עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

2018 אפריל | ניסן תשע"ח | 113 גיליון

פרופ’ גבי סרוסי, היחידה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה

ד”ר נטע סל-מן, המחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה

פרופ’ נירית בן-אריה דבי, המחלקה לאמנויות

תלמדו מאיתנו מרצים וחוקרים בכירים, חברי הסגל האקדמי, משחזרים את היום 15-12 עמודים | מודלים לחיקוי | הראשון שלהם באוניברסיטה

לקובץ מונגש

2018 אוקטובר | חשון תשע"ט | 116 גיליון

שווה ציטוט

מה בגיליון

1

7-6 9-8

מורה דרך עלי נוג'ידאת זינוק בעלייה יניב פוריה

"אני מקווה ש'החלונות' האלה יהיו פתוחים לחלומות ולפתיחת פרק חדש של התחדשות. החלום שלי הוא לראות אתכם לומדים כאן בבוא היום". נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, מברכת את האסירים בוגרי המיזם "חלונות לחלומות בקמפוס"

2

12 14

חלומות מתגשמים נירית בן-אריה דבי סוגר מעגל גבי סרוסי זיכרונות מקובה פועה בר

"נאחל לבנות שיזכו לראות עוד הרבה לוויינים כחול-לבן שיתוכננו, ייבנו וייבדקו על-ידי צוותים שבהם מספר הנשים לא יהיה מיעוט שניתן לספור אותו על יד אחת". ד"ר שמרית ממן, מנהלת היחידה לחישה-מרחוק והדמאה פלנטרית, מברכת את על שם דבורה בלומברג She - space בוגרות התוכנית לחקר לוויינים וחלל

17-16

3

"המרכז האזורי החדש מציב את אוניברסיטת בן-גוריון ואת אוניברסיטת פיראוס בחזית המחקר והלימודים האירופיים, לא רק בישראל וביוון אלא בעולם כולו". פרופ' שרון פרדו, ראש המרכז האזורי הים-תיכוני למצוינות במחקר והוראת לימודי אירופה

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai @ bgu . ac . il דוא"ל:

4

מתפתחת בכל העולם, )Ultrasound Point Of Care( POCUS "תורת ה- ושילובה בארגז-הכלים של הסטודנטים כבר בשלבים המוקדמים ללימודיהם הוא חיוני. בחזוננו אנו רואים את בוגרינו מגיעים לעולם הקליני עם מיומנויות גבוהות ומעניקים לחולים טיפול טוב יותר". ד"ר ליאור פוקס, חבר סגל הפקולטה למדעי הבריאות ורופא בכיר במחלקה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

5

"ממתיקים מלאכותיים פוגעים בחיידקי המעיים 'הטובים', ומומלץ להימנע מצריכתם". פרופ' אריאל קושמרו, מן המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, מציג את ממצאי Molecules מחקרו בכתב-העת

http ://

in .

bgu .

ac .

il /

Pages /

abg .

aspx

אבג | 2

שיעור בצמיחה

ביקושים גבוהים לקורס אקדמי המתקיים ביוון ביוזמת המחלקה לניהול מלונאות ותיירות יוון תחילה

אלף סטודנטים פתחו את שנת 19- יותר מ הלימודים תשע"ט באוניברסיטת בן-גוריון. 4,000- מתוכם התחילו את לימודיהם קרוב ל סטודנטים חדשים. האוניברסיטה משקיעה משאבים רבים בעידוד ההרשמה של מועמדים מצטיינים, והיא מעניקה מלגת שכר-לימוד מלא למועמדים שנמצאים ברף הקבלה הגבוה ביותר. היא עושה זאת על בסיס ההנחה שהשקעה במועמדים מצטיינים תניב סטודנטים שימשיכו ללמוד לתארים מתקדמים ולצמיחת דור המחקר העתידי בישראל. רקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים היימס, מתייחס לאתגרים ולמגמות המשתנות בתחומי אחריותו ומציג את ה'אני מאמין' שלו: "השאיפה שלנו היא להיות הבחירה הראשונה של חוקרים צעירים וסטודנטים בזכות מחקר מצוין, הוראה מעולה, תוכניות- לימוד מאתגרות, ותרומה לחברה, בפרט בנגב, כאוניברסיטה, המחקר חייב להיות בראש מעיינינו, אבל יש קשר הדוק בין מחקר והוראה, כי אחד מפרה את האחר. אנחנו מעוניינים בסטודנטים שיאתגרו אותנו כל הזמן, שלא יקבלו שום דבר כמובן מאליו וידחפו אותנו להשתפר ולהתחדש". בשנת הלימודים הקרובה יימשך המאמץ לשפר את איכות ההוראה. מחלקות אחדות משתפות פעולה במיזם של הכנת מועמדים לקראת חוויית הלימודים האקדמיים. במסגרת ההכנה משתתפים המועמדים בשיעורים ועורכים היכרות עם נושאי הלימוד ועם הקמפוס בכללו. ניסיון העבר מלמד שהמועמדים שהשתתפו בהכנה הזאת התגברו על הקשיים בצורה טובה יותר. זאת ועוד: לאחרונה התבשרנו על החלטת המועצה להשכלה גבוהה להסמיך את האוניברסיטה להעניק תואר ראשון דו-חוגי בתקשורת. (היבטים נוספים על פתיחת שנת .)15-8 הלימודים - בעמודים סטודנטים חדשים התחילו 4,000- קרוב ל יחד | את לימודיהם באוניברסיטת בן-גוריון אלף 20 איתם מתקרבת האוניברסיטה לרף סטודנטים 3 | אבג

