עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פולה שלא הכרתם

המשפחה ומתפקדים כזוג 'גיאו-פיזיקלי' - אני מהגיאוגרפיה והוא מהפיזיקה". איך את מסכמת את תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך?    "מבחינתי אוניברסיטת בן-גוריון זה הבית. יש כאן אוסף של אנשים מוכשרים וצנועים והעבודה איתם היא זכות. יש כאן המון אנשים שאני חייבת להם תודה". איך את משלבת חיי משפחה עם אורח- חיים של מדענית? "השילוב הזה דורש יכולת תמרון והתארגנות ויציאה מקיבעון חברתי. לשמחתי, בן-זוגי ואני עברנו יחד את כל התהליך – את כל התארים, כולל הדוקטורט, כך שבבית שוררת תמיד אווירת מחקר ולימודים. עם זאת יש אילוצים, כמו להשאיר בבית תינוק בן עשרה חודשים כשהיה עליי לצאת לעבודת-שדה. תודתי נתונה לסגל המינהלי והטכני ולסגל האקדמי של המחלקה לגיאוגרפיה על התמיכה האינסופית והעידוד, ועל המילים הטובות ב'משרד האימהות', שהיווה את הפעוטון "כמה דברים: העובדה שרואים בי עמיתה, האחריות שניתנה לי, ההזדמנות להוביל תהליכים, והדבר העיקרי הוא שפרופ' דן בלומברג, המשנה לנשיאת האוניברסיטה והדיקן למחקר ופיתוח, שהוא הממונה הישיר שלי, מאפשר לי לפעול בדרכי שלי. אני נהנית מחופש פעולה ויצירתיות ויכולה ליזום ולהעז, אפילו 'לחלום', כדי לבצע ולקדם דברים". לסיום, איזה טיפ היית נותנת לחוקרות צעירות שרוצות ללכת בדרכך? "בסופו של דבר, התהליך תלוי בך. הרבה דברים תלויים בהחלטה ובמחויבות אישית להחלטותייך. העבודה קשה אבל משתלמת". המחלקתי. זה לא מובן מאליו". מה נותן לך סיפוק בעבודה? 

פולה אוברוצקי, תלמידה לתואר שני במחלקה למינהל עסקים, היא המנהלת "אני מאמינה ב'הלל' וביכולתו | החדשה של ארגון 'הלל' באוניברסיטת בן-גוריון להשפיע לטובה על הסטודנטים בקמפוס", היא אומרת

הדיכוטומיה בישראל, שלפיה או שאתה יהודי או שאינך יהודי. לפי תפישתה ההגדרה של זהות יהודית לא יכולה להיות חיצונית; היא צריכה להיקבע על-ידי האדם עצמו – הוא שיחליט אם הוא שייך לעם היהודי ובאיזו דרך. זוהי גם הגישה הפלורליסטית כל סטודנט יכול למצוא את הדרך המיוחדת שלו להתחבר לעולם העשייה של 'הלל'. השנה, למשל, מעודדים בארגון יוזמה מוזיקלית מרגשת של הסטודנטים ליאון ארונסקי ואסתי אסיפוב, משתתפי תוכנית "פניקס". זוהי יוזמה להפגת הבדידות וגישור הפער הבין-דורי באמצעות מפגשים מוזיקליים עם עולים קשישים, חלקם ניצולי השואה ואנשים ששירתו בצבא הסובייטי במלחמת-העולם השנייה. במפגש הראשון הסטודנטים מרכיבים לכל קשיש רשימת השמעה לפי טעמו האישי, ובמפגש השני המוענק לו MP3 הם מפתיעים אותו עם נגן בליווי הוראות שימוש. באמצעות המוסיקה יכולים הקשישים לשתף את הצעירים בסיפוריהם ובחוכמת החיים שלהם, ובני הדור הצעיר מקבלים הצצה תרבותית לעולם עשיר שלא מוכר להם. הסטודנטים הם היוזמים והמובילים של הפעילות בקהילה. ראשת 'הלל' באוניברסיטה מסכמת ואומרת: "משמח אותי שבאוניברסיטת בן-גוריון פועל מרכז של 'הלל'. הארגון מלווה אותי בשנים המעצבות את זהותי והתפתחותי המקצועית. אני מאמינה ש'הלל' משפיע לטובה על הסטודנטים בקמפוס". של ארגון 'הלל', לפיה יש מגוון זהויות ודרכים שונות להתחבר לעם היהודי.

כבר בשנה הראשונה ללימודיה האקדמיים נשבתה פולה אוברוצקי בקסמיו של ארגון 'הלל'. היא טסה לבלארוס ולליטא כחברת משלחת מטעם הארגון, וכשחזרה ארצה העמיקה את פעילותה בו. היא השתלבה בצוות הרכזים של 'הלל', ובהמשך לימודיה לתואר ראשון במחלקה לפוליטיקה וממשל הובילה שתי תוכניות העוסקות בזיכרון השואה - "זכור וכבד", בתמיכת ועידת התביעות (ארגון עולמי הפועל למען ניצולי השואה), ו"פניקס", בתמיכת קרן 'ג'נסיס'. כיום היא מנהלת את מרכז 'הלל' במקביל ללימודיה. פולה היא סטודנטית לתואר שני במינהל עסקים ולומדת בתוכנית למנהיגות חברתית בשיתוף קרן מנדל. התוכנית פועלת תחת המטריה האקדמית של הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, והיא מכשירה ומקדמת מנהיגים עבור ארגונים ללא כוונות רווח (מלכ"רים) בישראל. כבת למשפחת עולים מברית המועצות לשעבר מפריעה לפולה "בדיקת הציציות" של דוברי הרוסית בארץ: "העלייה הרוסית הגיעה לארץ מטעמי ציונות; הוריי סבלו בצעירותם מאנטישמיות, סבתי ברחה מאוקראינה בגלל הנאצים, וסבי נהרג במלחמת-העולם השנייה כחייל בצבא האדום. אני יהודיה וזהותי היא רב-תרבותית - ישראלית-יהודית-רוסית. אני לא מבינה למה בישראל מתעקשים להחליט שעולים הם יהודים בהסתמך על יהדותה של האם. ברוסיה לאומיותו של אדם נקבעת על-פי מוצאו של האב, ובשני המקרים מדובר בסיטואציה מקוממת". בצה"ל שירתה פולה כמפקדת בקורס הגיור הצה"לי 'נתיב', ושם התקשתה לקבל את

17 | אבג