עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שאול לדני, פרופסור אמריטוס במחלקה להנדסת תעשיה וניהול, חנך בגרמניה תערוכה המתעדת את חייו ואת לזכור ולא לשכוח | "אוסף ברגן-בלזן" שלו יהי ם לגיהינום ובחזרה ל

פ

ששרד את התופת, עלה ארצה ויצר לעצמו קריירה אקדמית מפוארת באוניברסיטת בן-גוריון שזיכתה אותו בפרס מפעל חיים. במקביל לדני התאמן בתחום ההליכה ואף ייצג את ישראל בתחרויות זכה באליפות העולם למרחק 1972 עולמיות. בשנת 50- ק"מ ובאותה השנה קבע שיא עולם ב 100 60- מייל, שיא שטרם נשבר עד היום. בשנות ה שלט בזירה העולמית בהליכה למרחקים 70- וה ארוכים. כחלק מהישגיו, ייצג את ישראל בשתי ובמינכן 1968 אולימפיאדות – במקסיקו בשנת , בה גם ניצל מטבח הספורטאים 1972 בשנת זכה באליפות העולם לוותיקים 1977 הידוע. בשנת קילומטרים ונבחר 20- ו 5 בהליכה למרחקים של שיפר 2006 להלך המצטיין של האליפות. בשנת

הסמוכים לנו אני זוכר, אלה עם הבגדים עם הפסים. המראות האלה שראיתי כילד בן שמונה נחרתו עמוק בנפשי, וכך כשביקרתי שנה 50 באתר הזיכרון בברגן-בלזן כעבור והתבוננתי במפת-תבליט של המחנה שהייתה שם, הודעתי למנהל שם שהגדר מסומנת במפת-התבליט לא במקום שהייתה אז. הוא לא סמך על זיכרון הילדות שלי והלך לוודא את דבריי בתצלום אווירי של חיל-האוויר הבריטי, והופתע מאוד כשנוכח לדעת שאני צודק". 1945 כמעט עד למועד שחרורו באפריל

הוא שורד 83- רופ' שאול לדני בן ה אולטימטיבי. הוא ניצל לא רק מן הטבח במינכן, כשטרוריסטים מארגון המרצחים "ספטמבר השחור" תקפו את מגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי. במקום להתרחק אינסטינקטיבית מזירת האסון חש לדני לדירתו של ראש המשלחת שהיה בקצה השני של הבניין והזהיר אותו מפני המחבלים. הוא גם היה במשך חודשים ארוכים כלוא במחנה-הריכוז ברגן-בלזן ושרד; וגם גבר על מחלה קשה. לפני כעשר שנים דמם אחד משני מנועיו של מטוס הצ'ארטר שבו דקות, המטוס חזר על 90 טס לדני לברלין למשך עקבותיו ונחת בלוד נחיתת חירום. כדי 2019 בספטמבר 5- לדני חזר לברגן בלזן ב לחנוך תערוכה המציגה את מסמכיו האישיים המתעדים את מהלך חייו ובכלל זה את הישרדותו בשואה ואת קורותיו באולימפיאדת מינכן. התערוכה מאפשרת הזדמנות מרתקת לבחון את התקופה החשוכה מנקודת מבטו של שורד. לצד המסמכים מוצג מידע אודות הכיבוש הגרמני של סרביה והונגריה, על ד"ר ישראל רודולף קסטנר ומאמציו להצלת האסירים ועל תחילת חייהם של הניצולים במדינת ישראל. , בהיותו בן שמונה בלבד, הועברה 1944 בשנת משפחתו של לדני למחנה הריכוז ברגן-בלזן. המחנה הוקם כמחנה מעבר ותכליתו המקורית הייתה להחזיק יהודים כבני ערובה לצורך החלפתם עם בעלי אזרחות גרמנית שהיו עצורים בידי כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לדני זוכר בפרטי פרטים את היום שהגיע לברגן בלזן: "אני זוכר כל יום מששת החודשים שהייתי שם – את הרעב, והקור, והקריאות הבלתי-פוסקות להתייצב למסדרים, וגדרות-התיל המחשמלות, ומגדלי השמירה, וקציני האס.אס שצרחו עלינו כל הזמן. אחד מהם אני זוכר במיוחד, הייתה לו שפה שסועה. גם את האסירים ההולנדים שבמחנות

אני זוכר כל יום מששת החודשים שהייתי שם – את הרעב, והקור, והקריאות הבלתי-פוסקות להתייצב למסדרים, וגדרות-התיל המחשמלות, ומגדלי השמירה, וקציני האס.אס שצרחו עלינו כל הזמן

על-ידי הצבא הבריטי קלט ברגן-בלזן אסירים שהגיעו אליו ב"משלוחים" מרחבי הרייך השלישי. רובם המכריע של אסירי המחנה מתו מרעב או ממחלות (מנת המזון היומית כללה פרוסת לחם וחצי ליטר מים). בזכות משא ומתן שנערך בין "ועדת ההצלה" היהודית בהנהגת אוטו קומוי (שישראל קסטנר פעל מטעמו), הפדרציה היהודית בשוויצריה בהנהגת סלי מאייר , אשר SS והקונגרס היהודי העולמי ובין ה- סלל את הדרך להעברה לשווייץ הניטרלית, שרדו לדני ואסירים יהודים נוספים. לאחר

שאול לדני עם אהרון שגיא, סגן שגריר ישראל בברלין בטקס חנוכת התערוכה בברגן בלזן (צילום: ענת כץ הררי)

משואה לתקומה | 16