התיירות, אנשי שמורות הטבע, נציגי הקהילה היהודית, ואנשי שיווק. השנה כלל הקורס גם ביקור בעיר סלוניקי, דבר שאיפשר לסטודנטים להיווכח כיצד משומרת המורשת היהודית, וכיצד מורשת זו מעצימה את תעשיית התיירות המקומית. ד"ר שחר שילה ופרופ' יניב פוריה מעבירים את הקורס, שזוכה לביקושים גבוהים מצד הסטודנטים בקריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס ובקמפוס אילת. סגל המחלקה מכין בימים אלה קורס נוסף, שנושאו יהיה "ניהול תיירות עירונית" והוא יתקיים בברלין. לדברי פרופ' פוריה קורסים אלה דורשים השקעת משאבי זמן רבים ויכולות ניהול, אבל תרומתם

זוהי השנה השלישית ברציפות שהלימודים במחלקה לניהול מלונאות ותיירות מתחילים כשבוע לפני תחילת השנה הפורמלית. קורס אקדמי יוצא דופן מתקיים ביוון וצובר פופולאריות בקרב הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון. במסגרת הקורס, שנושאו הוא "ניהול תיירות באגן הים התיכון", נחשפים הסטודנטים לסוגיות בניהול תיירות שהן רלוונטיות לניהול ענף התיירות בישראל. ביוון יש תעשיית תיירות מפותחת מיליון תיירים מבקרים בה 30- (יותר מ בשנה), המתבססת על היצע תיירותי שיש לו מכנה משותף עם היצע התיירות של מדינת ישראל. מלבד הרצאות כולל הקורס סיורים לימודיים בשטח ופגישות עם מנהלי ומפעילי אטרקציות תיירותיות ביוון. הסטודנטים נפגשים עם ראשי ערים, מנהלי מוזיאונים, נציגי משרד

לתוכנית הלימודים וחוויית הלימודים משמעותית מאוד.

משתתפי "הקורס היווני" בצילום קבוצתי. צילם: הילל אקוטונס

תעופה בחקירה

במעבדה של ד”ר שי ארוגטי במחלקה להנדסת מכונות מפתחים כלי-טיס בעלי יכולות השמים הם הגבול | מיוחדות

היא מן הקרקע. לכלי-טיס מתקדמים אפשר להעביר תוכנית-טיסה מלאה, וכל הפעולות, ממצב המראה ועד הנחיתה, מבוצעות באופן אוטומטי. יכולות כאלה קיימות כבר שנים רבות בתעשייה הצבאית ולאחרונה מנוצלות גם ליישומים אזרחיים. כלי-טיס לא- מאויש שחולל מהפכה הוא הרחפן – רובוט בעל מבנה מכאני פשוט, יכולת ריחוף ויכולות המראה ונחיתה אנכיות. יש לו מסגרת שמחוברים אליה ארבעה מדחפים; כל מדחף מייצר כוח דחף, והתנועה הרצויה של הכלי מושגת על-ידי בחירה מדויקת של מהירות הסיבוב בכל מדחף. ואולם לרחפנים יש גם חסרונות: זמן טיסה מוגבל, כושר נשיאת מטען קטן, ויכולת תמרון מוגבלת. במעבדה של ד”ר שי ארוגטי במחלקה להנדסת

בשנים האחרונות אנו עדים לפיתוח יישומים לכלי-טיס לא-מאוישים. מדובר בכלים בעלי יכולת טיסה עצמאית (ללא טייס), שהשליטה בהם

