", אמר מייסד הקרן, דניאל חוסידמן, בדברי ברכתו. הקמת המרכז היא פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון, 'קרן דניאל' של משפחת חוסידמן, שעל שמה קרוי המרכז, 'קרן רש"י', עיריית באר שבע, משרד החינוך ושותפים נוספים. "זהו יום חג עבור השותפים לפרויקט ועבור כל מי שעתידה של מדינת ישראל יקר לליבו ומבין שהמפתח לעתיד של שגשוג וביטחון נמצא בטיפוח ההון האנושי", אמר יו"ר קרן רש"י, רב-אלוף (מיל.) גבי אשכנזי. "פתיחת 'מרכז חוסידמן' היא צעד נוסף בפועלה רב-השנים של 'קרן רש"י' במה שנוגע להגדלת מספר התלמידים, בני הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, המקבלים הזדמנות להצטיין במקצועות המדע והטכנולוגיה ולהמשיך להשכלה גבוהה ולתעסוקה בתחומים אלה". עוד נשאו דברים בטקס: נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי וראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ'. מיליון שקלים, מכיל מגוון של 30- המרכז, שעלות הקמתו היא כ תשתיות מתקדמות ללימודי מדע לנוער: אודיטוריום, כיתות- לימוד, מעבדות לביולוגיה, כימיה, מחשבים ורובוטיקה – כולן מצוידות בציוד המתקדם ביותר בתחומים אלה. המרכז נעזר בהון האנושי הקיים באוניברסיטה, חוקרים וסטודנטים, לשם הפעלת התוכניות הרבות ולחניכת התלמידים. בשנה שחלפה הועברו לניהולו של 'מרכז חוסידמן' תוכניות לעידוד בני נוער להיחשף לתחומי המדע והטכנולוגיה המתקיימות באוניברסיטה מזה שנים רבות - "נגישות להשכלה גבוהה", "מרכז אילן רמון למצוינות בפיסיקה", ו"תוכנית מארי קירי למצוינות בכימיה". מיליון שקלים הוקם 30 בהשקעה של "מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע" בניין התפעל נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי, התורם דניאל חוסידמן, ויו"ר קרן רש"י רב-אלוף (מיל.) גבי אשכנזי על רקע 'מרכז חוסידמן'

זיו אבירם, מייסד-שותף, נשיא ומנכ"ל חברת 'מובילאיי', מיליארד דולר, הוא בוגר 15- שנרכשה על-ידי חברת 'אינטל' ב המחלקה לתעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. על-פי הודעת החברות, ענקית השבבים 'אינטל' רוכשת את דולר למניה - 63.54 יצרנית מערכות הנהיגה 'מובילאיי' במחיר מיליארד דולר. 15.3-14.7 המשקף לחברה הישראלית שווי של מדובר בעסקת ההיי-טק הגדולה ביותר בתעשייה הישראלית עד היום.  בעקבות העסקה אמר אבירם: "אנו צופים כי הצמיחה לעבר נהיגה אוטונומית תהיה מהפכנית. היא תספק לצרכנים אפשרויות תחבורה יותר בטוחות, גמישות וזולות, ותגדיל את ההזדמנויות למודלים עסקיים עבור לקוחותינו, יצרניות הרכב. צירוף התשתיות והמשאבים מאפשר לנו לשדרג את הידע המשותף שלנו בתחומים של מיפוי, נהיגה וירטואלית, סימולטורים, פיתוח תוכנה וחומרה, מרכזי נתונים ופלטפורמות מיחשוב עתיר ביצועים. יחד נספק לתעשיית הרכב הצעה איכותית ואטרקטיבית". , שהתקיים בוונקובר שבקנדה, אמר עוד YPO בכנס של ארגון אבירם: "הרכב האוטונומי הוא כבר לא שאלה של האם, אלא של מתי. ישנם כוחות שוק גדולים מאוד, עסקיים ומדינתיים, שדוחפים לכיוון הזה, ואני גאה על כך ש'מובילאיי' מובילה את התחום. אנחנו נמצאים בתחילתו של עידן מרתק – הרכב האוטונומי ישנה הרבה מן התפישה של חיינו, תהיה לו השפעה בתחומים רבים, תעשיות שלמות יקומו עבורו ואחרות ייעלמו". 1,867 במסגרת הכנס שברה החברה שיא 'גינס' כשחילקה משקפי מציאות מדומה כדי להמחיש את חווית הנסיעה ברכב ללא נהג. "אנחנו גאים בבוגר שלנו, זיו אבירם, ומברכים אותו", אמרה נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי. "הצלחתו היא מקור להשראה לכל משפחת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב".

3 | אבג

בן-גוריון חי בסרט

סלילי-קול נדירים של דוד בן-גוריון אותרו במבצע בלשי, וסינכרון שלהם עם סלילי תמונה איפשרו את השלמת הסרט הדוקומנטרי "בן-גוריון, אפילוג" על חייו של של חבר הנאמנים, ואחת מיוצרות 47- הסרט יוצג לפני משתתפי המושב ה | " "הזקן הסרט, המפיקה והעורכת יעל פרלוב, תספר על תהליך הפקתו המופלא

לשדה בוקר, שוחח עם בן-גוריון ובהמשך ריאיין אותו. היום ד"ר יצחק קלינטון ביילי נחשב מומחה עולמי בנושא הבדואים. סלילי-הקול שהוקלטו אז נתרמו ברבות הימים לארכיון בן-גוריון בשדה בוקר. כעבור ארבעים וחמש שנים התחילו המפיקה והעורכת יעל פרלוב ובמאי ומפיק הקולנוע יריב מוזר בהכנות להפקת סרט דוקומנטרי על "הזקן". במסגרת זו הם שיחזרו את " - סרטו העלילתי של 42:6" הסרט חתן פרס ישראל לקולנוע הבמאי דוד פרלוב, אביה של יעל. שם הסרט הוא תרגום ספרתי של פסוק ו בפרק מב בספר ישעיהו, שבו נאמר: "אני ה' קראתיך בצדק ואחזק בידך, ואצרך ואתנך לברית עם, לאור גוים". בסרט משולבים קטעים תיעודיים עם קטעים מוסרטים בהשתתפות שחקנים. ישראל גוריון שיחק את בן-גוריון הצעיר, ואילו "הזקן" "לוהק" לבן-גוריון בערוב ימיו. המפיק של " המקורי, מלוויל מארק, היה 42:6" איש המוסד. הוא אביו של דייוויד

לריאיון ארבעה חודשים אחרי מות רעייתו פולה, כשהוא מלווה בשומרי- ראש. הזקן דיבר בחופשיות כמעט על כל נושא שבעולם. המראיין היה קלינטון ביילי, דוקטורנט צעיר שעלה מארה"ב. פולה נתקלה בו בזמן שצעד בתל-אביב בשדרות קרן קיימת, מקום מגוריה, והזמינה אותו לכוס התה המיתולוגית בביתה. מן הון להון התגלגל הבחור הצעיר

מלקולם סטיוארט הוא במקצועו איש סאונד, יהודי בריטי שגר בלונדון. הוא היה חלק מצוות 1968 בשנת הפקה שערך ריאיון אישי עם דוד בן- גוריון בשדה בוקר. במשך שש שעות, שנפרשו על פני שלושה ימים רצופים, הוא הקליט ריאיון אישי אינטימי עם המנהיג שפרש חמש שנים קודם מראשות בא 82- הממשלה. בן-גוריון בן ה

צעידה בעקבות הזקן יעל פרלוב צללה לעולם הסרטים הדוקומנטריים בעקבות אביה האהוב. במסגרת עבודתה הקולנועית נעה הרבה על הציר תל-אביב-ניו-יורק, ערכה והפיקה סרטים. באחת הקפיצות ל"תפוח הגדול" עמדה להקרין את סרטו התיעודי של אביה, "זיכרונות ממשפט אייכמן", ולנהל שם יחסי ציבור למען הסרט. בהמשך היא זכתה לשיתוף פעולה ראוי לציון מצד מדרשת שדה בוקר, ושאבה השראה מצעידה במסלול שבו צעד הזקן. "זו הייתה חוויה מיוחדת לעבור יום-יום דרך הקבר של בן-גוריון ואחר-כך לשמוע אותו בחדר העריכה", סיפרה פרלוב בראיון ל"מעריב השבוע".

חבר הנאמנים | 4

שעות ריאיון אינטימי נדיר עם האב המייסד של מדינת ישראל עלולות להיגנז לעד". ולא זו בלבד: משחודש הקשר עם סטיוארט וסלילי-הקול של הריאיון עם בן-גוריון נמצאו, הוא העביר למשמורת בארכיון בן-גוריון גם סלילי-קול של עשרות הרצאות מפי מלומדים ידועי שם, בהם פרופ' ישעיה ברלין, פרופ' יוסף בן-שלמה, פרופ' עמוס פונקנשטיין ואחרים. גם הסלילים האלה יעברו דיגיטציה ויועמדו לרשות החוקרים והמתעניינים. הסרט הדוקומנטרי "בן-גוריון, של 8 אפילוג" הופק עבור ערוץ הטלוויזיה בכבלים ויוצג ביום שלישי, במאי, במסגרת המושב השנתי של 16 חבר הנאמנים. באותה הזדמנות תספר יעל פרלוב על הסרט שהפיקה וערכה.

