עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הרופא הטוב בוגרי בית-הספר לרפואה 27- אהרון הוכמן, יליד ניו-יורק, הוא אחד מ בכוונתו "לעשות עלייה" ולהתגייס לשירות מילואים בצה"ל | בינלאומית 5-4 עמודים | כרופא צבאי 2019 יולי | תמוז תשע״ט | 120 גיליון

לקובץ מונגש

באזור הדרום, בחסות המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטה. בשבועות האחרונים הצטרפו ל"משפחת בן-גוריון" אלפי בוגרים חדשים. כל אחד מהם מייצג ערכים של התמדה, מצוינות ומרדף אחר הטוב, וכל אחד מהם מקדיש את כל מרצו כדי להגיע להישגים גבוהים וכדי לעשות את עולמנו מקום טוב יותר. פעילותם והישגיהם מהווים השראה לכולנו. אנחנו שמחים וגאים על הצטרפותם למשפחתנו. של אוניברסיטת בן- DNA- ה גוריון התעצב בנגב והוא חי ונושם את החלום הישראלי. גם כשאנחנו רוכשים מוניטין בינלאומי שהולך וגדל, איננו שוכחים שהנגב הוא כור מחצבתנו. מבחינה זו אוניברסיטת בן-גוריון היא ייחודית בין האוניברסיטאות בישראל. אנחנו 50- לקראת חגיגות ה מעצבים מחדש את חזונה של האוניברסיטה שלנו. הסטודנטים הנפלאים, הסגל המינהלי המחויב, הסגל האקדמי הפורה, וההזדמנויות הנובעות מפיתוח הקמפוס הצפוני והפיתוח בסביבת באר שבע - כל אלה נוסכים בי ביטחון שעתידנו זוהר ומבטיח. יחד נצעד לעבר שנת היובל שלנו ונעלה את האוניברסיטה לפסגות חדשות. שלכם, פרופסור דניאל חיימוביץ

דבר הנשיא בחודש מאי האחרון, במהלך טקס של חבר 49- הפתיחה של המושב ה הנאמנים, חשפתי את הלוגו שילווה אותנו בחודשים הקרובים, עד חודש . באקט סמלי לחצתי על 2020 מאי הכפתור שהפעיל את שעון הספירה 50- לאחור, וההכנות לקראת חגיגות ה של האוניברסיטה התחילו. לפני חמישים שנה, כששר החינוך יגאל אלון הכריז על הקמת "אוניברסיטת הנגב", מטרת הממשלה הייתה לפתח את באר שבע והנגב. ואכן, האוניברסיטה הייתה מגדלור שהטיל אור רב-עוצמה על אוכלוסיות הדרום ועודד התפתחויות בתעשייה המקומית, בתרבות ובחינוך. מאז הכרזתו של יגאל אלון יצרנו אקו-סיסטם חדש שבו השראה פוגשת מצוינות, שבו חי ובועט החלום הציוני. מחויבותנו לקהילה שרירה וקיימת, סטודנטים, 6,000- והראיה: למעלה מ יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, מתלמידי התואר 50%- ויותר מ הראשון שלנו, מעורבים במגוון רחב של פרויקטים קהילתיים וחברתיים

מה בגיליון

5-4 11-10 13-12 15-14 21-20

הרופא הטוב אהרון הוכמן מלאת יוזמה

דנה גביש-פרידמן בראשית בראתי כפיר דמרי בנפש חפצה ד"ר טל פלג-שגיא

צוק איתן

איתן רוזנברג

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

דף הבית | 2

השכלה

גבוהה מאוד

משפחת בן-גוריון התרחבה הם | דוקטורים חדשים 241- ב קיבלו את תואריהם בשלושה טקסים נפרדים המועדון האקסקלוסיבי של מסיימי תואר שלישי מטעם אוניברסיטת בן- דוקטורים 241- גוריון התרחב השנה ב חדשים. באותו מעמד התקיים טקס השבעתם של תלמידי רפואה שנה א', .45 מחזור של בית- 37- בוגרי המחזור ה 69 הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן קיבלו את תואריהם בטקס במאי. 23- חגיגי שהתקיים ב מזג-האוויר השרבי לא הרתיע את הקהל הרב שגדש את כיכר קאמינגס. היו מי שציינו בחיוך שהחמסין השתלב עם האווירה החמה שהמרצים ואנשי בית-הספר משרים סביבם בכל ימות השנה. "הגעתם לנקודת הסיום שהיא בעצם נקודת ההתחלה", אמר הרקטור פרופ' חיים היימס בדברי ברכתו לבוגרים. "קיבלתם את כרטיס הכניסה למועדון החשוב והנצרך כל-כך. כמה עובדות שכדאי לדעת על מקבלי התארים שלנו הכי טובים שיש

ומנהלת בית-הספר לרפואה, שאף הנחתה את הטקס. (ראיון עם פרופ' הרשקוביץ מופיע בהמשך הגיליון). במאי העניק בית-הספר 22- ב לרפואה בינלאומית, שבראשו עומד 27- פרופ' אלן יוטקוביץ, תארים ל דוקטורים חדשים. סיום השנה האקדמית צוין בטקס הענקת תוארי דוקטור לפילוסופיה בוגרי בית-הספר ללימודי 172- ל מחקר מתקדמים על שם קרייטמן, שבראשו עומד פרופ' דודי בר-צבי. מאות אורחים נרגשים השתתפו ביוני. 18- בטקס שהתקיים ב מלבד הדוקטורים החדשים התווספו השנה למשפחה המורחבת בוגרים – 4,377 ' של 'בן-גוריון 1,484 , מסיימי תואר ראשון 2793 שהשיגו 100- מסיימי תואר שני, ו תעודת הוראה.

עבודתו של הרופא לא מסתיימת עם הסרת הסטטוסקופ. גם לאחר שעות העבודה מלוות אותו מחשבות, אם ביצע את עבודתו כהלכה, ואם מילא אחר שבועת היפוקרטס. לעיתים תיפגשו עם אנשים שיצפו מכם לחולל ניסים. הרופא אינו מחולל נסים, והחולה צריך לדאוג לעצמו כדי שהרופא ימלא את תפקידו". בסיום דבריו אמר רקטור האוניברסיטה לרופאים החדשים: "אתם העתיד של הרפואה בישראל, הצליחו בדרככם וזיכרו מאין באתם. אנחנו גאים בכם. בשמכם אני מודה למורים ולמורות שליוו אתכם, ואני מודה גם לבני משפחותיכם. הצלחתכם היא גם הצלחתם. זוהי הזדמנות להוקיר גם אותם". עוד נשאו דברים: דיקן הפקולטה למדעי הבריאות פרופ' עמוס כץ, ופרופ' רלי הרשקוביץ', סגנית הדיקן

הפקולטה מרובת הבוגרים 1010 סטודנטים סיימו תואר ראשון בפקולטה למדעי הרוח והחברה הבוגר הצעיר ביותר 20 בן גיא שטוטלנד סיים תואר ראשון במתמטיקה בהצטיינות יתרה הבוגר הכי מבוגר 75 בן רולנד-יוליאן מורינק סיים תואר שני במחשבת ישראל

יותר בוגרות 2091 2492 סטודנטים סטודנטיות

הכי הרבה בוגרים 374 סטודנטים סיימו תואר שני במחלקה למינהל עסקים ראוי לציון 100 סטודנטים סיימו לימודים לתעודת הוראה

טובים השניים ד"ר אוהד פרידמן קיבל תואר דוקטור לרפואה ובמקביל סיים את לימודי התואר השני במחלקה לבריאות הציבור

3 | אבג

רופא הטוב

| " אהרון הוכמן (בצילום), בוגר בית-הספר לרפואה בינלאומית, היה עיתונאי עד שהתגייס ל"צבא השלום בכוונתו "לעשות עלייה" ולהתגייס לשירות מילואים בצה"ל כרופא צבאי דרך ארוכה עבר אהרון עד

א הרון הוכמן, יליד ניו-יורק, ויתר על חיים מפנקים והתנדב ל"צבא השלום" באפריקה. בחודש שעבר סיים את לימודיו ב"רפואה 38- אהרון בן ה גלובאלית" במסגרת בית-הספר לרפואה בינלאומית באוניברסיטת בן-גוריון. "תמיד רציתי לשרת את הקהילה, והתוכנית הזאת הולמת את ציפיותיי", אומר ד"ר הוכמן. "ההשתתפות בתוכנית גורמת לי לחוש קירבה רבה יותר למקצוע שבחרתי בו, ואני שמח שהחלטתי ללמוד אותו פה". אוהב אתגרים, והוא עומד בהם בצורה מעוררת כבוד. בצעירותו

מתוך כוונה לשלב בין תחומי העניין שלו. "באוניברסיטת סירקיוז למדתי היסטוריה ויחסי ציבור. רציתי להיות עיתונאי ולסקר חדשות כלל-עולמיות. רציתי גם להצטרף ל'חיל השלום' - הבנתי שההתנסות שם תעזור לקריירה שלי וששני תחומי העניין שלי משלימים זה את זה בצורה 2010 יפה, ולכן עברתי בשנת למרוקו". אהרון התגייס ל"צבא השלום" כחובש יחד עם קבוצה של מתנדבים מתחומי הרפואה והוצב

שהגיע עד הלום. באוניברסיטת סירקיוז שבארה"ב סיים תואר ראשון בהיסטוריה וביחסי ציבור, אחר-כך התגייס לצבאו של הדוד סם ושירת כקצין בחיל- האוויר האמריקאי. שירות מסוג אחר העניק למטופליו כששימש Peace( " כחובש ב"חיל השלום ) במרוקו. עתה הוא בוחן Corps את האפשרות "לעשות עלייה" ולהתנדב לשירות מילואים בצה"ל כרופא צבאי. ל"חיל השלום" הגיע הוכמן

רפואה בינלאומית | 4

בית-הספר לרפואה בינלאומית שנה. זהו 20 התחיל לפעול לפני בית-הספר לרפואה היחיד בעולם שמטרתו המוצהרת היא להכשיר רופאים שיביאו מזור לאוכלוסיות במקומות רחוקים ואף נידחים שאין בהם שירותי רפואה מספקים. כשמדובר ברפואה בינלאומית, חשובה יכולתו של הרופא לעבוד גם מחוץ למרחב התרבות המקורית שלו. האוריינטציה התרבותית של התוכנית הייחודית מעניקה לרופאים-לעתיד כלים לעבודה במרחבים תרבותיים שונים. בכפרנו הגלובאלי, כלומר בעולם של היום, תרבויות שונות שנראה כאילו לעולם לא ייפגשו נתקלות זו בזו כמעט בכל נקודה על פני הגלובוס; וכאשר מדובר ברפואה, בעיות של קהילות שונות באזורים גיאוגרפיים שונים דורשות סוגים שונים של טיפולים. במאי העניק בית-הספר 22- ב 27- לרפואה בינלאומית תארים ל דוקטורים חדשים. הם באו אלינו הגיעו מארה"ב, 18 : מכל רחבי תבל והשאר מקנדה, סין, אוסטרליה, הפיליפינים, צרפת ושווייץ. לחמישה מתוכם יש אזרחות ישראלית. בית-הספר שמכשיר רופאים עולמיים

