עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

"עכשיו או לעולם לא..." — אלביס פרסלי

היה יום ראשון בהיר, שטוף 1974 שבעה ביולי שמש. באותו זמן הייתי חייל צעיר בחופשה, וצפיתי בנבחרות מערב גרמניה והולנד מתמודדות באצטדיון האולימפי במינכן על אליפות העולם בכדורגל במשחק הגמר של המונדיאל, גביע העולם. הכוכב ההולנדי יוהאן קרויף קיבל כדור, התקדם לכיוון השער הגרמני, ולפתע האיץ בבת אחת וחדר אל רחבת העונשין. עוד בטרם הספיקו הגרמנים לגעת בכדור משריקת הפתיחה הוכשל קרויף ברחבה, והשופט פסק על בעיטת עונשין מטרים לזכות נבחרת הולנד. 11- מ יוהאן ניסקנס, שברגליו הופקדה הבעיטה, בעט כדור חזק למרכז השער, והשוער סֶפּ מאייר צלל לפינה, כפי ששוערים נוהגים בדרך כלל לעשות. הכדור טס אל הרשת. שתי דקות עברו מתחילת המשחק, והולנד . הולנד אומנם הפסידה 0:1 כבר הובילה , אך אותה בעיטת 2:1 בסיכומו של משחק עונשין הייתה עלולה לעלות למערב גרמניה בגביע. מדוע זינק מאייר לפינה? לו היה פשוט נשאר לעמוד במקום מבלי לזוז, היה הכדור עושה את דרכו הישר אל בין זרועותיו המושטות!

ספר, סופר, סיפור

חקר ביצועים על המגרש. פרופ' מיקי בר-אלי (צילום: מור זלקאי)

הסיפור שלנו - מהדורה מיוחדת | 22