עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

2017 ינואר | טבת תשע"ז | 105 גיליון

הרובוט שישנה את העולם במעבדתו של ד"ר דוד זרוק מפתחים רובוטים זעירים | שמבצעים ניתוחים רפואיים ומשוגרים למטרות חיפוש והצלה 13-12 עמודים | עיר דוד

ציוני דרך פרסי הצטיינות בהוראה ובמחקר הוענקו בטקס חגיגי הם נבחרו על בסיס | מרצים וחוקרים מצטיינים 46- ל תוצאות סקר איכות ההוראה שנעשה בקרב הסטודנטים

בערב חגיגי לציון פתיחת שנת הלימודים האקדמית שאירגנה בנובמבר הוענקו פרסי הצטיינות בהוראה 16- לשכת הרקטור ב מרצים וחוקרים מצטיינים. באותו מעמד 46- ובמחקר ל הוכתר פרופ' יוסי קוסט, דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה, כ"פרופסור-מחקר". פעם בשנה מגיע תורם של הסטודנטים לכבד את המרצים שלהם בציונים. על בסיס התוצאות של סקר איכות ההוראה שנעשה במחלקות השונות נבחרו המצטיינים שבחבורה. 'פרס רוט למרצה המצטיין ביותר' הוענק לד"ר איתי חביב, מן המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה. הפרס מוענק זו השנה השישית ברציפות והוא מבטא את רצונם של הסטודנטים לכבד מרצה שהשפיע באופן מכריע על פעילותם האקדמית ועל חייהם. 'פרסי טורונטו למצוינות במחקר' לשנת תשע"ו הוענקו לחוקרים הבאים: פרופ' אנדריי

שרף (מדעי המחשב), פרופ' אדריאן ישראלסון (פיזיולוגיה וביולוגיה תאית), ד"ר יפעת מילר (כימיה), ד"ר יאיר פורסטנברג (היסטוריה של עם ישראל), ד"ר צחית סימון-תובל

מה בגיליון

7-6

ספיידרוומן יעל לובין חוסך במיילים

9-8

מרק לסט הרחיק לכת 11-10 אבי בלסברגר נלחמת במיקרובים 15-14 נטע סל-מן מדעי השירות 18 מלי להב

(ניהול מערכות

בריאות), וד"ר אילנה ניסקי (הנדסה

ביו-רפואית). 'פרס טורונטו' מוענק לחוקרים צעירים על יצירתיות, יכולת חשיבה

והישגים ראויים לציון בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, מדעי הרוח והחברה,

ותרומה לרווחת הקהילה. 'פרס גלאט למצוינות בהוראה' הוענק למרצים שזכו

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן

בהערכה גבוהה במיוחד, ואלה שמותיהם: ד"ר פני יובל וד"ר שלומי קודיש ((הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר); פרופ' אלי לואיס וד"ר דורון תודר (מדעי הבריאות); פרופ' אברהם פיינטוך (מדעי הטבע); ד"ר שבתאי איזק (מדעי ההנדסה); ד"ר גיא ביינר, ד"ר נמרוד הורוביץ, ד"ר אילת שלו-הראל, ופרופ' רמי ריינר (מדעי הרוח והחברה). הפרס היוקרתי מוענק בשמו של עו"ד הרמן גלאט לזכר הוריו לובה ודיוויד גלאט, שהיו אוהבי ישראל וחברים פעילים בתנועה הציונית בארה"ב. הטקס התנהל בהנחיית תמי מטוס, עוזרת ראשית לרקטור, בנוכחות דיקני הפקולטות, חברי הסגל האקדמי ועוד מוזמנים. , מלמעלה למטה: ד"ר ראניה עוקבי, פרופ' קובי בצילומים בורטמן, ד"ר גיא ביינר, פרופ' עמוס בוסקילה, ושני מלכה אברהם מקבלים תעודות הוקרה מרקטור האוניברסיטה צבי הכהן ודיקני הפקולטות – פרופ' עמוס כץ (מדעי הבריאות), פרופ' יוסי קוסט (מדעי ההנדסה), פרופ' חיים היימס (מדעי הרוח והחברה), פרופ' יבחר גנאור (מדעי הטבע), ופרופ' עודד לוונגרט (הפקולטה לניהול). מימין: ד"ר יפעת מילר מקבלת את 'פרס טורונטו למצוינות במחקר' מידיו של פרופ' דני בלומברג. 103 הרשימה המלאה של המרצים המצטיינים מופיעה בגיליון של 'אבג'.

2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ עיצוב קונספט שי צאודרר 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל

3 | אבג

שזורים ברקמת המדבר: הסופר דן בניה סרי, פרופ' גבריאל פיסריק ויקירת הנגב נעמה אלסאנע

את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק נורית הירש מקבלת תואר דוקטור לאות כבוד מידי פרופ' רבקה כרמי

בן-גוריון בנגב. ללמדכם שהאוניברסיטה לא דרה במגדלי-שן אלא כשמה כן היא - מחויבת לחזון בן-גוריון ולפיתוח הנגב. האוניברסיטה מובילה בעולם בתחומים שונים, כמו התפלת והשבת מים, חקלאות מדברית, אנרגיה סולרית, חלופות לדלק פוסילי, סייבר ורובוטיקה, וגם במחשבת ישראל ובספרות עברית. בו בזמן אנחנו פועלים למען רווחתם והשכלתם של תושבי הנגב כולם. "אתגר נוסף לאוניברסיטה הוא מעבר חלק מיחידות צה״ל דרומה", הוסיף הרקטור. "זהו המהלך בעל המשמעות האסטרטגית הגדולה ביותר בכל מה שקשור לפיזור האוכלוסייה ולהסטת הדגש מן המרכז הצפוף והרווי לדרום הארץ, לנגב. ביחידות שתעבורנה דרומה נמצאים היום אלפי סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות במרכז הארץ.

עמד טקס האזכרה הממלכתי שהתקיים באחוזת-הקבר של פולה ודוד בן-גוריון בשדה בוקר, במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, אנשי מערכת הביטחון, ועוד נכבדים. נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי, הניחה את זר האוניברסיטה על קברו של בן-גוריון, ובהמשך היום אמרה למאות הנוכחים שגדשו את אולם זוננפלד בקמפוס על שם משפחת מרקוס: "אנחנו גאים בתרומתנו לפיתוח הנגב. התברכנו בציבור סטודנטים ערכי המעורב בפעילות למען הקהילה, ובעובדים מסורים ומחויבים לתפקידם, לחזון ולדרך. בעיקר אנחנו מחויבים לחינוך הדור הבא למנהיגות, אחריות ורגישות חברתית". אחריה נשא דברים רקטור אוניברסיטה פרופ' צבי הכהן. הוא אמר: "לא בכדי נקראת האוניברסיטה שלנו אוניברסיטת

תוארי דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד ו'אות יקירת הנגב' הוענקו ביום בן-גוריון לשבעה אישים שתרמו תרומה משמעותית לישראל ולאנושות

כמו בכל שנה הוקירה האוניברסיטה גם השנה את פועלם של אנשים שהקדישו את חייהם למען המדע או המדינה, והעניקה להם תוארי דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד ו'אות יקירת הנגב'. ברוח זו צורפו למשפחת האוניברסיטה שבעה אישים. התארים הוענקו להם 6- במסגרת 'יום בן-גוריון' שהתקיים ב בדצמבר, והם השתלבו עם אירועים שנים למותו של ראש 43 נוספים במלאות הממשלה הראשון. במוקד האירועים

