עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

היא הכרחית לבריאות הנפשית של הפרט והקהילה, ואירוע כמו בפיטסבורג פוגע באמון שלנו בבני-אדם וביכולתנו לנבא מה בטוח ומה לא". תחום המוכנות לאסונות הוא תחום , הוריקן 2001 מתפתח - אירועי ספטמבר קתרינה בדרום ארצות הברית והצונאמי באסיה העלו את המודעות בעולם לצורך במוכנות למצבי חירום. חוסן קהילתי הוא נושא ליבה במחקרים לחקר PREPARED המתקיימים במרכז המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון . אחד המחקרים 2009 מאז הקמתו בשנת הראשונים התבצע בקהילה היהודית של איסטנבול שספגה שתי מתקפות קטלניות שנים, ומדובר 17 על בתי-כנסת בטווח של בתקופה שלפני טורקיה המוסלמית של היום. את המחקר ניהלה ד”ר ציפי הורניק- לוריא, והוא נעשה חמש שנים לאחר המתקפה השנייה והתמקד בשני נושאים: הימנעות ופחד משהייה בציבור. במחקר נמצא קשר בין רמת החשיפה לאירוע ובין פחד משהייה בציבור גם כעבור חמש שנים. פרופ’ אהרנסון-דניאל מעריכה שסוג כזה של טראומה קולקטיבית מסכן את לכידות הקהילה. כאשר מתרחש אירוע קטסטרופלי פתאומי, פעמים רבות הקשרים שבתוך הקהילה ניתקים ובמקומם נוצרים קשרים חדשים הממוקדים באירוע ובמה שהיה סביבו. הקשרים החדשים האלה נבנים בזמן קצר, לא כמו קשרים שנבנו לאורך שנים, והם משנים את מבנה הקהילה. בשעת חירום נחשפים גיבורים שלא תמיד הם מנהיגי הקהילה; הדבר יכול להעלות את המורל בקהילה אבל גם ליצור תחושה של “עדר ללא רועה”. תופעות כאלה היו ידועות מזה שנים, אולם המונח “חוסן קהילתי” היה בחיתוליו ולא היה כלי 16 , יחד עם 2010 לאמוד אותו. באוקטובר חוקרים משמונה מוסדות אקדמיים וגופי ממשל, החל באוניברסיטת בן-גוריון תהליך פיתוח כלי למדידת חוסן קהילתי, ומאז נעשה בו שימוש 2013- פרסומו הראשון ב נרחב ברחבי העולם. התהליך, המתועד בדוקטורט של מי שכיום עומדת בראש התואר השני ברפואת חירום, ד”ר אודיה כהן, בוצע בהנחייתם של פרופ’ אבישי גולדברג פרופ' אהרנסון-דניאל, ופרופ' מולי

הודות לתקשורת החדשה המביאה חדשות בצורה ויזואלית ומוחשית גם ממקומות נידחים, האפקט של מתקפות כאלה ודומותיהן מגיע רחוק. אז מה עושים? לדעת פרופ' אהרנסון- דניאל שידרוג והידוק סידורי הביטחון סביב מוסדות שעלולים למשוך ביצוע פשעי שנאה (כלפי יהודים או קהילות אחרות) יכולים לצמצם את מספר הפיגועים ולחזק את תחושת הביטחון של המבקרים במקומות הללו, אך לא די בהם. "יש מקום לחזק את גורמי החוסן בקהילה בתחומי המנהיגות, המוכנות והלכידות, ובכך לייצב אותה ולעזור לה להמשיך לתפקד", ממליצה ראש המרכז האוניברסיטאי לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון.

להד מן המכללה האקדמית תל- חי. “חשיבות הכלי היא באחידותו”, אומרת לימור. “חוסן הוא מושג מורכב. יש לנו תחושה אינטואיטיבית שאנחנו מבינים מהו, אבל קשה למדוד אותו. היכולת למדוד בצורה אחידה את אותו הדבר לאורך זמן או במקומות שונים מאפשרת להשוות ולבחון את ההשפעה של אירועים ותוכניות התערבות על קהילות. בשעת אסון, כפי שראינו בפיטסבורג, יש צורך לעיתים להביא סיוע מבחוץ. חשוב לשמר את הרציפויות תוך כדי מתן מקום לאבל, הפרטי הקולקטיבי". לנוכח ריבוי מתקפות טרור שאירעו בשנים האחרונות באירופה, באפריקה ובאסיה, ובמידה רבה

כרטיס ביקור פרופ’ לימור אהרנסון-דניאל היא סגנית הרקטור לקשרים אקדמיים בינלאומיים וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון באוניברסיטת בן-גוריון; בסטטיסטיקה מאוניברסיטת תל-אביב ודוקטורט בבריאות B.Sc בעלת תואר . ,2008 הציבור מאוניברסיטת הונג-קונג. לאוניברסיטת בן-גוריון הצטרפה בשנת והייתה בין המייסדים של המסלול לתואר שני העוסק בהיערכות ומענה למצבי חירום ואסון (כיום בבית-הספר לבריאות הציבור). בהמשך מונתה לראש המחלקה עד מינויה לסגנית הרקטור. 2016-2011 לרפואת חירום, תפקיד שמילאה בשנים היא מומחית לאפידמיולוגיה של היפגעות, וכמה ממחקריה הובילו לפיתוח גישות וכלים חדשניים בתחומי מומחיותה. היא מובילה מחקר יישומי בתחומי המוכנות, ההיפגעות והחוסן. בתפקידה כסגנית הרקטור יזמה תהליכים לבינאום האוניברסיטה. נזקפים לזכותה פרסומים רבים: מאמרים בכתבי-עת מקצועיים ופרקים בספרים.

19 | אבג