שאת סלילי-הקול הוא תרם לארכיון בן-גוריון. "הוא נדהם כשהראינו והשמענו לו את הריאיון", מספרת פרלוב. 'הרי כבר יכולתי להיות מת'", הוא אמר לנו בחיוך דק. הסלילים הועברו לידי יעל ויריב, עברו תהליך של דיגיטציה לשימור ולשימוש וסונכרנו עם סלילי התמונה. "הסיפור המרגש הזה ממחיש כמה חשובה הייתה תרומתו של ארכיון בן-גוריון, ועד כמה גבוה ורחוק ראתה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כשהחליטה לקחת על עצמה את האחריות על הארכיון", אומר ד"ר עדי פורטוגז, הממונה על תשתיות המידע ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות'. "אלמלא עירנותם ומסירותם של עובדי הארכיון היו שש

מארק, האדריכל הלונדוני שפתח את מחסני אביו לפני יריב ויעל. ב'ארכיון שפילברג' בירושלים מ"מ ובהם 35 נמצאו גלגלי פילם תיעוד הריאיון של ביילי עם בן-גוריון, שהסתבר שנעשה כתחקיר לכתיבת התסריט של הסרט שביים פרלוב. גלגלי התמונה של אותו ריאיון משנת נמצאו ללא סלילי-הקול, וגם 1968 חיפוש נרחב אחריהם לא הביא לאיתורם. "זה גרם לנו תסכול עמוק", מספרת יעל. "רואים את בן-גוריון מדבר ומדבר, אבל בהעדר פס-הקול אי אפשר לדעת מה הוא אומר. אפילו חשבנו להביא מומחה לקריאת שפתיים". לבסוף, לאחר עבודת בילוש דקדקנית, הצליחו פרלוב ומוזר להגיע אל מלקולם סטיוארט בלונדון, לקבל את ברכתו לסרט החדש ולהתבשר

5 | אבג

יש לי אמפתיה ד"ר פלורינה יוזפובסקי משלבת בין שיטות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, ומתחום הביולוגיה, כדי להבין כיצד מתפתחת אמפתיה החל מהשנה הראשונה לחיים

בשיתופי פעולה אלה גם כאן, מאז נעשתה ) חברת סגל המחלקה 2016 (באוקטובר לפסיכולוגיה. 3 ד"ר יוזפובסקי נשואה, אם לפעוט בן ומצפה לילד נוסף. איך את משלבת קריירה ומשפחה? "השילוב בין קריירה ומשפחה אינו פשוט, אך לפעמים דברים שנראים כקשים ביותר לביצוע, למשל עזיבת הארץ לצורך מחקר בחו"ל, הופכים להיות חוויה חיובית בשביל כל המשפחה". תוכלי לפרט? "ללא התמיכה האדירה של בן-זוגי הייתי מתקשה מאוד לעסוק במקצוע התובעני הזה, אבל כאשר יש תמיכה כזאת, הגמישות המובנית במקצוע דווקא מקילה על השילוב בין קריירה ומשפחה". מה נותן לך סיפוק בעבודה? "ישנם במקצוע הזה הרבה מרכיבים – קריאה, חשיבה, כתיבה, הוראה והנחיה, ניהול, וכו'. אני נהנית מרוב המרכיבים האלה, אך במיוחד משני דברים: מן היכולת לחשוב בצורה יצירתית – לשאול שאלות שמעניינות אותי לגבי האופן שבו מתפתחת אמפתיה, וכיצד גורמים ביולוגיים משפיעים על התהליך הזה; ושנית, כיוון שלאופן שבו מתפתחת אמפתיה יש השלכות מעשיות בעולמנו, בטווח התפקוד הנורמטיבי ואף מעבר לו, אני שואבת סיפוק אדיר מן התרומות שאני תורמת להבנת התופעות הללו. הן עשויות לסייע, גם אם באופן עקיף, בטיפול במצבים שבהם ישנו כשל בהתפתחות האמפתיה".

אמפתיה החל מהשנה הראשונה לחיים, וכיצד התפתחות זו קשורה לגנטיקה שלנו ולתהליכים הביולוגיים שקורים במוחנו ובגופנו. בנוסף לכך חוקרת ד"ר יוזפובסקי כיצד מתפתחת אמפתיה אצל אנשים שיש להם קשיים חברתיים, כגון אוטיסטים וילדים שעברו התעללות. המתעניינים בתחומים אלה מוזמנים להצטרף לסדנה שהיא מעבירה הנקראת "אמפתיה: היבטים ביולוגיים והתפתחותיים". ד"ר יוזפובסקי שילבה פסיכולוגיה וביולוגיה לכל אורך הקריירה האקדמית שלה. בתואר הראשון שלה למדה בתוכנית "פסיכוביולוגיה" באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך עשתה שם תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, ובמקביל התחילה לעבוד על הדוקטורט, שבו חקרה את הבסיס הביולוגי והגנטי של האמפתיה. במחקר זה בדקה כיצד גנים ספציפיים קשורים לאמפתיה באוכלוסייה הרגילה, ומצאה כי ישנם גנים שונים הקשורים ליכולתנו לזהות רגש (אמפתיה קוגניטיבית) ולהשתתף ברגש של האחר (אמפתיה רגשית). בפוסט-הדוקטורט הראשון שלה, באוניברסיטה העברית, עקבה אחר התפתחות האמפתיה אצל תינוקות החל חודשים ועד גיל שנה וחצי. בהמשך 3 מגיל עבדה שנתיים באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה יחד עם פרופ' סיימון ברון-כהן בתחום האוטיזם. בשנים אלו עשתה מספר מחקרים, וביניהם מחקר שבדק את הקשר בין גנטיקה ופעילות המוח של מתבגרים שאובחנו כאוטיסטים. היא ממשיכה

קבלו טיפ "אם אתם מוכנים

להשקיע, והמקצוע באמת מעניין אתכם – תצליחו. עם זאת, זיכרו להפריד בין חלום ומציאות; אין עבודה מושלמת"

היכולת לזהות את הרגש של האחר ולהשתתף בו קרויה אמפתיה, והיא עומדת בבסיס התקשורת החברתית. אמפתיה מאפשרת לנו לתקשר עם אחרים מעבר למילים, והיא גם אחראית ליכולתנו להתחבר עם אנשים אחרים, קרובים או רחוקים. ליכולת זו יש בסיס אבולוציוני וגם בסיס ביולוגי. ד"ר פלורינה יוזפובסקי משלבת בין שיטות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, כגון תצפית על התנהגות, מתחום הפסיכולוגיה הניסויית, ומתחום הביולוגיה – מגנטיקה ועד ביולוגיה מולקולרית, כדי להבין כיצד מתפתחת

תקשורת חברתית | 6

הוקרה בתמורה לתרומה

עם הפנים קדימה ולמעלה עשה BGUSAT שיגורו המוצלח של הצוות המוביל של הפרויקט: סגן הנשיאה והדיקן למחקר ופיתוח פרופ' דן בלומברג (משמאל), BGUSAT ד"ר שמרית ממן והחוקר אבירן סדון בעת שיגור הננו-לוויין

, מן המחלקה להנדסת יעל אידן פרופ' תעשייה וניהול, זכתה להוקרה מאוניברסיטת פרדו שבה למדה, כאחת מחמש נשים מצטיינות באקדמיה לשנת . ההוקרה ניתנה לה על תרומה 2016 ייחודית לתחומי המחקר שלה ועל מנהיגות מרשימה. אוניברסיטת פרדו ו'מרכז באטלר למצוינות במנהיגות' הוקירו את בוגרות האוניברסיטה במהלך טקס הענקת פרסים שהתקיים שם לאחרונה. יעל אידן קיבלה את הדוקטורט שלה מבית-הספר להנדסת תעשייה 1990 בשנת וניהול באוניברסיטת פרדו שבמדינת אינדיאנה בארה"ב. כיום היא פרופסור במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ואחד הכוחות לרובוטיקה'. ABC המניעים ב'מרכז פטריס מ. בוזנל, מנהלת 'מרכז באטלר למצוינות במנהיגות', אמרה: "אנחנו עוקבים אחר חיי הנשים המדהימות האלה מיום שסיימו ללמוד אצלנו ועד לתפקידיהן היום. יצאו להן מוניטין בתחומי התמחותן, גם במדינתן וגם ברחבי העולם; יתר על כן, הן ידועות כמרצות ומנהלות מעולות, וכיועצות נדיבות-לב. תרומתן והדרך שבה הן משמשות לכולנו מודל לחיקוי הן מעוררות השראה".

החלל וחקר החלל במחיר הרבה יותר זול ממה שהיה מקובל בעבר. הדבר מאפשר לאקדמיה להיות הרבה יותר פעילה בתחום ומעודד חדשנות ויזמות של חוקרים וסטודנטים". חברי הצוות המוביל של הפרויקט באוניברסיטה הם: פרופ' בלומברג, ד"ר שמרית ממן, מנהלת המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית, והחוקר אבירן סדון. תג-המשימה הרשמי של הלוויין עוצב על-ידי טל ענבר ויגאל BGUSAT גבאי. התג מעוצב בצורת ראשו של דוד בן-גוריון, ולו מסגרת כתומה המייצגת את אדמת הנגב. הלוויין נראה כשהוא צופה אל כדור-הארץ ואל מדינת ישראל. זוהר בגוני תכלת סביב כדור-הארץ מייצג את אחד הנושאים המדעיים שיחקור הלוויין. קבוצת הכוכבים "יונה" מוצגת בתג כסמל השלום. כמו כן משולבים בסמל דגל ישראל, סמל אוניברסיטת בן- גוריון בנגב, סמל התעשייה האווירית שבנתה את הלוויין, וסמל סוכנות החלל הישראלית.

