עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מרגישה שהן מאמינות בי, ומתייחסות אליי באופן אישי כאילו הייתי בת משפחתן; הן מקנות לי כלים לרכישת ידע ומיומנויות של מחקר. "מעבר לכך חשוב לציין שהתמסרותי למחקר התאפשרה בסיוע המלגות הנדיבות מטעם המחלקה לחינוך; זכיתי בהן כבר במהלך התואר השני, ועל כך אני אסירת תודה. מסייעת לי גם העובדה שאני מלגאית בתוכנית 'אריאן דה-רוטשילד' לתלמידות דוקטורט, המקדמת שוויון הזדמנויות באקדמיה ובחברה הישראלית". כיצד הגיבה סביבתך הקרובה לבחירה שעשית? "היו ששאלו אותי 'בשביל מה את צריכה את זה?' או 'מה ייצא לך מזה?'. בתחילה צמצמתי תחום עיסוק אחר (ניהלתי סטודיו לצילום), ובהמשך עזבתי אותו לגמרי. בעלי מאוד תומך, הוא רואה שאני עוסקת במשהו שנותן לי סיפוק ומשמעות. הילדים גם הם התגייסו לעזרתי ונדמה לי שהם גאים באמא שלהם". מהו סוד הצלחתך? "הסקרנות, המוטיבציה וכוח הרצון. אני מכוונת מטרה - רואה את המטרה מול העיניים ומסתערת עליה". מקורות השראה? "הסופרת לואיז לין היי היא דוגמה לאישה שהצליחה להמציא את עצמה מתוך משבר. ממנה למדתי לייצר שפע אישי ומקצועי בעזרת דפוסי חשיבה חיוביים, ושרק השמים הם הגבול". מודל לחיקוי? "האנתרופולוגית הפקיסטנית סבה מחמוד. כתיבתה המכוננת תרמה תרומות תיאורטיות ופילוסופיות משמעותית במחקר שעוסק בממשק שבין דת, פוליטיקה ומגדר. אני מקווה שיום אחד 'כשאהיה גדולה', גם הכתיבה המחקרית שלי תהיה בעלת השפעה, "אני מאמינה במצוינות כדרך חיים. ההצלחה לא קוראת לאף אחד ולאף אחת, היא תוצאה של השקעה, התמסרות ומאמץ. אין ניסים ובוודאי שלא קיצורי דרך". טיפ לחוקרות צעירות? "שכל חוקרת תמצא לעצמה רשת תמיכה, המתבססת על משפחה וחברות. אני התברכתי בחברות אוהבות ותומכות מופלאה WhatsApp ובייחוד בקבוצת תחצה מגזרים ותחומים". מהו ה'אני מאמין' שלך?

בשם 'אמהות חוקרות לבד ביחד'. בחברתן אני יכולה לשתף בהצלחות, באתגרים וגם לקטר לפי צורך. קבוצה זו התאגדה בזמן הסגרים הממושכים בתחילת מגפת הקורונה והיא מהווה מעין קהילה של סטודנטיות לתארים מתקדמים, אימהות לילדים, שלומדות ברחבי העולם. יש לקבוצה קישור פעיל לזום, כך שתמיד תהיה מישהי שתארח לך לחברה בכל שעה משעות היממה". תוכניות ושאיפות לעתיד? "לחקור - ולחקור בהנאה. הספרות האקדמית אודות בני נוער חרדי דלה יחסית, והייתי רוצה להרחיב את גוף הידע ולחדד את ההבנה אודות מתבגרים מקהילות שמרניות ודתיות. אנסה להעמיק את הידע אודות צעירים חרדים אשר נעים בין שמרנות לחופש רדיקלי, ולאחר סיום הדוקטורט, אמשיך לפוסט דוקטורט ובהמשך אשמח להשתלב במשרה אקדמית באוניברסיטה או במכון מחקר יוקרתי".

