עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

נכנסים לכם לוורידים

קבוצה מן המעבדה לרובוטיקה אוטונומית של המחלקה להנדסת חשמל פיתחה טכנולוגיה להחדרה מדויקת של מחט באמצעות רובוט. המערכת מסוגלת למצוא כלי-דם ולזהות אותם בתוך הגוף. אז מי מפחד ממזרקים?

ארה"ב ואוניברסיטת בן-גוריון שמחזיקים קרן פיתוח משותפת. בראש הפרויקט עומדים פרופ' הוגו גוטרמן, מן המחלקה להנדסת חשמל, וד"ר דניאל פון אלמן, מנהל המחלקה לניתוחי בית-החזה וניתוחים כלליים בבית-החולים לילדים בסינסינטי. להובלת פרויקט המחקר גייס פרופ' גוטרמן שני סטודנטים, טל פיטרמן ויועד גריזים, המגיעים כל אחד מרקע ומתחום אחר. בהנדסת מכונות, הוא BA טל פיטרמן, . בפרויקט הנוכחי הוא אחראי על 29 בן הפן המכאני של פיתוח המכשיר הרפואי. הוא מספר: “מישהי מאוד קרובה אליי חלתה במחלת הסרטן ונאלצה לעבור בדיקות ביופסיה חודרניות, והיה קשה לי לראות אותה סובלת. אני מאמין שבאמצעות המכשור הרפואי שלנו יהיה אפשר להקל את התהליך במידה ניכרת על-ידי הקטנת מספר הפעולות החודרניות שיש לבצע". , גר בבאר 1+ , נשוי 28 יועד גריזים, בן שבע ומסיים את לימודי התואר הראשון בהנדסת מחשבים. הוא אחראי על החומרה והתוכנה במערכת. “הפרויקט הזה הופך חלום שלי למציאות. בזמן שהייתי קצין קרבי בצבא היו החובשים בצוות שלי מתאמנים עלינו בפתיחת וריד. אני זוכר שפעם בשבוע היינו יושבים בשורה

והחובשים היו מתחרים ביניהם מי יצליח לפתוח יותר ורידים בעיניים עצומות. זו הייתה חוויה מכאיבה, אני זוכר אותה היטב עד היום", מספר יועד. “כל מי שעשה אי פעם בדיקת דם בוודאי זוכר איך במשך דקות ארוכות האחות חיפשה את הוריד, ותוך כדי כך גרמה לו כאבים והשאירה לו סימנים סגולים. זוהי פשוט מתנה לתכנן מערכת כזאת". המערכת החדשה מדויקת מאוד ומצליחה לפגוע במטרות. הרובוט מורכב מכמה מערכות: זיהוי ועיבוד תמונה בטכנולוגיית אולטרסאונד, מערכת מנועים וחיישנים מתקדמת, ומחשב מערכת המנהל את הרובוט בזמן-אמת. גם פרופ' גוטרמן, שהוא מומחה לרובוטים אוטונומיים ועיבוד תמונה מתקדם, מרוצה מן התוצאה: “המערכת הזאת היא פריצת דרך בתחום הרובוטיקה הרפואית. טכנולוגיה כזאת יכולה לשמש אותנו במגוון רחב של תחומים, מבדיקות דם פשוטות ועד דגימות עומק וניתוחים מורכבים". והוא מוסיף: “יועד וטל יצרו כאן צוות מולטי-דיסציפלינארי ייחודי המפתח פרויקט-דגל באוניברסיטה. הם עובדים כבר שנתיים וחצי והגיעו לתוצאות מרשימות. אני מקווה שבקרוב נראה את המוצר בבתי-החולים". בצוות הפיתוח של יועד וטל שותפים

שיטות קליניות מודרניות רבות כרוכות בחדירה פולשנית לגוף דרך העור לשם אבחון או לטיפולים מקומיים. בהליכים אלה התקני צינור דקים, כגון מחטים, צנתרים ודומיהם, מוכנסים לגוף דרך רקמות רכות. יש מספר אופציות לשימוש כזה במחט: הרדמה אזורית, דגימת דם, נוירוכירורגיה, ברכיתרפיה. בתהליך הזה יש הרבה דיווחים על אי-הצלחות: החדרת מחט שלא פוגעת במטרה, ניקוב עורקים, התעקמות המחט. והנה, מסתמן פתרון לבעיה הכאובה: מכשיר רובוטי אוטומטי יוכל להוריד בצורה דרמטית את אחוזי ההחטאה ולהעלות את הסיכוי לפגיעה נכונה ב"ניסיון הראשון". השימוש במערכת הרובוט גם עשוי להוריד את כמות הסיבוכים והזיהומים. בנוסף לכך ייחסך זמן רפואי יקר. הטכנולוגיה הקיימת כיום מסתמכת על מיומנותו של המפעיל ועל ניסוי וטעייה לתיקון מיקומן של מחטי ההזרקה, אפילו כאשר ההנחיה נעשית באמצעות שיטות מודאליות הכוללות הדמיה. כאשר שגיאות כאלה מתרחשות במצבים קליניים, הפתרון המקובל הוא הוצאה מלאה של המחט והכנסתה מחדש. הפיתוח החדש הוא פרי שיתוף של בית-החולים לילדים בסינסינטי שבאוהיו,

מחקר רפואי | 8