עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

על-ידי הנציבות האוניברסיטאית לטיפול בהטרדות מיניות ואת הצעדים למיגור התופעה. "ההיבט המגדרי בולט מאוד בעבודתי", אומרת פרופ' בוס בראיון לעיתון האוניברסיטה 'אבג'. "חלק גדול מהמטופלים בשירותי הרווחה הן נשים, ומרבית העובדות הסוציאליות אף הן נשים. אי שוויון וניצול לרעה של כוח קיימים בלא מעט מקומות עבודה, ולצערי גם באוניברסיטה שלנו. זוהי תופעה מבישה, עלינו לעקור אותה מן השורש". במסגרת האירוע "בטוחות בעצמן – אפס סובלנות להטרדות מיניות", שהתקיים ביום המאבק באלימות כלפי נשים, הציגה פרופ' הוס את ה'אני מאמין' שלה, ואמרה בין השאר: "הטרדות מיניות פוגעות בזכויות בסיסיות של חופש ובטחון ולכן גם בעשייה האקדמית, במרקם יחסי-האמון בין חברי וחברות סגל ובין סטודנטים וסטודנטיות, והן יוצרות סביבת לימודים ועבודה מטרידה ולא בטוחה. לפיכך, פועלת האוניברסיטה בנחישות רבה, במספר מישורים, כדי למנוע הטרדה מינית בין כתליה". אפרת הוס מונתה לתפקיד הנציבה הכלל אוניברסיטאית, וממונות נוספות בנושא מניעת ההטרדות המיניות פועלות בכל אחד מן הקמפוסים של האוניברסיטה. באגודה הסטודנטיאלית יש רכזת שוויון מגדרי והטרדות מיניות, העוסקת אף היא במניעת הטרדה מינית ונמצאת בקשר רצוף עם הנציבה המרכזת. "הטרדה מינית פוגעת בכבוד האדם, בחירותו ובעקרון של שוויון בין המינים", מוסיפה הנציבה המרכזת למניעת הטרדה מינית בבן-גוריון. "באוניברסיטה יש הטרדות מיניות בכל הסקטורים. לאף אחת ולאף אחד אין חסינות בפני התופעה הזאת, והיא קשורה יותר ליחסי כוח מאשר לתוכן מיני. אנחנו פועלות בנחישות רבה ועושות מאמצים בלתי נלאים על מנת להגביר את האמון במערכת האוניברסיטאית המופקדת על הטיפול בתלונות. מן הבחינה הזאת לכולנו יש מטרה אחת משותפת – יצירת סביבת לימודים ועבודה נקייה מהטרדות מיניות באמצעות הגברת המודעות לנושא הטעון הזה". מה מונע, לעיתים, מקורבנות הטרדות מיניות להגיש תלונה? "זוהי חוויה טראומטית ובהרבה מקרים הנפגעות והנפגעים חוששות.ים מהתנכלויות כאשר יתלוננו. אנו שומעות דיווחים על בדידות אחרי הגשת תלונות, ומוכרת התופעה שנשים וגברים לא מזדרזות.ים להתלונן, גם

בתוקף תפקידה כנציבה המרכזת למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה מטפלת פרופ' אפרת הוס בתלונות "יש לעקור | המונחות על שולחנה את התופעה המבישה הזאת מן השורש", היא אומרת

בגלל חוסר אמון במערכות האכיפה הפועלות בעניין". מהן דרכי הפעולה שבהן נוקטת האוניברסיטה כדי להילחם בהטרדות המיניות? "מעבר לתוכנות לומדה רלוונטיות לנושא ההטרדות המיניות, המועברות לציבור הסטודנטים והסטודנטיות, חשוב להציף את התופעה בישיבות צוות ולהתמודד מולה כחלק ממשימות האקדמיה. כמו כן יש לנו אתר אינטרנט ייעודי ואפשרות להתלונן באופן אנונימי לגמרי. מספר הטלפון של משרדי הנציבות לטיפול בהטרדות מיניות מופץ ברחבי הקמפוס. חשוב לדעת שחובת דיווח חלה על כל אחד ואחת שהיו עדים למקרה של הטרדה מינית בין כותלי הקמפוס". האם הנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה מטפלת רק בתלונות "ממש לא. אנחנו עובדות רשמיות? בשיתוף פעולה עם הוועדה להוגנות מגדרית, ומתייחסים גם למקרים מ'התחום האפור'". כלומר? "מדובר במקרים שלא נחשבים להטרדה מינית מובהקת. חשוב לציין שכל המקרים שהונחו על שולחננו וטופלו על-ידנו מפורסמים באתר האינטרנט שלנו בסוף שנת הלימודים, מבלי לחשוף את זהות המעורבות.ים". תוכלי לתת דוגמאות? "למשל, כשמרצה מחבקת תלמידות מתוך רצון להפגין חום ותמיכה, אבל זה לא נעים לתלמידות – ושוררים ביניהן יחסי מרות, נדרשת התערבות מצידנו במקרה של הגשת תלונה נגד המרצה. בתרבויות מסוימות נעיצת מבטים מתפרשת כמעשה לא הולם, ודווח לא פעם על תחושות מעיקות שליוו סטודנטיות וחברות סגל

שנחשפו לבדיחות גסות או למחמאות בנוגע להופעתן החיצונית". ומה קורה בהמשך התהליך? "המתלונן או המתלוננת מגיעים למשרדי ואנחנו עוברים על כל הפרטים של המקרה. חשוב לי להבין את הפרטים האובייקטיביים ואת התחושות הסובייקטיביות שלו ושלה. ההחלטה אם המקרה נכלל בקטגוריית ההטרדות המיניות מתקבלת בשיתוף פעולה עם המתלונן או המתלוננת, ובהמשך התהליך דנים בנקיטת הצעדים הבאים. קשת האפשרויות היא רחבה – מתהליך גישור, דרך נזיפה ועד הגשת תלונה לוועדת משמעת פנימית או למשטרה". בכמה מקרים טיפלת מאז נכנסת לתפקידך? "אני ממלאת את תפקידי במשך חודשים ספורים וכבר טיפלתי בלא מעט תלונות. יש מודעות לנושא ההטרדות המיניות, ואני מלאת סיפוק מכך שמתלוננים ומתלוננות יודעים לאן לפנות".

מדי שנה נשלח דו"ח של האוניברסיטה לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, המפרט את הטיפול בתלונות ואת הדרכים שבהם נוקטת האוניברסיטה למניעת הטרדה מינית. הדו"ח מפורסם באתר הוועדה בכנסת וזמין לכולם

UPprotected@bgu.ac.il: כתובתנו

| אבג 5