עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ד"ר ניסקי מנסה לענות במחקריה היא איך המוח שלנו מתמודד עם מידע מושהה, בדומה למה שמרגישים כשעובדים עם מערכת הפעלה- מרחוק - המפעיל מזיז רובוט ששולט על רובוט אחר שנמצא במרחק רב ממנו, והרובוט מחזיר מידע על הכוחות מן הסביבה שפועלים עליו. היא מסבירה: "עמיתיי ואני גילינו שבמצב זה אנחנו חשים שהחפצים שאנחנו נוגעים בהם יותר רכים ממה שהם באמת. תוצאה זו ותצפיות נוספות גרמו לנו להסיק שהמוח לא מסוגל לייצג השהיה כהזזה של הכוחות בזמן. לפני ארבע שנים גילינו כי האשליה של מגע בחפצים יותר רכים לא פוגעת בפעולה המוטורית המעורבת בעת המגע בחפץ. הופתענו לגלות שהמוח בעצם מסוגל לייצג זמן כדי לשלוט על תנועות. אני מקווה שההבנה הזאת, שיש פער בין תפישה לפעולה, תעזור לנו לבנות את המערכת המתאימה ביותר לניתוחים בסיוע רובוט. היא תאפשר לבצע בעתיד ניתוחים מורכבים הדורשים מן המנתח להרגיש את מגע הרקמה של החולה גם כשהוא נמצא במרחק אלפי קילומטרים ממנו". מחקר בעיבוד מידע מושהה יכול לדברי ד"ר ניסקי לעזור להבין ובהמשך אולי אף לטפל בתופעות נוירולוגיות הקשורות לעיכובים בהעברת מידע חושי. למשל, בניסויים שבהם היא וצוותה חשפו נבדקים להשהייה שאינה סימטרית במרחב הם גרמו לנבדקים בריאים לצייר עיגולים הדומים במאפייניהם לעיגולים שמציירים חולים הסובלים מפגיעת צד אחד בגופם כתוצאה משבץ. כיוון מחקר מרכזי נוסף במעבדתה מתמקד בהבנה כיצד אנחנו משלבים מידע תחושתי המגיע מחיישני מגע הנמצאים בעומק שרירינו וגידינו עם חיישני מגע הנמצאים בעור. התברר כי מתיחה מלאכותית של העור בעת מגע עם חפצים וירטואליים גורמת לאשליה של מגע בחפץ קשיח יותר,
גם ד"ר חדד עשה את כל תאריו באוניברסיטת בן-גוריון: תואר ראשון ברפואת חירום, תואר שני ותואר שלישי באימונולוגיה. כיום הוא ראש המעבדה לאיפיון מיקרוסקופיית אור מתקדמת ב'מרכז אילזה כץ לננו- טכנולוגיה'. "זה ממש כיף שאפשר מדי פעם להיפגש לצהריים בקמפוס ולשתף איש את רעותו בפעילותנו", אומרת החוקרת הבכירה שלנו. כרטיס-ביקור אילנה ניסקי סיימה בהצטיינות את שלושת תאריה במחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון. היא זכתה בפרס וולף היוקרתי, בפרס זלוטובסקי ובפרס בן-אמיתי לתלמידי-מחקר מצטיינים; הייתה עמיתת קרייטמן, מצטיינת הרקטור ומצטיינת דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה מספר פעמים בשלבים 60- שונים של לימודיה; פירסמה כ מאמרים בכתבי-עת ואסופות של כנסים מדעיים. היא ותלמידיה זכו כמה פעמים בפרסים על עבודותיהם. בזמנה הפנוי היא נהנית מריצה למרחקים ארוכים, רכיבה על אופני- כביש, וטיולים במדבר בחברת בן- זוגה ושלושת כלביהם.
המשפיעה גם על הדיווחים של הנבדקים לגבי קשיחות החפצים וגם על האופן שבו הנבדקים שולטים על הכוחות שהם מפעילים על החפץ. בקיץ האחרון הקימו ד"ר ניסקי ושותפיה באוניברסיטת גנואה שבאיטליה מעבדה וירטואלית, שבה הסטודנטים מחפשים דרכים להעברת הבנתם באשר לתחושת המגע האנושי לרובוטים אנושיים. כיוון מחקר נוסף, בשיתוף עם פרופ' אברהם קציר, פיזיקאי מאוניברסיטת תל-אביב, וד"ר אורי נץ, מנתח מבית-החולים סורוקה, הוא פיתוח מערכת לאיחוי רקמות בהלחמת לייזר בסיוע רובוט, שתהווה תחליף לסגירת פצעים וחתכים ניתוחיים בעזרת תפרים. תרומתה המשמעותית למחקר בתחום הרובוטיקה זיכתה את ד"ר ניסקי בפרס לחוקרים צעירים מטעם האיגוד לרובוטיקה ואוטומציה במכון להנדסה חשמלית ואלקטרוניקה ). ועדת הפרס הוקירה את IEEE( החוקרת הבכירה מאוניברסיטת בן- גוריון על מחקרה בפיתוח מערכות של מציאות מדומה תחושתית, הפעלה מרחוק וניתוחים בסיוע רובוט ועל גישתה הייחודית המתבססת על שימוש בתיאוריות בחקר המוח בנושא הבנת בקרת התנועה ותחושת המגע האנושית. לעבודה באוניברסיטה מגיעה ד"ר ניסקי כמעט כל בוקר יחד עם בן- זוגה, ד"ר עוזי חדד. גם הוא משלנו.
13 | אבג
Made with FlippingBook PDF to HTML5