עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרויקט חייה

דרך ארוכה ומרתקת עברה ורדה שושן-ברמץ עד למינויה למנהלת המכון הלאומי עם סיום | לביוטכנולוגיה בנגב תפקידה היא מביטה לאחור בגאווה וצופה לעבר העתיד בהתלהבות

המחקר התמקד במיטוכונדריון, הממלא תפקיד מרכזי לא רק בייצור האנרגיה בתא אלא הוא שולט גם על המוות המתוכנת של התא - אפופטוזיס. במילים אחרות: התא נשמע לעקרון הביולוגי שלפיו "מוטב למות מאשר לטעות". מחקרה פורץ-הדרך הוביל לפיתוח אסטרטגיות חדשות להרס סלקטיבי של תאי סרטן. לדבריה, "הוא פותח אפשרויות חדשות לטיפול בכל סוגי הסרטן". המחקר הזה נתמך על-ידי מימון של כשלושה מיליון דולר שנתנו גופים רבים: הקרן הלאומית למדע, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הבריאות, האגודה למלחמה בסרטן, תרומה נכבדה שתרם מדען אמריקאי, ותרומה של איש-עסקים מבאר שבע, ירוחם עזרא ז"ל. אישור נוסף למצוינות המחקרית של פרופ' שושן-ברמץ סיפקה 'האגודה ללוקמיה ולימפומה בארה"ב' בהעניקה לה מענק- אלף דולר. 600 מחקר בסך כבר בשלב ההקמה של המכון הלאומי לביוטכנולוגיה הבינה ורדה שהיא חייבת לשמש דוגמה ביישום מטרות המכון, ביניהן פיתוח מחקר יישומי ומיסחורו. לכן התמקדה בפיתוח אסטרטגיות חדשות לטיפול בסרטן, ובשלוש השנים האחרונות גם באסטרטגיות לטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים, כגון אלצהיימר. מחקר זה הביא פטנטים, שחלקם כבר אושרו. 14 לרישום מאמרים בכתבי- 150- נזקפים לזכותה כ עת מקצועיים חשובים. במשך השנים היא זכתה במענקים ופרסים רבים, ביניהם 'פרס ברגמן' של הקרן הדו-לאומית למדע, מענק על שם חיים סלומון, ממייסדי חברת 'טבע', 'פרס הסטרין' מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה, 'פרס באר שבע למצוינות' לשנת בתחום המדע והמחקר. 2006

לא היה מתפתח ופורש כנפיים". פרופ' שושן-ברמץ ליוותה את הקמת הבניין במשך כארבע שנים, משלב התכנון ועד האכלוס, והיא מרוצה מן התוצאה: "רצינו לבנות מכון מחקר שיענה על כל הצרכים של המדענים מבחינת מעבדות, משרדים, חדרי ציוד וחדרי ישיבות. עשינו זאת לאחר שהפקנו לקחים מטעויות שנעשו בבניין הקודם". צריך להשקיע בקריירה " וגם בחיי המשפחה מבלי שתחום אחד יפריע לאחר. אמנם מדי פעם נאלצים לוותר, אבל הרי כל החיים בנויים על " פשרות וויתורים ההישגים הארכיטקטוניים כבודם במקומו מונח, אבל המשאב האנושי הוא שעושה את ההבדל. פרופ' שושן-ברמץ היא מדענית בעלת שם עולמי. לפני שמונתה לעמוד בראש המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, , מילאה שורת תפקידים בכירים 2006 בשנת שימשה 2004-2000 באוניברסיטה. בשנים כראשת המחלקה למדעי החיים. בתקופה זו עברה המחלקה למשכנה החדש וקלטה חברי סגל מעולים, כשהיא מתחרה במוסדות כמו מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית. בתחילת דרכה כמדענית התמקדו מחקריה של פרופ' שושן-ברמץ במנגנון ההפעלה והבקרה של תא השריר על-ידי גירוי עצבי. בחמש-עשרה השנים האחרונות

ורדה שושן-ברמץ כשפרופסור התבקשה להגיד כמה מילים לסיכום עשר השנים שבהן כיהנה כמנהלת המכון הלאומי ), היא אמרה NIBM לביוטכנולוגיה בנגב ( לנוכחים שגדשו את האודיטוריום: "רק בקשה אחת יש לי מכם - תשמרו על הבייבי ." NIBN שלי, טקס חנוכת הבניין החדש של המכון השתלב עם המחמאות והמילים החמות לגליקוביולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, אמר: "ורדה גייסה מדענים מעולים בקנה- מידה עולמי. היא חלוצה אמיתית, המנוע שדחף את הקמת המכון, המצויד בציוד החדיש ביותר בתחומי המחקר הרלוונטיים. הודות למסירותה הגענו עד הלום". הטקס התנהל בהנחייתו של פרופ' מוטי הרשקוביץ, המנהל בפועל של המכון, וכיבדו אותו בנוכחותם נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי, רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן, סגן נשיאת האוניברסיטה והמנכ"ל דוד ברקת, ועוד נכבדים. פרופ' אבישי ברוורמן, נשיא האוניברסיטה לשעבר, היה אורח-הכבוד. הבניין החדש נושא את שמה של משפחת דה-פיצ'וטו, ונבנה בהשקעה של מיליון שקל. התורם עצמו, אדגר דה- 76 , הלך UBP פיצ'וטו, המייסד והיו"ר של בנק לעולמו זמן קצר לאחר חנוכת הבניין. בן היה במותו. כשנשיאת האוניברסיטה 86 השמיעה במהלך הטקס דברי שבח למייסד המכון, איש לא שיער שמדובר במילות פרידה ממנו. וכה אמרה הנשיאה: "אדגר דה-פיצ'וטו נמצא איתנו ברוחו. אלמלא חזונו לא היה קם הפרויקט האדיר הזה, ובלי נדיבותו האינסופית, חכמתו והחלטיותו הוא שהורעפו על החוקרת המצטיינת. פרופ' ריימונד א' דוויק, מנהל המכון

מדעי החיים | 12