עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המקצועית החל כמורה ומנהל בית-ספר, ובהמשך נשלח לדטרויט, מישיגן, על ידי הסוכנות היהודית כשליח. בשובו לירושלים כיהן במשך עשור כמנהל בכיר בסוכנות היהודית והיה ממייסדי האקדמיה הישראלית לפילנתרופיה. בתוקף תפקידו הממלכתי סייר במדינות רבות בעולם, כולל במדינות מצוקה, כדי לבחון מקרוב את מצב היהודים בהן. אומץ ליבו של קיי ודבקותו במטרה הובילו אותו למחוזות רחוקים ומסוכנים, ואחד הפרקים בספרו מוקדש לחוויות שצבר בביקורים אלה. יצא קיי לעיראק וביקר את 2003 באביב הקהילה היהודית בבגדד. היה זה ביקור ראשון של נציג ישראלי רשמי במדינה שסועת הקרבות, שליקקה את פצעיה בעקבות מלחמת המפרץ השנייה. באותה עת הייתה עיראק תחת השלטון החדש של כוחות הקואליציה, ועד לביקורו של קיי לא היה קשר פורמלי בין אנשי הקהילה היהודית בבגדד ונציגי השלטון החדש. תרומתו להסדרת יחסים אלה הייתה משמעותית ביותר. במהלך שהייתו בבגדד נקלע קיי להפגנות אלימות ברחובות, והתרשם מתחושת חוסר הביטחון שחוו יהודי העיר, מחשש שפורעים מקומיים ייקחו את החוק לידיהם. המבוגרים והקשישים מקרב הקהילה היהודית הסתגרו בבתיהם בלילות. לדבריו, היו היהודים תחת השגחה מתמדת וקפדנית: "השלטונות לא אישרו לזרים להיפגש עם יהודים או לבקר בבית הכנסת ללא ליווי של נציג המשטר שהאזין לכל מילה. השלטונות אף החרימו נכסים וציוד יהודי. בין השאר הוחרמו בניין בית הספר היהודי והארכיב היהודי הגדול של הקהילה, שהועבר לאחד מבנייני השלטון העיראקי". עם חזרתו לישראל סיפר קיי לאתר כי להערכתו, באופן פרדוקסלי YNET פחתה תחושת הביטחון של היהודים דווקא אחרי כניסת כוחות הברית. "למרות המשטר החדש והידידותי, התגברו תחושות חוסר הביטחון וחוסר הוודאות של חברי הקהילה, והם קיבלו את ההתעניינות בהם בחשדנות מרובה". קשריו הענפים של קיי בעולם היהודי וכישוריו בתחום של גיוס כספים

כמעט שמונים שנה לאחר מותו של סמואל ג'ייקובס בגלזגו, רק שניים מתוך נכדיו נותרו בחיים, וסיפור חייו היה 17 עלול ללכת לאיבוד בחולות הזמן. אך הגורל חשב אחרת. לאחר מות אביו, נתקל ג'ף קיי בסבא רבא שלו ), והחל ללכת Shmuilo( שמואלו בעקבותיו כדי לגלות איך הגיע ממקום בליטא, אל Vievis הולדתו בכפר ליד גלזגו בסקוטלנד. באופן בלתי נמנע, (ומובן מאליו...) המסע מאלץ את קיי להתחבט בשאלות יסוד של הקיום היהודי, מדינת ישראל והקיום האנושי, וההתחבטות מגיעה לשיאה במפגש שקיי היה מעדיף שלא לשתף בו. הקורא המתלווה אל ג'ף בחיפוש אחר סבו, נלקח לסיור מעמיק במורכבותו של העולם המשתנה בהקשר של הזהות היהודית. רשימת הקוראים הארוכה שזכו לעיין בספר כוללת, בין השאר, את אברהם אינפלד, נשיא בדימוס של ארגון הילל, ואת התרשמותו הוא מביע במילים הבאות: "כשרונו של ג'ף כמספר סיפורים הופך את היצירה הזאת לאחד הספרים היהודיים הקריאים ביותר בשנים האחרונות". "ספרו החדש של ג'ף קיי 'לאסוף את גרגרי הזמן' עשיר בתובנות אישיות המחברות יחדיו שני עולמות נפרדים, השזורים במיתרי הזמן... מצאתי את הספר מרגש ומעורר השראה באופן אישי ומפתיע", אומרת יעל אקשטיין, נשיאה ומנכ"ל האגודה הבינלאומית לנוצרים ויהודים. פרופ' יגאל שוורץ, מייסד ומנהל 'הקשרים', המכון לחקר ספרות יהודית וישראלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב קרא והתרשם: "מדובר בצירוף קסום ומרגש של סיפור אישי ומחקר היסטורי". סיפורו האישי של קיי אף הוא מרתק וראוי לספר נפרד. במרוצת השנים חזרו על עצמם שני מוטיבים עיקריים שנשזרו כחוט השני במארג חייו– נתינה ותרומה לקהילה. 1981 קיי עלה לישראל בשנת מארץ הולדתו סקוטלנד, כשהוא בעל תואר בפסיכולוגיה מאוניברסיטת . את הקריירה STRATHCLYDE

ספר, סופר, סיפור

תועלו בהמשך לאפיקי יחסי החוץ של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתוקף תפקידו כסגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים הרחיב קיי את מעגל תורמי וידידי האוניברסיטה מעבר לים. כך למשל, ביוזמתו של קיי נוצר בסיס לשיתוף פעולה עם תורמים פוטנציאליים ממדינות דוברות רוסית. בעיצומו של משבר הקורונה פעל קיי בנחישות למציאת מקורות מימון שיהוו רשת ביטחון כלכלית עבור הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטת בן-גוריון שאיבדו את מקורות ההכנסה שלהם בעטיה של המגפה. מענק החירום הקל על הסטודנטים והסטודנטיות ואיפשר להם להשלים את הלימודים. מדי יום ביומו נכתב דף חדש בהיסטוריה המפוארת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צמיחתה של משפחת בן-גוריון היא מהירה ומעוררת השראה, וייתכן שעוד נקרא על סיפורה המופלא בספרו הבא של ג'ף קיי.

| אבג 15