עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

גאה להיות עיראקי סדרת הרצאות על הדור השלישי של משוררי וסופרי העלייה מעיראק המחישה קסם המזרח | את התרפקותם על מורשתם התרבותית

יוזם המפגש המכונן. פרופ' משה שמש

כביטוי לתרומתו לחברה של 'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות' יזם ההיסטוריון פרופ' משה שמש סדרת הרצאות בנושא "הדור השלישי של סופרי ומשוררי העלייה מעיראק". כותרת הסדרה הייתה: "אני עיראקי גאה: התכתבות עם המורשת של יהדות בבל, מבט של הדור השלישי על סופרים ומשוררים". בימים אלה, כאשר אמצעי התקשורת מוצפים בפרסומים שליליים על אפליית העולים מארצות ערב והשפלתם, מאירה הסדרה הזאת פינה חמה ומציגה היבט חיובי של פיתוח תרבות עשירה על-ידי הדור השלישי של סופרים ומשוררים, שצמחו דווקא על ברכי האפליה שממנה סבל הדור הראשון של העולים ובמידה מסוימת גם הדור השני. "באופן פרדוקסאלי, בניגוד וה- 50- לתפישת כור ההיתוך של שנות ה , צמח כאן דור של ילידי הארץ הקורא 60 לחזרה למורשת אבותיו - מורשת יהדות בבל ומורשת יהדות מרוקו", אומר פרופ' שמש. הסדרה נערכה במסגרת הסמינר השבועי לחוקרים ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות' בשדה בוקר. השתתפו בה: נועה שקרג'י, משוררת, עורכת וחוקרת ספרות. נושא הרצאתה היה: "רפרודוקציות של אבותינו, מקוריות ואי-מקוריות בזהותם של הדור השני והדור השלישי". בהרצאתה היא אמרה: "הדור השלישי הוא אולי הדור הראשון שרואה את מה שאבד. אני לא מאמינה במאבק עדתי,

"המיקום המורכב שלי בתוך משפחה רבנית מבגדד, שחלקים ממנה דיברו ערבית רהוטה ויכלו לדקלם את הקוראן ואפילו לדון בסוגיות קבליות בשפה הערבית, הוא חלק מפצע ומזכות. ההון הסימבולי היה גדול, כבד ומורגש, לא יכולת להתעלם ממנו, ולכן לא הייתה כאן שתיקה טראומטית של דור שני אלא אילוץ של דור שלישי לדובב, להציג את העושר של הדור הראשון. ההרגשה של מחויבות ושליחות, הזכות לגדול ליד הסבא, הזיקה לסבא, היא תמיד זיקה של דור שלישי". נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, צירפה את ברכתה למשתתפי הסדרה: "אני מברכת את היוזמה הראויה והמעניינת להביא את מבטם של סופרי ומשוררי הדור השני והשלישי של קהילת יוצאי עיראק בישראל על זהותם העיראקית הגאה ועל המורשת ההיסטורית והתרבותית של יהדות בבל, שהצמיחה מתוכה אנשי מדע ורוח, תרבות, צבא ופוליטיקה ותרמה כה רבות לבניית המדינה". בסיום הסדרה אמר פרופ' שמש: "מפגש ספרותי זה הוא אנטי-תזה למצב העולים , במיוחד לאור הפרסומים 50- של שנות ה האחרונים והדיונים על יחס מפלה ומשפיל כלפי עולי יהדות המזרח. הופעתן של הנשים כחלוצות הסופרים של הדור השלישי המדובר היא תופעה מרעננת. מבחינה זו מדובר במפגש מכונן".

משום שהאובדן שלי הוא לא אישי, עדתי, אלא אוניברסאלי". ענת לב-אדלר, סופרת ועורכת. נושא הרצאתה היה: "אל תקראו לי מזרחית, אני עיראקית גאה". בהרצאתה התייחסה לשאלה איך זה לגדול בבית של יוצאי עיראק שמעולם לא נשמעו בו המילה "קיפוח" או הביטוי "לקחו לי, שתו לי". היא גדלה על ערכים כגון עבודה קשה, חריצות והישגיות. ציונית פתאל-קופרווסר, סופרת. נושא הרצאתה היה: "המסע שלי לבגדאד היהודית - בעקבות ספרי 'התמונות שעל הקיר'". ציונית היא הישראלית הראשונה שספרה יצא לאור בערבית בעיראק, מקום הולדת הוריה. על הספר נכתבו ביקורות רבות בעיתונות העיראקית. באוניברסיטת בגדד נכתבת עבודת דוקטורט על ספרה. "הזהות שלי מורכבת: אני יהודייה, ישראלית עם שורשים יהודיים עיראקיים". חביבה פדיה, סופרת ומשוררת, פרופסור במחלקה להיסטוריה של עם ישראל וראש 'מרכז אלישר לחקר תרבות ספרד' באוניברסיטת בן-גוריון. נושא הרצאתה היה: "היבטים במסע הבין-דורי של סופרים ומשוררים יוצאי עיראק". להלן תמצית הרצאתה:

חקר ישראל והציונות | 20