את אוניברסיטת בן-גוריון חלוצת האוניברסיטאות הישראליות בחלל

  - פרויקט BGUSAT ננו-לוויין בשם משותף לתעשייה האווירית ולסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע 15- והטכנולוגיה - שוגר לחלל ב בפברואר במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הלוויין זעיר סנטימטרים, כגודלו של 10 X 30 - גודלו קילוגרמים בלבד, 5 קרטון חלב, ומשקלו והוא מצויד במצלמות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה המאפשרת בחירה של אזורי הצילום והמחקר. תחנת-קרקע לקליטת התמונות שהוקמה באוניברסיטה תאפשר לסטודנטים ולחוקרים לקבל את הנתונים PSLV ולנתחם. הלוויין שוגר ממשגר 103 מבסיס-שיגור בהודו, יחד עם עוד ננו-לוויינים.  סגן הנשיאה והדיקן למחקר ופיתוח, פרופ' דן בלומברג, אמר: "ננו-לוויינים מאפשרים פעילות בתחומי הנדסת

7 | אבג

רובוטים בשירות הפיזיותרפיה

מחקר המתבצע במחלקה לפיזיותרפיה בוחן עד כמה מטופלים מוכנים לשתף פעולה עם רובוטים כדי לזרז את תהליך השיקום שלהם

ד"ר שלי לוי-צדק מציגה את "עוזרו העתידי של הפיזיותרפיסט"

השפעות הגיל, צורת הרובוט, סוג המשוב וגורמים נוספים על המוטיבציה של נבדקים להמשיך ולשחק מול הרובוט. בניסוי שהוביל ד"ר דני איזיקוביץ, פוסט-דוקטורנט במעבדה בהנחיה משותפת של ד"ר לוי-צדק עם פרופ' יעל אידן, מן המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, וד"ר איריס טבק, מן המחלקה לחינוך, בשיתוף עם הסטודנטים ידידיה סילברמן ותמיר דובדבני מן המחלקה לפיזיותרפיה, נמצא כי צעירים גילו חוסר סבלנות כשהזרוע הרובוטית שאיתה שיחקו גירסה של המשחק "איקס-עיגול" ("איקס, מיקס, דריקס") הייתה איטית, בעוד שהאיטיות כלל לא השפיעה על העדפותיהם של נבדקים מבוגרים.

המעבדה משחקים שבהם האדם מנסה לנצח את הרובוט או לחילופין משתף איתו פעולה, כאשר תוך כדי המשחק מושגות המטרות הטיפוליות. לדוגמה: אדם שבעקבות שבץ מוחי איבד את היכולת להרים כוס, או להניח כוס על מדף, צריך לחזור על הפעולה הזאת פעמים רבות כדי לשקם את כושרו המוטורי. דרך המשחק, המאתגר ומעורר המוטיבציה, המטופל מבצע את הפעולה שוב ושוב עד להשגת היעד. הסטודנטים במעבדתה של ד"ר לוי- צדק מגיעים מרקעים שונים ומגוונים עם יכולות המשלימות זו את זו. חברי הצוות באים ממחלקות הפיזיותרפיה, מדעי הקוגניציה והמוח ומדעי המחשב. יחד הם בונים סדרה של ניסויים הבוחנים את

כיצד אנחנו משתפים פעולה עם רובוטים בתהליך השיקום? השאלה הלא- שגרתית הזאת נבחנת בימים אלה במחקר ראשון מסוגו המתבצע במעבדות המחלקה לפיזיותרפיה בניהולה של ד"ר שלי לוי- צדק. ד"ר לוי-צדק, בוגרת אוניברסיטות , היא מהנדסת ביו-רפואית MIT ברקלי ו- החוקרת כיצד ניתן לרתום רובוטים לצורך שיפור התהליך השיקומי בצורה יעילה. במעבדתה חוקרים גם כיצד יכולות התפישה המרחבית והתנועה להשתנות בהתאם לגיל האדם ולמצבו הרפואי. המטרה הסופית של המחקר היא לעצב אינטראקציות עם רובוטים במהלך שיקום, למשל לאחר שבץ מוחי, כדי לייעל ולזרז את תהליך השיקום. לשם כך מפתח צוות

תורם ליציבות באזורנו פרופ' יצחק מלצר יקבל אות כבוד מהעמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל של העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל יוענק בקרוב 2016 אות עמית הכבוד לשנת לפרופ' יצחק מלצר, מנהל בית-הספר למקצועות הבריאות בקהילה על שם מתילדה וליאון רקנאטי. בהנמקות למתן האות נכתב: "פרופ' מלצר מייצג את דור הפיזיותרפיסטים שחונכו, צמחו שנים האחרונות הוא הכשיר פיזיותרפיסטים 30- והתפתחו בארץ יחד עם המקצוע עצמו. ב רבים, הממלאים היום תפקידים בכירים בישראל ובעולם. מחקריו בתחום נפילות ומניעתן, הנעשים במעבדה לשיקום וחקר התנועה, אחת משלוש המעבדות באשכול לבקרה מוטורית ושיקום של המחלקה, הקנו לו מעמד בינלאומי בתחום הזיהוי והטיפול בהפרעות שיווי משקל, בעיקר בקרב קשישים, ואף נרשמו לזכותו מספר פטנטים". פרופ' מלצר סיים כאן את שלושת תאריו. את הפוסט-דוקטורט עשה במרכז המחקר  באוניברסיטת בוסטון. ‏ NeuroMuscular בעבר עמד בראש המחלקה לפיזיותרפיה ובה הקים את המסלול ללימודי תואר שני.

רובוטיקה | 8

בחירה מצוינת הדור הבא של חוקרי אב"ג

ד"ר יונתן רוזנבלט, חבר סגל המחלקה להנדסת תעשייה וניהול ו'מרכז זלוטובסקי לחקר המוח'. בעל תואר דוקטור בסטטיסטיקה מאוניברסיטת תל-אביב. פוסט-דוקטורט במתימטיקה שימושית עשה במכון וייצמן. תחומי התמחותו: ), גילוי סטטיסטי ״BigData״ אלגוריתמי למידה בבעיות גדולות ( של שינויים, שיטות לניתוח הדמיות מוח. אלה הם שלושה נושאים שונים, אבל הם דומים מבחינת כלי-הניתוח הסטטיסטיים. ד"ר רוזנבלט מלמד את הקורס "הנדסת איכות". ה״אני מאמין״ שלו הוא קונסטרוקטיביזם חברתי: המדע הוא בראש ובראשונה אירוע חברתי. והשלישי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. את הפוסט- דוקטורט עשתה בבית-הספר למתמטיקה במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון שבניו-ג'רזי. עבודת המחקר שלה עוסקת בפיתוח קודים ואלגוריתמים המבטיחים תקשורת אמינה ויעילה ושימושים שלהם באפליקציות שונות, כגון איחסון מידע, חישוב מבוזר וקריפטוגרפיה. ד"ר רון צבי מלמדת באוניברסיטת בן-גוריון קורסים בתחום התקשורת והתיאוריה של מדעי המחשב, כגון קודים ואלגוריתמים לתיקון שגיאות, סיבוכיות תקשורת ותורת הסיבוכיות. ד"ר מוחמד בשותי, חבר סגל המחלקה לפיזיקה סביבתית ואנרגיית השמש. את תוארו הראשון עשה בפקולטה לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובטכניון המשיך ישירות לדוקטורט בכימיה פיזיקאלית. את הפוסט-דוקטורט עשה בהנדסה כימית בטכניון, והמשיך כחוקר בכיר במחלקה לפיזיקה אופטית במכון מקס פלאנק בגרמניה, שם חקר את הפיזיקה של ננו-חומרים ואיפיון מתקדם של פני שטח. עבודת המחקר שלו עוסקת במשטחים מולקולאריים ליישומים אופטו-אלקטרוניים - בצימוד בין מולקולה לבין משטח, לרבות מוליך-למחצה, כדי להנדס את פני השטח של הננו- חומר ליישומים שונים, כגון חיישנים סביבתיים, אופטיים וטרנזיסטורים מולקולאריים. ה"אני מאמין" שלו הוא: "ניצול תכונותיהם של המולקולה והמשטח פותח ערוץ חדש בענף הננו-חומרים, שסגולותיו יתבטאו בטכנולוגיה חכמה, מהירה וחוסכת באנרגיה". ד"ר נגה רון-צבי, חברת סגל המחלקה למדעי המחשב. את התואר הראשון סיימה בפקולטה למתמטיקה בטכניון, ואת התואר השני

בניסוי נוסף שביצעה הסטודנטית שיר קשי נמצא כי כאשר נבדקים צעירים שיחקו את "משחק המראה" מול זרוע רובוטית – משחק שבו משתתף אחד מבצע תנועות בחלל האוויר והשני עוקב אחריו – מחצית מן הנבדקים העדיפו להוביל את המשחק, ומחציתם העדיפו להיות מובלים. הייתה העדפה ברורה של תנועות עגולות וחלקות של הרובוט, לעומת תנועות חדות. שיר, אגב, זכתה לאחרונה בפרס הפוסטר המצטיין על עבודתה זו. הפרס הוענק לה human-robot במסגרת הכנס הבינלאומי שהתקיים בווינה. Interaction אחת השאלות שנבחנה במחקר היא מה החשיבות של נוכחות פיזית של הרובוט לעומת משחק מול וידיאו עם צילום של הרובוט, או מול מערכת ממוחשבת. נמצא כי נבדקים, בעיקר צעירים, מעדיפים לשחק מול רובוט בעל נוכחות פיזית, לעומת משחק מול ישות וירטואלית. בסדרת ניסויים הנערכים בימים אלה במעבדה נבחנים גורמים המשפיעים על המוטיבציה של נבדקים – צעירים ומבוגרים – להמשיך לשחק מול רובוט דמוי בן-אדם. על סדרת ניסויים זו אחראית הדוקטורנטית רונית פיינגולד-פולק. מהנדסת המעבדה אביטל אלישי היא האחראית על תכנות הרובוט. ד"ר שלי לוי-צדק עומדת בראש המעבדה לחקר הקוגניציה, הזיקנה והשיקום. היא חוקרת את תנועת הגוף האנושי ואת תפישת המרחב של בני-אדם. כיום היא חברת סגל המחלקה לפיזיותרפיה וכן חברה ב'מרכז זלוטובסקי לחקר המוח' לרובוטיקה'. "מטרת המרכז ABC וב'מרכז היא להוביל את המחקר החדשני בתחום הרובוטיקה לכיוונים חדשים בשיתוף עם חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה, הביולוגיה והרפואה", אומרת ד"ר לוי-צדק. "מרכז מהווה מוקד למחקר רב-תחומי ABC ברובוטיקה. גישתו לפיתוח מערכות ברובוטיקה חקלאית, ביולוגית וקוגניטיבית היא ייחודית. מטרת החוקרים והסטודנטים הפועלים במסגרתו היא לפתח וליצור דור חדש של רובוטים חכמים שיחשבו בעצמם וישתפו פעולה בתבונה עם בני-האדם".