צריכים הסטודנטים לבצע סוג של התמחות רפואית במדינות אחרות. "לבית-הספר לרפואה בינלאומית יצאו מוניטין בינלאומיים. אני גם

בכפר הררי, במרחק כמה שעות נסיעה מן העיר מרקש. "כשעבדתי ברחבי מרוקו כמדריך ברפואת חירום ראיתי שתחום הרפואה יעניק לי את כל מה שרציתי. הבנתי שתהיה לי אפשרות לראות את העולם, ללמוד, ללמד, וחשוב מכול - לתרום מעצמי". בסיום החוויה המעצימה במרוקו חזר הוכמן לארה"ב. הוא נרשם ללימודים באוניברסיטת ניו-יורק כדי להתמודד עם מקצועות המדעים והמתמטיקה שעליהם "דילג" במהלך לימודיו לתואר הראשון. חיידק ההרפתקאות לא הירפה

לבית-הספר לרפואה בינלאומית יצאו מוניטין בינלאומיים. אני גם חושב שלימוד שפה זרה הוא דבר חשוב. זה עושה אותך רופא יותר טוב ואדם יותר טוב

חושב שלימוד שפה זרה הוא דבר חשוב. זה עושה אותך רופא יותר טוב ואדם יותר טוב". עברת לא מעט ציוני-דרך במהלך חייך. כיצד תועיל מעורבותך בכמה תחומים למטופליך העתידיים? "אני חושב שהמיומנויות שרכשתי בתחנות חיי השונות יאפשרו לי לשרת בני-אדם ולעזור להם ביעילות רבה יותר". לאהרון יש רק דברים טובים לומר עלינו: "סביבת הלימודים נוחה מאוד, הכול הלם פה את דרישותיי, מה גם שעיקר זמני הוקדש ללימודים". מה היית אומר לסטודנטים אמריקאים המתלבטים אם להגיע לכאן בגלל המצב הביטחוני? "שעליי זה לא ממש השפיע. פעולות טרור רצחניות עלולות להתרחש בכל מקום. אסון התאומים קרה בלב ניו-יורק, במנהטן. ישראל בטוחה יחסית בהשוואה למדינות אחרות. מי שרוצה ללמוד רפואה בינלאומית, באר שבע היא המקום המתאים בשבילו. לא צריך לדאוג".

אני חושב שהמיומנויות שרכשתי בתחנות חיי השונות יאפשר לי לשרת בני אדם ולעזור להם ביעילות רבה יותר

ממנו, ובסיום לימודיו הוטבעו בדרכונו עוד חותמות מעניינות. תחנתו הבאה הייתה הרפובליקה הדומיניקנית, שם עבד כחובש במחנה-קיץ וכמדריך לרפואת חירום. בהמשך חזר לאפריקה והתמקם ביואנדה, בירת קמרון. בעזרת ארגון לא-ממשלתי תרם את חלקו למאמצים למנוע את התפשטות מחלת המלריה. ואז פנה הוכמן לבית-הספר לרפואה בינלאומית באוניברסיטת בן-גוריון, והתקבל. לדבריו, בית- הספר הזה משך את לבו מפני שאחת מדרישותיו היא שבמהלך חופשותיהם

5 | אבג

אומר פרופ' גוטרמן. את תשובתו כותב העיוור-חירש בעזרת המקלדת. הכתב מופיע על גבי הפלאפון ומתורגם לדיבור על- ידי האפליקציה, כך אדם רגיל יכול "לשמוע" את מה שהעיוור-חירש אמר. האפליקציה גם מספקת אמצעים המאפשרים לעיוור-חירש לדעת מתי מישהו מדבר איתו, ומתי מה שהוא כתב התקבל בצורת דיבור תקין על-ידי בן שיחו. הפרויקט פותח בשיתוף פעולה הדוק עם עמותת 'מכון בית דוד', המטפלת בחירשים-עיוורים, ועם עמותת 'מגדל אור', המטפלת בעיוורים. 1,400- בישראל חיים כיום כ עיוורים-חירשים. רובם סובלים ממגבלה מולדת וחשוכת מרפא הקרויה "תסמונת אשר": הם נולדו חירשים או כבדי שמיעה, ולקראת גיל ההתבגרות איבדו בהדרגה גם את מאור עיניהם, עד שבסביבות התעוורו לחלוטין. 40 גיל פרט למומם הכפול החירשים- עיוורים הם אנשים אינטליגנטים, שיש להם רצונות, שאיפות ותקוות, כמו לכולנו. אבל הם סובלים מבדידות נוראה. הם לא מסוגלים לתקשר עם אנשים רגילים, אפילו לא עם חירשים או עיוורים ועם בני משפחה צעירים, אלא רק עם אנשים המיומנים בשפת סימנים מיוחדת המועברת באמצעות מגע. למרות שבאופן עקרוני ניתן ליצור פתרונות טכניים מתוחכמים כדי להקל על בדידותם של אנשים אלה ולעזור להם להשתלב בחברה, אין בתעשייה מוטיבציה רבה מדי לפתח פתרונות עבורם, מפני שמדובר באוכלוסייה לא גדולה וחלשה שלא צפוי ממנה רווח המצדיק השקעה. לכן יש חשיבות רבה למערכת התקשורת המפותחת אצלנו באוניברסיטה.

מפתחי האפליקציה: רפאל שטרית ומאור אסייג (צילום: ד"ר אריאל לוצאטו)

רואים משם, שומעים מכאן חוקרים במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים מפתחים מערכת תקשורת בין חירשים-עיוורים לעולם הרואה-שומע

א וניברסיטת בן-גוריון מסייעת לאוכלוסיית החירשים-עיוורים וחוקריה מפתחים מערכת תקשורת שתאפשר להם לשוחח עם אנשים רגילים. את המערכת פיתחו מאור אסייג ורפאל שיטרית, סטודנטים מן המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים, בהנחייתם של פרופ' הוגו גוטרמן וד"ר אריאל לוצאטו, והיא נועדה לסייע להשתלבותם עם האוכלוסייה הכללית ולהקל על בדידותם. המערכת החדשנית מאפשרת לעיוור-חירש לשוחח בחופשיות עם אדם רגיל. הרעיון הבסיסי

שלה הוא פשוט: עיוור-חירש מסוגל לקרוא כתב ברייל, הבנוי מתווים בולטים שאותם הוא מרגיש במגע אצבעותיו. הוא מסוגל גם לכתוב במקלדת. המערכת בנויה מאפליקציה מיוחדת ש"רצה" על מכשיר סלולארי רגיל המחובר למקלדת הכוללת צג ברייל. שורה של תווים בולטים מציגים בצג הברייל בדיוק את מה שכתוב במסך המכשיר הסלולארי. "כשאדם רגיל מדבר, האפליקציה מתרגמת את דיבורו לטקסט שמוצג על גבי צג הטלפון הנייד והעיוור-חירש יכול לקרוא את המשפטים שנאמרו",

מחקר ופיתוח | 6

הגיע Rising Star- אחרי ה לככב Flying Star- תורו של ה בשמי הרובוטיקה: מדובר ברובוט היברידי בעל יכולת תעופה של רחפן ויכולת נסיעה מהירה על פני הקרקע. הוא פותח במעבדה לביו-רובוטיקה ורובוטיקה רפואית בניהולו של ד"ר דוד זרוק. הייחודיות של הרובוט היא בכך שהוא מונע על הקרקע על- ידי אותם מנועים שמניעים את הפרופלורים, מה שמקנה לו מהירות מטר בשנייה 2.6 נסיעה קרקעית עד ויכולת דחיפה גבוהה מאוד. הרובוט החדש מסוגל לעוף כשישנם במסלול מכשולים בלתי- עבירים או כשצריך להגיע אל היעד במהירות. ביכולתו לנסוע על הקרקע כדי לשמר אנרגיה ולהגדיל את טווח נסיעתו, תוך כדי הקטנת הרעש והקפדה על כללי הבטיחות. שינוי הצורה מאפשר לבייבי על מסלול ההמראה London- פרופ' רג'ש צ'אנדי, מ , היה אורח- Business School הכבוד של הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. החוקר בעל השם העולמי בתחומי הניהול הגיע לאוניברסיטה בהזמנת ד"ר סתו רוזנצוויג מן המחלקה לניהול. פרופ' צ'אנדי הציג לפני סגל הפקולטה לניהול ותלמידי המחקר של הפקולטה את מחקריו העוסקים הנחיות תנועה מרובוט

כמסייע בפעולות הצלה מסוגל הרובוט לעוף מעל מכשולים, לצלול ולחדור לתוך פתחים קטנים בתוך הריסות ואז לנסוע ולחפש ניצולים. בנוסף לכך יכול הרובוט לשמש למטרות ייצור בתעשייה, בחקלאות, בתחזוקה במפעלים, ולסייע במשימות צילום ובידור. הרובוט פותח על-ידי ניר מאירי וד"ר דוד זרוק, והוצג לאחרונה בכנס International הרובוטיקה העולמי Conference on Robotics and .Automation 2019

החדש של ד"ר זרוק להיכנס לפתחים קטנים ולזחול מתחת למכשולים שלא ניתן לעבור אותם במעוף. גרסה חדשה של הרובוט מאובזרת בג'י. פי. אס. שמאפשר לו לנסוע ליעדים על-ידי פקודות מתוכנתות מראש. את הרובוט החדש ניתן לייצר בגדלים שונים ויש לו מספר שימושים. הוא יכול לבצע משלוחים כשהוא עף מהר אל יעדו ונוחת באזור המטרה ואז נוסע בבטיחות אל הנמען כדי להעביר אליו את החבילה. בתוקף תפקידו

ביזמות בשווקים מתעוררים, ובחשיבותה בכלכלה העולמית. פרופ' צ'אנדי נכח בקמפוס בעת כינוס מושב חבר הנאמנים, ושמח להכיר את הפעילות האקדמית באוניברסיטה. פרופ' צ'אנדי וד"ר רוזנצוויג הצטרפו לאירוע שקיימו פרופ' טל אורון גלעד, מן המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, ותלמידי המחקר שלה. האירוע כלל סקירה

מרתקת של נושאי המחקר במעבדות בניהולה של פרופ' אורון גלעד, כולם בחזית המחקר של הממשק אדם- טכנולוגיה, החל בסימולטור נהיגה וכלה בתקשורת עם רחפנים. בצילום: הדגמת תקשורת רובוט-אדם בעת שימוש ברובוט לעידוד פעילות מוטורית במעבדת הרובוטיקה של פרופ' אורון גלעד. מדגימה: ד"ר סתו רוזנצוויג.