הפיצה תנחת אצלכם בעוד חמש דקות לפני זמן לא רב התעופפו בתל-אביב רחפנים שעל סיפונם משלוחי פיצה. זו הייתה הפעם הראשונה שהודגמה יכולתם של הרחפנים בתחום המשלוחים האלה, והראשונה שהגבירה את תיאבונם של לקוחותיה לחידוש הפיקנטי הייתה חברת 'דומינוס פיצה'. כבר לפני כמה שנים עסקה קבוצת מחקר בהנחייתו של ד”ר שי ארוגטי במעבדה לבקרה שבמחלקה להנדסת מכונות . multi - copters בתכנון ובפיתוח כלי-טיס עם יכולת ריחוף, הנקראים רחפנים וגם התקדמות הפרויקט השתלבה עם המגמה המסתמנת במוקדים שונים בעולם לשחרר את השווקים ממכסות ומחסמי סחר במסגרת מדיניות “השמים הפתוחים”. בהיענות לבקשת רשות התעופה הפדראלית האמריקנית לפתוח את המרחב האווירי של ארצות הברית לכלי-טיס לא-מאוישים נבחן הנושא על-ידי רשות התעופה האזרחית שבמשרד התחבורה בישראל. אחרי הכול, הטסת כלי-טיס זעירים במרחב האווירי הצפוף בישראל היא לא עניין של מה בכך. אישור כזה יגביר את הביקוש לכלי-טיס לא-מאוישים, אמינים ובעלי יכולות מגוונות. כמה חברות מסחריות הרימו את הכפפה והטיסו את הרחפן. “מה שנראה כמו גימיק הופך למציאות”, אומר ד”ר ארוגטי.

רובוטיקה אווירית | 4

עמוק באדמה חוקרים מן הפקולטה למדעי הטבע מציעים להסתמך על קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת ממעבה האדמה לצורך חיזוי רעידות-אדמה

מכונות עובדים עתה על פיתוח רחפן שמבנהו יוכל להתגבר על החסרונות והמגבלות האלה. לפני כמה שנים פותח במעבדתו של ד”ר ארוגטי רחפן בעל כנף כמו של מטוס, עם חיבור קשיח. כנפיו יוצרות כוח עילי לטיסה עם נצילות אנרגטית עדיפה על זו של רחפן רגיל. הוא מסוגל להמריא ולנחות באופן אנכי, לטוס מהר כמו מטוס ולרחף באוויר כמו רחפן. תיכנן ובנה אותו דוד וורסין, בתקופת לימודיו לתואר שני במחלקה להנדסת מכונות. תחום המכוניות ההיברידיות נתן השראה והוביל את אנשי המעבדה לפיתוח רחפן היברידי, שמדחפיו הנושאים את עיקר המשא מונעים על-ידי מנוע בעירה פנימית והמדחפים האחראים על ההיגוי העדין מוּנעים בהינע חשמלי. השימוש במנוע בעירה מגדיל במידה ניכרת את זמן הטיסה וטווח הטיסה של הרחפן בהשוואה לרחפנים בעלי הינע חשמלי בלבד. פתרון אחר שהוצג לאחרונה במעבדה כולל חיבור פיזי של הרחפן עם הקרקע באמצעות חוט. מנוע במתקן קרקעי שומר שהחוט יהיה מתוח כל זמן הטיסה. החיבור הפיזי עם הקרקע מאפשר אספקה קבועה של אנרגיה לכלי-הטיס. במשימת ריסוס אפשר גם לספק את חומר הריסוס מן הקרקע והכלי לא ייאלץ לשאת אותו בזמן הטיסה. יתרון נוסף, אולי המעניין ביותר, הוא האפשרות לנצל את החוט המתוח כדי למדוד במדויק את מקומו של כלי-הטיס במרחב. מדידה כזאת מתאימה להפעלת כלי-טיס באזורים אינו אפשרי. GPS שבהם השימוש ב- נאמנים למשנתם ולפיה השמים הם הגבול ימשיכו אנשי המעבדה לפתח ולהשביח כלי-טיס אוטונומיים. מערכת 'אבג' תעקוב אחר ההתפתחויות ותמשיך לדווח.

להתרעה מפני רעידות-אדמה בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. הן מבוססות על , שלא מזיק, לבין הגל P הפרש מהירויות הגל , הגורם נזק, שנפלטים שניהם בזמן הרעש S עצמו. מערכות אלה דומות לאזעקת “צבע אדום” בזמן שהטיל כבר באוויר, ומותירות שהות של מספר שניות לכל היותר לפני הקטסטרופה. לעומת זאת, קרינה אלקטרומגנטית שנפלטת מרעידת-אדמה דווקא בשלביה המוקדמים (שלבי הנוקליאציה), בתדירויות הגבוהות, נבלעת הרבה פחות ואותה אפשר למדוד. במאמר מציעים שלושת החוקרים להשתמש בצורת ההתפתחות המיוחדת של הקרינה האלקטרומגנטית כפונקציה של הזמן, כפי שהדגימו בעבודותיהם הקודמות, כדי לנפות את הקרינה הנובעת מתהליכי הנוקליאציה של רעידת-האדמה מ”רעשים” של קרינות אחרות, ועל-ידי כך להגיע לאפשרות אמיתית של חיזוי רעידות-אדמה שעות ואפילו ימים לפני שהן נעשות הרסניות. “אנחנו מקווים שפעולה כזאת תביא ברכה לעולם בכך שתמנע אסונות ונזקים הנובעים מהעדר התרעה מוקדמת על רעידות-אדמה”, הם אומרים. אבינעם רבינוביץ הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בן-גוריון. דב בהט הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון. ד”ר ולדימיר פריד הוא מרצה במחלקה להנדסת בניין במכללת סמי שמעון באשדוד.