ישי דן-כהן קיבל תואר ראשון באוניברסיטת ייל ותואר דוקטור מאוניברסיטת ברקלי, שתיהן בארה"ב. פוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת לייבניץ שבעיר האנובר ובאוניברסיטת דואיסבורג- הצטרף לסגל האקדמי של 2016 אסן, שתיהן בגרמניה. בשנת אוניברסיטת בן-גוריון. מחקריו עוסקים בגיאומטריה אלגבראית המובילה אל יישומים אלגוריתמיים בתיאוריית המספרים. חלק גדול ממחקריו של ד"ר דן-כהן עוסק בהבהרת הקשר שבין

הבעיה האלמנטרית של פתירת משוואות אלגבראיות על מספרים שלמים, ובין הבעיה של תיאור הגיאומטריה של חלל הפתרונות על מספרים מורכבים. עבודתו של ד"ר דן-כהן מבוססת במידה רבה על הלשון והמושגים שפיתח המתימטיקאי הגרמני-צרפתי אלכסנדר גרותנדיק.

9 | אבג

שומר

במידה מסוימת של זהירות אפשר לקבוע כי פרופ' יובל אלוביץ' ותלמידיו במחלקה להנדסת מערכות מידע מופקדים על הגנת גבולותיה הדיגיטליים של מדינת ישראל. הם חושפים טכניקות התקפה אפשריות שהאקרים ומפתחי תוכנות זדוניות עלולים להשתמש בהן ומפתחים טכניקות הגנה מפניהן. הפיכת רעיונותיהם למוצרים ממשיים מעידה על הצלחת מפעל-החיים של פרופ' אלוביץ'. תחום הסייבר הוא אחד היהלומים בכתר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מפאת חשיבות הנושא לביטחון המדינה משתלבת פעילותם המחקרית של פרופ' אלוביץ' ועמיתיו עם פעילותם של גופים שונים במערכת הביטחון, ושני הגורמים נערכים בכוחות משותפים לקראת התמודדות עם האתגרים הבאים. הידע שפורשי מסך פרופ' יובל אלוביץ', מנהל המעבדות לחקר הגנת הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון, הוא חוקר בעל שם עולמי הפיתוחים | בתחום אבטחת המידע הטכנולוגיים של הסטודנטים שהוא מנחה מסייעים בהגנה על גבולותיה הדיגיטליים של המדינה

בשליחותה של רוסיה פרצו לשרתים של מערכת ספירת הקולות, שהיו נגישים לרשת האינטרנט, אבל החשדות עדיין לא הופרכו". מה משך אותך לתחום הסייבר? "זהו תחום מרתק, שבו מנסים לפרוץ מוסכמות בתחום ההגנה ובתחום ההתקפה, מה גם שהעבודה עם סטודנטים על נושאים יצירתיים מאתגרת אותי". תוכל לתת דוגמה לגניבת מידע יזומה על- ידי בחורינו המצוינים? "ובכן, קירבנו רחפן לארגון שרצינו לגנוב ממנו מידע. על הרחפן הצלחנו לדמות מדפסת אלחוטית שעוצמת השידור שלה חזקה מזו של הארגון, והתבייתנו על אדם שניסה להדפיס מסמך. באמצעות הרחפן שיתקנו את המדפסת הארגונית שלו, דימינו מדפסת אלחוטית וגרמנו למסמך המודפס להגיע לרחפן ומשם לתוקף במקום למדפסת הארגונית". מרחב הסייבר מספק "אקשן" בלתי- פוסק. אפשרויות התקיפה הקיברנטית עולות על כל דמיון. תחום המחשבים הוא יחסית פגיע, המחקר בתחום אבטחת הסייבר דורש פחות מחשבים ותשתיות

הצבא ששירתו במערכים הטכנולוגיים מביאים עימם לאוניברסיטה שלנו לא יסולא בפז. לא בכדי אחד ממרכזי הסייבר הלאומיים נמצא בקריית ההיי-טק הסמוכה לאוניברסיטה, פארק שהוגדר על-ידי הממשלה כקריית הסייבר הלאומית. לתחום הסייבר הגיע אלוביץ' באקראי. במהלך שירותו הצבאי ביחידה טכנולוגית בחיל-האוויר התעוררה סקרנותו באשר למתרחש במעמקי ההארד-דיסק והתוכנות הזדוניות. עם הצטרפותו לעולם האקדמיה החליט ללמוד את התחום הזה ולהתמחות בו. שלושה רבדים מגדירים את מרחב הסייבר – חומרה, תוכנה, והגורם האנושי (מפתחים ומשתמשים). השימוש הזדוני ברשת האינטרנט נעשה באמצעות לוחמת סייבר. כאשר מחשבים מחוברים זה לזה נוצרת פרצה שקוראת להאקר ("פצחן"). אחד הסיפורים החמים מגיע אלינו מעבר לאוקיאנוס. "תוצאות הבחירות בארה"ב הושפעו כנראה על-ידי גניבת מידע דרך מרחב הסייבר", סבור פרופ' אלוביץ'. "אין עדויות קונקרטיות שהאקרים שפעלו

אבטחת מידע | 10

גדולות, ויותר אנשים מיומנים. רשת החשמל, מערכות מים וטלפוניה, בנקים ומערכות פיננסיות אחרות, כל אלה עלולים לקרוס במתקפת סייבר. במציאות של היום אויבינו מסוגלים לפגוע בנו מרחוק בלי לשלוח חיילים לשדה-הקרב. כלי-רכב אוטונומיים, אפילו מקררים חדישים, עלולים להפוך לקורבנות של התקפות סייבר ממוקדות. אדם שעונד על ידו שעון חכם יכול לגנוב מסמכים מארגון ועלול להפוך קורבן להתקפת סייבר. שחקן פוקר שמצויד בשעון חכם עלול לשלם על כך ביוקר. באמצעות תקיפת שעונו החכם אפשר להשיג אפקט של גלאי אמת: מעריכים את רמת הקלפים שברשותו בהתאם לתוצאות המתקבלות מבדיקת הדופק שלו. התפתחויות טכנולוגיות חדשות יכולות להניב שיטות התקפה חדשות. "ככל שמדינה היא יותר ממוחשבת מתעצמת הסכנה שהיא נמצאת בה, ובמקרה שלנו כמות האויבים שרוצים לפגוע בנו היא גדולה מאוד. זה מחייב אותנו להיות ערוכים להתקפות סייבר", אומר פרופ' אלוביץ'. האיתותים המדאיגים המגיעים מכיוונה של איראן מצריכים היערכות מיוחדת, בבחינת הבה נתחכמה לו. "האיראנים הם עם משכיל וחכם, הם שונים משאר העמים במזרח התיכון. והם סוגרים את הפער מולנו. מדובר באויב מסוכן מאוד. האיראנים אמנם מחפשים דרך לחזור לקהילייה הבינלאומית, אבל מניעה אותם מוטיבציה חזקה להשמיד אותנו. אנחנו חייבים למצוא דרכים להתמודד עם האיום הזה". ישראל היא אחת מארבע המדינות המובילות בעולם בתחום של פיתוח תעשיית סייבר. המעבדות בניהולו של פרופ' אלוביץ' מפתחות טכנולוגיות בתחום אבטחת הסייבר, והמדינה פיתחה סביבן תעשייה שלמה. בפארק ההיי-טק, במסגרת המתחם השייך לאוניברסיטת בן-גוריון, פועל מרכז החדשנות של 'דויטשה טלקום', ובקרבתו נמצא המרכז לחקר הגנת הסייבר של האוניברסיטה.

של אבטחת רשתות חברתיות, בעקבות השימוש הגובר שעושים עברייני רשת ברשתות החברתיות כדי לאתר קורבנות פוטנציאליים, כגון פדופילים. אולי אתם חושבים שפדופיל בונה דמות פיקטיבית של צעיר – ובכן, זה לא בדיוק כך. "במציאות", מגלה פרופ' אלוביץ', "תוקפים מקצועיים יוצרים דמויות וירטואליות של נערים צעירים ומחברים אותם אל צעירות. אחר-כך הם מוכרים את הפרופיל הזה לפדופילים. קיים מסחר בדמויות וירטואליות שכבר חוברו לקורבנות אפשריים. נוצר שוק אפל של עולם סייבר, שבו נבנו פרופילים פיקטיביים. המחקר שלנו נועד בין השאר לסייע באיתור פרופילים פיקטיביים כאלה". איך קטינה יכולה לדעת שהדמות שיצרה איתה קשר היא פיקטיבית? "לקטינה קשה לדעת שמוליכים אותה שולל. לכן פיתחנו טכניקות שמנסות לגלות למי הדמות מחוברת וכך לראות שהיא דמות לא-הגיונית. לפעמים אנחנו מנסים לבדוק את עברה של אותה דמות". אז מה אתה מציע להורים לעשות כדי להגן על ילדיהם מפני פדופילים? "הורים צריכים לדעת עם מי ילדיהם נמצאים בקשר, גם אם זה אומר התערבות או האזנה לשיחות המחשב ותוכני המחשב שלהם. ילדים עדיין לא פיתחו מנגנוני הגנה יעילים, וגם בגיל ההתבגרות שיקול דעתם עדיין לא הגיע לבשלות מלאה. הפתרון הזה הוא לא אידיאלי, אבל הוא יכול לעבוד, ומחובתנו כהורים להרחיק את ילדינו מסכנות בכלל ומסכנות הרשת בפרט". גם המשטרה מוטרדת מן הנושא הזה, והיא פועלת במרחב של הרשתות החברתיות כדי "לצוד" את עברייני המין. עכשיו מותר לגלות שיש שיתוף פעולה בין צוות מעבדות הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון ובין המשטרה. הקשר הראשוני נרקם לפני כמה חודשים במהלך ביקורו של מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, במעבדות לחקר הגנת הסייבר של האוניברסיטה. המשך בעמוד הבא »

