עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מעל ומעבר פרופ’ דן בלומברג (בצילום), סגן הנשיאה והדיקן למחקר ופיתוח, נבחר לחבר האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה

פורצי-דרך בתחום החישה-מרחוק, שנעשה בהם שימוש במערכות תצפית המותקנות על לוויינים ומטוסים לשם חקר כדור-הארץ ופלנטות אחרות. , נולד בדרום 58 דן בלומברג, בן עלה ארצה עם 8 אפריקה, ובגיל משפחתו. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת בן-גוריון נסע לאוניברסיטת אריזונה וכתב שם עבודת דוקטורט בנושא “הגיאולוגיה של כוכבי-הלכת”. הוא מקווה שלא ירחק היום שבו יוכל לחקור כוכבי-לכת באמצעות מערכות תצפית ישראליות, ובמסגרת זו הוא מקדם בשנים האחרונות שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האמריקאית. כשחזר מאריזונה

הצטרף החוקר הצעיר 1995 בסוף שנת ד”ר בלומברג לסגל אוניברסיטת בן- גוריון, ומאז ועד היום הוא תורם לה מכישוריו המדעיים. האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה נוסדה בשטוקהולם , ומקום מושבה הנוכחי 1960- ב הוא פאריס. היא מאגדת את טובי המומחים בעולם בתחומי האסטרונאוטיקה והחלל; מאתרת מדענים בולטים בתחום ומספקת להם כלים שיסייעו להם בעבודתם. האקדמיה מפרסמת את כתב-העת  העוסק Acta Astronautica היוקרתי  בהתפתחויות בטכנולוגיית מדעי החלל והשימושים בהם למען האנושות.

פרופ’ דן בלומברג הוא מעתה חבר האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה. מדי שנה בוחרת האקדמיה לאסטרונאוטיקה אישים שתרמו תרומה ייחודית בשדות האסטרונאוטיקה ומדע החלל ומקבלת אותם כעמיתים באקדמיה. חברי האקדמיה הם דמויות-מפתח בסוכנויות החלל, ואנשים הפועלים בהצלחה בממשק שבין חלל וחברה. דן בלומברג הוא פרופסור מן המניין במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ומנהל המעבדה לחישה-מרחוק והדמאה פלנטרית. בהנהגתו הפכה אוניברסיטת בן-גוריון לחלוצת האוניברסיטאיות הישראליות בחלל, , BGUSAT הודות לשיגורו המוצלח של ננו-לוויין שגודלו כגודל קרטון חלב קילוגרמים. הוא שוגר מהודו 5 ומשקלו כחלק משיתוף הפעולה 2017 בפברואר בין אוניברסיטת בן-גוריון והתעשייה האווירית. תחנת-קרקע לקליטת התמונות שהוקמה באוניברסיטה איפשרה לסטודנטים ולחוקרים לקבל את הנתונים ולנתחם. ביוזמתו של פרופ’ בלומברג נעשה מאמץ רב-מחלקתי ליצור תשתית ידע בתחום הנדסת החלל והלוויינים, מתוך הבנה שבתחום הזה גלומים אתגרים מחקריים והנדסיים; בתיאום איתו ובהנחייתו מתבצעים מחקרים

אסטרונאוטיקה | 8