מדענים מן הפקולטה למדעי הטבע מציעים שיטה חדשה לחיזוי רעידות- אדמה. הפרופסורים אבינעם רבינוביץ ודב בהט, ועימם ד”ר ולדימיר פריד, סבורים שקרינה אלקטרומגנטית הנפלטת ממעבה האדמה תתריע על רעידות-אדמה בצורה אמינה יותר לעומת קרינה סייסמית. עמדתם גובשה Geological למאמר שהתקבל לפרסום ב- היוצא לאור באוניברסיטת Magazine קיימברידג׳, אנגליה. במשך שנים רבות התבסס המחקר של חיזוי רעידות-אדמה על הקרינה הסייסמית (האקוסטית), שלא מנעה עד היום הפסד חיים ורכוש מפני שנכשלה בחיזוי רעידת- אדמה לפני שהיא מתרחשת. כך לא הושגה המטרה הבסיסית במחקר זה. בפרסום הנוכחי מודגש שאין אפשרות לחזות רעידות-אדמה עתידיות באמצעות הקרינה הסייסמית, משום שבשלבים הראשונים של התפתחות רעידת-אדמה, לפני התרחשותה, קרינה זו נבלעת בסלע כדור-הארץ, כך שכבר במרחק כמה קילומטרים ממרכז הרעש אי אפשר לגלות אותה. בזמן התרחשות הרעש עצמו תדירות הקרינה יורדת ומאפשרת למדוד אותה, אבל אז כבר מאוחר להזהיר מפני הקטסטרופה (נשארות שניות ספורות). לכן ירדה לטמיון ההשקעה העצומה, בהיקפים של מאות מיליוני ואולי מיליארדי דולרים, של מדידות סייסמיות בהקשר זה במשך כל השנים. לאחרונה פותחו בישראל מערכות סייסמיות

מדבר בעד עצמו כמעט שלושה עשרים לאחר שהגיע

פרופ’ עלי נוג’ידאת, חוקר בתחום המיקרוביולוגיה הסביבתית במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, מונה לאחרונה לתפקיד מנהל בית- הספר הבינלאומי ללימודי מדבר על הישגיו המדעיים | שם אלברט כץ וכישוריו הניהוליים הם מקור גאווה לקריית האוניברסיטה בשדה בוקר

כיהן כראש המחלקה להידרולוגיה ומיקרוביולוגיה של הסביבה ב’מכון צוקרברג לחקר המים’, היה חבר סנאט האוניברסיטה, עמד בראש ועדת ההוראה של התמחויות המים בבית-הספר הבינלאומי ללימודי מדבר על שם אלברט כץ, וכיום הוא עומד בראשו. אם תרצו, סגירת מעגל. תחום המחקר העיקרי שלו הוא הבנת חשיבותם של החיידקים ותרומתם החיובית לעולמנו. אצל רובנו חיידקים מצטיירים כגורמי מחלות; פרופ’ נוג’ידאת מתייחס אליהם בכבוד. לא רבים מאיתנו יודעים שהתפקיד החשוב ביותר של המיקרואורגניזמים האלה הוא שמירת האיזון של כל צורות החיים על פני כדור-הארץ: “בנוסף לתרומתם לבריאותנו, המיקרואורגניזמים ממחזרים את חומרי-הגלם המרכיבים את כדור-הארץ. בלעדיהם היה כדור-הארץ נהפך למחסן-זבל ענקי. חיידקים יש בכל מקום, במים וביבשה, ומגוון פעילותם הוא כמעט אינסופי”, הוא מסביר. למרות היובש והחום, אדמת

לקריית האוניברסיטה בשדה בוקר הופקד בידיו של עלי נוג’ידאת אוצר יקר - סמכות הניהול של בית-הספר הבינלאומי ללימודי מדבר על שם אלברט כץ. דרך ארוכה עבר פרופ' נוג'ידאת, משולבת בלימודים ומחקרים, עד שהגיע עד הלום. לאחר סיום בית- , התחיל עלי 1976- הספר התיכון, ב הצעיר ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון. את שלושת תאריו עשה במחלקה למדעי החיים. כשסיים את הדוקטורט זכה במלגת פולברייט ללימודי פוסט- דוקטורט באוניברסיטת וושינגטון שבעיר סנט לואיס, במעבדתו של פרופ’ רוג’ר ביצ’י, שם התמחה בתחום הצטרף 1991- ההנדסה הגנטית. ב למכונים לחקר המדבר בקמפוס שדה בוקר כחוקר בתחום המיקרוביולוגיה הסביבתית. במשך השנים הועלה לדרגת פרופסור. הוא לימד קורסים בהנדסה גנטית במחלקה למדעי החיים ובמחלקה לביוטכנולוגיה, הינחה עשרות תלמידים לתארים מתקדמים ופירסם עשרות מאמרים מדעיים. הוא