יום בן-גוריון | 4

עם המעבר דרומה יופנה אלינו רוב רובו של הביקוש להשכלה גבוהה ביחידות אלה, ותוך שנים ספורות נהייה האוניברסיטה הגדולה בישראל". פרופ' הכהן הפנה מבט לכיוון האישים שזה עתה צורפו למשפחת האוניברסיטה, ואמר: "את התואר 'דוקטור לאות כבוד' אנחנו מעניקים כאות הוקרה לפועלם במשך שנים רבות, וגם מפני שאנחנו רוצים שהדמויות האלה יהיו, בעידן הריאליטי והסלבריטי, מודלים לחיקוי של בני-הנוער והסטודנטים". ואז ניגשו לקדמת הבמה ששת הדוקטורים החדשים ויקירת הנגב. סיפור חייו של כל אחד ואחת מהם מרגש ומהווה מקור השראה. "אני מודה לכם על כל מה שעשיתם עד היום, ומקווה שתמשיכו לעשות וליצור למען ישראל והאנושות כולה, כי מעתה כבודכם הוא גם כבודנו", אמרה פרופ' כרמי. ראשון הוזמן לקבלת התואר האלוף (במיל.) דורון אלמוג. בהתאם לכללי הטקס קרא המנחה ד"ר אבשלום קור "להניח עליו את האפוד". אלמוג, לוחם עשוי ללא חת, שבתוקף תפקידו כאלוף פיקוד הדרום הגן עלינו, בוודאי נזכר באפודים מסוג אחר שעטה על גופו במשך שנים רבות. זוהי מנגינת חייו. ואילו מנגינת חייה של נורית הירש, מעתה ד"ר הירש, הפכה לפסקול של ישראל. אחד משיריה המפורסמים, "ללכת שבי אחרייך", התנגן בטקס האזכרה הממלכתי בשדה בוקר. "אני לא אשת מילים, אני אשת מוסיקה", הצטנעה היוצרת המחוננת. על רקע צלילי השיר "כמה יפה פורח הלילך" ששרה הזמרת רותי נבון הידקו הדוקטורים הנרגשים את כובעיהם החדשים לראשם. פרופ' נתן נלסון, דן בניה סרי, פרופ' גבריאל פיסריק, פרופ' נעמי חזן, דורון אלמוג ונורית הירש כבר מעודכנים היטב במתרחש כאן. גם הם יגידו לכם שאוניברסיטת בן-גוריון יוצרת מציאות חדשה בתחומי המדע והטכנולוגיה, הבריאות והרווחה, הרוח והתרבות. ואת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.

מורטון מנדל במהלך סיורו באתר הבנייה של הבניין הנושא את שמו. לצדו (מימין): סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה דוד ברקת; משמאל: נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי. למטה: הבניין החדש במלוא הדרו

טקס החנוכה הרשמי של בניין המכון למנהיגות חברתית על שם ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל התקיים בחודש שעבר בנוכחות מאות מוזמנים. עיניו של מורטון מנדל, תורם נדיב-לב וידיד-אמת של האוניברסיטה, ברקו מאושר כשהופקדו בידיו המספריים לגזירת הסרט. התרגשו לצידו: נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי, ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ', ודיקן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, פרופ' עודד לוונגרט. המוזמנים הרבים שנכחו בטקס התקשו אף הם להסתיר את התרגשותם. מ"ר שטחו, יכיל כיתות לימוד, 3700 , למנהיגות MBA הבית החדש של תוכנית ה- משרדים ואולמות הרצאה. בונים מנהיגות

5 | אבג

אומרים לנו שיש סקס אחר

פרופ' יעל לובין, מן המחלקה לאקולוגיה מדברית במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, חוקרת את מחקריה | ) הרגלי המין של אשת העכביש (ובן-זוגה הוצגו במסגרת המפגש השנתי של האיגוד הישראלי לעכבישנים בקריית האוניברסיטה בשדה בוקר

> בעקבות אשת העכביש. פרופ' יעל לובין

) widow spiders עכבישי האלמנה ( רכשו מוניטין בכל הקשור לסקס קניבלי, אם כי לא כל המינים עושים זאת. התנהגות זו מעסיקה את המדענים זה זמן רב. הרגלי המין של עכבישים מסוג אלמנה נבחנים כבר תקופה ארוכה על-ידי יעל לובין, פרופסורית בדימוס במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין. במחקריה, שגובשו בשיתוף עם ד"ר אלי הררי ממכון וולקני, נבדקו הקריטריונים המנחים את הנקבות של שני מיני עכבישים מדבריים, אלמנה לבנה ואלמנת רביבים, בבחירת בן- זוג להזדווגות, ולפעמים לסעודה שאחרי. סיבה אפשרית אחת לקניבליזם הזה, כעולה ממחקריה של לובין, היא שהנקבה יכולה להשיג גם זיווג וגם ארוחה. ואולם אצל עכבישי האלמנה הזכר קטן בהרבה מחרקים שאותם טורפת הנקבה ואינו מהווה מקור מזון מהותי לנקבה, ולכן ניתן לדחות הסבר זה. בשני המינים הנחקרים

האלמנה יכולות לקבל מידע על איכותו של בן-הזוג הפוטנציאלי בכל שלב של ההצגה. "תצפיות ומחקרים קודמים הראו כי הנקבות נמנעו מזכרים שמצבם הגופני ירוד, ושלא הפגינו את כל החלקים של הצגת החיזור", אומרת פרופ' לובין. "ההשערה שאנחנו חוקרות עתה היא שהנקבה מקבלת זכר ראשון ומאפשרת לו להזדווג איתה פעם אחת, ובכך היא מבטיחה שיהיה לה די זרע להפריית הביציות שלה, אבל היא בררנית יותר בבחירת בן-הזוג השני ובוחרת זכר יותר איכותי מן הראשון". במחקרים נוספים נבדק אם הנקבה משתמשת בזרע באופן סלקטיבי כשהיא בוחרת את הזרע המפרה מתוך איברי הרבייה שלה. "אם נקבות עכבישי האלמנה יכולות לעשות זאת, ייתכן שקניבליזם מיני הוא תוצר-לוואי של בחירת הזכר הטוב ביותר", משערת פרופ' לובין. עבודת המחקר של שבי ואנר,

של עכבישי האלמנה המדבריים התרחש הקניבליזם, ברוב המקרים, לאחר ההזדווגות. בעכבישי האלמנה הנקבה היא עכביש גדול שיושב ברשת ציד, בעוד שהזכר הבוגר הוא קטן, ללא רשת ציד, ואקטיבי בחיפושיו אחר הנקבות. קורי הנקבה מורכבים מקן הממוקם בשיח ומחובר בחוטים חזקים לפלטפורמה ארוגה בצורה רופפת. חוטי לכידה דביקים מחברים את הפלטפורמה לאדמה. מה שמושך את הזכר אל קורי הנקבה הוא חומר כימי שהיא מפרישה עליהם. הזכרים מבצעים מופע חיזור על קורי הנקבה: הם חותכים קורים, מגלגלים אותם על חוטי המשי שעל-יד קן הנקבה, מרעידים את הבטן ומטלטלים את הקורים, ולבסוף מגיעים אל הקן של הנקבה ומנסים להזדווג איתה. מה יכולה ההצגה הזאת ללמד את הנקבה על אודות הזכר? תצוגת החיזור של שני המינים היא מורכבת ועשויה להימשך חמש שעות ואף יותר. נקבות עכבישי

אקולוגיה מדברית | 6

תרומתו של משה אולניק, יו"ר ועדת הביקורת השנים 30- של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב האחרונות, צוינה לשבח בישיבת הוועד המנהל של האוניברסיטה שהתקיימה סמוך לפתיחת שנת הלימודים. משה אולניק, בן דור תש"ח, לחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת יפתח. הוא חבר "מר ביקורת" פורש מתפקידו

סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית, בהנחייתם של הפרופסורים עוזי מוטרו ויעל לובין ושל ד"ר אלי הררי, מציגה את גינוני החיזור וההתנהגות המינית אצל האלמנה החומה. הנושא זכה לאחרונה לפרסום בתקשורת בעקבות התגלית שבשני מיני עכביש אלמנה, החומה והאלמנה האוסטרלית, זכרים מסוגלים להפרות נקבה צעירה לפני הנשל האחרון שלה לקראת בגרות מינית, וזוהי תופעה שלא היתה ידועה עד כה בעכבישים, ובכלל בפרוקי-רגליים. בשני מינים אלה הזכר מקריב את עצמו בזמן ההזדווגות לנקבה בוגרת, אבל לא לנקבה צעירה, ולכן הזדווגות עם נקבה צעירה מאפשרת לו להמשיך ולחפש נקבה נוספת וכך להרוויח יותר צאצאים. בכנס האיגוד הישראלי לעכבישנים הוצג מחקרם של איירין סטיבס ואיברהים סלמאן, שני תלמידים לתואר מוסמך בבית-הספר ללימודי מדבר: איירין דיברה על תכונות פיזיקליות של זרימת אוויר במחילות של עכבישים ממשפחת הזאבניים, ואיברהים הציג תוצאות של מחקר על עכבישים כאויבים טבעיים של חרקים מזיקים במטעי רימונים. ורדית מקובר, דוקטורנטית במיקרוביולוגיה במכונים לחקר המדבר, סיפרה כיצד ביצים של עכבישים מן המין אלמנה חומה דוחות חיידקים באמצעות חומרים אנטי- מיקרוביאליים בקליפת הביצה. התוכנית העיונית של המפגש התחילה בהרצאתה של פרופ' אריאל צ'יפמן מן האוניברסיטה העברית, שכותרתה הייתה "מניין הגיעו העכבישנים? עדויות ממאובנים, עוּבּרים ועצים פילוגנטיים". המפגש השנתי זכה לתמיכה של מספר גופים ומוסדות: המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, האגודה הישראלית לזואולוגיה, המועצה המקומית ירוחם (דרך תמיכת המועצה בפרויקט "דוכיפת" - המרכז לצפרות ואקולוגיה), ואוספי-הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

