עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שעת הסין אוניברסיטת ניו יורק - שנחאי הזמינה מרצים מאוניברסיטת בן-גוריון 68- המרצים – גמלאים בני יותר מ | ללמד בה קורסים במדעי הטבע - הוכיחו שהם במלוא אונם ופריונם המדעי

פיסיקאים, ולתפקיד הזה הזמין פרופ' פרולה את פרופ' יהודה בנד, פיסיקאי שעבד רוב שנותיו באוניברסיטת בן-גוריון במחלקה לכימיה. כל המרצים "המגויסים" שלנו הירצו ,2014 בשנחאי בסמסטר הסתיו של שנת והצליחו מאוד (כולם הוזמנו לחזור וללמד שם שוב). באוניברסיטת ניו יורק – שנחאי מרצים מאוניברסיטות 15 הירצו גם חיפה וירושלים ומן הטכניון. הם לימדו מתימטיקה, מדעי המחשב, כלכלה, שיווק – "ייבוא" אמיתי של השכלה גבוהה, וכל הסימנים מראים שהזרימה הזאת של מומחיות אקדמית מישראל לסין תימשך בשנים הבאות. בישראל נאלצים חברי הסגלים האקדמיים באוניברסיטאות לסיים את . ואולם 68 עבודתם ולצאת לגמלאות בגיל רבים מהם הם עדיין במלוא אונם ופריונם המדעי, ולכן הם יוצאים לחו"ל ועוסקים במחקר מדעי ובהוראה במדינות שונות. יש ביניהם מרצים מצוינים עם הרבה שנות ניסיון; רובם עבדו בשנות השבתון שלהם באוניברסיטאות ובמכונים חשובים ברחבי העולם, וכך נחשפו לתרבויות שונות ולשיטות עבודה מגוונות. רבים מהם 68 אוהבים ללמד ואינם רוצים לסיים בגיל את פרק ההוראה והמחקר בחייהם. בצדו השני של המטבע נמצאות "מדינות מתפתחות" בעולם השלישי: הן רוצות לעבור לדגם של חינוך אקדמי שהוא יותר "מערבי", זה הנהוג במדינות הדוברות אנגלית. האוניברסיטאות הישראליות אמנם לא נכללות ברשימת מאה האוניברסיטאות המצטיינות, אבל הרבה מרצים וחוקרים

ישראל היא מדינה קטנת ממדים וענייה באוצרות טבע, ולכן היא מתמקדת במאגר המוחות הגלום בה כמקור לרווחה כלכלית ואף לייצוא. הביטוי האחרון של התמקדות זו הוא ה"ייצוא" של השכלה אקדמית מאוניברסיטת בן-גוריון אל הקמפוס הנקרא ניו יורק – שנחאי. מיד תבינו כיצד נעשו כמה מרצים מן המחלקה לכימיה, שפרשו לאחרונה לגמלאות, ל"יצואנים מצטיינים". הכול התחיל כאשר פרופ' אברהם פרולה, הדיקן הקודם של הפקולטה למדעי הטבע, גויס על-ידי אוניברסיטת ניו יורק – שנחאי כדי לבנות קורס-מבוא למדעי הטבע בשם "יסודות המדע". באוניברסיטת ניו יורק – אבו-דאבי נעשה ניסיון לתאם את הוראת הכימיה לתלמידי שנה א' בכימיה, פיסיקה וביולוגיה – נושאים שעל- פי רוב מלמדים אותם בנפרד, בלי קשר ביניהם. לתיאום הזה היה אחראי פרופ' פרולה, שתחום ההתעניינות המדעי שלו הוא כימיה ביו-פיסית – נקודת המפגש של התחומים האלה. אף-על-פי שהשנה הראשונה הייתה לדעת הכול מוצלחת, שחיקה טבעית חייבה חיפוש אחר מרצה למרכיב הכימי בקורס "יסודות המדע". פרופ' פרולה פנה לפרופ' יואל ברנשטיין, שלימד באוניברסיטת בן-גוריון כימיה לתלמידי שנה, וכן פיתח 30- שנה א' במשך יותר מ ולימד את יסודות הכימיה במשך שלוש שנים באוניברסיטת ניו יורק – אבו-דאבי. באוניברסיטת ניו יורק – שנחאי יש תוכנית למדעי הרוח לתואר ראשון, הכוללת קורס אחד במדעים. אפשרות אחת הייתה קורס בפיסיקה לתלמידי תואר שני שאינם

מיליארד ושלוש מאות מיליון סינים לא טועים: פרופ' יהודה בנד ותלמידיו באוניברסיטת ניו יורק - שנחאי

ישראלים שיצאו לגמלאות זכו להכרה בעולם כמרצים וחוקרים מוכשרים ופוריים, ומדינות בעולם השלישי מחזרות אחריהם ומשתדלות "לייבאם" אל מוסדותיהן האקדמיים. לשם הפיכת האוניברסיטה שלה ליותר "מערבית" שילבה סינגפור ידיים עם אוניברסיטת ייל; קטאר יצרה שיתוף עם אוניברסיטות קורנל, קרנגי-מלון וטקסס; ואבו-דאבי התקשרה עם אוניברסיטת ניו יורק. קשרי שיתוף אלה הם בתחומים מוגדרים וברמות שונות (תואר ראשון או תואר שני), וישנן גם שותפויות מלאות – פתחה 2013 מ-בי.איי. עד דוקטורט. בשנת אוניברסיטת ניו יורק תוכנית ארבע-שנתית לתואר ראשון בשנחאי לפי הדגם של מדעי הרוח באוניברסיטות בארה"ב. על-פי אחוזים מן הסטודנטים 51 , מה שהוסכם במוסד האמריקני הסיני הזה הם סינים אחוזים הם "בינלאומיים" – חלק 49- ו

אקדמית מצויינות | 8