יעלים התייצבו לפתיחת שנת הלימודים

חקר המדבר | 6

עשרים שנה, לך תזכור בית-הספר הבינלאומי ללימודי מדבר מציין שני עשורים של פעילות ענפה שנה 20 בימים אלה חוגג בית-הספר הבינלאומי ללימודי מדבר על שם אלברט כץ .1 להיווסדו. ) M.A ) או מוסמך (. M.Sc בית-הספר מציע תוכניות-לימודים שונות לתואר מגיסטר (. .2 .) Ph.D וכן לתואר דוקטור (. תוכניות-הלימודים חושפות את הסטודנט לתופעת המדבר בראייה מערכתית כוללת. .3 שפת ההוראה בתוכנית היא אנגלית. לסטודנטים מוצעים נושאים מגוונים - החל מסוגיות האנרגיה במדבר, דרך הצומח .4 והמים ועד לבעיות בנייה בתנאי אקלים מדבריים.  כחלק מתהליך הלמידה מבצעים הסטודנטים עבודת תיזה בתחום התמחותם בהנחיית .5 איש-סגל של המכונים לחקר המדבר. תלמידי המחקר מגיעים אלינו ממדינות רבות ונהנים מאווירה בינלאומית. .6 בית-הספר הוקם הודות לתרומתה הנדיבה של גברת אילזה כץ משווייץ .7 לזכר בנה, אלברט. פרופ’ אביגד וונשק הוביל את הקמת בית-הספר והיה מנהלו הראשון. .8 צוות בית-הספר כלל מראשיתו את המזכירה המסורה דורית לוין, העובדת עד היום .9 כעוזרת למנהל בית-הספר. לצידה עובדות שתי רכזות מינהליות. הסטודנטים מתגוררים בקמפוס שדה בוקר במעונות שנבנו מחומרים המתאימים .10 לאקלים המדברי תוך התחשבות בסביבה וחיסכון באנרגיה. במחזור הראשון השתתפו שמונה תלמידים: מסין, בוליביה, נפאל, הודו וגוואטמלה. .11 סטודנטים ישראלים ולא ישראלים לתואר שני 200- כיום לומדים בבית-הספר כ .12 ולתואר שלישי. מחזורי לימוד. 18- תלמידים ב 550- עד היום סיימו את לימודי התואר השני יותר מ .13 .2008 דוקטורנטים סיימו את לימודיהם משנת 120 .14 מדינות מיוצגות בבית-הספר. 40- יותר מ .15 לאחרונה התחילו ללמוד סטודנטים מבורקינו-פאסה, מונגוליה, אל-סלוואדור, קמרון, .16 גמביה, זמביה, שהצטרפו לסטודנטים מארה”ב, אנגליה, שווייץ, ארמניה, הודו, וסין. התלמידה הראשונה ממיאנמר התחילה את לימודי התואר השני בשנת הלימודים .17 תשע”ט. בית-הספר פתח את שעריו לתלמידים מירדן, והם מהווים נדבך חשוב בחיזוק .18 הקשרים בין הממלכה ההאשמית ובין ישראל. סטודנטים פלסטינים למדו ולומדים במסגרת תוכניות-הלימודים 20- כ .19 של בית-הספר. בשלוש השנים האחרונות הוסמך בית-הספר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה .20 סטודנטים למדו במסגרת 30 . להפעיל תוכנית לתואר שני לסטודנטים מסין ומהודו התוכנית הזאת.

המדבר רוחשת חיים ופעילות של מיקרואורגניזמים. הם יודעים לנצל כל גשם קל, אפילו טיפות טל, לפעילות והתרבות. פעילותם זו שומרת על קיום החיים במדבר תוך כדי מיחזור חומרי-הגלם המועטים בין צורות החיים השונות. פרופ’ נוג’ידאת מתעניין במיוחד בחיידקים המעורבים במיחזור החנקן במדבר. למרבה הצער, אזורים מדבריים רגישים מאוד לשינויים אקלימיים. מחקרים מנבאים כי האזורים המדבריים בעולם יתייבשו עוד יותר, ואזורים צחיחים-למחצה ייהפכו לצחיחים. “חשוב מאוד לדעת מה קורה לאדמות באזורים אלה, שכן לא רק יכולת הייצור הביולוגית שלהם תיפגע אלא הם עלולים להיעשות מקור לזיהום סביבתי”. אחוזים משטח היבשה של 40- כ כדור-הארץ הם אזורים מדבריים, והם הולכים וגדלים. ודווקא שטחים אלה מהווים עתודה להתפתחות אוכלוסיית העולם. “הבנת התהליכים הביולוגיים (שבהם המיקרואורגניזמים הם השחקנים המרכזיים) והפיסיקליים באזורים אלה היא נדבך חשוב בהבטחת קיום המין האנושי על פני כדור-הארץ”, מסכם פרופ’ נוג’ידאת.