נקרא 1987 , והיה איש-מפתח בתחום הכלכלה בארץ. בשנת 1949 קיבוץ רביבים משנת אולניק על-ידי הוועד המנהל של האוניברסיטה, שבו הוא חבר עד היום, להקים את מערך הביקורת הפנימית. תחת שרביטו נכתבו הנהלים והתקנונים שמיסדו את עבודת הביקורת, שנה. 30 והיא נוהלה לפיהם במשך משה אולניק ממשיך בחברותו בוועד המנהל, ונקבע לו ממלא מקום בוועדת הביקורת עד שייבחר יו"ר קבוע לוועדה. נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי מעניקה למשה אולניק תעודת-הוקרה. בצילום: הקורס "החוויה התיאטרונית" בהדרכת פרופ' יצחק בן-מרדכי, מן המחלקה לספרות עברית, מציין עשור לפעילותו ההצגה הכי טובה בעיר

הקורס "החוויה התיאטרונית" יצא לדרך בשנת הלימודים תשס"ו. הוא פרי יוזמה משותפת של רקטור האוניברסיטה ומנכ"ל תיאטרון באר שבע דאז, פרופ' ג'ימי וינבלט, ושל השחקן נתן דטנר. מאותה שנה הוא מתקיים בסדירות בברכתם

ובעידודם של הרקטור ומנכ"ל התיאטרון הנוכחיים, פרופ' צבי הכהן ושמוליק יפרח.

קורס מבוקש, פרופ' בן-מרדכי

ז אותו פרופ' יצחק בן- ֵ הקורס מיועד לכל תלמידי האוניברסיטה, מכל הפקולטות, ומרכ מרדכי מן המחלקה לספרות עברית, בשיתוף פעולה עם המחלקה החינוכית של תיאטרון 8000- תלמידים בשני סמסטרים - כ 800- באר שבע. כל שנה לומדים בקורס קרוב ל סטודנטים בעשר שנים. מספר מרשים. מטרת הקורס היא לאפשר לתלמידי האוניברסיטה לחוות אירועים תיאטרוניים ובמקביל גם להתוודע לתולדות התיאטרון, למושגים מרכזיים מעולם התיאטרון, ולתהליך המורכב של הפקת הצגה. התלמידים מתוודעים גם לאופן ההכשרה של שחקני תיאטרון ולשיטות המשחק בתיאטרון. "עם כל אלה", אומר פרופ' בן-מרדכי, "אנחנו לא שוכחים שמדובר בקורס אוניברסיטאי ולא רק באירוע חווייתי שמתקיים באולם התיאטרון. לצד הנאתם של הסטודנטים מן ההצגות ומן המפגש החברתי יש בקורס גם חובות אקדמיות, כגון חובת נוכחות בהרצאות וקריאת מאמרים המרחיבים או מפרטים נושאים שונים המועלים בהרצאות".

7 | אבג

חוסך במיילים , פרי פיתוחם של פרופ' מרק לסט (בצילום) ועמיתיו במחלקה להנדסת MUSE תוכנת לתשומת-לבם של חוקרי הבולשת | מערכות מידע, תאפשר לקרוא פחות ולדעת יותר אלף אי-מיילים בשמונה ימים 650 הפדרלית בארה"ב, שנאלצו לעבור על

העיקריים של הטקסט תוך התעלמות מפרטים קטנים ובלתי-חשובים? לטכנולוגיה שמאפשרת לנו לקרוא יותר חומר בפחות זמן קוראים "תימצות ,) automatic summarization אוטומטי" ( והיא נמצאת במוקד מחקרם של פרופ' מרק לסט, מן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, וקבוצת המחקר שלו. מטרתו המקורית של המחקר הייתה לזהות משפטי-מפתח בתוך טקסט בשפה כלשהי מתוך מאות השפות הנמצאות בשימוש באינטרנט. לכן יכלו החוקרים להסתמך אך ורק על מאפיינים סטטיסטיים של משפטים, כגון אורך המשפט באותיות ומילים או מיקומו היחסי בתוך המסמך. בניגוד למחקרים קודמים, שהגבילו את עצמם לכמות מצומצמת של MUSE ( MUltilingual Sentence Extractor) שפותח על-ידי פרופ' לסט ועמיתיו למחלקה, ד"ר מרינה ליטבק וד"ר מנחם

מדובר בבעיה רחבה הרבה יותר: כיצד לאתר את העיקר והחשוב בתוך זרם בלתי-פוסק של מידע טקסטואלי המציף אותנו מכל הכיוונים, מן הסטטוסים המתפרסמים במדיה החברתית, ממה שהוכנס לתיבת הדואר האלקטרוני שלנו ועד לכתבות באתרי החדשות. לכאורה סיפקה לנו טכנולוגיית המידע דרכים רבות ומגוונות לייצר תוכן מסוגים שונים ולהפיץ אותו במהירות במרחב המקוון; באמצעות מנועי חיפוש משוכללים עוזרת לנו הטכנולוגיה למצוא מיליוני תכנים שפורסמו בכל נושא שמעניין אותנו; אבל אופן צריכת התוכן, בעיקר התוכן הטקסטואלי, לא השתנה באופן מהותי – אנחנו קוראים מסמכים אלקטרוניים מן המסך או מדף מודפס באותה מהירות שבה היו אבותינו קוראים מגילות ופפירוסים. אולי הגיע הזמן לפריצת דרך טכנולוגית גם בתחום הזה? אולי המחשב יוכל לעזור לנו להתמקד בחלקים

אי-מיילים 650,000 "אי אפשר לקרוא בנובמבר 6- בשמונה ימים", כך אמר ב המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב (כיום הנשיא הנבחר) דונלד טראמפ. הוא התכוון להודעת הבולשת הפדרלית של , על סיום הבדיקה של קרוב FBI ארה"ב, ה- אלף תכתובות דואר אלקטרוני 650- ל שנמצאו במחשבו של אנתוני וינר, בן-זוגה לשעבר של העוזרת הקרובה של הילרי התחילה רק FBI קלינטון. בדיקת ה- לאוקטובר, 28- שמונה ימים קודם לכן, ב מה שהשאיר לסוכני הבולשת מעט מאוד זמן לקריאת כל הודעה וניתוח תוכנה. תגובתם של המומחים לעיבוד אוטומטי של טקסט לא איחרה לבוא: FBI הם הפיצו ברשת שלל עצות לסוכני כיצד אפשר לסרוק ולסנן כמות כזאת של הודעות בתוך דקות ספורות בלבד. הסוכנות הפדרלית אמנם לא מצאה לנכון לפרסם את פרטי השיטות והכלים שבהם השתמשה לצורך חקירתה המזורזת, אבל

מאפיינים, האלגוריתם

טכנולוגיית המידע | 8

פרידמן, בוחר את משפטי-המפתח פרמטרים שונים שניתן לחשב 30 בעזרת אותם עבור כל משפט בכל שפה. איכות MUSE הסיכומים האוטומטיים של נבחנה על-ידי השוואתם לסיכומים ידניים שכתבו דוברי שפות שונות. "התוצאות על מאגרי מסמכים מסוכמים בארבע שפות - אנגלית, עברית, ערבית ופרסית - הוכיחו שהאלגוריתם מספק סיכומים קרובים יותר לסיכומים האנושיים לעומת שיטות סטטיסטיות אחרות של תימצות אוטומטי", אומר פרופ' לסט. התברר גם שלסיכומים בשפות השונות יש מאפיינים דומים המאפשרים "לאמן" מודל של תימצות על שפה נפוצה יותר, כגון אנגלית, ולהפעיל אותו בהצלחה על מסמכים בשפה שונה לגמרי, כגון עברית או פרסית. האלגוריתם וגם התוכנה המממשת אותו הוצגו בכנס הבינלאומי המוביל לבלשנות חישובית. תלמידי שנה ד' במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע גם השתמשו באלגוריתם לפיתוח יישומונים (אפליקציות) לתימצות מאמרי חדשות ומאמרים מדעיים על גבי פלטפורמות שונות, לרבות מכשירי אייפון ואנדרואיד. בשנים האחרונות פיתחו תלמידיו של פרופ' לסט עוד כמה אלגוריתמים לתימצות אוטומטי של מסמכי טקסט במסגרת הפרויקטים ותזות המחקר שלהם. בין המשתתפים במחקרים האלה: גיא דנון, חן אייזנמן, ענבל גוביץ, יורי מירצ'ב, אלכסנדר דליקמן והלנה צ'ורקין. עכשיו עובד פרופ' לסט, בשיתוף עם ד"ר ליטבק וד"ר נטליה וונטיק מן המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון, על נושא קיצורם של משפטים ארוכים תוך השמטת פרטים בעלי חשיבות משנית מתוך המשפט. החוקרים מקווים שבסיום עבודתם יוכלו לייצר סיכומים קצרים וממוקדים שיאפשרו לדעת יותר תוך קריאת פחות חומר. לתשומת-לבם של הנשיא הנבחר טראמפ וחוקרי הבולשת הפדרלית של ארה"ב!