7 | אבג

של המחקר תאים שנוצרו באוניברסיטת בן-גוריון שולבו בלב שהודפס במדפסת תלת- ממדית על-ידי חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב היה לשתף פעולה עם חוקרים

ד"ר רבקי אופיר במעבדתה

ב הציעה פרופ' רבקה 2008 שנת כרמי, נשיאת האוניברסיטה לשעבר, לד"ר רבקי אופיר להצטרף למרכז לרפואה משקמת וחקר תאי גזע ההולך ומוקם באוניברסיטה בהובלת פרופ' סמדר כהן. הכוונה הייתה שבמעבדה של ד"ר אופיר ייחקרו מחלות של בני-אדם בגישה חדשנית: חוקרים "יתכנתו" :Reprogramming - (תיכנות החזרה בזמן ביולוגי) תאים בוגרים שנלקחו מאנשים (עם מחלות שונות) וייצרו מהם תאי גזע עובריים, כשלב- ביניים לקראת הפיכתם לתאים רלוונטיים למחלות. לדוגמה, תאים שיילקחו מאדם חולה לב "יתוכנתו" למצב של תאי גזע עובריים וימוינו למצב של תאי לב פועמים בצלחת, כדי לחקור את סיבת המחלה ולקדם פתרונות למיגורה. החזון המשותף

עובריים באוניברסיטת בן-גוריון "מתכנתים" החוקרים תאים בוגרים של אנשים עם מחלות שונות למצב של תאי גזע עובריים ויוצרים מודלים של "מחלה בצלחת" - כלי מחקרי התורם להבנת הגורמים להתפתחות מחלות ולזירוז תהליך הגילוי של תרופות המתאימות לטיפול בהן. כיום חוקרים במעבדה מחלות לב, מחלות הנובעות מהתפתחות לא תקינה של המוח ועוד. כרטיס-ביקור רבקי אופיר סיימה דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נושא מחקרה: מדוע מערכת החיסון נכשלת במיגור תאי סרטן. אחרי שלוש תקופות של פוסט-דוקטורט (בסן דייגו, באר שבע ואוסטרליה) חוקרת ד"ר אופיר במסגרת 'מרכז מדע ים המלח והערבה' את צמחי המדבר כמקור לתרופות (מחקרה מתבצע במעבדה שליד בית-ספר שדה חצבה). אצלנו, במסגרת המרכז לרפואה משקמת וחקר תאי גזע, היא חוקרת מחלות שהרקע הגנטי שלהן ידוע, כדי להבין את התרומה של השינוי הגנטי למחלה וליצור מודל מחקרי לגילוי יעיל של תרופות.

באוניברסיטה ומחוצה לה המגלים עניין בתאי גזע כמודל מתאים לחקר מחלות של בני-אדם ולגילוי תרופות למחלות אלו. ואמנם, לפני כמה שנים חברו יחד טטיאנה רבינסקי (עוזרת- המחקר במעבדה ל'תכנות' תאי גזע עובריים) וד"ר אבי יצחק (בוגר בית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן, שהצטרף למעבדה כחלק מלימודי הרפואה), ו'תכנתו' תאי שומן כדי ליצור מהם תאי גזע עובריים. התאים נמסרו לצוות המחקר של פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב. הצוות "הורה" לתאים לתפקד כתאי לב ואחר-כך הדפיס איתם לב במדפסת תלת-ממדית. במעבדה ל'תכנות' תאי גזע

הנדסת ביוטכנולוגיה | 8

הברית ומנהיגה רבת-פעלים בקהילה היהודית בארצות הברית. התואר הוענק לה לאות תודה על מחויבותה העמוקה לחיזוק הקשרים בין יהדות ארה"ב ובין הנגב ומדינת ישראל, ועל השותפות הנאמנה לדרכה של האוניברסיטה. ד"ר ג'אן לואו, מדענית בתחום הביטחון התזונתי, שיפרה את איכות חייהם של אינספור בני- אדם וסייעה למגר את הרעב במקומות רבים בעולם באמצעות עבודתה החלוצית בהכלאת זנים חקלאיים לשם חיזוק ביולוגי ובפיתוח זני תפוחי-אדמה עשירים בוויטמינים ובמינרלים. התואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד הוענק לה בהכרת תודה על ההשראה שהיא מעוררת ולאות כבוד על מסירותה המופתית להעמקת הידע המדעי. במסגרת תפקידו כנשיא בית- הדין השרעי לערעורים שקד פרופ' אחמד נאטור על קידום בתי-הדין המוסלמיים בארץ וביצע בהם רפורמות רבות-השפעה. התואר הוענק לו מתוך הערכה לפועלו המתמשך בקידום מעמדם של ילדים ונשים ולפעילותו בטיפוח כבוד הדדי בין כל חלקי החברה הישראלית. אוהד נהרין, מיוצרי המחול החשובים בעולם, הוא כוריאוגרף מקורי שהיה במשך שנים רבות מנהלה האמנותי של להקת בת- שבע. התואר הוענק לו על פיתוח שפת התנועה החדשנית גאגא המסייעת לחבר את הגוף והנפש. עורך-הדין אשר חלד, יו"ר הוועד המנהל היוצא של האוניברסיטה, התכבד בקבלת 'אות הנשיא', שהוענק לו בהוקרה על פעילותו החשובה.

כל הכבוד במאי, הוענקו 23-19 , שהתקיים בימים 49- במסגרת מושב חבר הנאמנים ה באותו מעמד הוענק | תוארי ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לחמישה אישים 'אות הנשיא' ליו"ר הוועד המנהל היוצא של האוניברסיטה, עו"ד אשר חלד

ט וני יאנג, ד"ר ג'אן לואו, פרופ' אחמד נאטור, אוהד נהרין ודניאל שפירו התקשו להסתיר את התרגשותם כשנשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, בירך אותם והרעיף עליהם שבחים. דניאל שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל, שירת את ארצו במסירות במלאו מספר תפקידים בכירים בממשל האמריקני. התואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון הוענק לו מתוך הוקרה על היותו ידיד-אמת של מדינת ישראל, על שקשר את עתיד משפחתו בעתידה (בנו התגייס לאחרונה לצה"ל), ועל מחויבותו לקידום הברית בין

ארה"ב וישראל. שפירו הודה לאוניברסיטה, שאותה כינה "תכשיט של מדינת ישראל", ואמר כי עמיתיו לקבלת התואר מדהימים אותו "בשל נכונותם לפרוץ מחסומים, לסלול שבילים חדשים ולהזין את הגוף והרוח". ועוד אמר השגריר: "ביקרתי בכל האוניברסיטאות בישראל לפחות פעם אחת, אבל נמשכתי במיוחד לאוניברסיטת בן-גוריון ומצאתי את עצמי מבקר בה שוב ושוב. התרשמתי ועודני מתרשם מן הצמיחה ומן היצירתיות שאני מוצא כאן, ומן התכונות המיוחדות של הסטודנטים ושל חברי הסגל". טוני יאנג היא נשיאת אגודת שוחרי האוניברסיטה בארצות

9 | אבג

בימים אלה מסתיים התכנון של מתחם יזמות מרהיב שיאפשר לסטודנטים, לבוגרים ולסגל האוניברסיטה לקדם ולפתח את מיזמיהם ויעניק להם השראה. דנה גביש-פרידמן הגיעה אלינו אחרי שנים רבות בחברת 'יישום', חברת מיסחור הידע של האוניברסיטה העברית. על המעבר לנגב היא התחילה לחשוב לאחר ביקור אצלנו. כשראתה את ייחודיות האקו-סיסטם הבאר- שבעי, ובמיוחד את התפקיד החשוב של האוניברסיטה בפיתוח האזור, ידעה שכאן מקומה. "לא יכולתי שלא לרצות לקחת בו חלק ולהשפיע", מספרת דנה בגילוי לב. היא בוגרת האוניברסיטה העברית, שם סיימה תואר ראשון במדעי המדינה וספרות כללית, ותואר , עם התמחות Executive MBA בניהול אינטגרטיבי. לעולם העסקי היא הגיעה לאחר קריירה ארוכה , סוכנות 2 בהפקת חדשות בערוץ .Fox News- ו AP הידיעות לעולם היזמות נחשפה דרך המחקר האפליקטיבי - דווקא מתחום מיסחור הידע האקדמי. כי מהו מסחור ידע אם לא תוצאה של... ניחשתם נכון... יזמות. המוטו שלה: ."Educate. Empower. Facilitate" והיא מפרטת: "המטרה שלנו, במרכז היזמות, היא לחנך, להעצים ולתת את הכלים הדרושים לסטודנטים בשביל לקדם את עצמם. את כישורי היזמות והחדשנות ניתן ללמוד ולרכוש. משום כך אנחנו מספקים לסטודנטים מגוון קורסים, מסלולים והתמחויות מעולם היזמות". ' הוקם Yazamut 360°' במסגרת השנה פרויקט-הדגל: 'קקטוס קפיטל' - קרן ההשקעות הראשונה בישראל שמנוהלת על-ידי סטודנטים ומשקיעה במיזמים סטודנטיאליים. כחלק מפרויקט קקטוס נפתח גם קורס חדש המלמד את תחום

מלאת יוזמה ', מספרת על תרומתו Yazamut 360° דנה גביש-פרידמן, מנהלת מרכז ' "המעסיקים מצפים לראות גם | לשילובם של סטודנטים בשוק העבודה ניסיון, מלבד הצטיינות אקדמית", היא אומרת

ע ד לפני שנים לא רבות צעירים והוריהם ראו בתואר אקדמי אמצעי להשגת נקודת פתיחה טובה במירוץ לעבר ביטחון כלכלי ותעסוקתי. במציאות התחרותית היום, לשם השגת מקומות עבודה טובים נדרשות מיומנויות נוספות. אולי משום כך אנחנו שומעים יותר ויותר את המילה "יזמות", והיא מתחילה לזלוג גם אל בין כותלי האקדמיה. "הזמנים משתנים", אומרת דנה גביש-פרידמן, מנהלת מרכז ' של האוניברסיטה. Yazamut 360°' "התפקיד של האקדמיה במחקר והקניית ידע נשאר חשוב כתמיד, אולם כיום המעסיקים מצפים לראות גם ניסיון, מלבד הצטיינות אקדמית. לכן עלינו להעניק לסטודנטים שלנו את הכלים היישומיים שיכינו אותם לשוק העבודה". גביש-פרידמן מנהלת את המרכז לצדו של פרופ' כרמל סופר, חבר סגל המחלקה למדעי המוח והקוגניציה והמחלקה להנדסת תעשיה וניהול. בעברו היה כרמל יזם ואיש

שנים, הקים את 25 היי-טק במשך חברת 'סטארהום, כיהן כנשיא חברת 'קומברס אירופה' והיה שותף בקרן הון הסיכון ג'מיני. יזמות היא תהליך מתמשך, דינמי ומתעצם, שצריך לפתחו ולטפחו. על-פי גביש-פרידמן, "משימתם המאתגרת של המוסדות להשכלה גבוהה היא להעשיר את ארגז הכלים של הסטודנטים, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה הישראלי והבינלאומי ולממש את ייעודם". לאחרונה קיבלה האוניברסיטה מיליון שקלים מן 6 מענק בסך המועצה להשכלה גבוהה כדי להקים '. בנוסף Yazamut 360°' את המרכז להשפעה על הסטודנטים ועל סגל האוניברסיטה, המרכז יעצים בשנים הקרובות את קשרי התעשייה והאקו-סיסטם המתפתח סביבה, עם גופים שונים כפארק ההיי-טק, עם יחידות התקשוב והמודיעין של הצבא ואף עם בית החולים סורוקה, בשלל שיתופי פעולה המתמקדים בהאצת חדשנות.