7 | אבג

משתתפי סדנאות הבישול והאפייה בקמפוס אילת מציגים את פרי עמלם

משהו טוב מתבשל פה 600- כ | קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת ממשיך לחתור למצוינות 16- ביום הולדתו ה סטודנטים פתחו בו את שנת הלימודים החדשה – גידול משמעותי לעומת אשתקד

ותואר שני, מעבדות משוכללות, מעונות-סטודנטים חדשים, חיי קמפוס ערים – כל אלה מעידים על פעילות אקדמית איכותית וגם על חיי חברה תוססים. על חוף הים האדום לומדים סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני את המקצועות הבאים: ביולוגיה ימית, פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, עבודה סוציאלית, כלכלה וחשבונאות, ניהול, ניהול מלונאות ותיירות, לימודי המזרח התיכון, אמנות, הנדסה שנה א’, ניהול ויישוב סכסוכים, מינהל עסקים. פרופ’ יניב פוריה אומר בגאווה: “בסוף תקופת הרישום אפשר לבשר על גידול דרמטי ברישום ללימודי תואר אחוזים. בדומה לרישום 45 - ראשון באוניברסיטאות האחרות, גם בקמפוס אילת הסתמנה בשנים האחרונות מגמת ירידה במספר הסטודנטים הנרשמים, והגידול הנוכחי הוא שינוי מגמה מובהק”.

, וכבר מסתכלים עליו 16 הוא רק בן בהנאה: קמפוס האוניברסיטה באילת שוקק חיים, והוא מקור גאווה לאוניברסיטת סטודנטים פתחו בו את 600- בן-גוריון. כ שנת הלימודים החדשה - גידול משמעותי במספר הנרשמים לתואר ראשון לעומת התקופה המקבילה אשתקד. “אני שואף לכך שקמפוס אילת ‘יהיה על המפה’ בזכות חוויית הלימודים ואיכותם ולא רק בזכות המלגות הנדיבות שהסטודנטים שלנו מקבלים”, אומר פרופ’ יניב פוריה, המנהל האקדמי של קמפוס אילת. במסגרת חזונה לשמש מנוף לפיתוח הנגב נטלה עליה אוניברסיטת בן-גוריון את המשימה להקים קמפוס בשערה הדרומי של מדינת ישראל כדי לקדם את עיר התיירות גם כמרכז אקדמי להוראה ומחקר. לא היה קל למשוך סטודנטים וחוקרים לקצה המדינה, אבל ההצלחה של קמפוס האוניברסיטה באילת היא עובדה: מספר הסטודנטים שזינק הרבה מעל הציפיות, תוכניות-לימוד מגוונות לתואר ראשון

ה י ר ו פ ב י נ י ' פ ו ר פ . ם י מ ש ר נ ה ת ו מ כ ב ל ו ד י ג

הקמפוס נכנס ל”גיל ההתבגרות” ומשנה את פניו במהירות, כפי שעולה מדבריו של פרופ’ פוריה: “מדובר בקמפוס אינטימי וידידותי המאופיין בתוכניות-לימוד עדכניות. מטרתנו ליצור סביבת לימודים אידיאלית כדי להבטיח לסטודנטים את התנאים הדרושים להצלחתם. הסטודנטים שלנו לומדים בכיתות קטנות ומקבלים יחס מכבד ואישי מצד סגל ההוראה ומצד אנשי הסגל המינהלי והטכני”. התוכנית להנדסה שנה א’ מובילה את מגמת הגידול המספרי. המתקבלים לתוכנית זו לומדים קורסי שנה א’ בהנדסה ברמה זהה לקורסים הנלמדים בקמפוס מרקוס בבאר שבע. בתום שנה