בדצמבר את דיקני הפקולטות 12- נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אירח בבית הנשיא ב של מדעי הרוח באוניברסיטות המחקר בישראל. בפגישה נדונה השאלה איך לחבר בין העשייה האקדמית בתחום מדעי הרוח ובין הציבור בישראל. הנשיא התרפק בערגה על הימים שבהם למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, בשילוב עם קורסים במדעי הנשיא יושב, ולצידו, מימין לשמאל: פרופ' יוסי שיין, חבר בצילום הרוח שאותם אהב. הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, פרופ' דרור ורמן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, פרופ' אלעזר לשם, דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל, פרופ' חיים היימס, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' אביעד חפץ מן האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' ליאו קורי מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' גור אלרואי מאוניברסיטת חיפה, פרופ' אלי עסיס, דיקן מדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' שפרה ברוכסון, דיקנית מדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן, ופרופ' מלכה רפפורט-חובב מן האוניברסיטה העברית, שהייתה יו"ר הוועדה לקידום מדעי הרוח במל"ג. לגעת ברוח

צילום: מארק ניימן, לע"מ

ממלאות את הוואקום

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אירחה השנה לראשונה את כנס 'האגודה הישראלית לוואקום'

מקדמת 'האגודה 1968 מאז הקמתה בשנת הישראלית לוואקום' מחקר בינתחומי במדעי פני השטח, שכבות דקות ומדעי הוואקום במובנם הרחב, כולל תחומים כגון ננוטכנולוגיה, אופטי-אלקטרוניקה, ציפויים, חיישנים ועוד. "בסיס הנתונים של חברי האגודה מכיל את פרטי ההתקשרות

מארגנות הכנס: ד"ר איריס ויסולי-פישר (מימין) וד"ר רונית אשכנזי

של מדענים ישראלים בכל תחומי הפעילות שלה, ומקדם שיתופי פעולה ישראליים ובינלאומיים", אומרת ד"ר איריס ויסולי-פישר, מן המחלקה לאנרגיית השמש והפיסיקה של הסביבה במכונים לחקר המדבר. היא אירגנה את הכנס בשיתוף עם פרופ' נורית אשכנזי, חברת סגל המחלקה להנדסת חומרים בפקולטה למדעי ההנדסה. חוקרים מן האוניברסיטאות 230 בספטמבר השתתפו 12- בכנס שהתקיים אצלנו ב והמוסדות האקדמיים החשובים בארץ ואורחים ממוסדות-מחקר בחו"ל. . http://www.ivs.org.il/Meetings-and-workshops פרטים נוספים באתר הכנס

9 | אבג

כוכב נולד אבי בלסברגר (בצילום למטה), בוגר המחלקה להנדסת מכונות, מונה לאחרונה למנהל הרגיש כמו בבית במחלקה להנדסת מכונות, שם נפגש עם ד"ר דוד זרוק, ראש המעבדה לביו-רובוטיקה, שהציג יותר משלושים שנה אבי בלסברגר רואה כוכבים. סקרנותו הטבעית והשכלתו האקדמית סייעו לו לקדם

לפניו כמה מחידושיו הטכנולוגיים. פגישות עבודה עם הנשיאה פרופ' רבקה כרמי ועם פרופ' דן בלומברג, סגן הנשיאה והדיקן למחקר ופיתוח, קדמו לסיור משותף במעבדה לחישה-מרחוק והדמאה פלנטרית ). סיורו המקיף כלל פגישות EPIF ( עם עוד חוקרים בכירים, ביניהם פרופ' אדריאן שטרן, מן היחידה להנדסת אלקטרואופטיקה, פרופ' שלומי ארנון, מן המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים, וד"ר דניאל שוקרון, מן המחלקה להנדסת מכונות. על הפוטנציאל הגלום באוניברסיטת בן-גוריון בתחום חקר החלל הוא BGUSaT אומר: "פיתוח הלוויין

את תוכניותיו ושאיפותיו, ודומה שתפקידו החדש כמנהל סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל מתאים לו כמו עדשה לטלסקופ. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הייתה אחת מנקודות-הציון המשמעותיות בחייו. כאן הכול התחיל. אצלנו הוא למד לתואר ראשון ולתואר שני בהנדסת מכונות, ובימים אלה הוא עובד על דוקטורט באסטרופיזיקה. לאחרונה חזר אלינו אבי לביקור ממלכתי. בתוקף תפקידו החדש סייר במעבדות האוניברסיטה ונפגש עם חוקרים ובעלי תפקידים בכירים. "שגרירנו" בסוכנות החלל הישראלית

| סוכנות החלל הישראלית בתוקף תפקידו החדש הוא סייר באוניברסיטת בן-גוריון והתרשם מפיתוחיה בתחום חקר החלל

אסטרופיזיקה | 10

"לפני כשנה חתמנו על שיתוף פעולה עם נאס"א, והוא כבר מתחיל להניב פירות. באחרונה אף סיכמנו על שליחת חוקרים ישראלים לתקופת התמחות ושילוב בפרויקטים של נאס"א". אגב נאס"א, מתי לדעתך ישוגר לחלל האסטרונאוט הישראלי השני? "יש דיבורים על זה כל הזמן. ראש נאס"א צ'רלס בולדן אמר בזמן ביקורו אצלנו לפני כשנה שכאשר יתחילו הטיסות למאדים, ישתתפו בהן נציגים מהרבה מדינות. אנחנו מאוד מעוניינים להיות חלק מן המסע אל מאדים ולתרום את הידע שלנו". מה בנוגע לחברות-הזנק בתחום החלל? "אנחנו תומכים היום בעשרה סטארט-אפים שמפתחים רעיונות למיזמים חדשים שישוגרו לחלל, מתוך אמונה שבעתיד הם ישתלבו באקו-סיסטם". איך מנגישים את תחום החלל לקהל הרחב? "כל שנה בסוף חודש ינואר אנחנו מקיימים את 'שבוע החלל הישראלי' - עשרות אירועים חווייתיים ברחבי הארץ המיועדים לקהל הרחב. אירועים אלה מתארים את העשייה והיופי שבתחום החלל ומעוררים סקרנות ורצון להעמיק בתחום. אנחנו גם משתפים פעולה עם משרד החינוך במה שנוגע לתוכניות הלימוד בתחום החלל". ובמעבר חד, לאחרונה דווח ש"התגלה כוכב-לכת הדומה לכדור-הארץ". מהי משמעותה של התגלית הזאת? "בשנים האחרונות התגלו הרבה כוכבי-לכת, ובכמה מהם שוררים תנאים דומים לאלו שבכדור-הארץ. עובדה זו מעלה את הסבירות לקיום חיים גם מחוץ לכדור שלנו". רוצים לדעת עוד?

