עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שומר מסך (המשך מהעמוד הקודם)

לו בתוכנית למערכות מידע במסגרת הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל- אביב. תחילה היה חבר במחלקה להנדסת תעשיה וניהול, ולאחר מכן השתלב במחלקה להנדסת מערכות-מידע. תחומי ההתמחות המרכזיים של פרופ' אלוביץ' הם אבטחת מידע ולמידת מכונה, שהן תת- תחום בשדה המחקר של בינה מלאכותית. בתחומים אלה הוא מדריך תלמידי-מחקר הלומדים לתואר שני ולתואר שלישי. שלושה מתלמידי-המחקר שלו הם כבר חברי סגל באוניברסיטת בן-גוריון, והרבה תלמידים שלו השתלבו כחוקרים באוניברסיטאות מובילות בעולם. בתחום של אבטחת מידע פיתח פרופ' אלוביץ' מודלים חדשים לשם שמירה על הפרטיות והאלמוניות של הגולשים ברשת האינטרנט. התמחותו בתחום זה הביאה למינויו כחבר בוועדה במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שעסקה בהצעות לשינוי 'חוק מאגרי מידע'. בנוסף לכך עמל פרופ' אלוביץ', יחד עם חוקרים אחרים, על פיתוח מודלים מתקדמים להצפנת בסיסי- נתונים, ואלו זיכו את אוניברסיטת בן-גוריון ברישום פטנט על שמה.

הוא היה מן הילדים הראשונים בסביבת מגוריו שהיה להם מחשב. אביו היסס האם לקנות לבנו הסקרן מחשב ביתי, ועד שהגיע להחלטה יובל כבר אילתר פתרון יצירתי: הוא בנה לעצמו משהו שדומה למחשב. כשהופיעו המעבדים הראשונים ומחירם איפשר גם למשפחות בעלות הכנסה ממוצעת לרכוש אותם, הוא צלל למעמקי עולם המחשבים. בבית-הספר התיכון מקיף ד' למד אלקטרוניקה. בחיל-האוויר ניהל צוותים שעסקו בפיתוח מערכות-מידע מבצעיות. חלק מן המערכות שהשתתף בפיתוחן עדיין מבצעיות בחיל. אוניברסיטת בן-גוריון שזורה בחייו כסיב אופטי. את לימודיו באוניברסיטה הוא התחיל במסגרת העתודה האקדמית, כסטודנט במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. את לימודיו לתואר שני השלים תחת המטריה האקדמית המשותפת לאוניברסיטת בן-גוריון ולחיל-האוויר. נושא עבודת המאסטר שלו, שאותה כתב בהדרכת ד"ר הלני עזריה וביוזמת חיל-האוויר, היה יישום מעקב אחר מספר מטרות בעזרת מערכת-מחשב מקבילית המבוססת על מעבדים מקבילים מסוג 'טרנספיוטר'. במקביל הוזמן לעבוד במעבדה למערכות שבשווייץ. EPFL היקפיות בחברת לאוניברסיטת בן-גוריון הגיע יובל פעם נוספת עם תואר דוקטור שהוענק

"ייתכן שנהיה אנשי בשורות במה שנוגע לשימוש בטכניקות חישוביות כדרך לפיענוח פשעים", אומר בזהירות חוקר הסייבר הראשי של האוניברסיטה. לפני שהתגייס לעזרת המדינה ובטרם נתן את דעתו לבעיות גלובאליות עסק פרופ' אלוביץ' בהגנה על רשת המחשב של האדם הפרטי. הוא הסתייע בצוות מחקר שפיתח טכנולוגיות חדשניות ל"טיהור תעבורת האינטרנט הביתי", בדומה לטיהור המים המסופקים לצרכנים. מטרת המחקר הייתה לנקות את תעבורת האינטרנט הנכנסת למחשבי הגולשים מכל סוגי האיומים, כגון וירוסי מחשב וסוסים טרויאנים, באמצעות פיתוח טכנולוגיות ניקוי מתקדמות שיותקנו בתשתית של ספק התקשורת. "כפי שלא יעלה על הדעת שחברת 'מקורות' תספק ללקוחותיה מים מזוהמים, לנו לא נראה סביר שספקית תקשורת תספק תעבורה מזוהמת שתסכן את לקוחותיה", הסביר פרופ' אלוביץ' בראיון קודם איתנו. "חברה שיש לה טכנולוגיית ניקוי טובה יותר יהיה לה יתרון תחרותי מובהק, בעיקר בעידן שבו כל טלפון נייד הוא מחשב החשוף להתקפות. מענה טוב לתקיפות אלה הוא מערכות סינון וניקוי מתקדמות שיותקנו בתשתית של ספק התקשורת". יובל אלוביץ' נולד בבאר שבע וגדל בה.

קטעים מן הראיון לקוחים מהתוכנית "בינדר מארח" המשודרת בימי שישי ב'רדיו דרום'

גרמניה האחרת את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה ובין 2004 פרופ' אלוביץ' מוביל מאז שנת 'דויטשה טלקום', חברת-התקשורת השנייה בגודלה בעולם, המעסיקה יותר איש ברחבי הגלובוס. הקשר עם 'דויטשה טלקום' נרקם בזכות שילוב 240,000- מ בין נחישות וחוצפה ישראלית. "במכתב ששלחו אלינו הם ציינו שהם מעוניינים לשתף פעולה עם כמה אוניברסיטאות בתחום של אבטחת מידע. כשהמכתב הגיע אליי הרמתי אליהם טלפון, ובחוצפה ישראלית הצעתי להם את שירותינו", מגלה מחזיק תיק הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון. "בשיחה הזאת גיבשנו רעיון ראשוני, שבגדול נועד לטהר את תעבורת התקשורת מכל מיני פוגענים. ואז נחתם הסכם מיליון דולר". 3.6 ראשון בהיקף של . מימין לשמאל: פרופ׳ יובל 2013 חנוכת מעבדות ׳דויטשה טלקום׳ בשנת בצילום: אלוביץ׳, הנשיאה פרופ׳ רבקה כרמי, וראשי החברה הגרמנית באותה תקופה - רנה אוברמן וטימוטי הוטגייס.

אבטחת מידע | 12