מצוינות אקדמית | 8

זו, אם השיגו את הממוצע הנדרש, הם ממשיכים את הלימודים בבאר שבע. בשנים האחרונות צברה התוכנית הזאת מוניטין הודות בשנה שעברה 86%( לאחוזי המעבר הגבוהים לקמפוס באר שבע בשנה שקדמה לה), ובזכות אחוזי ההצלחה הגבוהים שלה 82%- ו מן הסטודנטים מסיימים אותה בהצלחה רבה. 90%- - כ בשנה הבאה יהיו בקמפוס עוד חידושים. תהיה סדרת שינויים בביולוגיה ימית, שסביר שיתבטאו בגידול במספר הנרשמים לתחום מרתק זה. ונבחנת האפשרות לבנאם את התוכנית לניהול מלונאות ותיירות, לאור הישגיה במדד שנחאי ושיתוף הפעולה מצד המלונות. הסטודנטים הלומדים בקמפוס אילת נקשרים לעיר, ורבים מבקשים להמשיך לגור בה. מגמת הגידול במספר הסטודנטים השנה מובילה לעודף ביקוש למעונות ואף לבחינת השקעה בבניין- מעונות חדש. הפוטנציאל של קמפוס אילת גדול עוד יותר: “התוכניות להגדלת מספר הסטודנטים והתוכניות לפיתוח הקמפוס, בייחוד בתחומים המיוחדים לעיר אילת וסביבותיה, מבטיחות לו עתיד מזהיר”, אומרת נשיאת האוניברסיטה פרופ’ רבקה כרמי. “השאיפה היא שהוא יהפוך לקמפוס בינלאומי שימשוך סטודנטים מרחבי העולם לתוכניות-הלימודים הייחודיות שלו ולטבע הימי הנפלא של העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל”. אוניברסיטת בן-גוריון לא הייתה מצליחה להביא את קמפוס אילת למקום הנכבד שאליו הגיע בלי שותפיה הנאמנים: קרן רש”י בתחילת הדרך, בעיקר בפרויקט המעונות שיזם והוביל ח”כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת. ח"כ אלאלוף היה מעורב בקידום פרויקטים נוספים באוניברסיטת בן- גוריון. שותפה נוספת להצלחה היא קהילת טורונטו, שמסירותה לעיר אילת לא יודעת גבולות.

מרוצה עד הגג. אלונה שודריה, סטודנטית שנה ג' במחלקה לעבודה סוציאלית

נא להדק חגורות

האקדמיה לטיס מסחרי פתחה את שעריה בקמפוס אילת

אמנם לא נמל-התעופה, ובכל זאת בן-גוריון; אמנם לא צוערי טיס של חיל-האוויר, אלא צוערי טיס מסחרי; אבל גם באוניברסיטת בן- גוריון באילת לומדים פרחי תעופה, כמו באוניברסיטת-האם בבאר שבע. מחזור ראשון של קורס טיס מסחרי נפתח הקיץ באילת, ו”לימודי הקרקע” בקורס מתקיימים בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן-גוריון. מדובר בקורס בן שנתיים, המלווה את הצוער לאורך כל השלבים הנדרשים עד שהוא מקבל רשיון טיס מסחרי. הקורס כולל את לימודי התיאוריה כהכנה למבחני רשות התעופה האזרחית, לימודי טיס לרשיון פרטי, טיסות באוויר, טיסות בסימולטור ולימודי טיס לרשיון מסחרי. שעות טיסה על מטוסי פייפר שימריאו משדה-התעופה באילת, ובהמשך מנמל התעופה הבינלאומי על שם אילן ואסף 200 עוד כולל הקורס רמון שאמור להיות השני בגודלו בישראל. האקדמיה לטיס מסחרי מקיימת שיתוף פעולה עם מלונות העיר אילת. צוערי הקורס מתגוררים במגורי העובדים במלון בתנאי פנימיה הכוללים לינה ומזון, ואף מקבלים שכר שמקל עליהם את מימון המחיה ותשלום שכר הלימוד. המחזור הראשון רק המריא לדרכו וכבר החלה .2019 ההרשמה למחזור השני, הצפוי להיפתח במאי ינקי ירדני, ראש המינהל היוצא של קמפוס אילת, טייס חיל-האוויר (מיל.), היה איש-הקשר בין האוניברסיטה וראשי האקדמיה לטיס מסחרי, ביניהם הרמטכ”ל לשעבר דן חלוץ. “שיתוף הפעולה בין האקדמיה לטיס מסחרי לבין אוניברסיטת בן-גוריון באילת”, מספר ינקי, “יאפשר לצוערי קורס הטיס המסחרי לשלב בקורס לימודים לתואר אקדמי בתנאים המצוינים שמציע הקמפוס לסטודנטים הלומדים בו, כולל מלגות, לימודים בכיתות קטנות, ותואר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב”.

9 | אבג

מחקר מעמיק תצפיות שנעשו במסגרת התוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית בקמפוס אילת חשפו ממצאים מדהימים: דולפינים המשיכו לקרוא זה לזה באמצעות זוהי הפעם הראשונה | שריקות החתימה של הדולפינים שעזבו את הריף שתועד בעל-חיים המעלה את זכרו של בעל-חיים אחר