בישראל בשיתוף סוכנות החלל הצרפתית ישוגר בקרוב. מדובר בלוויין הישראלי הראשון למטרות אזרחיות-סביבתיות. הוא יאפשר לנטר מצב קרקע, צמחייה, שימור הסביבה ואיכות מקווי מים. מאות מדענים יוכלו לעשות שימוש בנתונים שיופקו ממנו. במסגרת הלוויין נוכיח לראשונה את פעילותה של מערכת על הפוטנציאל הגלום באוניברסיטת בן-גוריון בתחום חקר החלל אומר בלסברגר: "פיתוח הלוויין יסייע בפיתוח לוויינים BGUSaT נוספים ובמימוש יישומים שמפותחים במחלקות אחרות, כגון חישה- מרחוק ומיזעור רכיבים לחלל" הנעה חשמלית חדשנית (מתוצרת 'רפאל') לתחזוקת הלוויין במסלולו. "פרויקט נוסף הוא של הלוויין 'שלום', המתבצע בשיתוף עם סוכנות החלל האיטלקית. הלוויין הזה ידגים טכנולוגיות חישה היפרספקטרלית - תצפיות בתחום החתימות ולא באור נראה. הוא ישמש לאיתור וניטור מחצבים, ניטור מקורות מים וניטור המטרה היא שנעבור משלב המחקר לשלב המסחור ושחברות מסחריות יפתחו יישומים שיתבססו על מידע שיגיע מן הלוויין הזה. "אנחנו גם שותפים לפרויקט של סוכנות החלל האיטלקית JUICE בשיתוף עם סוכנות החלל האירופית, שתכליתו לקדם מסע מדעי אל הכוכב צדק.  זיהומים. יהיו לו הרבה יישומים אזרחיים, מחקריים ומסחריים.

באוניברסיטה יסייע בפיתוח לוויינים נוספים ובמימוש יישומים שמפותחים במחלקות אחרות, כגון חישה-מרחוק ומיזעור רכיבים לחלל". את מסעו המרתק בתחומי החלל והחישה-מרחוק התחיל בלסברגר ב'אל-אופ' (שנרכשה מאוחר יותר על-ידי 'אלביט'), שם היה שותף בפיתוח המצלמות של לווייני התצפית. "התחלתי כמהנדס פיתוח והגעתי עד לתפקיד מנהל חטיבת המודיעין החזותי (לשעבר 'אלביט אלקטרואופטיקה'), הכוללת את כל פעילות החלל, צילומי האוויר והצילום ההיפרסקפטראלי", הוא מספר. בהמשך ניהל אבי את נושאי החלל, – OIP התפעול וההנדסה בחברת חברה-בת של 'אלביט' שמרכזה בבלגיה. עם חזרתו לישראל ניהל את חברת 'אלביט מערכות אבטחה' .2013 בשדרות. מחברה זו פרש בסוף את סוכנות החלל הישראלית הוא מכיר מאז הקמתה. פעילותה בארץ ובחו"ל מוכרת לו היטב. פרישת הלוויינים ותכונותיהם אף הן לא נסתרות מעיניו. הוא מכיר את רוב הלוויינים של ישראל, והיה מעורב בקבלת ההחלטות שקדמו לפיתוח המצלמות והלוויינים מתוצרת כחול-לבן. הוא גאה בפיתוח הלוויין ' ובכך שישראל היא היום 3 'אופק אחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום פיתוח לוויינים קומפקטיים, שיעילותם מפתיעה מבחינת היחס בין משקל וביצועים. '6 על רקע ההתפוצצות של 'עמוס משתתף בלסברגר בימים אלה בדיוני ועדה בראשות מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, פרץ וזאן, הבוחנת את עתיד תוכנית החלל האזרחית בישראל, ובמיוחד את תחום לווייני- התקשורת. מה הם פרויקטי הדגל של סוכנות החלל כיום בזירה הבין-לאומית? "'ונוס' - לוויין שאנחנו בונים

היכנסו לאתר סוכנות החלל space.gov.il הישראלית

11 | אבג

ד"ר דוד זרוק משקיף אחורה בסיפוק ומביט בתקווה לעבר העתיד. סיפורו יכול להוות השראה לחוקרים צעירים שחושבים מחוץ לקופסה. רק לפני כשלוש שנים הוא הצטרף אלינו, עם רקורד מרשים בתחום של פיתוח רובוטים זעירים. מאז הספיק להקים את המעבדה לביו-רובוטיקה ורובוטיקה רפואית. כיום סרים למרותו רובוטים מתוחכמים שמבצעים משימות שונות. במעבדתו עוסקים בפיתוח רובוטים לטאות מסוגלות לטפס כמעט על כל משטח בזכות שערות ננומטריות על עיר דוד ד"ר דוד זרוק, חוקר בכיר במחלקה להנדסת מכונות, מפתח רובוטים בהשראת הטבע ולמען המין לאורך פס-הייצור | האנושי במעבדתו תמצאו רובוטים דמויי דוקטור | ג'וקים, תולעים ולטאות דוליטל, הגרסה הביונית אצבעותיהן. והרשימה עוד ארוכה. כיום רוב המחקרים בתחום הרובוטיקה שואבים השראה מן הטבע. החוקרים מסתכלים על חיות ומנסים לחקות חלק מתנועותיהן. "בשנות של המאה הקודמת ניסו 90- וה 80- ה לבנות רובוטים שמדמים את החיות ייחודיים השואבים את תכונותיהם מן הטבע. במסגרת משימותיהם הם מבצעים ניתוחים ופרוצדורות רפואיות, כגון צילום תוך-גופי, וגם משוגרים למשימות חיפוש והצלה. בטבע קיימים הרבה מודלים להשראה. נחשים יכולים להיכנס לתוך חורים צרים ולטפס על עצים; חרקים מסוגלים להגיע כמעט לכל מקום,

רובוטיקה | 12

כרטיס-ביקור ד"ר דוד זרוק למד הנדסת מכונות בטכניון במגמה לרובוטיקה, המשיך שם לתואר שני בתחום המכניקה הסטוכסטית וחזר לתחום הרובוטיקה הרפואית בתואר שלישי בתחום של הנעת רובוטים זוחלים (תולעים, נחשים, לטאות, ג'וקים, עכבישים וכו'), שקיבלו השראה מן הטבע, על משטחים גמישים ומחליקים המדמים את גוף האדם. עוד בזמן שעמל על הדוקטורט זכה במספר פרסים יוקרתיים במחקר, בחדשנות מדעית ובהוראה. לקראת סיום הדוקטורט זכה ב"פרס פולברייט" (הזמנה של ממשלת ארצות הברית לעסוק במחקר) וגם ב"פרס פולברייט על שם אילן רמון". תחנתו הבאה הייתה אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שם פיתח רובוטים זעירים דמויי ג'וקים, ואותם הוא ממשיך לשכלל אצלנו.

שנוסע וגם מסתובב אבל מונע על-ידי ). בהקבלה לרכב, שוו 1STAR מנוע אחד ( בנפשכם כאילו אתם נוהגים ברכב על- ידי דוושת הגז בלבד ללא שימוש בהגה. האחרון בין הרובוטים שהתפרסם , והוא SAW לפני מספר חודשים נקרא הוא SAW פותח באוניברסיטת בן-גוריון. הרובוט הראשון מסוגו בעולם שמייצר תנועת גל מתקדם, אבל יש לו מנוע אחד בלבד. הוא יכול לזחול על מכשולים וגם לשחות, מה שהופך אותו לרובוט אמפיבי. והזרוע הביונית עוד נטויה.

והחרקים, אבל הניסיון הזה לא הניב תוצאות של ממש", אומר ד"ר זרוק. "לנו ולטבע יש יכולות שונות. לדוגמה: בטבע אין גלגלים, שהם יעילים מאוד, אבל יש הרבה שרירים קטנים ורשתות עצביות משוכללות שמאפשרות לבקר את התנועה - זה עדיין אין לנו בעולם ההנדסה". במעבדה של ד"ר זרוק לומדים על יחסי-הגומלין בין רובוטים לבין משטחים גמישים ומחליקים. הוא וצוות החוקרים שלצידו מפתחים רובוטים זעירים שגודלם כמה סנטימטרים, דמויי תולעים ונחשים קטנים, בין השאר כדי להכניסם לקרביים אנושיים לצורך צילום. לדבריו, "הרובוטים האלה יהיו דומים למצלמה בנפח קפסולה, אבל עם יכולת הנעה וביצוע של משימות רפואיות פשוטות כמו ביופסיות וצריבה". במהלך השנים פיתח ד"ר זרוק מספר רובוטים שזכו לחשיפה עולמית, וחלקם אף התפרסמו בעמוד-הבית של IEEE איגוד מהנדסי החשמל העולמי . רשימת המצאותיו כוללת Spectrum רובוט-תולעת שמונע על-ידי מנוע ) באורך STAR אחד, רובוט-ג'וק (שמו סנטימטרים, בעל כושר עבירות גבוה 12 מאוד שמשנה זווית הליכה; וגם רובוט

