עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

התיכון). "נווה שלום הוא כפר שיתופי שחיים בו יהודים וערבים", אומרת פרופ' דאוד בגאווה. "כולם.ן פועלים ופועלות למען קידום ערכים של שוויון וצדק בישראל. ביישוב זה יש לא מעט פרופסורים גברים. אני האישה הראשונה שקיבלה דרגת פרופסור. אפשר לראות בנווה שלום מודל לחיים משותפים של יהודים וערבים בישראל ובמזרח התיכון. היישוב שלנו הוא ההוכחה לכך שזה אפשרי. הוא בחזקת התממשות החזון של מדינת כל אזרחיה". בכמה מובנים ניהאיה היא חלוצה: במהלך לימודיה הייתה הדוקטורנטית הערבייה הראשונה בתחום של בריאות הציבור, וכאשר התקדמה בסולם הדרגות התברר שהיא הפרופסור הראשונה מהחברה הערבית בתחום זה. "חשוב ללכת עם האמת, לפעול עם הלב, לסמן מטרה ולעבוד קשה עד להשגתה", אומרת פרופ' דאוד וחושפת חלק מהסיבות להצלחתה. תוכלי לספר לנו על הקשיים והאתגרים שניצבו בדרכך במהלך לימודייך? "קריירה אקדמית היא מאוד תובענית ומהווה אתגר לנשים רבות באקדמיה. בתור אמא צעירה, שעבדה ולמדה, זה לא היה קל. קיבלתי המון תמיכה מבן הזוג שלי. אחד האתגרים הגדולים שנתקלתי בהם היה כאשר נסעתי לבדי לפוסט-דוקטורט בקנדה. התגעגעתי מאוד למשפחה שלי. זה היה מאוד לא פשוט, אך איפשר לי לפנות את כל הזמן למחקר". האם תוכלי להעניק טיפ לדוקטורנטיות שהיו רוצות ללכת בדרכך? "תקופת הדוקטורט היא תקופה מאתגרת אך מלאה בהזדמנויות. האמינו בעצמכן, הציבו לכן מטרות ותפעלו בנחישות למען קידומן". מקורות השראה? "הספרים של ד"ר נואל סעדאוי, שהייתה רופאה וחוקרת פמיניסטית ולוחמת למען זכויות נשים. היא לא הייתה פופולארית בחייה, אך שימשה מודל לחיקוי עבור נשים רבות בעולם הערבי שביקשו לקדם זכויות נשים וקראו לשחרור האישה מהחברה הפטריארכלית".

תקופת הדוקטורט היא תקופה מאתגרת, אך מלאה בהזדמנויות. האמינו בעצמכן, הציבו לכן מטרות ותפעלו בנחישות לקידומן