הפתוחה סיימה בהצטיינות תואר ראשון בסוציולוגיה והשלימה את הפערים באנגלית ובמתמטיקה בטרם ביצעה זינוק בעלייה. היא התקבלה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וסיימה את התואר השני, בהצטיינות יתרה, במסגרת המסלול המשולב לדוקטורט. "הרגשתי שהלימודים תורמים לי בהיבט האישי, ומשנה לשנה הבנתי שהגעתי למקום הנכון. אני שלמה עם המהלך שעשיתי וגאה בהישגיי האקדמיים", היא אומרת בראיון מיוחד לעיתון האוניברסיטה 'אבג'. מחקר הדוקטורט שלה, בהנחייתן של פרופ' הללי פינסון ופרופ' ניצה ברקוביץ', מתחקה אחר התהוותו של בני החרדי דרך בחינה של מאפייני Z דור ה- השימוש שלהם באינטרנט; בשים לב למגבלות הדתיות והחברתיות שחלות עליהם. מטרת המחקר היא לאפיין את הפעילות החרדית בת זמננו, דרך בחינת האופן שבו צעירים אלו תופסים את המתח והסתירות בין המרחב הווירטואלי, לבין המציאות הקהילתית שבה הם חיים ומתחנכים. ובמילותיה של מלכי: "מחקר הדוקטורט שלי בוחן את אופי ההתבגרות של צעירים חרדים. מבלי להתייחס לנקודת מבטם של הצעירים על חייהם, ההבנה של המחקר אודות החברה החרדית היא חסרה. זה כמו לחקור היסטוריה באופן שטחי, מנקודת מבטם של המנצחים בלבד". מדוע בחרת באוניברסיטת בן-גוריון? "ידעתי מראש שאני מכוונת למסלול מחקרי וקריירה אקדמית והיה חשוב לי שזה יהיה מוסד יוקרתי ובעל מוניטין של מצוינות, אך לא פחות מכך - שיהיה גם מקום נעים ורב-תרבותי". חוויות מתקופת הלימודים שנחרתו בזכרונך? "מלבד החוויה האינטלקטואלית, אני חשה שאני נחשפת למחקר וידע חדשים ולאנשים מקסימים ואיכותיים. המפגש עם חוקרים וחוקרות מהשורה הראשונה הוא חוויה מיוחדת. במחלקה לחינוך ניתן דגש על חדשנות ורלוונטיות, ויש מקום להשמעת קולות מגוונים בדיונים מורכבים. חברי צוות ההוראה זמינים לכל שאלה ובקשה, קשובים לסטודנטים ולצרכיהם, אכפתיים ונכונים לסייע באהבה אמיתית וכנה". תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך? "התברכתי במחלקה מפנקת ומפרגנת במיוחד, ובמנחות ערניות וקשובות לצרכיי שזה לא דבר מובן מאליו. אני

בחרה במסלול המהיר

בנוסף לבחירה מוצלחת של המסלול האקדמי, בחרה מלכי פוריס עוד נתיב מפתיע בחייה – והחלה להתאמן בריצות למרחקים ארוכים. שלוש פעמים בשבוע היא מניחה הכול בצד, נועלת נעלי ספורט ויוצאת לריצות במרחבים הפתוחים סמוך לאזור מגוריה. כל אימון נמשך יותר משעה, ובמהלכו היא גומעת מרחקים עצומים; מתנשפת בעליות, מגבירה את הקצב על פני שטחים מישוריים, ולקראת הסיום לוחצת על הדוושה. כפי שבחייה האקדמיים הפגינה נחישות ונכונות להתמודד עם קשיים והתמודדויות מורכבות, כך גם בריצות למרחקים ארוכים. כמעט בכל מזג אוויר, בחום ובקור, היא לא מוותרת על האימונים המפרכים. מי שמכיר את סיפורה האישי יודע שאתגר הריצה משתלב עם מסלול חייה המרתק. "הריצות הארוכות הן זמן איכות בשבילי ועיתוי מצוין להתלבטויות ולגיבוש רעיונות", היא אומרת.

| אבג 13