13 | אבג

אנטי וירוס ד"ר נטע סל-מן, מן המחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה על שם פרופ' שרגא סגל, חוקרת את המנגנונים לאחרונה | " המבדילים בין "חיידקים טובים" ו"חיידקים רעים היא נבחרה כחברה ב"פורום הצעירים" של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פינלי, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום ההבנה המולקולרית של מחלות זיהומיות. לפני כשלוש שנים הצטרפה נטע לסגל המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאורך הקריירה המדעית שלה התמקדה בהיבטים שונים של חיידקים פתוגניים. בתואר ראשון עשתה פרוייקט- מחקר במעבדתו של פרופ' שולדינר, מן האוניברסיטה העברית, על חלבון המאפשר לחיידקים להיות עמידים בפני חומרים רעילים. במסגרת לימודיה לדוקטורט, במעבדה של פרופ' יחיאל שי, עבדה נטע על פפטידים (חלבונים קצרים) בעלי פעילות אנטי-חיידקית. עבודתה זו הניבה מספר פרסומים מדעיים וזיכתה אותה בפרסים ובמלגות. במהלך לימודי הפוסט- דוקטורט היא התמקדה בהבנה מולקולרית של חלבונים חיידקיים המאפשרים לחיידק לגרום מחלות, וגם אז עוררה עבודתה הדים נרחבים. בכל מעבדה היא רכשה שיטות וגישות שונות, והיום הן מאפשרות לה

שמה של ד"ר סל-מן הולך לפניה כחוקרת נמרצת ומבטיחה. לאחרונה היא הוזמנה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לכהן כחברה ב"פורום הצעירים" של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. תכלית הפורום היא לרכז חוקרים צעירים מצטיינים, שהומלצו על-ידי מוסדות המחקר, כדי לקיים דיונים מדעיים בנושאים העומדים בחזית המחקר המדעי. חברי הפורום ירכזו המלצות מדעיות לפיתוח התחום הייעודי בארץ, ואלה יוצגו לפני האקדמיה הלאומית למדעים. את לימודי התואר הראשון עשתה נטע באוניברסיטה העברית בתוכנית "אמירים" למצטיינים וסיימה אותם לאחר כשנתיים בלבד. את לימודי הדוקטורט עשתה במסלול הישיר לדוקטורט במכון וייצמן, במחלקה לכימיה ביולוגית. לשם לימודי הפוסט-דוקטורט נסעה ד"ר סל-מן לאוניברסיטת 'בריטיש קולומביה' שבקנדה, שם עבדה בהדרכת פרופ' ברט

המחקר בתחום התרופות האנטי- חיידקיות עמל על פיתוח דרכים חדשות ומקוריות להתמודדות עם מחלות חיידקיות. מחקר מקיף בנושא זה מובילה ד"ר נטע סל-מן, שעובדת על פיצוח הקוד של המנגנונים המבדילים בין "חיידקים טובים" ו"חיידקים רעים". בעזרת ידע זה היא מקווה למצוא חומרים שיפגעו רק בחיידקים מעוררי מחלות ולא בחיידקים הידידותיים שחיים בגופנו. עיקר המחקר בתחומי המיקרוביולוגיה והאימונולגיה מתמקד כיום במערכת הקיימת כמעט בלעדית בחיידקים פתוגניים הגורמים מחלות. מערכת זו אחראית להזרקת חלבונים חיידקיים לתוך תאים אנושיים, מה שמאפשר לחיידקים להשתלט על התאים המאכסנים ולנצלם לשם התרבותם והפצתם. המערכת הזאת נמצאת בעיקר בחיידקים פתוגניים, והבנה מעמיקה שלה תאפשר לתכנן תרופות שיפגעו רק בחיידקים "הרעים" ולא בחיידקים שחיים במעיים באופן טבעי.

מיקרוביולוגיה | 14

בחירה מצוינת הדור הבא של חוקרי אב"ג

ד"ר יזהר אופנהיים, חבר סגל המחלקה למתימטיקה. קיבל את הדוקטורט מן הטכניון. לפני שהצטרף לאוניברסיטת בן-גוריון עשה פוסט-דוקטורט

באוניברסיטת אוהיו. תחומי התמחותו: תורת החבורות (ענף של המתמטיקה העוסק בחקר המבנה האלגברי הקרוי חבורה) ותכונות הרחבה של גראפים. ד"ר אופנהיים מרצה בקורס "חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי להנדסת חשמל". ה"אני מאמין" שלו "Ever tried. ever failed. No לקוח ממחזה של סמואל בקט:  matter. Try again. Fail again Fail better".

ד"ר טל שי, חברת סגל המחלקה למדעי החיים (עם מינוי משותף בהנדסת מערכות תוכנה ומידע), בוגרת מכון וייצמן. לפני שהצטרפה לאוניברסיטת בן-גוריון עשתה פוסט-דוקטורט במכון ברואד בקיימברידג', מסצ'וסטס, ובו ניסתה לפענח את תהליכי הבקרה במערכת החיסון ולזהות הבדלים בבקרה בין אנשים ועכברים, שעלולים לפגוע ביכולת לנבא תגובה לתרופות באנשים בעזרת

ניסויים בעכברים. תחום התמחותה הוא ביואינפורמטיקה של מערכת החיסון, ומחקריה מזהים הבדלים בפעילות מערכת החיסון בין גברים ונשים, צעירים וזקנים. היא מלמדת את הקורסים "מבוא לביואינפורמטיקה" ו"שאלות חישוביות בביולוגיה ללא-ביולוגים". ה"אני מאמין" המחקרי שלה: "השאלות החישוביות הכי מעניינות ביולוגי. גיוס סטודנטים מצוינים שילמדו big-data כיום טמונות ב- גם ביולוגיה וגם מדעי המחשב חיוני לפתרון בעיות אלה ולהבנת מערכת החיסון ברמת התא הבודד והאינטראקציות בין תאים, שתוביל לשיפור הטיפול כשמערכת זו נפגעת".

לשאול את שאלות המחקר החשובות ולדעת באיזה כלים מדעיים אפשר לענות עליהן. בין שיקוליה בבחירת המעבדות שבהן עבדה מציינת נטע את האווירה החברתית והמדעית בהן. "אני רואה חשיבות גדולה בשיתופיות, עזרה ותמיכה שקיימות במעבדה. העבודה המחקרית קשה וחווים בה לא מעט אכזבות. סביבה נעימה ותומכת עוזרת לעבור את התקופות הקשות במחקר ולהישאר אופטימיים", היא מסבירה. "יש כמובן חשיבות גדולה בבחירת נושא המחקר. נושא מחקר הקרוב לליבנו יעזור לנו לדלג מעל המכשולים ולהמשיך "שהקבוצה שלי תעזור להשיג הבנה מעמיקה של יחסי-הגומלין בינינו ובין החיידקים, ושבעזרת ידע זה נצליח למנוע את 'משבר האנטיביוטיקה' שכולם מדברים עליו". מה גורם לך סיפוק בעבודה? "הרגעים הנדירים שבהם אנחנו מבינים משהו שלא הבנו קודם, מעקב אחר התקדמות הסטודנטים וצפייה בהתלהבותם מן המדע, כשאני יודעת שהיה לי חלק בזה - כל אלה נותנים לי הרבה אנרגיה להמשיך לחקור וללמד". לנסות למצוא תשובות עד שנצליח". מה ייחשב בעינייך הישג מקצועי?

ד"ר יוסי אורן, חבר סגל המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע. כתב את הדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב. תחום המחקר שלו הוא אבטחת המרחב המקוון ("סייבר"), ובפרט: התקפות ומגננות על מימושים של מערכות מאובטחות בעולם האמיתי. תחום זה מתאפיין בעבודת צוות של תלמידי מחקר בעלי רקע מגוון בקריפטוגרפיה, הנדסת חשמל, כריית

נתונים והנדסת תוכנה. לפני שהצטרף לאוניברסיטת בן-גוריון היה פוסט-דוקטורנט במעבדות המחקר של 'סמסונג ישראל' ובמעבדה לאבטחת רשתות באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. ד"ר אורן מרצה בקורס "התקפות על מימושי מערכות מאובטחות". ה"אני מאמין" שלו: "חכמים, היזהרו בדבריכם" (אבות א, י"א).