מצוינות אקדמית | 10

רוצים לדעת מה קורה או לספר לנו על יוזמות, מפגשים, אירועים או קהילות חדשים? www.yazamut360.com - היכנסו ל הקמנו השנה את פורטל היזמות של האוניברסיטה, המכיל תוכן מעניין ואף לוח-שנה עדכני". השקעות ההון-סיכון. הקורס, , מלמד את fresh.fund בשיתוף קרן הסטודנטים להיות אנליסטים ומזמין אותם לשבת בוועדת ההשקעות של הקרן. האוניברסיטה השקיעה בקרן סכום חסר תקדים - מיליון דולר. "המטרה הראשית של הקרן הזאת היא לשמש כלי אקדמי-חינוכי לעידוד רעיונות חדשניים בתחומי הטכנולוגיות ואף בתחום החברתי", מספרת גביש- פרידמן. "בכל שנה קרן זו תשקיע בקבוצות רבות של סטודנטים. מינוף היזמות כמנוע צמיחה באוניברסיטה ישפיע על הפיתוח האזורי והלאומי, כאשר האוניברסיטה מכשירה את דור היזמים והמנהיגים הבא של ישראל". המרכז החדש גם שותף בהרבה תוכניות ואירועים, והקים את כנס 'סיליקונגב', בשיתוף תחרות ועמותת 7 הסטארטאפים של טק מט"ע, המשקיעה בכל שנה פרס ש"ח בסטארטאפים 500,000 של בעלי זיקה לנגב. אירוע נוסף הוא - אירוע האקתון הגדול HackBGU השנתי בשיתוף אגודת הסטודנטים, שבמסגרתו נוצרו עשרות פרויקטים בנושא "הקמפוס החכם". הפרוייקט הזוכה בהאקתון השנה אף קיבל פרס השקעה כספית מקרן 'קקטוס קפיטל' לפיתוח מערכת שתקצר את תהליך בדיקת המבחנים עבור מרצים ועוזרי הוראה. "לשמחתנו, יש כל כך הרבה אקשן עד שקשה לעקוב אחר כל מה שקורה באקו-סיסטם היזמי סביבנו", אומרת גביש-פרידמן. "ולשם כך בדיוק

מרצה מעורר השראה

1- באמצעות חלבון הדם אלפא ) מאפשר AAT אנטיטריפסין ( קליטת שתלים של תאי לבלב בחיות סוכרתיות; מחקרו התקדם לניסויים קליניים בחולי סוכרת בארץ ובעולם, כמו גם לניסויים קליניים שמטרתם מניעת התקפה חיסונית בקרב מושתלי מח עצם, קליטת שתלי ריאה ושיפור תפקוד שריר הלב לאחר התקף לב. נמצא שהטיפול מאיץ ריפוי פצעים, כפי שמפתח הצוות במחקר הממומן על-ידי צה"ל. כמו כן מפתח פרופ׳ לואיס אפליקציה מותאמת תרבות לחולי סוכרת מן המגזר הבדואי, במימון משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. מלבד פעילותו המחקרית מרצה פרופ' לואיס בפרויקט השיקומי "חלונות לחלומות בקמפוס", הפועל בחסות המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטה בשיתוף עם שירות בתי-הסוהר. במסגרת הפרויקט אסירים נחשפים לתחומי העשרה שונים, ביניהם מבוא לרפואה, רובוטיקה, גיאוגרפיה וכלכלה – ישירות מפי מרצי האוניברסיטה. פרופ׳ לואיס מרצה מדי שנה בהתנדבות בפרויקטים נוספים, כגון אופ״ק ו'אוניברסיטה בעם', וכן במסגרת גיוס תרומות בארה"ב, דרום אפריקה ואנגליה.

פרופ' אלי לואיס הוא חבר סגל, חוקר, ראש המעבדה לחקר השתלות וסוכרת וראש המחלקה לביוכימיה ופרמקולוגיה קלינית בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאחרונה התווסף לכרטיס-הביקור המרשים שלו האות "מרצה מעורר השראה". הענקת האות הוא שיאה של תחרות פרי יוזמת התאחדות הסטודנטים הארצית. מטרת התחרות היא הוקרת תכונות אישיותיות ומקצועיות הנמצאות בבסיס ההוראה דרך משוב כתוב בידי סטודנטים מן השטח. מטרה נוספת היא קיום שיח פורה על ההוראה באקדמיה וחשיבותה ככוח המעצב את דורות העתיד של המדינה. אלי לואיס התחיל את דרכו האקדמית כשהיה סטודנט לרפואה ובמקביל עשה את מה שיחידי סגולה מצליחים לעשות במהלך לימודיהם בבית-הספר לרפואה - לסיים תואר שלישי במדעי הרפואה במסגרת בית- הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן. פרופ' לואיס הוא חוקר בתחום הרפואה וגם מרצה בפקולטה למדעי הבריאות. באחד ממחקריו הוכח כי טיפול

11 | אבג

בראשית בראתי את החללית כפיר דמרי, בוגר המחלקה להנדסת מערכות תקשורת, מייסד עמותת וכיום גם סמנכ״ל ומייסד חברת SpaceIL , מתאר את הפרויקט שמדינה Tabookey יומן- | שלמה עצרה את נשימתה במהלכו המסע של "בראשית", מיוחד ל'אבג'

) SpaceIL "החללית הייתה הבייבי של כולנו". כפיר דמרי (צילום באדיבות

ע

החלל, נאס"א, משרד החינוך, ועוד. ולבסוף - מתנדבי iCenter ההנדסה והחינוך שלנו, וכמובן צוות המקצוענים של מהנדסי העמותה וההנהלה. כולם יחד חברו להגשמת החלום. תכננו לסיים את הפרויקט בעלות מיליון דולר ובבניית חללית 8 של קילוגרמים. במציאות החללית 5 של גדלה פי מאה והעלויות גדלו פי . משמעות הדבר הייתה להתחיל 12 מחדש את התכנון ההנדסי ואת גיוס הכספים. החללית עברה חמישה תכנונים הנדסיים עד שהגיעה למבנה שהצליח להגיע לירח. היה עלינו להביא מנכ"ל מקצועי להובלת העמותה, וזה היה אתגר גדול בשבילנו. החללית היתה הבייבי הראשון של כולנו, ופתאום העברנו את הטיפול היומיומי בה לאדם חדש. פרויקט בניית החללית היה גם מעין רכבת-הרים רגשית. נענו בין פריצות דרך מרגשות, כגון סגירת וחוזה SpaceX הסכם שיגור עם עם נאס"א, לבין אתגרים הנדסיים,

הירח״... אבל ככה זה היה, ויחד התחלנו את המסע הארוך לירח. שלושה טירוני יזמות וחלל עם חלום ענקי, קצת ידע הנדסי, והמון התלהבות. היינו נחושים להתגבר על כל המכשולים (או לעקוף אותם אם צריך). בדרך פגשנו המון אנשים טובים שליוו את מסענו מן הרגע הראשון ועד לסוף. בלעדיהם המסע הזה לא היה מתממש, וגם לא הייתה לו כל משמעות. החל במי שסייעו לנו להגיש את טופסי ההרשמה לתחרות ביום האחרון להרשמה, דרך אוניברסיטת תל-אביב וסדנת יובל נאמן שהיו הראשונות לתת לנו במה. מוריס קאהן, נשיא העמותה, היה הראשון שהציע לנו תמיכה כספית ונעשה התורם הגדול שלנו, יחד עם תורמי-ענק נוספים ובראשם משפחות אדלסון, אדמס, שוסטרמן, , בזק, mini circuits סגול, חברות ועד התורמים הקטנים שלנו וביניהם ילדים מכל העולם שתרמו לנו את דמי-הכיס שלהם. ואי אפשר לשכוח את שותפינו האסטרטגיים בתעשייה האווירית, ואת מכון וייצמן, סוכנות

SpaceIL בורי הסיפור של 2010 התחיל בפייסבוק. בקיץ הייתי בסוף הלימודים לתואר שני בהנדסת מערכות תקשורת באוניברסיטת בן-גוריון. כל חבריי כבר פתחו את 8200 מיחידת הסטארטאפים שלהם ואני תכננתי לפתוח את שלי. היו לי כמה רעיונות שהתחלתי לבחון. ההזמנה של יריב בש בפייסבוק, Google Lunar- להצטרף ל , הפתיעה אותי. האתגר Xprize הגדול והכמעט 'בלתי-אפשרי' קרץ לי, למרות שאת תחום החלל עדיין לא הכרתי ממש. ילדיי עדיין לא נולדו, אני עצמי הייתי ילד. אשתי, דותן, עוד הייתה "החברה שלי" (לשמחתי היא עדיין החברה שלי). כשראיתי את המילים של יריב: "מי רוצה לבוא לירח?" עניתי אוטומטית שאם הוא רציני אני איתו. נפגשנו שלושתנו - יריב, יהונתן ויינטראוב ואני, בפאב בחולון. "שלושה מהנדסים יושבים בפאב" נשמע כמו התחלה של בדיחה, מה גם כשהיא ממשיכה ב״וחושבים על להנחית חללית על

מדעי החלל | 12

אנושיים וכלכליים.

