עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אנטי וירוס ד"ר נטע סל-מן, מן המחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה על שם פרופ' שרגא סגל, חוקרת את המנגנונים לאחרונה | " המבדילים בין "חיידקים טובים" ו"חיידקים רעים היא נבחרה כחברה ב"פורום הצעירים" של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פינלי, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום ההבנה המולקולרית של מחלות זיהומיות. לפני כשלוש שנים הצטרפה נטע לסגל המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאורך הקריירה המדעית שלה התמקדה בהיבטים שונים של חיידקים פתוגניים. בתואר ראשון עשתה פרוייקט- מחקר במעבדתו של פרופ' שולדינר, מן האוניברסיטה העברית, על חלבון המאפשר לחיידקים להיות עמידים בפני חומרים רעילים. במסגרת לימודיה לדוקטורט, במעבדה של פרופ' יחיאל שי, עבדה נטע על פפטידים (חלבונים קצרים) בעלי פעילות אנטי-חיידקית. עבודתה זו הניבה מספר פרסומים מדעיים וזיכתה אותה בפרסים ובמלגות. במהלך לימודי הפוסט- דוקטורט היא התמקדה בהבנה מולקולרית של חלבונים חיידקיים המאפשרים לחיידק לגרום מחלות, וגם אז עוררה עבודתה הדים נרחבים. בכל מעבדה היא רכשה שיטות וגישות שונות, והיום הן מאפשרות לה
שמה של ד"ר סל-מן הולך לפניה כחוקרת נמרצת ומבטיחה. לאחרונה היא הוזמנה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לכהן כחברה ב"פורום הצעירים" של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. תכלית הפורום היא לרכז חוקרים צעירים מצטיינים, שהומלצו על-ידי מוסדות המחקר, כדי לקיים דיונים מדעיים בנושאים העומדים בחזית המחקר המדעי. חברי הפורום ירכזו המלצות מדעיות לפיתוח התחום הייעודי בארץ, ואלה יוצגו לפני האקדמיה הלאומית למדעים. את לימודי התואר הראשון עשתה נטע באוניברסיטה העברית בתוכנית "אמירים" למצטיינים וסיימה אותם לאחר כשנתיים בלבד. את לימודי הדוקטורט עשתה במסלול הישיר לדוקטורט במכון וייצמן, במחלקה לכימיה ביולוגית. לשם לימודי הפוסט-דוקטורט נסעה ד"ר סל-מן לאוניברסיטת 'בריטיש קולומביה' שבקנדה, שם עבדה בהדרכת פרופ' ברט
המחקר בתחום התרופות האנטי- חיידקיות עמל על פיתוח דרכים חדשות ומקוריות להתמודדות עם מחלות חיידקיות. מחקר מקיף בנושא זה מובילה ד"ר נטע סל-מן, שעובדת על פיצוח הקוד של המנגנונים המבדילים בין "חיידקים טובים" ו"חיידקים רעים". בעזרת ידע זה היא מקווה למצוא חומרים שיפגעו רק בחיידקים מעוררי מחלות ולא בחיידקים הידידותיים שחיים בגופנו. עיקר המחקר בתחומי המיקרוביולוגיה והאימונולגיה מתמקד כיום במערכת הקיימת כמעט בלעדית בחיידקים פתוגניים הגורמים מחלות. מערכת זו אחראית להזרקת חלבונים חיידקיים לתוך תאים אנושיים, מה שמאפשר לחיידקים להשתלט על התאים המאכסנים ולנצלם לשם התרבותם והפצתם. המערכת הזאת נמצאת בעיקר בחיידקים פתוגניים, והבנה מעמיקה שלה תאפשר לתכנן תרופות שיפגעו רק בחיידקים "הרעים" ולא בחיידקים שחיים במעיים באופן טבעי.
מיקרוביולוגיה | 14
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online