15 | אבג

פצצת אנרגיה

שלל תארים ופרסי-מחקר הועטרו בעשרות השנים האחרונות על פרופסור דוד פיימן, מחלוצי המחקר בתחום של בנובמבר הוא 20- ניצול אנרגיית השמש. ב צירף עוד פרס יוקרתי – חתן פרס דוד בן- גוריון תשע"ז. הפרס הוענק לו בטקס חגיגי שהתקיים במלון דן בתל-אביב בנוכחות אישים חשובים, עמיתים ובני משפחה. לבו של פיימן עלה על גדותיו כשנקרא לבמה. בשבילו ובשביל צוות החוקרים שליווה אותו לכל אורך הדרך זו הייתה סגירת מעגל. "בחור" אנרגטי, דוד פיימן. למרות שפרש לגמלאות, הוא ממשיך לחרוש את שדה המחקר. פעילותו המדעית לא נפסקה, ובימים אלה הוא עמל על כתיבתם של כמה ספרים במקביל. סיים פיימן את 2013 בספטמבר תפקידו כראש המרכז הלאומי לאנרגיית .1991 השמש, תפקיד אליו נכנס בשנת בטקס הפרידה, שהשתלב עם חנוכת הבניין החדש של המרכז, הודה פיימן לגורם שהביאו עד הלום. "כשהצטרפתי שנים 40- לאוניברסיטת בן-גוריון לפני כ רציתי לנצל במדבר הנגב מעט מן הידע רב-השנים שצברתי בפיסיקה תיאורטית. את ההזדמנות לעשות זאת נתן לי פרופ' עמוס ריצ'מונד, האב-המקים של מכוני שנה הוא מנצל את 40- קרוב ל | אנרגיית השמש לטובת האנושות על הישגיו המדעיים ותרומתו למכוני בלאושטיין לחקר המדבר הוענק לו 'פרס דוד בן-גוריון' לשנת תשע"ז

כימיה טובה עם השמש. פרופ' דוד פיימן

יהודים שיבואו מברית המועצות כשייפתחו שעריה. ויותר מכך: נעזור בפתירת הבעיה העולמית של ערים צפופות-אוכלוסין עד ללא נשוא וללא נשימה. אלה היו מילים כדורבנות! "הפתגם אומר 'כל ההתחלות קשות'. אבל בשבילנו, דור המייסדים, שכבר נהנינו מסירי-הבשר של אוניברסיטאות ותיקות ומבוססות במקומות שונים בעולם, האתגר של עבודה בצריפים רעועים והצורך לאלתר כל הזמן חלקי ציוד ואביזרים שונים בשביל ניסויינו דווקא הוסיפו התלהבות למאמצינו. אפילו הכביש החד- מסלולי ורב-המהמורות מבאר שבע לשדה בוקר, שנסע בו אוטובוס אחד בבוקר לשדה בוקר ואחד בערב חזרה לבאר שבע, לא ערער בנו את התחושה החזקה שאנחנו

בלאושטיין לחקר המדבר". פיימן הוא מומחה בעל שם עולמי בכל הקשור לפיתוח מערכות לייצור אנרגיית חשמל ואנרגיה תרמית באמצעות טכנולוגיה פוטו-וולטאית מרוכזת. זוהי מערכת פורצת-דרך בתחום האנרגיה הסולארית. עשרות שנים של פעילות טכנולוגית עשו אותו ואת החוקרים שלצדו לשותפים בכירים בהפיכת ישראל למרכז עולמי לפיתוח וייצוא של טכנולוגיות מתקדמות בתחום אנרגיית השמש. בראשית הדרך היו המשימות שונות והיעדים הותאמו לרוח התקופה. בראיון ל'אבג' סיפר פרופ' פיימן: "פרופ' ריצ'מונד אמר לי שאם נוכל להשתמש במדע כדי לאפשר לבני-אדם לחיות בנגב בנוחיות ולהתפרנס בכבוד, ניצור בכך מקום להמוני

כמה מילים על פרס בן-גוריון 'יד בן-גוריון' היא עמותה שהוקמה ביוזמתו של דוד בן-גוריון לשם פיתוח הנגב. הפרס מיועד לחוקרים, אנשי רוח ומעשה, שבפועלם ובמעשיהם מנציחים את חזונו של בן-גוריון ומקיימים את מורשתו. ברשימת הזוכים שקיבלו את הפרס במרוצת השנים מופיעים השופט מאיר שמגר, נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון, לובה אליאב והסופרים ס. יזהר ושבתי טבת. מאוניברסיטת בן- זאב צחור. גוריון נבחרו פרופ' אבישי ברוורמן, פרופ' אריה איסר ופרופסור גם צה"ל ומפעלי ים המלח זכו בו.

אנרגיה סולארית | 16

חידוש מהפכני במכון בן-גוריון לחקר הציונות: לימודי ישראל בתנאי מעבדה

עושים משהו חלוצי חשוב".

אלה מבין החוקרים שעבודתם הסתמכה בעיקר על מדידות בחוץ נשארו בצריפים והמשיכו להשתמש בציוד מאולתר. "והיינו נשארים שם עד היום אלמלא נחלצה לעזרתנו פרופ' רבקה כרמי", מעיד פרופ' פיימן. בתחילת כהונתה כנשיאת האוניברסיטה ביקרה פרופ' כרמי בקריית האוניברסיטה בשדה בוקר ונדהמה לראות את מדעניה עובדים בתנאים לא-תנאים. "ייתכן שסייעה לנו העובדה שהיא רופאה ולכן הבינה היטב את חשיבותו של 'חדר נקי' – משהו שעמיתי פרופ' כץ ניסה לאלתר בעזרת קופסת כפפות שנזרקה מן המחלקה לכימיה. רבקה החליטה אז שהיא לא תשקוט ולא תנוח עד שיבנו לנו לא רק חדר נקי אלא גם בניין מתאים שבו ימוקם החדר הזה". באופן פרדוקסאלי, הדחיפה החזקה הזאת לחקר האנרגיה הסולארית באה בזמן שנראה שהעולם מאבד עניין במקורות אנרגיה מתחדשים. בישראל התגלו מקורות גדולים של גז בקרבת החופים, וארה"ב גילתה איך להפיק כמויות גדולות של גז ונפט ממקורות מקומיים שעד עתה לא היו זמינים לניצול. אלא מאי? הדלק הפוסילי הזה שהתגלה לא מכבר אמנם משפר את מצבן הביטחוני של ישראל וארה"ב, אבל שימוש בו יגרום לפליטה מוגברת של דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספרה ויגביר עוד יותר את התחממות הגלובוס. וכך, בעוד שמדענים באוניברסיטאות אחרות מחפשים עוד ועוד תחומים חדשים שקרנות-מחקר ישמחו לממנם, במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין מגבירים את המאמצים לפתח אנרגיה סולארית, שתהווה אלטרנטיבה לשגעון הדלק הפוסילי. "הדבר הזה יתאפשר הודות לדור החדש של מדענים צעירים ומבריקים, והודות לבניין הנהדר הזה שהוא פרי חזונה של רבקה כרמי ושל נדיבות לבם של תורמינו", אמר החוקר האנרגטי משדה בוקר.

מי הם הישראלים, ומהו מקומה של היהדות בהגדרת הישראליות? אילו סוגיות חיוניות להבנת היחסים בין ה"שבטים" השונים המרכיבים את הישראליות? שאלות אלה ודומות להן נדונו במרכז- בנובמבר 10- המחקר החדש שהושק ב ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות'. המוקד של מרכז-מחקר חדש זה הוא "לימודי ישראל" – שדה-מחקר בינתחומי שהולך ומתפתח במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובעולם. בהקמת המרכז לא רק מממש המכון את ייעודו על-פי חוק ('חוק ') אלא גם מעגן 1976 דוד בן-גוריון תשל"ז את מעמד המכון כמוקד עולמי בחקר ישראל. המכון ישמש אכסניה לחברי הסגל שלו וגם לחוקרים בתחום זה בעולם, ולדור הבא של החוקרים. 'המרכז ללימודי ישראל' הוקם בעזרת תרומתה הנדיבה של 'קרן עזריאלי קנדה- ישראל', שנרתמה להבטיח את התשתית הדרושה לפעילותו בשנים הקרובות. דנה עזריאלי, יו"ר 'קבוצת עזריאלי' ו'קרן עזריאלי ישראל', תיארה בטקס את מרכזיות הנגב בעיני אנשי הקרן ואת תוצריו היישומיים הצפויים. נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, ציינה את חלקה החשוב של מנהלת 'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות', ד"ר פולה קבלו, בהצלחת המכון. הנשיאה אמרה שמקומו המרכזי של קמפוס שדה בוקר הושג בזכות השילוב שהוא משלב בין רוח וחומר, ובכך הוא מגשים את חזונו של דוד בן-גוריון - "הקמת אוקספורד ויבנה בנגב". פרופ' כרמי הדגישה את הצורך להפיץ את המשנה הציונית דווקא בימים אלה, כשישראל מתגוננת מול חרמות ומגמות אנטי-ישראליות. במרכז החדש יהיו מעבדות-מחקר, שבמוקד כל אחת מהן תהיה סוגיה המעסיקה את מדינת ישראל מראשיתה ועד ימינו. החידוש בפעילות המרכז הוא