לפני כשנתיים החלה הבנייה הפיזית של החללית, ומשם כבר לא הבטנו לאחור. הבנייה הלכה והתקדמה ואיתרנו שוב ושוב פתרונות יצירתיים. את מד- המרחק, למשל, שהיה קריטי לשלב הנחיתה קיבלנו רק שבועות לפני מועד השיגור, ואז צצו עוד אתגרים שהעסיקו את המהנדסים שעות על גבי שעות. מדובר בשבועות לפני שינוע החללית, ועלתה שאלה שהייתה עלולה לסכן את המשימה. כמו בכל הפעמים הקודמות, הצוותים גילו יצירתיות ומצאו פתרונות עתירי תושיה ומומחיות. שינוע החללית היה רגע דרמטי. בעצם הייתה זו פרידה פיזית מן החללית. התרגשנו כשיצאה לדרכה, והיה קשה להרפות ממנה. הילדה שלנו התבגרה ועוזבת את הקן. כשהגיע יום השיגור הרגשתי כאילו אני מתכונן שוב לחתונתי, הפעם עם ילדים. יצאנו, המשפחה והשותפים לפרויקט, באוטובוס אל אתר השיגור. אחרי מסע של שמונה וחצי שנים החללית ניצבת על הכן, מנועיה מוכנים לפעולה. התקשיתי להאמין שהגיע הרגע ו'בראשית' יוצאת לחלל. השיגור היה מוצלח, אבל לא מושלם. כבר בשלב חידוש התקשורת התגלתה בעיה בעוקב הכוכבים, אלמנט שהוא קריטי להמשך המסע. אם מישהו קיווה שהמסע בחלל יהיה משימת שיוט חלקה, הוא התבדה. מסע של חללית קטנטנה בתנאים הקשים בחלל הוא מלא אתגרים והפתעות. הצוות לא חדל לגלות תושיה ולהתגבר על מכשולים, החל בעקיפת הבעיה של עוקב הכוכבים דרך הקשיים בתמרונים, האתחולים הספונטניים של המחשב ואתגרי התקשורת בגלל סבסוב החללית. צפיתי בצוות שתיפקד בתנאים

קיצוניים באופן מעורר השתאות, וזו הזדמנות להביע את התפעלותי מהם. האתגרים בתמרונים התכנסו לדאגה גדולה לקראת התמרון המורכב מכול - "לכידת הירח" על-ידי כוח

כפי שכולם יודעים, שבוע לאחר מכן החל תהליך הנחיתה כמתוכנן, הראה IMU2 אבל כשמד-התאוצה שיש תקלה, ניסיון לאתחל אותו גרם לאתחול המחשב ולכיבוי המנוע. בזכות התקשורת שסיפקה לנו נאס"א זכינו לסלפי קסום רגע לפני ההתרסקות, ואז טסה 'בראשית' במהירות ישירות לעבר הירח והתרסקה במרחק זעום של פחות מארבעה-עשר קילומטרים מן היעד שתוכנן לנחיתה. אמנם קיווינו לנחיתה רכה וקיבלנו נחיתה קשה, אבל החיבוק והתגובות שקיבלנו מכל עבר המחישו שהמשימה בעצם הושלמה. דמיונם של מיליון תלמידים השתלב והשתלהב עם מנועי החללית ועם נוגה הירח. קיבלנו אינספור תגובות מרגשות של ילדים ומבוגרים שלא מפחדים לחלום, שמאמינים שהכול אפשרי ומבינים שהכוח להפוך חלום למציאות נמצא בידם. ילדים ניהלו שיחות על עוקבי כוכבים, על מערכות הנעה, על מסלולים בחלל. לא 452b בשבילם גם מאדים וקפלר רחוקים מדיי. זוהי ההזדמנות להודות לכל העוסקים במלאכה ולקהילת חברינו בארץ ובעולם על שתמכו בחלום. יחד נשלים אותו.

שינוע החללית היה רגע דרמטי. בעצם הייתה זו פרידה פיזית מן החללית. התרגשנו כשיצאה לדרכה, והיה קשה להרפות ממנה. הילדה שלנו התבגרה ועוזבת את הקן

המשיכה שלו. שיבוש בתמרון הזה היה עלול לגרום לאובדן החללית במערכת השמש. לשמחתי התמרון התבצע ללא טעויות, וכאשר אלכס, מנהל חדר הבקרה, הכריז שנלכדנו על-ידי הירח הרגשתי שאני מרחף יחד עם החללית לפחות מטר מעל לאדמה. עשינו את זה. הגענו לירח! אושר עילאי הציף אותנו. עשינו היסטוריה. ישראל היא המדינה השביעית בעולם SpaceIL . שמגיעה להישג כזה הוא הגוף הפרטי הראשון שמצליח. עכשיו נשאר לראות אם גם נזכה לנחיתה רכה.

13 | אבג

בנפש חפצה ד"ר טל פלג-שגיא (בצילום), פסיכולוגית קלינית ומטפלת מינית בהכשרתה, חוקרת את הרגלי המין אצל מאושפזים במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע

צריך", אומרת ד"ר פלג-שגיא. "לכן החלטנו לבדוק לפני הכול מהי עמדתם של החולים בנוגע למיניותם בכלל, כמתמודדים עם מחלת נפש, וכמאושפזים במחלקה. קיבלנו מענק-מחקר נדיב ממשרד המדען הראשי במשרד הבריאות, ואת ברכתו של מנהל המרכז, פרופ' זאב קפלן, שרואה חשיבות רבה בשמירה על זכויות המטופלים במרכז ואף כלל את נושא המיניות באמנת זכויות-היסוד של המטופלים". יחד עם עמיתיה נועה סרור, פרופ' יוני גז, דניאל גורפינקל, ד"ר אופיר זלצברג ופרופ' יולי ברסודסקי בדקה פלג-שגיא את הנושא באופן שיטתי. צוות החוקרים התמקד במחלקות המהוות ממש "בית" לתקופות ארוכות למתמודדים שמתקשים להסתגל לחיים מחוץ לבית- החולים. כדי שהמחקר יהיה שלם הוחלט לכלול בו גם את אנשי הצוות במחלקות הללו, בעיקר אחים ואחיות. פלג-שגיא מפרטת: "במהלך שהותי כפסיכולוגית במחלקות אשפוזיות שונות שמתי לב שהצוות הסיעודי עומד בחזית מבחינת המענה על צורכיהם של המאושפזים, ולפעמים הוא עלול לעמוד חסר אונים כאשר מטופל מביע צורך שאין לצוות כלים

נ ושא המיניות נתפס מאז ומעולם כטאבו בחברות שונות, גם בחברות פתוחות ומודרניות באופן יחסי. כאשר אנחנו עוסקים במיניות בקרב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, הקושי מתעצם. מקובל לחשוב שאנשים ש'חורגים מן הנורמה' לא מקיימים יחסי מין. אנשים הסובלים ממגבלה (פיזית, קוגנטיבית, נפשית) לא נחשבים בעינינו כאנשים "רגילים". ואולם הם בעלי צרכים הדומים לאלה שלנו, ובכללם הרצון והצורך לקיים יחסי קירבה בריאים. השקפה זו הניעה את ד"ר טל פלג-שגיא לחקור את מיניותם של אנשים המתמודדים עם מחלות נפשיות חמורות, ואשר מאושפזים במרכזים לבריאות הנפש. ד"ר פלג- שגיא, פסיכולוגית קלינית ומטפלת מינית בהכשרתה, שסיימה אצלנו את עבודת הדוקטורט, עובדת כבר שנים ארוכות במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. "מאחר שאני חובשת שני כובעים, כובע הטיפול הרגשי וכובע המיניות, ראיתי עד כמה נושא המיניות נזנח בשיח עם המטופלים

המאושפזים", היא אומרת. עבודתה עם אוכלוסיות שונות לימדה אותה ששני הנושאים קשורים: אנשים שצורכיהם המיניים מקבלים מענה מרגישים שיפור ברווחתם הנפשית הכללית; ואילו קשיים במיניות גורמים לעתים קרובות מצוקה אישית וזוגית. כשמדובר במתמודדים עם הפרעה נפשית, הקשיים מתעצמים. אי-מתן מענה בתחום זה מוביל בין השאר את המתמודדים להפסיק לקחת תרופות פסיכיאטריות (בגלל תופעות- הלוואי), להימנע מיציאה לדייטים (בגלל אי-ביטחון במיומנויות החברתיות שלהם), ולעתים לנהוג בחוסר אחריות מבחינה מינית (למשל לקיים יחסי מין לא מוגנים). מתוך רצון לתת מענה למיניות המאושפזים התחילה פלג-שגיא למפות את הצרכים והקשיים בתחום זה. "כשנושא מושתק, לפעמים חסרות מילים להגדיר מה בכלל יש, מה חסר ומה

בריאות הנפש | 14

מדע על הבר ד"ר טל פלג-שגיא לא רק מדברת אלא גם עושה. בשנים האחרונות היא מלמדת במחלקה לפסיכולוגיה קורס-בחירה בנושא מיניות, המושך סטודנטים רבים. במקביל היא מרצה על נושא המיניות בפורומים שונים, באקדמיה ומחוצה לה. "להרצאות שלי מגיעים בדרך כלל אנשים שרוצים להיות שם. שיח פתוח מפתיע אנשים, ולפעמים כשאני מתחילה לדבר אני נתקלת בתגובות של מבוכה. אני מודעת לכך ולכן אני משתדלת להיות עדינה ולהתחשב ברגשות מאזיניי. בסיום כל הרצאה פונים אלי גברים ונשים ומספרים לי איך דבריי השפיעו עליהם. רבים מתייעצים איתי לגבי טיפול או משתפים אותי בבעיות שיש להם בתחום המין. הרבה אנשים חיים בתחושה שאין עם מי לדבר על הנושא, וכאשר הם שומעים אותי מדברת באופן פתוח על דברים שמבחינתם היוו סוד הם חשים הקלה". "נושא המיניות בקרב מטופלים לא אומר שצריך לאפשר הכול, בלי גבולות. צריכה להיות הכרה בגבולות - של אנשי הצוות, של המחלקה ושל המטופל. למשל, אם יוחלט שבמחלקה מסוימת לא מקיימים יחסי מין, או שמטופל מסוים לא נמצא במצב שמאפשר לו זאת, ההחלטה תיעשה אחרי חשיבה ודיון מסודרים ותוך כיבוד המטופל, ולא מתוך העדר אמצעים או פחד. מיניות שנעשית בצורה נכונה, תוך כיבוד גבולות אישיים וכלליים, היא מיניות בריאה וטובה. אין סיבה שמאושפזים לא יוכלו לחוות אותה". נשים. חשוב לי שהמסקנות שלנו יופצו גם למוסדות אחרים, כדי שנושא המיניות יהיה מעוגן בתוך מדיניות מוסדרת וכללית שנתווה בהמשך, ויופץ הלאה". ומהו המסר שלך לסיום?

לנושא יתן מענה פתוח ומסביר פנים למטופלים שפונים אליו בנושאים מיניים. ואילו איש צוות שמעיד כי חונך להירתע ממיניות או לא לשוחח על הנושא לא יתן בקלות אמצעים למטופלים לבטא את מיניותם. עוד מצאנו שיותר מהכול אנשי הצוות זקוקים להדרכה: החל בהדרכה מסודרת הקשורה להיבטים משפטיים וחוקיים (למשל, האם לאפשר לכל מטופל לקיים מיניות, או שיש מטופלים שדעתם לא צלולה דייה לשם כך), וכלה בקבוצות הדרכה קטנות, שיהיו מקום 'לפרוק' מחשבות ורגשות ולהתייעץ בנוגע לעמדות המטופלים. במחקרים קודמים גילינו עד כמה המטופלים זקוקים לאנשי צוות שאליהם יוכלו לפנות בשאלות ובקשות בתחום המיני. בתחום זה הנושאים שמעסיקים אותם בעצם דומים לאלו המעסיקים את האוכלוסייה הכללית: למשל, נטייה מינית, או הרצון למצוא פרטנר מיני ברשתות החברתיות". ובמחקר הנוכחי? "העובדה שבתחילה קיבלנו דחייה ללא הסברים, או הערות לתיקון, מראה שהעיסוק במיניות גורם לפעמים גם לגורמים מקצועיים חרדה גדולה. זה רק מגביר בעיניי את חשיבות השיח עם הצוות ועם המטופלים, כי מה שמושתק לעתים רבות 'מתפרץ' באופן לא מבוקר ותוקפני. כאמור, לאחרונה התקבלו האישורים הסופיים והמחקר צובר תאוצה". ומהן התוכניות להמשך? "מתחילת המחקר אנחנו רואים שינוי מהותי בשיח בבית-החולים: מדברים על הנושא יותר בפתיחות. אני גם רוצה שיהיו אמצעים טכניים לקיום מיניות: החל מחדר התייחדות לזוג המבקש לקיים יחסי מין, וכלה באמצעי מניעה ובדיקות אצל רופא או רופאת

להתמודד עימו. הבנו שצריך לסייע לצוות להתמודד עם צורכי החולים כפי שהם עולים ביומיום, ובכללם צורכיהם המיניים". הוחלט שהמחקר יכלול ראיונות פתוחים וכן שאלונים שימולאו על-ידי המאושפזים במחלקות לשהייה ממושכת ועל-ידי אנשי הצוות במחלקות האלה. היוזמה המחקרית קיבלה את ברכתם של מנהלי המחלקות.

הצוות הסיעודי עומד בחזית מבחינת המענה על צורכיהם של המאושפזים, ולפעמים הוא עלול לעמוד חסר אונים כאשר מטופל מביע צורך שאין לצוות כלים להתמודד עימו

באיזה שלב של המחקר אתם נמצאים כיום? "אתחיל באנקדוטה מעניינת: כל מחקר המתנהל בבית-חולים צריך לעבור אישור של ועדת אתיקה מוסדית ('ועדת הלסינקי'). כאשר הגשנו בקשה לאישור המחקר נתקלנו בסירוב, כי המחקר 'מפחיד וחודרני'. לא ויתרנו והצגנו לוועדה חוות-דעת של מומחים בתחום, והמחקר אושר. אני מספרת זאת כדי להמחיש עד כמה נושא המיניות בכלל, ובקרב מתמודדים בפרט, מעורר פחד ורתיעה. "בנוגע למחקר עצמו, אחלק את תשובתי לשניים, צוות ומאושפזים. באשר לעמדות הצוות, גילינו עד כמה הנושא לא מדובר, ועד כמה גילויי המיניות במחלקה נפוצים. מצאנו גם שיש קשר חזק בין העמדות האישיות של איש הצוות כלפי מיניות ובין מה שהוא חושב על מיניות המטופלים. למשל, איש צוות שגדל בבית שהיה פתוח

15 | אבג

טיפסה לפסגה רלי הרשקוביץ גדלה בבאר שבע, למדה בבית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן, ולאחרונה ותתפלאו – היא מוצאת זמן לתחביבים, ובשעות הפנאי רצה למרחקים ארוכים | מונתה לעמוד בראשו ומטפסת על הרים (צילום מתוך האלבום המשפחתי)

ח ייה של רלי הרשקוביץ עבודתה בבית-החולים סורוקה עם לימודיה באוניברסיטת בן-גוריון. שני המוסדות האלה תרמו לה והיא תרמה להם מכישוריה המרשימים כרופאה גינקולוגית, ועתה גם כמכשירת הדור הבא של רופאים בישראל בתוקף תפקידה כמנהלת בית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן. "אני ילידת באר שבע, ולכן היה זה טבעי בשבילי ללמוד בבית-הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, אף-על-פי שהתקבלתי ללימודים גם במוסדות אחרים בארץ ואפילו התחלתי את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית וקידומה המקצועי עד לדרגת פרופסור נעשו תוך שילוב של

בירושלים", היא אומרת. מדוע בחרת ללמוד רפואה? "רפואה היא מקצוע רחב מאוד, וגלומות בו אפשרויות רבות. ככל שהשנים עוברות אני מרגישה שבחרתי במקצוע הנכון. התקשורת עם האנשים, גם בזמנים שמחים של חייהם וגם בזמנים שמחים פחות, היא משהו שממלא אותי ומביא לי סיפוק. נוסף על כך אפשרויות המחקר מגוונות ביותר, וזה גם משהו שמשך אותי מאוד". תוכלי לתת טיפ לסטודנטים לרפואה? "קודם כול – לקחת נשימה עמוקה, להבין שמדובר בלא מעט שנות לימוד. להבין שהלימודים

לא מסתיימים אחרי שש שנים באוניברסיטה אלא נמשכים גם לאורך ההתמחות וגם לאחריה, בעצם כל החיים. בתוך כל התהליך הזה צריך להמשיך לנהל חיים רגילים, עם משפחה וחברים, ולא להזניח תחביבים וכישורים אחרים בחיים האישיים; ולזכור שהמשפחה היא תמיד במקום הראשון". וטיפ לרופאות ורופאים בתחילת דרכם? תחילת הדרך היא בעצם תקופת " ההתמחות, שהיא קשה מאוד פיזית וגם נפשית. בתקופה זו רוב הזמן אנחנו עייפים. אבל זהו שלב קריטי בקריירה שלנו, שבו אנחנו צוברים ידע ומתמקצעים בנושא שמעניין

פרופסור בנעלי בית | 16

"גם וגם. אני נהנית ממה שיש לנו בארץ, אני מטיילת המון בנחלים, בשביל ישראל. אני גם נוסעת הרבה לחו"ל, וגם שם אני מעדיפה טיולים בטבע על סיורים בעיר". יעד יוצא דופן שביקרת בו? "יש שניים כאלה: בשנה שעברה ,)Azores( טיילתי באיים האזוריים שנמצאים במרכז האוקיאנוס האטלנטי בין אירופה לארה"ב, ויש שם נופים מדהימים. עוד יעד מרשים היה איסלנד, יש שם מקום שכאשר עומדים בו רגל אחת נמצאת ביבשת אירופה ורגל אחת באמריקה הצפונית". לאן עוד היית רוצה להגיע? "אל חצי-האי קמצ'טקה, יש שם השפעה מעטה של הציוויליזציה והרבה בעלי-חיים מעניינים". לסיום, מה היית לוקחת איתך לאי בודד? "את משפחתי, וגם ספר, אבל אלקטרוני, כדי שאוכל לקרוא שם הרבה ספרים". כרטיס-ביקור רלי הרשקוביץ היא בוגרת בית- הספר לרפואה על שם גולדמן. את התמחות-העל שלה עשתה ברפואת בלונדון. מאז שחזרה UCH העובר ב- לישראל היא מנהלת את יחידת האולטרסאונד במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, במקביל לתפקידה הנוכחי כמנהלת בית- הספר לרפואה. פרופ' הרשקוביץ הייתה יושבת- ראש החברה לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה בארץ, והיא עומדת בראש הוועדה המקצועית של גינקולוגיה ואורולוגיה במועצה המדעית. היא הייתה גם יו"ר ועדת הלסינקי.

אותנו. מה שטוב הוא שהתקופה הזאת מוגבלת בזמן, ובסופה אתה יודע שאתה באמת יכול לעשות משהו למען אנשים ולעזור להם, בנושא שמעניין אותך". קרה שהענקת טיפול מציל חיים? "בוודאי. בתחום העיסוק שלנו, מיילדות וגינקולוגיה, בהרבה מקרים אנחנו רצים לחדר לידה או לניתוח קיסרי כדי להציל עובר שנמצא במצוקה. עם התפתחות הרפואה המודרנית אחוז התמותה בקרב יולדות ירד באופן ניכר, משום שהרבה נשים מקבלות במהלך הלידה טיפול מציל חיים. כך הדבר בבית-החולים סורוקה, שהוא אחד מבתי-החולים המודרניים בעולם אלף לידות 17- וקורות בו יותר מ בשנה; זהו מספר עצום בהשוואה לבתי-חולים אחרים בעולם המערבי". דברים שאנחנו לא יודעים עלייך? "אני אוהבת לרוץ, אני רצה באופן קבוע כבר במשך שנים, אני לא יכולה בלי זה". כשהיית סטודנטית, מה העדפת – מבחן או עבודה? "מבחן! זה נגמר מהר יותר". אילו לא היית רופאה, מה היית רוצה להיות? "אדריכלית או קונדיטורית". מיהו המודל שלך לחיקוי?

"בהיבט המקצועי המודל שלי לחיקוי מורכב מהרבה אנשים שהתרשמתי מפועלם בשלבים שונים בחיי, כך שאין לי מודל אחד. בחיים האישיים ובהיבט החינוך והמשפחה המודל לחיקוי שלי הם הוריי, שנפטרו לפני כמה שנים. את ילדיי אני מחנכת לאור העקרונות שהוריי חינכו אותי על-פיהם". מהי השאיפה, מהו החלום? "להמשיך להגשים את ה'אני' שלי, כפי שאני עושה היום, בתור מנהלת בית-הספר לרפואה מצד אחד, ובתפקיד מנהלת יחידת האולטרסאונד ב'סורוקה', שהוא הביטוי לחלק הקליני והמחקרי בחיי, ובו באה לידי ביטוי גם התקשורת שלי עם האנשים". ספר קריאה – רומן או מחקר? "רומן. לאחרונה קראתי את 'גוסטב איש הברזל' מאת הנס פאלאדה". אנחנו לא לבד – מדע בדיוני או שיש דברים בגו? "מדע בדיוני. קשה לי להאמין במשהו שלא הוכח מחקרית". תיאטרון הכורסה – ריאליטי או גליליאו? "גליליאו. אני אוהבת גם תכנים דוקומנטריים". טיולים – תבנית נוף מולדתך או חריש עמוק בחו"ל?

17 | אבג

בן-גוריונית בנשמה מירה גולומב סיימה את שני תאריה באוניברסיטת בן-גוריון, ומילאה מגוון תפקידים מינהליים עד שמונתה לתפקיד המזכירה האקדמית של האוניברסיטה

ה מסלול המקצועי של מירה להיות גיאולוגית. התהליכים הגדולים בטבע הציתו את דמיונה, ואך טבעי היה שתירשם ללימודי גיאולוגיה ומינרלוגיה, במסלול מחשבים. כשלמדה קורס בתכנות התחברה עם עובדת אוניברסיטה, שדחפה אותה למלא מקום במינהל הפקולטה למדעי ההנדסה. בהמשך מילאה תפקידים שונים בבית-הספר למקצועות הבריאות על שם רקנאטי, באגף משאבי אנוש ובקמפוס אילת, שהייתה ניהול ספורטיבי גולומב לא תוכנן בכיוון שאליו התפתח. בצעירותה רצתה אולי בהשראת ההכנות החליטו 2020 לאולימפיאדת טוקיו מחברי סגל הפקולטה לניהול 11 על שם גילפורד גלייזר להפגין את כושרם הגופני. מרצים וחברי סגל מינהלי נענו לאחרונה לאתגר שהציב דיקן הפקולטה פרופ' מיקי מלול והצטרפו אליו לאימון ריצה מחשל. מזג-האוויר השרבי לא שבר את קבוצת הריצה של הדיקן הספורטיבי, וחבריה חרכו את המסלול בפרק המרמלדה הסמוך

גוריונית בנשמה". את כל השכלתה רכשה בבאר שבע ובאוניברסיטת בן-גוריון. כאן למדה, כאמור, גיאולוגיה ומינרלוגיה לתואר ראשון, וניהול מערכות בריאות לתואר שני. "שנות עבודתי בפקולטה למדעי הבריאות והמפגש עם מערכת הבריאות הובילו באופן טבעי ללימודי התואר השני בניהול מערכות בריאות", היא אומרת. בתפקידה הקודם כראש מינהל הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר למדה מירה לשלב בין צורכי המינהלה וצורכי האקדמיה ולסנכרן

שותפה בהקמתו. היא עשתה זאת בהצלחה, ומאז טיפסה בסולם הדרגות והתקדמה עד לתפקידה הנוכחי. גולומב מחליפה את פרופ' אריאל פלדשטיין שסיים את תפקידו. "אני בטוח שניסיונה הרב של מירה ומקצועיותה יסייעו לה בתפקידה החשוב הזה", אומר רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים היימס. "ניצבים לפניה אתגרים גדולים במימוש התוכניות לקידום האוניברסיטה ופיתוחה בשנים הקרובות". מירה מגדירה את עצמה כ"בן-

בצילום, מימין לשמאל: המאמן סרחיו אללוף, מיכל שמר, ד"ר מוסי רוזנבוים, מירה גולומב, ד"ר סתו רוזנצוויג, סיגל אופק, פרופ' מיקי מלול, ענבל סהר-פרץ, מזל אטדגי, לוסי סילם, מיטל דבש, ואני לב.

לקריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס. באותה הזדמנות ניצלו הרצים והרצות את הגיבושון כדי להשלים את הכנותיהם לקראת 15- מירוץ הלילה שהתקיים ב במאי ברחובות העיר באר שבע.

העצמת עובדים | 18

שנות עבודתי בפקולטה למדעי הבריאות והמפגש עם מערכת הבריאות הובילו באופן טבעי ללימודי התואר השני בניהול מערכות בריאות בין יעדי ונוהלי האוניברסיטה והפקולטה. היא מאמינה שהשקעה בסביבת עבודה נעימה והוגנת באמצעות שותפות, שקיפות, זמינות וכבוד יוצרת צוות פורה, הפועל מתוך הבנת הצרכים, הזדהות עם המטרות ומוטיבציה פנימית, ולא רק מכורח סמכות. ויש לה יותר ממילה טובה אחת להגיד על האנשים שעבדו במחיצתה. "זכיתי לעבוד עם ממונים שידעו לתת את המרחב הנכון, ועם עובדים מדהימים. בלעדיהם לא הייתי מגיעה לשום מקום". איזה דמויות השפיעו עלייך במשך השנים? "ההשפעה המעצבת המכרעת באה לי מן הבית. אימי נתנה לנו דוגמה אישית והנחילה לנו ערכים של עצמאות, סקרנות, חריצות, ויושר. משפחתי – אחיותיי, בעלי, שלושה בנים ונכד – וכמה חברות אמיתיות, הם לי מקור השראה ועוגן. כך הצלחתי במשך השנים לשנות ולאתגר את עצמי, להרחיב אופקים ולהתפתח, באמצעות תפקידיי השונים ובחיי האישיים". מהי פילוסופיית החיים שלך? "מחשבה יוצרת מציאות. גישתנו לדברים קובעת את מהלכם. לא צריך לפחד משינויים, ויש להעריך כל אדם על-פי מה שהוא עושה, לא על-פי מה שהוא אומר".

בעקבות האוצר האבוד עובדים וסטודנטים הגיעו בהמוניהם לבזאר אבידות ומציאות ורכשו פריטים מגוונים במחירים מצחיקים. מתי בפעם האחרונה קניתם שקלים? 25- משקפי-שמש ב למחשבים ומכשירי-טלפון חכמים, עכברים אלחוטיים, ואפילו מחוגות, מטריות וכמה תרמוסים צבעוניים המתינו לשווא לבעליהם. לאחר פרק-זמן סביר הוחלט למכור אותם. 10:00 הבזאר נפתח בשעה .13:00 ומועד סגירתו נקבע לשעה איש לא ציפה שההתעניינות

שקלים? 10- ואוזניות לטלפון נייד ב הזריזים מבין עובדי האוניברסיטה במאי על 13- ותלמידיה הסתערו ב המציאות שהוצאו למכירה בבית הסטודנט וחטפו את הסחורה. מחלקת הביטחון בראשותו של נפתלי פרסלר אספה במשך תקופה ארוכה פריטים שונים ומשונים שנשכחו ברחבי הקמפוס, ולאחר שלא אותרו בעליהם הוחלט למכור אותם בזיל הזול. אבי קפל, הממונה על החקירות ואבטחת המידע, הופקד על אירגון הבזאר. סיירי הביטחון החרוצים של האוניברסיטה מוודאים בכל ימות השנה שהקמפוס לא יהיה אכסניה לציוד נטוש. מדי שנה מצטברים "אוצרות" במחסני האבידות והמציאות. פריטים שמישים מופרדים מציוד שאבד עליו הכלח וזוכים לעדנה מחודשת אצל בעליהם החדשים. שני זוגות אופניים משומשים אבל במצב טוב, מחשבונים, דיסק און קיי, אוזניות, מטענים

בפריטים תהיה כה גדולה - בתוך פחות משעתיים "נוקו" הדוכנים והבזאר נסגר. להפתעת המארגנים דווקא המטריות נמכרו ראשונות, ודווקא ביום הכי חם של חודש מאי. "משפחה אחת קנתה שתי מטריות", סיפר מישל כהן, שקידם את פני הלקוחות בפנים נעימות. "לא הופתעתי. בימי הקיץ אפשר להשתמש במטריות בתור שמשיות". וכך, בימים שבהם חברות המסחר האלקטרוני מסוגן של 'עלי באבא' ו'עלי אקספרס' נוגסות בעוד ועוד פלחי שוק ברחבי העולם, היה נעים להיווכח שעוד לא אבדה תקוותו של המסחר הפשוט, שבו טובין מחליפים ידיים ושני הצדדים מפיקים תועלת מן העסקה. ההכנסות מן הבזאר הועברו לקרן מלגות לזכרו של הסטודנט ולדימיר גולחוב.

19 | אבג

א יתן רוזנברג נבר בקרביו של מכשיר שהועבר אליו לתיקון, כשהטלפון החכם שברשותו רטט. מספר לא מוכר הופיע על הצג. איתן הסיר את הכפפה מידו וקיבל את השיחה. מצדו השני של הקו נשמע קול: "איתן רוזנברג? אני מעבירה אותך לפרופסור חיימוביץ". נשימתו של איתן נעתקה. "מה קרה?", שאל איתן את עצמו. חששותיו התפוגגו תוך כמה שניות. "שלום איתן, מדבר דני חיימוביץ. מה שלומך?", התעניין הנשיא. "הכול בסדר, חוץ מזה שאני קצת מתרגש", ענה איתן המופתע. "אין לך מה לדאוג, כנשיא האוניברסיטה יש לי פריבילגיה למסור רק הודעות טובות. אני שמח לבשר לך שזכית ב'פרס הנשיא'". במאי, בטקס הוקרת 15- ב מצוינות שהתקיים ב'גן אודי', העניק פרופ' חיימוביץ לרוזנברג את הפרס הנכבד ולחץ את ידיו בחום. עבור העובד המסור זו הייתה התרוממות רוח של ממש. העבודה באוניברסיטת בן-גוריון . בעת 2009 קרצה לאיתן כבר בשנת שעבד באחזקת סימולטורים צבאיים נתקל במכרז חיצוני של האוניברסיטה. הוא לא חיפש אז עבודה, אבל איתן פרס נשיא האוניברסיטה הוענק השנה לאיתן רוזנברג, האחראי על אחזקת המיכשור והציוד במחלקה למדעי "התמודדות עם תקלה טכנית | החיים דומה לפתרון חידת היגיון או תשבץ, אני נהנה גם מן הפתרון וגם מן הדרך אליו", הוא אומר

איתן רוזנברג מציג את הפרס. לצדו: פרופ' דניאל חיימוביץ (מימין) וראש המחלקה למדעי החיים, פרופ' עופר עובדיה

ומכאני". איך אתה מתמודד עם העומס? "בתחילת כל יום עבודה (ובתקופות עומס גם באמצע היום) אני מתכנן את הזמן, כלומר מתעדף את המשימות לפי חשיבותן ולפי הסיכוי להשלים אותן. לפני שאני מתחיל משימה אני אומד את כדאיותה הכלכלית. אם אני נתקל במכשיר ישן שעלות אחזקתו גבוהה, אני ממליץ לבקש הצעת מחיר לקניית מכשיר חדש". האם אתה "חוקר" את המשתמשים בנוגע לאופן השימוש במכשירים? "אפשר להגיד שכן. לא מעט תקלות נובעות לכאורה משגיאות המשתמשים; 'לכאורה' כי מכשיר שהמשתמשים במכשירים כאלה לא יחששו לספר לי את 'הסיפור האמיתי' לגבי תקלה שהופיעה בהם פתאום. הם יודעים שלא אאשים אותם". מה נותן לך סיפוק בעבודה? "התמודדות עם תקלה טכנית דומה לפתרון חידת היגיון או תשבץ, אני נהנה גם מן הפתרון וגם מן הדרך אליו. כשחבריי למחלקה (וגם עובדים ממחלקות אחרות) מודים לי על עזרתי, על שפתרתי להם בעיה, זה מחמם לי את הלב פעמיים: גם כי הבאתי תועלת, וגם בגלל תחושתי שאני חלק מן הקהילה המדעית של ישראל". שהפעלתו מסובכת והוא רגיש לשגיאות משתמש הוא מכשיר שתכנונו לקוי, ואני משתדל

הייתה לו התאמה מושלמת לפרופיל המועמדות, והוא החליט לנסות את מזלו. "שאלתי את אשתי, שהיא בוגרת האוניברסיטה (כימיה, תואר שלישי) ובעבר עבדה כאן, מה דעתה, והיא אמרה לי: 'אתה חייב להגיב למודעה - אין מקום עבודה טוב יותר מאוניברסיטת בן-גוריון'". איתן הגיש את מועמדותו וחזר לענייניו. כעבור שנה, כשכמעט שכח מהעניין, חזרו אליו. בחודש מארס נקלט באוניברסיטה כחבר 2011 הסגל הטכני במחלקה למדעי החיים. בצעירותו חי איתן כמה שנים בארגנטינה, שם למד טכנאות אלקטרוניקה. מקצועות אלה עזרו לו כשחזר לישראל ולמד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מבלי שסיים את התואר. ילמד כאן אולי 14- "כשבני בן ה אצטרף אליו ואסיים תואר יחד איתו", הוא אומר. ספר לנו על אופי עבודתך. "עבודתי משלבת תיקונים של מגוון רחב של מכשירים מדעיים בכל הרמות: מתיקוני דרג א' בשטח ועד תיקון מעגלים מודפסים ברמת הרכיב במעבדה. כשאני נתקל בבעיה שאיני מכיר אני משתדל להשיג את השרטוטים או התרשימים של אותו מכשיר או להתייעץ עם היצרן (שלפעמים מנסה לשכנע אותי לקנות מכשיר חדש במקום לתקן...). מדובר בעבודה מולטי-דיסציפלינרית קלאסית: כל השילובים האפשריים של ציוד אופטי, אלקטרוני, חשמלי

מצוינות אישית | 20

מה מפר את שלוותך? "אני אדם שליו, בעבודתי אני לא עוסק בחיי אדם, כך שאין סיבה אמיתית לסטרס. אבל יש שני דברים שמלחיצים אותי מעט: הדבר הראשון הוא יום ראשון אחרי חופשה או מילואים, שאז אני צריך להתמודד עם עומס גדול, והדבר השני הוא צעקות ליד המשרד שלי כשאני מתרכז במשהו. אבל צעקות כאלה הן תופעה נדירה". איזה טיפ היית נותן לעובדים כדי שיהיו עובדים מצטיינים? "מי שנהנה ממה שהוא עושה פחות חשוב לו אם הוא נחשב מצטיין או לא, אז הטיפ שלי הוא זה: אם אתה סובל מעבודתך, כנראה אתה לא במקום הנכון". תאר יום טיפוסי בחייך. אני יוצא עם בני מן הבית, 7:30- "ב מקפיץ אותו לבית-הספר וממשיך אני מדליק 8:00- לאוניברסיטה, ב את המחשב במשרד ומכין לי קפה. אני מסיים לתכנן את יום 9:00 עד העבודה ויוצא לסבב תיקונים. אני במשרד (יש לי 11:30 "בסביבות חדר גדול שמשמש כמשרד ומעבדה) ונערך למחצית השנייה של היום: תיקון מיכשור נייד ושולחני במעבדה, טלפונים ומיילים לספקים, הצעות מחיר לחלקי חילוף וכו'. אני בשלבי סיום של יום 15:30- "ב העבודה, מסדר מעט את החדר וכותב ביומן מה מתוכנן למחר. אני מכבה את המחשב, 16:00 בשעה האורות והמזגן, סוגר את הדלת, מעביר כרטיס ויוצא הביתה (או אני למכללה הטכנולוגית, בימים אלה לומד שם קורס)". פעילות מועדפת בשעות הפנאי? "עליתם עליי... האוניברסיטה משלמת לי כדי לעסוק בתחביב שלי. גם בבית יש לי מעבדת חובבים ואני מתמסר לה בשעות הפנאי". מה היית לוקח איתך לאי בודד? "אני קורא הרבה, לאי בודד הייתי לוקח המון ספרים. וגם את אשתי ובני".

הצטיינות כדרך חיים

הנר, האחראי על המעבדות במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, זכו בפרסי סגן הנשיא והמנכ"ל. פרסי הוקרה הוענקו למיכל וייסמן-זיידנר, הרכזת לענייני סטודנטים במחלקה לפסיכולוגיה, לאנה סולטן, מן המדור לקידום סטודנטים בדיקנאט הסטודנטים, ולעופרה אבוטבול, האחראית על תקציבי המחקר ברשות למחקר ופיתוח. כמנהלת בכירה מצטיינת הוכתרה עו"ד ורד סרוסי, ראש המחלקה למעורבות חברתית. אות הוקרה על מפעל חיים הוענק לציונה שמש, ראש מדור חשבונות סטודנטים במינהל התלמידים. בצילום: דוד ברקת מעניק את הפרס לרחל מחלוף-זילברברג. משמאל: פרופ' יניב גלבשטיין, ראש המחלקה להנדסת חומרים.

פרסי נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא הוענקו למנהלת בכירה ולשישה עובדים מצטיינים מן הסגל המינהלי והטכני. הפרסים הוענקו לזוכים בטקס הוקרת מצוינות לשנת תשע"ח שהתקיים במאי בגן אודי, במעמד 15- ב נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ וסגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה דוד ברקת, ובנוכחות סמנכ"ל משאבי אנוש שמעון ישי ויו"ר מועצת העובדים המינהליים והטכניים אבנר מזרחי. הטקס התנהל בהנחייתו של חגי חורש, ראש מחלקת סגל מינהלי וטכני באגף משאבי אנוש. בפרס הנשיא זכה איתן רוזנברג, האחראי על אחזקת המיכשור והציוד במחלקה למדעי החיים (ראה כתבה נפרדת). רחל מחלוף- זילברברג, הממונה על המינהל במחלקה להנדסת חומרים, ומנדי

21 | אבג

פתע בוחן

ג. מדעי ההנדסה ומדעי הטבע. ד. מדעי כדור-הארץ. . איזה שלושה מוסדות אקדמיים 9 כדי לעזור 1963 חברו יחד בשנת בהקמת מוסד אוניברסיטאי בבאר שבע? א. אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת קיימברידג'. ג. האוניברסיטה העברית, הטכניון, מכון וייצמן. ד. אוניברסיטת ברנדייס, האוניברסיטה הפתוחה, המכון הטכנולוגי בחולון. . 'קרן אדנאואר' תומכת 10 באוניברסיטת בן-גוריון. מי היה קונרד אדנאואר? א. נשיא חברת המכוניות הגרמנית 'מרצדס'. ב. יו"ר דירקטוריון 'לופטהנזה'. ג. קנצלר גרמניה המערבית לאחר מלחמת-העולם השנייה. ד. סגנו של מזכ"ל האו"ם ונשיא אוסטריה קורט ולדהיים. . מה היה שמה של החברה 11 המסחרית שהקימה האוניברסיטה ?1980 בשנת א. "המוח היהודי ממציא לנו פטנטים". ב. "החטיבה לפיתוח המצאות בנגב". ג. "מוצרי תיחכום באר שבע בע"מ". ד. "המחלקה לקידום המצאות בבאר שבע". . איזה אירגון "גייס" את 12 פרופ' אריה מרכוס והציב אותו בחזית המאבק נגד מגדלי הסמים בקולומביה? א. היחידה הנרקוטית במשרד החקלאות האמריקני. ב. ארגון מגדלי הפרחים בארגנטינה. אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת ניו-יורק. ב. אוניברסיטת בר-אילן,

ראשת ממשלת אוסטרליה לשעבר, ג'וליה גילארד, נושאת דברים באירוע השנתי לזכר איירין והיימן קרייטמן

א. פרופ' אברהם טמיר. ב. פרופ' שלומי ארנון. ג. פרופ' ג'ימי וינבלט. ד. פרופ' נחום פינגר. . הייתי מנכ"ל משרד האוצר בשנים 5 וממנווטי הכלכלה 2009-2007 הישראלית בתקופת המשבר הכלכלי העולמי. לאחרונה התמניתי לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון. מי אני? א. עו"ד אשר חלד. ב. הכלכלן ירום אריאב. ג. עו"ד חיים צדוק. ד. עו"ד דוד ליבאי. . מהו תחום עיסוקו של פרופ' 6 מיקי בר-אלי? א. ארכיאולוגיה. ב. משפטים. ג. פסיכולוגיה. ד. מטאורולוגיה. . המחלקה באוניברסיטה העוסקת 7 בשיגור לוויינים לחלל היא: א. המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. ב. המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי. ג. המחלקה להנדסת תעשייה וניהול. ד. המחלקה להנדסת מכונות. . מה היה תחום הלימודים הראשון 8 שנלמד באוניברסיטה? א. מדעי החיים. ב. מדעי המוח והקוגניציה.

. מה הייתה תגובתו של הפיסיקאי 1 ארנסט רתרפורד כשפגש לראשונה את ליזה מייטנר, האישה שמילאה תפקיד מרכזי בנושא ביקוע הגרעין? א. "ייצוג פרופורציונאלי של נשים מצוינות באקדמיה הוא יעד משותף לנשים ולגברים". ב. "הו, חשבתי שאת גבר". ג. "שוויון האישה באקדמיה הוא לא רק ערך מוסרי אלא גם צורך ענייני". ד. "אף מוסד מדעי ששואף להצליח לא יכול להרשות לעצמו לא לפעול בנחישות כדי להשוות במהירות את היחס בין נשים וגברים". . מי מבין המנהיגים הבאים לא 2 ביקר בקריית האוניברסיטה בשדה בוקר? א. מרגרט תאצ'ר. ב. מיכאיל גורבצ'וב. ג. אדוארד הית'. ד. ג'ורג' בוש האב. . מי עמד בראש המחלקה לקשרי 3 ציבור בזמן שהבמאי והשחקן האיטלקי רוברטו בניני ביקר באוניברסיטה? א. יעקב עייאש. ב. ג'יל בן-דור. ג. יורם הורביץ. ד. עדי טוקר. . מי מבין האישים הבאים לא היה 4 רקטור האוניברסיטה?

תרבות הפנאי | 22