מדעני המרכז שוקדים על מציאת פתרונות חדשניים לאבטחת מערכות ממוחשבות. כבר בתהליך התכנון של המוצרים יש לשלב את יכולת ההגנה בפני התקפות, כמו למשל במערכות המידע של כלי-רכב אוטונומיים, מזל"טים ומל"טים. האויב משקיע מאמצים אינטנסיביים ביירוט מערכות כאלה, והיו מקרים שכוחות הרשע איתרו את פעילות המל"ט שלנו. ציר הרשע לא נח על שמריו, והמודעות הישראלית לסכנות האורבות לנו בים, באוויר וביבשה היא גדולה. רמז עבה לקראת הבאות סיפק טיל ששיגרו הבריטים במהלך ניסוי שגרתי: ייתכן שמתקפת סייבר היא שגרמה לו לשייט לכיוון ארה"ב במקום אל היעד שלו. כיצד שינתה ההתפתחות הטכנולוגית את מרחב הפעולה של "עברייני המקלדת"? "רוב הנכסים של ארגונים הם המידע שברשותם. למשל, אצל חברת מכוניות מדובר בתכנון המנוע. בעבר היו שרטוטים על נייר, היום הכול נמצא במחשב, ואם מישהו מעוניין במידע הוא מנסה לגנוב את קובצי המחשב. יש תעשיה שלמה של האקרים שאפשר לשכור אותם, ואז הפגיעה בחברה שגנבו לה את התכנון היא קשה". אומרים שבאר שבע היא "בירת הסייבר". באיזה מובן? "זהו תהליך. רוב התנאים הראשוניים הסייבר, בתואר ראשון ובתואר שני, וגם חברות סייבר עברו לפארק ההיי-טק. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי למצב את האוניברסיטה שלנו כשחקן מוביל בתחום הסייבר, וזה נעשה בעיקר בזכות הסטודנטים המעולים שלומדים אצלנו במחלקה. בתוקף תפקידי אני לא רק מנחה אותם אלא גם מספק להם את התנאים להתמקד במחקרים עם אימפקט עולמי". אחד הנושאים שפרופ' אלוביץ' עוסק בו בספריו ובמאמריו נוגע לזליגת מידע מארגונים, בעיקר על-ידי עובדים שעושים זאת למען בצע כסף. בנוסף, בשנים האחרונות הוא התחיל להתעניין גם בתחום נמצאים בשטח. האוניברסיטה כבר החליטה לפתח את תחום אבטחת

11 | אבג

שומר מסך (המשך מהעמוד הקודם)

לו בתוכנית למערכות מידע במסגרת הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל- אביב. תחילה היה חבר במחלקה להנדסת תעשיה וניהול, ולאחר מכן השתלב במחלקה להנדסת מערכות-מידע. תחומי ההתמחות המרכזיים של פרופ' אלוביץ' הם אבטחת מידע ולמידת מכונה, שהן תת- תחום בשדה המחקר של בינה מלאכותית. בתחומים אלה הוא מדריך תלמידי-מחקר הלומדים לתואר שני ולתואר שלישי. שלושה מתלמידי-המחקר שלו הם כבר חברי סגל באוניברסיטת בן-גוריון, והרבה תלמידים שלו השתלבו כחוקרים באוניברסיטאות מובילות בעולם. בתחום של אבטחת מידע פיתח פרופ' אלוביץ' מודלים חדשים לשם שמירה על הפרטיות והאלמוניות של הגולשים ברשת האינטרנט. התמחותו בתחום זה הביאה למינויו כחבר בוועדה במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שעסקה בהצעות לשינוי 'חוק מאגרי מידע'. בנוסף לכך עמל פרופ' אלוביץ', יחד עם חוקרים אחרים, על פיתוח מודלים מתקדמים להצפנת בסיסי- נתונים, ואלו זיכו את אוניברסיטת בן-גוריון ברישום פטנט על שמה.

הוא היה מן הילדים הראשונים בסביבת מגוריו שהיה להם מחשב. אביו היסס האם לקנות לבנו הסקרן מחשב ביתי, ועד שהגיע להחלטה יובל כבר אילתר פתרון יצירתי: הוא בנה לעצמו משהו שדומה למחשב. כשהופיעו המעבדים הראשונים ומחירם איפשר גם למשפחות בעלות הכנסה ממוצעת לרכוש אותם, הוא צלל למעמקי עולם המחשבים. בבית-הספר התיכון מקיף ד' למד אלקטרוניקה. בחיל-האוויר ניהל צוותים שעסקו בפיתוח מערכות-מידע מבצעיות. חלק מן המערכות שהשתתף בפיתוחן עדיין מבצעיות בחיל. אוניברסיטת בן-גוריון שזורה בחייו כסיב אופטי. את לימודיו באוניברסיטה הוא התחיל במסגרת העתודה האקדמית, כסטודנט במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. את לימודיו לתואר שני השלים תחת המטריה האקדמית המשותפת לאוניברסיטת בן-גוריון ולחיל-האוויר. נושא עבודת המאסטר שלו, שאותה כתב בהדרכת ד"ר הלני עזריה וביוזמת חיל-האוויר, היה יישום מעקב אחר מספר מטרות בעזרת מערכת-מחשב מקבילית המבוססת על מעבדים מקבילים מסוג 'טרנספיוטר'. במקביל הוזמן לעבוד במעבדה למערכות שבשווייץ. EPFL היקפיות בחברת לאוניברסיטת בן-גוריון הגיע יובל פעם נוספת עם תואר דוקטור שהוענק

"ייתכן שנהיה אנשי בשורות במה שנוגע לשימוש בטכניקות חישוביות כדרך לפיענוח פשעים", אומר בזהירות חוקר הסייבר הראשי של האוניברסיטה. לפני שהתגייס לעזרת המדינה ובטרם נתן את דעתו לבעיות גלובאליות עסק פרופ' אלוביץ' בהגנה על רשת המחשב של האדם הפרטי. הוא הסתייע בצוות מחקר שפיתח טכנולוגיות חדשניות ל"טיהור תעבורת האינטרנט הביתי", בדומה לטיהור המים המסופקים לצרכנים. מטרת המחקר הייתה לנקות את תעבורת האינטרנט הנכנסת למחשבי הגולשים מכל סוגי האיומים, כגון וירוסי מחשב וסוסים טרויאנים, באמצעות פיתוח טכנולוגיות ניקוי מתקדמות שיותקנו בתשתית של ספק התקשורת. "כפי שלא יעלה על הדעת שחברת 'מקורות' תספק ללקוחותיה מים מזוהמים, לנו לא נראה סביר שספקית תקשורת תספק תעבורה מזוהמת שתסכן את לקוחותיה", הסביר פרופ' אלוביץ' בראיון קודם איתנו. "חברה שיש לה טכנולוגיית ניקוי טובה יותר יהיה לה יתרון תחרותי מובהק, בעיקר בעידן שבו כל טלפון נייד הוא מחשב החשוף להתקפות. מענה טוב לתקיפות אלה הוא מערכות סינון וניקוי מתקדמות שיותקנו בתשתית של ספק התקשורת". יובל אלוביץ' נולד בבאר שבע וגדל בה.

קטעים מן הראיון לקוחים מהתוכנית "בינדר מארח" המשודרת בימי שישי ב'רדיו דרום'

גרמניה האחרת את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה ובין 2004 פרופ' אלוביץ' מוביל מאז שנת 'דויטשה טלקום', חברת-התקשורת השנייה בגודלה בעולם, המעסיקה יותר איש ברחבי הגלובוס. הקשר עם 'דויטשה טלקום' נרקם בזכות שילוב 240,000- מ בין נחישות וחוצפה ישראלית. "במכתב ששלחו אלינו הם ציינו שהם מעוניינים לשתף פעולה עם כמה אוניברסיטאות בתחום של אבטחת מידע. כשהמכתב הגיע אליי הרמתי אליהם טלפון, ובחוצפה ישראלית הצעתי להם את שירותינו", מגלה מחזיק תיק הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון. "בשיחה הזאת גיבשנו רעיון ראשוני, שבגדול נועד לטהר את תעבורת התקשורת מכל מיני פוגענים. ואז נחתם הסכם מיליון דולר". 3.6 ראשון בהיקף של . מימין לשמאל: פרופ׳ יובל 2013 חנוכת מעבדות ׳דויטשה טלקום׳ בשנת בצילום: אלוביץ׳, הנשיאה פרופ׳ רבקה כרמי, וראשי החברה הגרמנית באותה תקופה - רנה אוברמן וטימוטי הוטגייס.

אבטחת מידע | 12

צועד בגאון שאול לדני, פרופסור אמריטוס במחלקה להנדסת תעשייה וניהול קילומטרים, ציין את יום הולדתו 100- ואלוף העולם לשעבר בהליכה ל חברות סגל | קילומטרים – כמספר שנות חייו 81 בצעידה למרחק של ממחלקתו הצטרפו אליו בחלק מן המסלול

ממשיכים 50 עוד יותר מוקדם. עד גיל רק ספורטאי המוח כמו שחמטאים ושחקני ברידג', ו – שאול לדני, הספורטאי האולטימטיבי. דוגמאות מן הזמן האחרון? בבקשה: לפני חודשיים שאול עשה את מרתון ירושלים ומרתון תל-אביב, את הקפת הגלבוע ואת הקפת הכינרת. אלה היו הקילומטרים 81 כנראה אימוני חימום לפני של יום הולדתו. כששואלים את שאול איך מצא זמן גם להיעשות פרופסור באוניברסיטה, אם 15 כל יום רגיל מתחיל אצלו בצעידה של קילומטרים, הוא רק מחייך בצניעות. ואולי זה בזכות היותו צמחוני? בניגוד לצועד בן ימינו, שאוזניות תקועות באוזנו וסמראטפון בידו, לדני חורך את מסלול ההליכה בלי אבזרים. כך הוא גומא עשרות ומאות קילומטרים. וכפי שהוא מספר, בזמן הצעידה נולדים אצלו מיטב הרעיונות, במקצועו ובכלל. בתנ"ך מסופר על איש משבט בנימין ושמו קיש שאבדו לו אתונות, "ולו היה בן ושמו שאול, בחור וטוב, ואין איש מבני ). כזה 2 , ישראל טוב ממנו" (שמואל-א ט הוא גם שאול שלנו. עמיתיו לצעידה רואים לעצמם זכות להיות חבריו ומברכים אותו (ואת עצמם) שימשיכו לצעוד איתו עוד הרבה ימי-הולדת.

אם רופאו מרשה לו, בגילו המופלג ובמצבו קילומטרים 80- הרפואי, לצעוד יותר מ בשמש הנגב הקופחת בתחילת חודש אפריל, הוא עונה: "אם אשאל את הרופא הוא בוודאי לא ירשה לי, אז לא שאלתי". אכן, תשובה הגיונית של פרופסור. "כמה שנים עוד אוכל להמשיך את המנהג הזה, אתם שואלים? אינני יודע. אני לא נביא. 82 לפי התוכנית שלי אצעד בשנה הבאה קילומטרים". לדני משתתף (ומנצח) בתחרויות הליכה למרחקים ארוכים, בארץ ובחו"ל, שנה(!). הוא ייצג את ישראל בשתי 60 כבר 1972- אולימפיאדות (ביניהן זו במינכן ב מספורטאינו על-ידי 11 שבה נרצחו מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור"). הוא מחזיק בשיאים אמריקניים 100- מייל, ל 50- ועולמיים בהליכה ל מייל. לפני מספר שנים 100- קילומטרים ול מייל לבני 100- קבע שיא עולמי בהליכה ל ומעלה. תמונתו נתלתה במכון ויינגייט 70 על "כותל גדולי הספורטאים היהודים" לצד תמונותיהם של מרק ספיץ, אסתר שחמורוב-רוט, יעקב חודורוב ועוד גדולים ונכבדים. בדרך כלל ספורטאי ישראלי מפסיק שלו, בין אם 30- את פעילותו בשנות ה הוא כדורגלן, כדורסלן או אתלט. שחיינים , מתעמלות 30 פורשים עוד לפני גיל

בבוקר 3:00- פתאום קם פרופסור ב ומתחיל ללכת. שאול לדני, פרופסור אמריטוס במחלקה להנדסת תעשייה במארס מביתו ביישוב 31- וניהול, יצא ב ? כי זה 81 קילומטרים. למה 81 עומר וצעד , וצעידה של מספר 81- היה יום הולדתו ה קילומטרים כמספר שנות חייו היא אצלו שנים כשהיה 31 מסורת. כך החליט לפני בשבתון באוניברסיטת ג'ורג'יה-טק בארה"ב, . אבל הוא טעה בדבר קטן 50 והוא אז בן – הוא לא הביא בחשבון שכל שנה הוא מתבגר בשנה ולכן כדאי שיפחית כל שנה קילומטר, ובמקום זה הוא מוסיף קילומטר. קילומטרים, כשהיה 60 צעד 60 כשהיה בן . בצעידה 81 , והפעם צעד 70 צעד 70 בן קרתה לו 73- שציינה את יום הולדתו ה תקלה קטנה: "טעיתי בחישוב, הייתי 73 שקוע במחשבות, וכך לא עצרתי אחרי ."75 קילומטרים אלא אחרי האביבים" הצטרפו 81 במהלך "צעדת אליו חברים ועמיתים. בלטו בהשתתפותן: פרופ' טל אורון גלעד, ראשת המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, וחברות סגל המחלקה - פרופ' יעל אידן ופרופ' סיגל קילומטרים, 10 ברמן. היה מי שצעד איתו . רק 25 , וצועד אחר אפילו 15 אחר צעד ישיש-הפלדה צעד את המסלול כולו. גם סתימה בעורק שהצריכה ניתוח מעקפים ועוד מחלה קשה לא עצרו אותו. לשאלה

השורד האולטימטיבי שאול לדני ניצל מן הטבח באולימפיאדת מינכן. הוא ניצל ממוות גם בילדותו כשהיה אסיר במחנה-הריכוז הנאצי ברגן-בלזן. "אני זוכר כל יום מששת החודשים שהייתי שם – את הרעב, הקור, הקריאות הבלתי-פוסקות להתייצב למסדרים, גדרות-התיל המחשמלות, מגדלי-השמירה, וקציני האס.אס. שצרחו עלינו כל הזמן. אחד מהם אני זוכר במיוחד, הייתה לו שפה של ארנבת. גם את האסירים ההולנדים שבמחנות הסמוכים לנו אני זוכר, אלה עם בגדי הפסים. המראות האלה שראיתי כילד בן שמונה נחרתו עמוק בנפשי".

13 | אבג

פרופ' לואיזה משי עוסקת בפיענוח המבנה האטומי של גבישים באמצעות | שיטות הדמיה שונות של אלקטרונים לאחרונה נבחרה לתפקיד בכיר באגודה העולמית לקריסטלוגרפיה

דרך המשי

פעילות מועדפת בשעות הפנאי? "טיולים בחיק הטבע". סרט שהשפיע עליך? "חלף עם הרוח".

גבישים חדשים באמצעות שילוב של שיטות הדמיה שונות של אלקטרונים. היא מאמרים בכתבי-עת 60- פירסמה יותר מ יוקרתיים. איזה טיפ את מוכנה לתת לחוקרות ולחוקרים צעירים? "לעסוק במה שמסב לך אושר וסיפוק". מהו סוד הצלחתך? "היכולת להיות ממוקדת". איזה דמויות השפיעו עליך במשך השנים? "הוריי ופרופ' מיכאל טליינקר, המנחה שלי לדוקטורט". איך משלבים חיי משפחה עם קריירה אקדמית? "כאם לשלושה ילדים אני יכולה להגיד שמה שעזר לי לפתח קריירה אקדמית הוא הפרדה מוחלטת בין תחומי החיים. בעבודה אני לא אימא ובבית אני לא חוקרת". מהי פילוסופיית החיים שלך? "חיים רק פעם אחת".

פרופ' לואיזה משי, מן המחלקה להנדסת חומרים, נבחרה לאחרונה לתפקיד בכיר במסגרת האגודה העולמית לקריסטלוגרפיה. קריסטלוגרפיה (תורת הגבישים) היא מדע שבו עובדים חוקרים מתחומי המתמטיקה, הכימיה, הביולוגיה, מדעי החומרים והפיזיקה. האגודה העולמית לקריסטלוגרפיה וכיום היא מונה יותר 1947 הוקמה בשנת חברים בכל רחבי תבל. 2000- מ פרופ' משי היא כלת 'פרס קריל' לשנת מטעם 'קרן וולף', על הצטיינות 2012 במחקר המדעי. היא למדה במחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובה סיימה את שלושת תאריה. בשנת , לאחר פוסט-דוקטורט במחלקה 2009 לפיסיקה באוניברסיטת בריסטול, אנגליה, הצטרפה למחלקה להנדסת חומרים כמרצה בכירה. במהלך לימודי הדוקטורט זכתה במספר פרסים יוקרתיים, ביניהם 'פרס מרגוליס' ו'פרס וולף'. פרופ' משי מובילה ומקדמת בעולם את מדע קריסטלוגרפיית האלקטרונים, העוסק בפיענוח המבנה האטומי של

 סופר מועדף? ." H. G. Wells " ‏ ספר אחרון שקראת? 

"'אינפרנו', מאת דן בראון". אתר טיולים מועדף בארץ?

היינו לאחרונה בסביבות קיבוץ בארי, " פריחת הכלניות שם היא מראה מדהים". אתר מומלץ בחו"ל? "העיר ברוז' בבלגיה". מה ישראלי בעיניך? "צבא ופלאפל". מה את רוצה להיות "כשתהיי גדולה"? "הייתי רוצה שכאשר ידברו על קריסטלוגרפיית אלקטרונים יזכירו את שמי". אם לא היית פרופסור להנדסת חומרים, מה היית רוצה להיות? "כשהייתי קטנה רציתי להיות שחקנית". מה היית לוקחת איתך לאי בודד? "ספר טוב".

מה גורם לך סיפוק בעבודה?  "הצלחה בביצוע מחקר והצלחת

הסטודנטים שלי". ומה מרגיע אותך? "בילוי בחיק המשפחה".

זרקור אישי | 14

חוזרת לזירת הפשע

ד"ר אלינה קרבצ'בסקי פיתחה שיטה חדשה שעשויה לסייע למשטרה ולכוחות הביטחון לאתר עבריינים פליליים וגורמי טרור

ולכן צריך לפתח אמצעים וטכנולוגיה למניעת התקפות טרור ומערכות אבטחה שיגנו על הציבור", אומרת ד"ר קרבצ'בסקי. Nature Light מחקרה, שפורסם ב- , מראה בין Science and Applications השאר עלייה דרמטית ברגישות הזיהוי של האור הנפלט כתוצאה מכימילומיניסנציה של הלומינול. האפקט שנצפה על-ידי מדענים צפוי לשפר את יעילות החיישנים מבוססי הלומינול. האפקט הודגם במעבדת אור-על-שבב באוניברסיטה שלנו על שבב מיקרופלואידי שתוכנן כמסלול מיקרוסקופי מפותל. ד"ר אלינה קרבצ'בסקי היא ראש קבוצת 'אור-על-שבב' וחברה ביחידה להנדסת אלקטרואופטיקה וב'מכון אלזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי'. הצטיינותה במחקר ותרומתה למדע זיכו אותה בפרס נשיאת האוניברסיטה.

של המקור או רקע חזק. חוקרי משטרה ושירותי הבטחון משתמשים בלומינול כדי לזהות עקבות של דם בזירת הפשע מכיוון שלומינול מגיב כשהוא בא במגע עם הברזל שבהמוגלובין. ביולוגים משתמשים בלומינול לניתוח תאים כדי לזהות נחושת, ברזל וחלבונים מסוימים. בתחילת המאה שעברה השתמשו בלומינול בפעם הראשונה לניתוח זירת פשע בגרמניה. מאז הוא נהיה כלי פופולרי בקרימינולוגיה, שכן הוא מאפשר לחשוף כתמי דם כתוצאה מן התגובה עם ההמוגלובין הגורמת לפליטת אור. חוקרי זירות פשע משתמשים בלומינול לזיהוי טיפות דם מיקרוסקופיות, בלתי נראות לעין. ללומינול יש שימוש נרחב גם במחקר ביולוגי וכימי כסמן של ברזל. הוא עוזר גם לזהות ריכוזים נמוכים של מי חמצן, . DNA חלבונים ו- הטרור נהיה איום רציני, 21- "במאה ה

חדשות רעות לפושעים: שיטה חדשה, פרי פיתוחה של ד"ר אלינה קרבצ'בסקי מן היחידה להנדסת אלקטרואופטיקה, תאפשר למפות ולדגום זירות פשע בצורה יעילה יותר, מה שעשוי לשפר את סיכויי המשטרה להתחקות אחר עקבות עבריינים פליליים וגורמי טירור. הארה ביולוגית היא תופעה אופטית מרתקת בעלת שימושים מגוונים, מגילוי פשעים ועד התעשייה הביו-כימית. מחקרה של ד"ר קרבצ'בסקי, שנעשה בשיתוף עם אוניברסיטת סאותהמפטון שבאנגליה, מראה כי ניתן להגביר את פליטת האור בסיוע מולקולת לומינול (כימיקל הגורם לפליטת אור כחול) בתמיכת חלקיקים קוואזיים של מתכות אצילות. יתרונו הגדול של הלומינול בהשוואה לפלואורסנציה הנפוצה הוא ייצור אור כתוצאה מתגובה כימית. האות לא מושפע ממקור אור חיצוני, פיזור, תנודה

15 | אבג

אין זו אגדה המזכיר האקדמי, פרופ' אריאל

המזכיר האקדמי עושה כל שביכולתו כדי לסייע בהנעת הגלגלים, בתיאום עם רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן. האילוצים הם רבים: לצד הצורך לשמר את הקיים עליו לסייע בפתיחת תוכניות לימוד חדשות, המספקות מענה לצרכים המשתנים עם הזמן. עליו להקפיד על כל הנדרש כדי שהתארים האקדמיים שהאוניברסיטה מעניקה יוכרו ויכובדו על-ידי כל מוסד אקדמי בארץ ובעולם וגם על-ידי המעסיקים השונים. "לעיתים נוצר מתח בין צורכי האוניברסיטה ובין הנחיות המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), ואז צריך למצוא פתרון שיאפשר ליישם את החלטותינו במסגרת ההנחיות". המזכיר האקדמי מפרט: "הגוף שמפקח על ההשכלה הגבוהה בישראל, המל"ג, הבין שיש להקטין את הפיקוח על המוסדות להשכלה גבוהה. לפיכך ניתנה למוסדות האקדמיים, במיוחד לאלו שהוכיחו את איתנותם הניהולית והאקדמית, מידה מסוימת של אוטונומיה. המצב הזה מרחיב את תחומי אחריותו של המזכיר האקדמי. כך, למשל, מאחר שתהליך אישור תוכניות הלימודים, בשלב הנוכחי לתואר שני בלבד, נמסר לאחריות האוניברסיטה, התהליך מנוהל על-ידי המזכיר האקדמי. עליו לשמור בקפידה על הרמה האקדמית של התוכניות, כדי שהזכות לאוטונומיה לא תישלל מן האוניברסיטה". בימים אלה ממש מתקיים במל"ג דיון על תוכנית החומש של האוניברסיטה . המזכיר האקדמי 2021-2017 לשנים מעריך שבחודשים הקרובים תאושר התוכנית שהוגשה. הוא מוסיף עוד פרטים: "לאור מדיניות הפיתוח של המל"ג, אין ספק שתינתן עדיפות לתוכניות בתחומי המיחשוב, הסייבר והביג דאטה". בכאב מסוים הוא מציין, שכהיסטוריון וכאיש מדעי הרוח לא קל לו עם מדיניות הפיתוח העתידית הזאת, שתוצאותיה יהיו הקטנת המשאבים שיופנו למדעי הרוח והמשך

כבר בכניסה לחדרו של המזכיר האקדמי, פרופ' אריאל פלדשטיין, לוכדת דלת-הכניסה את העין. מודבקות עליה כרזות שונות של תיאודור בנימין זאב הרצל, וכרזות דומות להן תלויות על קירות חדרו. שיחה דוממת מתנהלת בין שני צידי החדר. בצידו האחד מוצבים מדפים עמוסי ספרים שעוסקים בחקר הרעיון הציוני, תולדות היישוב וראשית המדינה. הצד השני הוא צד ההווה, ובו מדפים עמוסי קלסרים עם כיתובים שונים: "נוהלי מל"ג" (המועצה להשכלה גבוהה), "החלטות הסנאט והוועדה המרכזת", "תוכנית החומש", ו"תקנון האוניברסיטה". החדר מבטא בבהירות את שני הנושאים העיקריים שבהם עוסק פרופ' פלדשטיין בשש השנים האחרונות: המשימות הרבות שהן בסמכותו כמזכיר האקדמי של האוניברסיטה, ואהבתו למחקר היסטורי בתולדות הציונות ובפרט בעיצוב דמותו של הרצל. כשהוא נשאל על תפקידו כמזכיר האקדמי של האוניברסיטה ניצת בעיניו ניצוץ. לדבריו, מדובר בתפקיד שגלומים בו אחריות גדולה, שליחות ומתן מענה יומיומי לצורכי האוניברסיטה כמוסד להשכלה גבוהה. במילותיו: "ניתן לדמות את המזכיר האקדמי ללורד צ'נסלור, שומר חותם המלך. לא מדובר רק בהכרת התקנון האקדמי של האוניברסיטה ונהליה על בוריים, אלא בהרבה יותר מכך. מהות התפקיד היא לסייע להנהלת האוניברסיטה, ובמיוחד לרקטור, בניהול האקדמי של המוסד. האוניברסיטה חייבת לפעול במסגרת מארג מורכב של תקנונים, נהלים והנחיות". פלדשטיין, שוקד על מימוש תוכנית החומש האקדמית של האוניברסיטה לצד פעילותו כהיסטוריון החוקר את תולדותיו של בנימין זאב הרצל

מגשים את החלום. פרופ' פלדשטיין

הירידה במספר הלומדים במסגרתם. "מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להיות המוכיח בשער. המין האנושי לא יוכל לצעוד קדימה אם יזנח מאחור את עברו, את תרבותו, ואת הערכים שהם אבני- היסוד של החברה האנושית". שש השנים האחרונות הן מבחינתו של פרופ' פלדשטיין רק תחילת העשייה. בשנים הבאות יניח את האדנים לשלבי הפיתוח האקדמי העתידי של האוניברסיטה: "בשילוב כוחות נוכל לעמוד בהצלחה במכלול המשימות והיעדים הניצבים לפנינו. העשור הבא יהיה מהותי לביסוסה ולקידומה של האוניברסיטה שלנו במפת ההשכלה הגבוהה בארץ ובדירוג העולמי". פרופ' פלדשטיין הוא היסטוריון. בשנים האחרונות הוא חוקר את עיצוב דמותו

ניהול אקדמי | 16

של הרצל בזיכרון הקולקטיבי. במסגרת מחקרו הוא עסק במימוש צוואתו של חוזה המדינה. במשך שבע שנים השתדל לשכנע כל גורם אפשרי לממש את הצוואה במלואה, כולל הבאת ילדיו של החליטה 2006 הרצל לקבורה בהר הרצל. מאמציו נשאו פרי - בשנת ממשלת ישראל לממש את הצוואה. הוצאו עצמותיהם של שניים מילדי הרצל, 2006 בספטמבר 19- ב שעות 24 האנס ופאולינה, מבית-הקברות בבורדו שבצרפת, וכעבור נקברו בהר הרצל, לא רחוק מקבר אביהם. בקרבתם הוקמה מצבה להנצחת זכרה של בתו השנייה, טרודה, שנספתה בשואה. בשנת נקבר נכדו היחיד, סטפן תיאודור ניומן, באותה חלקה. 2007 במשך שמונה שנים עמד אריאל פלדשטיין בראש 'המועצה הציבורית להנצחת בנימין זאב הרצל' שבמשרד ראש הממשלה, תפקיד שאותו מילא בהתנדבות. במסגרת זו אירגן פעילויות לבני נוער, לחיילים ולאזרחים מן השורה. מטרת הפעילויות הייתה להנגיש לציבור הרחב את סיפור חייו של הרצל, סוד מנהיגותו וקסמו המיוחד. לדעתו הרצל צריך להיות נושא מרכזי בקורסי שנה לקונגרס הציוני 120 מנהיגות. במציאות העכשוויות, במלאות הראשון, דמותו של הרצל ואישיותו רלוונטיות יותר מתמיד. חולם על היום שבו יפסיק לחלום בחייו האישיים פרופ' פלדשטיין משתדל ליישם את אמירתו האלמותית של הרצל, "כל מעשי בני-האדם בחלום יסודם". ספר לנו על חלומות ילדות שהספקת להגשים? "רציתי להיות היסטוריון, ואני עדיין מגשים את החלום. קבעתי לעצמי כלל - ברגע שאצליח להגדיר את מהות ההיסטוריון, ארקום חלום חדש". ספר שאתה ממליץ עליו? ' מאת ג'ורג' אורוול. קראתי את הספר לפני שנים רבות, ועדיין 1984'" מנקר בי החשש שאולי מה שמתואר בספר אכן יתרחש במציאות". סרט שהותיר בך את רישומו? "סרטה האחרון של רונית אלקבץ ז"ל, 'גט'". אזור בארץ שאתה אוהב לטייל בו? "אני גר בנגב המערבי. אני אוהב את האזור הזה ומבחינתי כל יום הוא טיול מחדש". ובחו"ל? ומאפשר לי 19- "וינה. שיטוט ברחובות העיר מחזיר אותי למאה ה להתחקות אחר חלק מפעולותיו של בנימין זאב הרצל". מה מרגיע אותך? "צחוק ואושר של ילדים". ומה מרגיז אותך?

Copyright reserved for the University of Transylvania

החומרים שמהם עשויים קשרים אקדמיים משלחת מן הפקולטה למדעי ההנדסה השתתפה בחודש שעבר בכנס בינלאומי שהתקיים באוניברסיטת טרנסילבניה שבעיר בראשוב ברומניה. לכנס, שעסק בחידושים במדע הנדסת החומרים, הוזמנו דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה, פרופ' יוסי קוסט, פרופ' דן אליעזר וד"ר סטרול מויסא. פרופ' קוסט הירצה בתחומי התמחותו וניהל את אחד המושבים שהתקיימו בכנס. עוד נשא דברים בכנס פרופ' נחום פינגר, חבר סגל המחלקה להנדסת תעשייה וניהול ורקטור האוניברסיטה לשעבר. הוא דיבר על הצורך "להנדס מחדש את לימודי ההנדסה". ד"ר סטרול מויסא סקר בהרצאתו את ההתפתחות המדעית מהמצאת הדפוס על-ידי גוטנברג והדפסת הספר ועד הננו-בייבל, שמכיל את 1438 הראשון, התנ"ך, בשנת התנ"ך כולו על גבי צ'יפ. המשלחת שלנו הוזמנה לכנס במסגרת הסכם לשיתוף פעולה אקדמי שנחתם בשנה שעברה. במסגרת ההסכם דוקטורנטית מאוניברסיטת טרנסילבניה מבצעת מחקרים במעבדתו של פרופ' קוסט, וסגן רקטור האוניברסיטה משם הגיע אלינו לסיור עבודה. "הם ניצלו את עובדת השתתפותנו בכנס כדי לציין את שנות שיתוף הפעולה בין שני המוסדות", אמר 25 חגיגות פרופ' פינגר. ד"ר מויסא הוא בוגר אוניברסיטת טרנסילבניה, והוא ש"שידך" בין אוניברסיטת בן-גוריון ובין האוניברסיטה שבה למד. לאות הוקרה על תרומתו הוענק לד"ר מויסא תואר סנאטור-כבוד מטעם אוניברסיטת טרנסילבניה. : ד"ר מויסא מציג את התואר סנטור לאות כבוד, בצילום מימינו: פרופ' אמיל סטויקה (יו"ר סנאט אוניברסיטת טרנסילבניה); לשמאלו: פרופ' יוהן וסילה אברודן (רקטור אוניברסיטת טרנסילבניה).

"חוסר יושר, חוסר הגינות ואי-צדק". את מי היית לוקח איתך לאי בודד? "את אשתי. היא מרגיעה אותי".

17 | אבג

פרסי נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה הוענקו למנהל בכיר ושבעה עובדים מצטיינים מן הסגל באפריל ב'גן אודי' במעמד בכירי האוניברסיטה ונציגי ועד 4- המינהלי והטכני. הפרסים הוענקו בטקס הוקרת מצוינות שהתקיים ב העובדים. נשאו דברי ברכה: הנשיאה פרופ' רבקה כרמי, המנכ"ל וסגן הנשיאה דוד ברקת, סמנכ"ל משאבי אנוש שמעון ישי, ויו"ר ועד עובדי הסגל המינהלי והטכני אבנר מזרחי. הטקס התקיים בהנחייתם של פרופ' ג'רי אייכלר, ראש המחלקה למדעי החיים, וענת בן-הרוש מהמדור לגיוס עובדים. אושרת איפרגן רביבו מקבלת את תעודת-הפרס מידיו של המנכ"ל וסגן הנשיאה דוד ברקת. לצדם: ד"ר הללי פנסון, בצילום הימני: עומדים מימין: ראובן קופל (זכה באות הוקרה על מפעל בתמונה השמאלית, שמילאה את מקומה של ראשת המחלקה לחינוך בטקס. חיים), סבטלנה מריאנצ'יק, ולדימיר מלינצ'ק ודבי ישראל פינרו (זכתה בפרס מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה); בשורה התחתונה, מימין לשמאל: ארז חדד (זכה בפרס הנשיאה), אושרת איפרגן רביבו, ירדנה חכמון ודפנה מדר (הוכתרה כמנהלת מצטיינת). המצטיינים שבינינו כך היינו בוגרי המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית לדורותיהם נפגשו והעלו זיכרונות

כמאה בוגרים, חברי סגל וסטודנטים התכנסו בחודש ינואר למפגש בוגרים ראשון מסוגו שאירגנה המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית בשיתוף עם ארגון הבוגרים. השנים האחרונות זכו לפגוש את המרצים, חברי 20- הבוגרים מ הסגל וחבריהם-למחזור לאחר שנים שלא ראו זה את זה. הם חלקו חוויות, סיפרו על מסלולי הקריירה שלהם והשלימו פערים. מיד לאחר ההתכנסות הגיע תור הנאומים. פרופ' עודד לוונגרט, דיקן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, השמיע דברי פתיחה. עוד נשאו דברים: פרופ' רפי בר-אל, ראש המחלקה בעבר וממייסדיה, ופרופ' רמי יוסף, ראש המחלקה כיום. "במשך עשרים שנה הכשרנו סטודנטים", ציין בסיפוק פרופ' יוסף. "יש לנו מגוון תוכניות 1,638 חדשות כגון 'עתידים', תוכנית מרוכזת לתואר שני בשנה אקדמית אחת, קורס להכשרת דירקטורים ומגשרים, ועוד. כל אלה מלמדים על התפתחותה המהירה של המחלקה ועל הצלחתה". בשם הבוגרים נשא דברים העיתונאי צבי אלוש, מנכ"ל 'צבי תקשורת – יחסי ציבור והוצאה לאור'. הוא אמר: "השליחות של

המחלקה הזאת כפי שאני זוכר מהרבה מרצים והרצאות היא גם לתרום משהו לשיפור המערכות הציבוריות שלנו. מבחינה זו אני רואה את עצמי כשליח של המחלקה ושל האוניברסיטה היקרה שלנו – לסייע לראשי רשויות ומנהלי מוסדות-ציבור ועסקים גדולים להביא את דבר שליחותם לציבור בצורה הטובה ביותר". , מימין לשמאל: נסרין גדעוני, הממונה על המינהל בצילום במחלקה למינהל עסקים, רוחמה רשף, הממונה על המינהל במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, ויורם הורביץ, בוגר המחלקה ולשעבר ראש האגף לקשרי ציבור.

יומן אירועים | 18

6

5

4

3

2

1

7

9

8

11

10

12

16

18

15

14

13

19

18

17

20

23

22

21

"הקייטנה של קנלר" פתר את התשבץ הקודם: גבי שטיינר, מערך המיחשוב

26

25

24

ברכות להולדת הבת ספריית ארן רק בשמחות

:

מאוזן

. אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים. 2 ." ."... .... בעירו 1 . מורה הלכה. 10 . . קומדיית מצבים ישראלית 9 . . שלח אחר לתקוף 8 . מתאושש, נח. 13 .)5,2,3( . בחן ובדק את טיבו של אדם כלשהו 12 . אדוקה 19 . . הפצה של אור, חום, רדיואקטיביות 17 . . אנקול 14 . חוקרת 22 . . קיבלו את המלצתו 21 . . מילת שאלה 20 . באמונתה . בעל 24 . . מסעדה קטנה 23 .) צעירה במחלקה למדעי החיים (ש"פ . לא עשה כלום למען המטרה, "לא..." 25 . יכולת מילולית גבוהה .)4,3( מאונך: . אלוף בצה"ל, ראש צוות המו"מ להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל 2 . רופאה בכירה במרכז הרפואי 3 . ומצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים . כלי-נגינה יווני. 5 .) סורוקה, מרצה בפקולטה למדעי הבריאות (כ"מ . מורד, "עולה על..." 7 . . כווצו את השפתיים והשמיעו צליל גבוה 6 . מרכז המבקרים בבניין המינהלה והסנאט נושא את שמו. 8 . אחד מבניו של המן 15 . מאונך 19 . ראה 13 ... . משיב מלחמה 11 . הקטנת מהירות. 18 . . לינק 17 ... . מגרזת, משאבת 16 . מאונך). מתורמיה הגדולים של האוניברסיטה, תרם להקמת +13( .19 . הכתב 20 .)6,2( המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב הנושא את שמו (ש"פ). 10 המדיני של ערוץ

אריאלה סוקר,

מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע יעל ביאלר, ברכות להולדת הבן מחלקת הביטחון המחלקה להנדסה כימית ענת בן-הרוש, ברכות לנישואי הבן מחלקת הביטחון מחלקת האחזקה מזל אטדגי, ברכות לנישואי הבת אגף הכספים דזי סיבוני, ברכות לנישואין מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות איריס עינב, היהודית והישראלית, מדור סגל מינהלי וטכני רחלי בן-יאיש,

נדב מזוז,

שלום לוי,

הרשע

19 | אבג