סוגיות חיוניות, ד"ר פולה קבלו

לא רק רוחב היריעה שהמחקרים מבקשים לכסות אלא גם עבודת הצוות בין חוקרים שונים שיבצעו מחקרים משותפים ויישמו גישות מחקריות בין-תחומיות. מעבדות המחקר הוצגו בטקס על-ידי ראשיהן, פרופ' עופר שיף (מעבדת "ישראל והעולם היהודי") ופרופ' אריה ספוז'ניק (מעבדת "תרבות עברית"). כל מעבדה מקבצת חוקרים מתחומי-דעת שונים. הרצאת-האורח באירוע הייתה של ד"ר רות קלדרון, מייסדת בית-המדרש 'אלול' ומכללת 'עלמא'. בהרצאתה "כדור- השלג היהודי – על המרחבים התרבותיים בישראל" עמדה ד"ר קלדרון על רבות מן השאלות שבהן תעסוקנה מעבדות-המחקר השונות. 'מעבדת דוד בן-גוריון' עתידה להתחיל את פעילותה בשנת תשע"ח, ובינתיים זכינו להתרשמות ראשונה מהפרויקט המהפכני באמצעות הסרט "בן-גוריון, אפילוג", שהוקרן במהלך הטקס. לאחר מכן התקיים דיאלוג מפרה עם יעל פרלוב, עורכת ומפיקת הסרט.

17 | אבג

חוקרים, תורמים ואורחים חשובים מרחבי העולם מבקרים מדי שנה באוניברסיטה. כדי להבטיח לאורחים שהות מכובדת הוכשרה למענם מלונית במעונות הסטודנטים, במרחק הליכה מקריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס. המלונית, שקיבלה את השם , מסבירה פנים ומשרה אווירה U-Tel יחידות דיור לזוגות 15 נינוחה. הוכשרו בה וליחידים. הדירות מאובזרות כהלכה, ממוזגות ומרוהטות בטוב טעם. יש בהן מכשירי טלוויזיה, והן מחוברות לכבלים ולרשת האינטרנט. האורחים מגיעים מכל קצוות תבל, ורובם המכריע גמרו את ההלל על המלונית האקדמית לאחר ששהו בה מספר הוא מקום אירוח איכותי. U-TEL ימים: "ה- אפשר להביא אליו אורחים מחו"ל"; או "השירות שקיבלנו היה יוצא מן הכלל". המלונית האקדמית הוקמה ביוזמתו של סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה דוד ברקת. האגף לפיתוח ולוגיסטיקה שיפץ את המבנים ושינה את ייעודם, בסיוע יחידות ומחלקות נוספות באוניברסיטה. האחריות לתפעול השוטף של המלונית הוטלה על כתפיהם של יעקב ("קיקו") עייאש, מנהל מחלקת המשק, ומלי להב, רכזת דירות-האירוח באוניברסיטה. להב, מעמודי-התווך של הפרויקט, יכולה לחכוך את ידיה בהנאה. הרבה בזכותה עברה המלונית בחמש השנים האחרונות שדרוג משמעותי – משלושה חדרים מאוישים ביום הקמתה לתפוסה המלון של מלי

מלי להב (בתמונה), רכזת דירות האירוח של האוניברסיטה, המציינת U-TEL אחראית על הפעלת המלונית האקדמית בימים אלה חמש שנים להקמתה

למשרדה היא מגיעה עם חיוך. "המוטו שלי הוא לחשוב כל הזמן קדימה, כל יום לבדוק מה אפשר לשפר כדי לתת שירות מעולה". היא גרה בעומר, נשואה ואם לשלושה ילדים. יש לה תואר ראשון מן המחלקה ללימודים כלליים במדעי הרוח והחברה במגמת מינהל עסקים וניהול משאבי אנוש. את לימודי התואר השני סיימה במחלקה לחינוך. העבודה והלימודים באוניברסיטת בן-גוריון טענו את מצבריה באנרגיות חיוביות, והיעד הבא כבר מסומן באותיות ד-ו-ק-ט-ו- ר. למען השגת מטרה זו היא נערכת לקראת לימודיה לתואר שלישי. יש תוכניות להקמת מלון בתחומי האוניברסיטה, אבל עוד חזון למועד. אורחי האוניברסיטה שנטו ללון בעיר יגידו . U-Tel לכם שאין עוד מקום כמו ה-

חדרים כיום. 15 מלאה של ביוזמתה של להב שונה העיצוב הפנימי של הדירות והותאם לצורכי האורחים ונוחיותם. אבל היא לא שוקטת על שמריה ומקפידה לרענן את החדרים ולהשביחם. "עבודתי מלאה אתגרים. אני נפגשת עם אנשים מכל העולם, ואני מתאימה את החדרים והשירות לנוחיותם", היא אומרת. "חשוב לי שחבר הסגל שמבקש להזמין אורח מחו"ל או לכנס בינלאומי באוניברסיטה יקבל מענה לכל צרכיו". לאוניברסיטת בן-גוריון הגיעה להב ומאז מילאה מספר תפקידים. 2002 בשנת בתחילה עבדה במחלקת משאבי אנוש, שנתיים ראשונות במדור סגל מינהלי וטכני, ולאחר מכן שבע שנים במדור פיתוח, הדרכה ורווחה. לפני חמש שנים, כשהוקמה היחידה לדירות-אירוח, נבחרה להב לתפקידה הנוכחי ועברה למחלקת המשק.

זרקור אישי | 18

6

5

4

3

2

1

7

9

8

11

10

12

16

18

15

14

13

19

18

17

20

22

21

"הקייטנה של קנלר"

26

24

23

ברכות להולדת הבת מחלקת המשק רק בשמחות המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה לעמית רבני, ברכות להולדת הבן לשכת סגן הנשיאה לדנה גודין קרואני, אגף הכספים לאיתי הררי, ברכות לחתונת הבן

:

מאוזן

סופר ומשורר ישראלי. 4 .)4,3( . קיבוץ לרגלי הגלבוע 1 . סופר עברי (ש"מ). 10 .) . מביכים (סלנג 9 . . מיחם 8 . זמר 13 . . טכניקה של צילום רנטגן לבדיקת מפרקים 12 . השלימה 17 . . גפה עליונה 14 .) עבר ואמרגן ישראלי (ש"מ . פרופסור במחלקה ללימודי 20 . . נוכח, קיים 19 . את החסר המזרח התיכון, מומחה לענייני איראן (ש"מ). . שיח 23 . . מכשיר להגברת צלילים 22 . . אינסופיות 21 . עיתון סטודנטים מהמילניום הקודם. 24 . מדברי . קומדיה אמריקאית בכיכובו של ג'ים קארי, וגם צייתן 2 .)3,3( . אכזבה קשה 5 .)5,3( . שלא בכוונה 3 . חסר תקנה . מוסד חינוכי במבואות העיר 7 . . מושב בגליל המערבי 6 . שר האוצר השלישי של ישראל (ש"מ). 8 .)4,3( חיפה . צלחת קטנה. 13 . . רכיב חשמלי שנועד להגן מפני זרם 11 . משיב טובה תחת טובה, וגם העיר 16 . . עשירית המטר 15 . קורט... (סופר יהודי-גרמני, 17 . השנייה בגודלה בבלארוס .2002-1998 . עמד בראש "המוסד" בשנים 18 .)1944-1879 בכיכובם של ליאם ניסן וג'ודי פוסטר. 1994 . סרט משנת 19 . מבקר האוניברסיטה (ש"פ). 20

לאלי גנון,

מאונך:

ספריית ארן למיכל אילני, ספריית ארן לרבקה דלויה,

הפקולטה למדעי הבריאות לשוש מזוז, ברכות לחתונת הבת ולאהרון טביביאן מלשכת היועץ המשפטי, לפארה טביביאן מבית-המלאכה בפקולטה למדעי הטבע

הפקולטה למדעי הבריאות ללודמילה מסקין, מחלקת סגל אקדמי בכיר לגילי זר-אביב, הפקולטה למדעי ההנדסה ליעקב סופר, היחידה ללימודים קדם-אקדמיים לתמי הרטמן,

19 | אבג

תמונות מחיי הקמפוס

צילם: דני מכליס

שבועת הרופאים

דוקטורים למחול

אינסוף הזדמנויות

הזמן הכתום

צילם: איתן אדמון

אתרו את האתר

שילחו את התשובה מזהים את הצילום? למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס