עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

זאת המורשת שלי המחלקה שלי על ארגז הכלים שהעניקו לי - ואשר בעזרתו הצלחתי להתקדם במסלול האקדמי". מקורות השראה? "ההורים שלי. הם תמיד דחפו אותי ואת

אחיי ללמוד ולעשות דברים שאנחנו אוהבים ומאמינים בהם. לזכותם יאמר שהצליחו לחיות בכבוד במדינה קולטת עלייה כמו המדינה שלנו, למרות כל האתגרים והמכשולים שניצבו בדרכם". המוטו שלך בחיים? "להגשים את עצמי, להגשים את החלומות שלי, ותמיד לעשות דברים טובים למען הסביבה ולמען הזולת". תוכניות וחלומות? "אשמח לפעול למען הנצחת מורשת יהדות אתיופיה בתחומי התיירות והתיירות החינוכית. בעתיד הלא רחוק אני מתכוונת להמשיך ללימודי דוקטורט".

.2015 של מחאת יוצאי אתיופיה בשנת אז הבנתי את המשמעות של מה זה להיות 'שחור במרחב לבן'; חוויתי על בשרי שאני חיה במציאות מבדלת; שלעיתים אני ה'אתיופית הייצוגית'. לכן בחרתי לקדם נושאים החשובים לי, כדי לחיות בחברה סובלנית יותר וטובה יותר עבור הקהילה שלי, עבור ילדיי בעתיד ועבור החברה שבה אני חיה ואותה אני אוהבת". עבודת התזה של עדן עוסקת בסוגיות שיש להן חשיבות בכל הקשור לניהול מורשת יהדות אתיופיה, כמו גם מרכזי מורשת המציגים מורשת אתנית של קבוצות מוחלשות באוכלוסייה. במסגרת המחקר נבחנו ההבדלים בין יהודים יוצאי אתיופיה ויהודים שאינם יוצאי אתיופיה. לדברי עדן, תוצאות המחקר מלמדות על הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות אלה, הן בנוגע למניעים לביקור במרכז שבו מוצגת מורשת יהדות אתיופיה, הן בנוגע לתועלת שהפיקו מהביקור, והן בנוגע להיבטים הקשורים לחוויית הלמידה. המחקר מתמודד עם סוגיות הקשורות באופן הצגת מורשת לאלו התופסים את המורשת כמורשתם ולאלו הרואים בה מורשת של אחרים. עדן סבורה כי "תוצאות המחקר יכולות להיות לעזר למי שאמון על ניהול אתרי מורשת ומעוניין ללמוד איך ניתן ליצור תחושת העצמה וגאווה בקרב יהודים יוצאי אתיופיה המבקרים באתר, כמו גם בקרב מבקרים שאינם יוצאי אתיופיה. הביקורים באתרי המורשת שלנו, חשוב שיהיו להם השלכות חינוכיות, לא רק חווייתיות". מדוע בחרת דווקא באפיק המחקר הנוכחי? "אני אוהבת לחקור נושא שאני מתחברת אליו, ושיש לו משמעות. זהו למעשה שילוב מנצח. על רקע היותי יוצאת אתיופיה אני רואה את זה כחובתי כמי שקיבלה כלים לניהול מוביל חברה לאור חזון הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר". תרומתה של האוניברסיטה להצלחתך? "עידוד אוכלוסיות מרקע מגוון לעשות מחקר הוא לכשעצמו מסר חשוב, ואני מאמינה שכך צריך להיות. אני מעריכה ומברכת את הפקולטה לניהול ואת

עדן אליאס, סטודנטית לתואר שני בפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, נולדה בישראל ומחוברת לשורשיה המשפחתיים הטמונים הרחק מכאן. כבת להורים יוצאי אתיופיה תמיד התעניינה בקורותיה של משפחתה. התעניינותה תורגמה לסקרנות אקדמית, ומכאן ועד עריכת מחקר מקיף על מורשת יהדות אתיופיה, קצרה הדרך. "עדן אליאס היא סטודנטית מוכשרת, עם נחישות, אומץ, כוח רצון וסיפור חיים מרתק", אומר פרופ' יניב פוריה, דיקן קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת והמנחה של עדן בכתיבת התיזה. לדבריו, לעבודת המחקר של אליאס צפויות להיות השלכות משמעותיות על מצבם החברתי של יהודי אתיופיה; ובמילים אחרות: "אתרי מורשת יכולים להוביל לתחושת העצמה של יהודי אתיופיה, בעיני עצמם ובעיני אחרים, ולהוביל לקירוב לבבות בין קבוצות שונות באוכלוסייה". 10 , נולדה וגדלה יחד עם 26 עדן בת אחיה ואחיותיה בעיר אשקלון, כיום היא חיה באשדוד. הוריה עלו לישראל ' ב'מבצע משה' יחד עם שלושת 84 בשנת אחיה הגדולים. בני המשפחה נקלטו בעיר אשקלון, כאן נולדו להם עוד שמונה ילדים. משפחת אליאס הענפה הכתה שורשים בישראל. ההורים חינכו את ילדיהם לאהבת הארץ, תוך שהם משקיעים בהם ומעודדים אותם לרכוש השכלה גבוהה. לא הכול זרם כמו נהר ארוך ורוגע, כפי שמעידה עדן: "בהיותי ילידת הארץ הוריי החדירו בי את התחושה שאנחנו צברים וישראלים לכל דבר ועניין, אבל מה שנצרב בזיכרוני הוא שבבית הספר היו מורים שהזכירו לי שאני 'אתיופית', בעוד שאר חברותיי לכיתה, לא משנה מה הרקע העדתי שלהן, הן ישראליות. בתור נערה זה היה קונפליקט גדול; הרי מי ת.ז. ישראלית, אז למה י אני נושאת ע מקטלגים אותי באופן הזה? תקופה ארוכה ליוותה אותי התחושה שאני לא שייכת, למרות שלא הרגשתי קשיי קליטה, כי בבית הוריי ידעו להתמודד היטב עם הקשיים, ואני לא תפסתי את עצמי ככה". כיצד התגברת על הקשיים? "עד היום אני מתמודדת עם ההשלכות

בחרתי לקדם נושאים החשובים לי, כדי לחיות בחברה סובלנית יותר וטובה יותר עבור הקהילה שלי, עבור ילדיי בעתיד ועבור החברה שבה אני חיה ואותה אני אוהבת

| אבג 9