כרטיס ביקור

את לימודי הדוקטורט עשתה ניהאיה דאוד באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן סיימה פוסט- 2007 בשנת דוקטורט באוניברסיטת טורונטו ובבית החולים סנט מייקל בקנדה. כעבור שנתיים הצטרפה למחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת פעילותה ערכה מחקר בנושא חסמים בנגישות לשירותי בריאות בקרב נשים בדוויות וילדיהן ביישובים מוכרים ובלתי מוכרים. "מחקר זה היה מאוד עוצמתי, הוא איפשר לי להבין את הקשיים והמגבלות של אותן נשים", מספרת פרופ' דאוד. בהמשך שימשה כראש ועדת האתיקה של הפקולטה למדעי הבריאות ויועצת הדיקן לנושא הגיוון והשוויון. בתוקף תפקידה כראש המרכז לקידום בריאות ושוויוניות בפקולטה למדעי הבריאות, פועלת פרופ' דאוד בנחישות כדי למנוע העמקה של הפערים בבריאות בישראל. פרופ' דאוד התגייסה למען החלשים והחלשות בחברה והיא מקדישה חלק ניכר מזמנה למניעת אפליה בשירותי הבריאות. קידום יעדים אלה נעשה בדרכים שונות, בין השאר באמצעות חברות בוועדה לשיפור בריאותם של הערבים הפלסטינים בישראל ובצוות ההקמה של מספר עמותות וארגונים, וביניהן עמותת הנשים "לגופן", הפועלת למען שיפור איכות חייהן ובריאותן, ועמותת "איתך מעאכי". כמו כן היא חברה בוועד המנהל של האקדמיה לשוויון, החותרת לקידום השוויון והאיזון במוסדות אקדמיים בארץ ובעולם. מאז התפרצות מגפת הקורונה התייצבה פרופ' דאוד בחזית המאבק נגד התפשטות הנגיף הקטלני בחברה הישראלית, ובמקביל חשפה את הסיבות האובייקטיביות בנוגע לשיעור ההתחסנות הנמוך יחסית בקרב הציבור הערבי. תרומתה של פרופ' דאוד למען קידום ערכים של צדק חברתי ושוויון בחברה הישראלית זיכתה אותה לאחרונה ב'פרס סמי מיכאל לשוויון וצדק חברתי'. יחד איתה זכו בפרס העיתונאית חנה קים והפעילה החברתית ריקי כהן בן לולו. עמותת סמי מיכאל הוקמה במטרה להפיץ ולהנגיש את יצירתו של הסופר סמי מיכאל המעודדת פלורליזם, סובלנות, אחווה וסולידריות בחברה הישראלית. פרס סמי מיכאל ניתן ליחידים.ות התורמים.ות לחברה בכל הקשור לצמצום פערים ולמתן שוויון הזדמנויות.

שבעת ילדיהם. ההשקעה בילדים הניבה תשואה מרשימה: רוב האחים והאחיות סיימו תואר שני, ויש במשפחה רופאות, עורכות דין ורואי חשבון. ניהאיה הייתה תלמידה מצטיינת וחלמה להתמחות ברפואת שיניים, כמו דוד שלה. "בסוף הגעתי לתחום בריאות הציבור, תחום מדהים שדרכו אפשר להשפיע על בריאותן של קהילות וקבוצות אוכלוסייה נרחבות", היא אומרת. כאפידמיולוגית חברתית ופרופסור לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב השפעתה בהחלט ניכרת. מחקריה של פרופ' דאוד מתמקדים בחקר המכניזמים לאי-שוויון בבריאות, במדיניות ובאסטרטגיות לצמצום הפערים בין קבוצות מיעוט וקבוצות בעלות הכנסה נמוכה. לצד פעילותה המחקרית הענפה נאבקת פרופ' דאוד באי השוויון הקיים במערכת הבריאות ופועלת למען צמצום פערים בנגב ובחברה הישראלית בכלל. כמו כן היא עוסקת באקטיביזם חברתי ובריאותי למען קידום הזכויות בתחום הבריאות של קבוצות מוחלשות בחברה בישראל. "היום אנחנו יודעים ויודעות שהפערים בבריאות הם תוצר לא רק של מערכת הבריאות ושירותי הבריאות אלא בגלל גורמים חברתיים-כלכליים שקובעים את מצב הבריאות", אומרת פרופ' דאוד. "הפערים בבריאות נוצרים בגלל פערים בחינוך והשכלה, תעסוקה והכנסה, שהם תוצר של מדיניות חברתית כלכלית וכוח פוליטי של קבוצות שונות בחברה". בנווה 1990 ניהאיה מתגוררת משנת שלום; שהוא יישוב שיתופי ערבי-יהודי. היא נשואה ואם לשלושה ילדים. קבלת הפרופסורה עוררה התרגשות רבה בעיר הולדתה ובמקום מגוריה. המטירו עליה ברכות מכל עבר, גם בזכות העובדה שהיא האישה השנייה בטירה שטיפסה למרומי הפסגה האקדמית. (הפרופסור הראשונה, מרצה לחינוך באוניברסיטת תל אביב, הייתה המורה של ניהאיה בבית הספר

9 | אבג