עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

היו זמנים אוניברסיטת בן-גוריון מציינת חמישים שנה להיווסדה, וכל תמונה היסטורית באלבומיה שווה יותר מאלף מילים

את ההתכתבות של משרד-החוץ מעברית ליוונית כדי להקל על עצמו בשלב כתיבת התיזה, שהייתה צריכה להיכתב ביוונית. כדי למלא פערים במחקר ביקש חריטוס לעיין במקורות משניים בקפריסין עצמה: בארכיון העיתונות היוונית-קפריסאית בחלק הדרומי של האי, אך גם בחלק הצפוני של קפריסין, שנמצא תחת שליטה טורקית . "הופתעתי כשהארכיון 1974 מאז יולי הטורקי בצפון האי נענה בחיוב לבקשתי לעיין בתיקים הנמצאים אצלם", הוא אומר. גבריאל חריטוס היה החוקר היווני הראשון שהצליח לערוך מחקר בארכיונים של צפון קפריסין. הוענק ל"שגריר היווני 2016 באוקטובר שלנו" תואר דוקטור על-ידי אוניברסיטת מקדוניה שבסלוניקי, בהצטיינות. שנה , הוא השתתף 2017 לאחר מכן, בקיץ Summer Institute of Israel Studies ב- - תוכנית המיועדת להכשרת אקדמאים מכל העולם בלימודי ישראל שמתקיימת מדי שנה בארצות הברית ובישראל על-ידי אוניברסיטת ברנדייס ו'מרכז שוסטרמן ללימודי ישראל'. במסגרת התוכנית הכיר החוקר היווני מקרוב את 'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות', וכשנפגש עם חוקריו הבין מיד שזה המקום הנכון להמשיך במחקריו. הוא הגיש את מועמדותו לפוסט- דוקטורט במכון, והתקבל. על בסיס התיזה פירסם חריטוס במאי את ספרו "קפריסין, האי השכן - 2018 בעיית קפריסין בראיית ארכיוני ישראל, ", שבו נחשפים לראשונה 1960-1946 אירועים לא ידועים עד כה על הסכסוך הקפריסאי בתקופה הנחקרת. הספר זכה להצלחה רבה ביוון, ובקפריסין היה לרב- מכר. "אני מקווה שהספר שלי יתורגם לעברית כדי שהציבור הישראלי יתוודע לפרטים חדשים בנוגע לתולדות היחסים בין ישראל ובין יוון וקפריסין", אומר ד"ר חריטוס. באירוע השקת הספר בניקוסיה היה הנואם המרכזי שר-החוץ של קפריסין, ניקוס כריסטודולידיס. באירוע נכח גם שגריר ישראל בניקוסיה, סמי רבל.

ביקור סאדאת

את העשור הראשון חתם ביקורו ההיסטורי של אנואר סאדאת באוניברסיטה. הביקור , סמוך למועד 1979 במאי 27- התקיים ב החתימה על הסכמי השלום בקמפ-דייוויד, והתהודה העצומה שבאה בעקבותיו שמה את האוניברסיטה שלנו על המפה העולמית. אחד האישים בפמלייתו של נשיא מצרים היה חוסני מובארק, שישב על בימת הנשיאות בטקס קבלת הפנים שהתקיים בכיכר קמינגס. לצדו של סאדאת מצולמים, מימין: נשיא האוניברסיטה יוסף תקוע, וראש ממשלת ישראל מנחם בגין. משמאל: חוסני מובארק, לימים יורשו של סאדאת.

צבר מוניטין מדעני המכונים לחקלאות וביולוגיה שימושית פיתחו במשך השנים עשרות מינים בוטאניים שיובאו מחו"ל והטמיעו אותם בשוקי הארץ. פירות אקזוטיים כמו "פיטיה שחורה" ו"ספוטה זוחלת" הם פרי פיתוחו של פרופ' יוסי מזרחי, המוכיח כאן בצילום שאפשר לאכול צבר ואפילו ליהנות מכך.

המלכה אליזבת

שחקנית-הקולנוע הנודעת אליזבט טיילור באוניברסיטה וסיירה 1983 ביקרה בחורף באחוזת-הקבר של פולה ודוד בן-גוריון בשדה בוקר. בסיום ביקורה הוכן לכבודה טקס הוקרה, שבו היא הייתה אמורה לקבל תשורה מן האוניברסיטה. לאכזבת המוזמנים שהגיעו לאולם גורובוי התברר שאורחת-הכבוד חשה ברע והובהלה לטיפול בבית-החולים סורוקה. נשיא האוניברסיטה שלמה גזית החליט שההצגה חייבת להימשך כדי לא לאכזב את הקהל הרב וקיים את הטקס למרות היעדרותה.

15 | אבג