באמצעות תוכנה מתקדמת. התוצאות הראשוניות היו צפויות: קולות שונים שויכו לפעילות שונה. אבל אז הופתעה טאן כשגילתה מספר חתימות קול מוכרות שלא נראו הגיוניות. לדולפינים יש חתימות קול - שריקות אופייניות לכל דולפין המזהות אותו, משהו מעין שם אישי, המאפשר לדולפינים לזהות חברים אחרים בלהקה. דולפינים קוראים זה לזה באמצעות שריקות החתימה האלה. הן מתקבעות במהלך השנה-שנתיים הראשונות לחיי הדולפין, וככל הידוע לא משתנות במשך כל חייו. שריקות החתימה של הדולפינים השונים בריף האילתי מתועדות היטב במעבדה הבינלאומית לחקר הדולפינים באילת. התוצאה הלא-צפויה הייתה שהופיעו שריקות חתימה של דולפינים שכבר לא נמצאים בריף: כמה דולפינים שהועברו לים השחור, ושני דולפינים (זכר ונקבה) שמתו ממש בתוך הריף. כשמתו השניים זיהו חבריהם ללהקה את גופותיהם. החוקרים והמאמנים בריף זיהו אז תקופה של “דיכאון”: ירידה בפעילות הכללית בקרב חברי הלהקה. במהלך המחקר התברר שדולפינים בלהקה המשיכו לקרוא זה לזה באמצעות שריקות החתימה של הדולפינים שעזבו את הריף. החוקרים לא האמינו בתחילה לתוצאות, ונדרשו כמה וכמה בדיקות על-ידי אנשים שונים, וכן בדיקות סטטיסטיות, כדי לאמת אותן. עד כמה שידוע זוהי הפעם הראשונה שתועד בעל-חיים המעלה את זכרו של בעל-חיים אחר, שמת. מחקר כזה מאפשר לנו להבין יותר טוב את המורכבות החברתית ואת הזיכרון של בעלי-חיים ימיים, במיוחד יונקים. בהמשך מתכוונת טאן לבחון את ההקשרים שבהם מתרחשת התופעה: מי בדיוק מזכיר את הדולפינים הנעדרים – חבריהם? האימהות שלהם? את המחקר עושה טאן מורגן בשיתוף פעולה עם חוקרים

לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת קיימברידג’ שבאנגליה, שם נחשפה לנושא הקולות שמשמיעים בעלי-חיים, נודע לה שקיימת אפשרות לחקור קולות של דולפינים באילת – והיא נדלקה על הנושא. השאלה שעניינה את טאן היא האם הדולפינים משנים את מה שהם אומרים כתוצאה מפעילות של בני- אדם. במילים אחרות: האם הם מדברים אל אנשים או על אנשים? הניסוי שעשתה הדוקטורנטית מסקוטלנד התבסס על הקלטות של קולות דולפינים בריף הדולפינים באזורים שונים של המתחם בזמנים שונים. מטרתו המקורית של המחקר היתה לבדוק האם יש הבדל בין הקולות שדולפינים משמיעים במצבים שונים הקשורים בפעילות של בני-אדם. ההקלטות שנאספו נותחו ומוינו

לדולפינים יש קסם שקשה להסבירו, שנוגע בנו ומעורר את סקרנותנו. בריף הדולפינים באילת חיה להקת דולפינים בכפיפה אחת עם בני-האדם הנופשים באתר. הדולפינים יוצרים קשר עם מי שהם בוחרים. לכן אין פלא שהריף מושך אליו לא רק נופשים אלא גם חוקרים שרוצים להבין את היונק הימי המיוחד הזה, המחונן באינטליגנציה, כולל רגשית, שחי בלהקות ומנהל חיי חברה מורכבים. דולפינים הם חיות חברתיות. החיוך של הדולפין, יכולתו לתקשר באמצעות מגע מלטף, הקולות שהוא משמיע, האגדות והסרטים עליו – כל אלה מושכים את האדם לפתח אמפתיה כלפיו ורצון לשהות במחיצתו. טאן מורגן מסקוטלנד הגיעה לאילת כדי לחקור דולפינים במעבדה של אוניברסיטת בן-גוריון באילת, כחלק מלימודים במסלול ישיר לדוקטורט.

ביולוגיה ימית | 10

למים. אצל ילדים שבקושי ישבו כמה שניות ברפסודה בקרבת דולפינים זמן הריכוז והקשב התארך, עד כדי כך שהיו ילדים שהיה צריך להזכיר להם שהפעילות הסתיימה בעוד הם יושבים ומרוכזים בנעשה. שיפור בתפקודם נצפה גם בבית-הספר ובא לידי ביטוי בהשתתפותם בשיעורים ובמבחנים”. הצלחת קורס התרפיה באמצעות דולפינים, שהשתתפו בו סטודנטים לפסיכולוגיה שנה ג’, הביאה את הנהלת קמפוס אילת להחלטה לשלב קורסים נוספים עם דגש בטיפול רגשי בתוכניות התואר הראשון בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ואמנויות.

בשנים האחרונות זכו מאות ילדים להשתתף בתוכנית הטיפולית. כל שנה ילדים, ואצל 30- משתתפים בה כ כולם אפשר להבחין בשיפור משמעותי בתחומי המוטיבציה והפתיחות לסביבה. דוניו מסכמת: “אצל ילדים אוטיסטים נצפה שיפור במגע עם הדולפינים, כלומר: בתחילה הילדים נרתעו מהם או צבטו אותם, ועם הזמן למדו לגעת בהם בעדינות ואף ללטף אותם. הרבה ילדים השתפרו הודות לשהייה במים: הם נעשו עצמאיים, למדו להתלבש לבד, לשחות לבד, כמה מהם שחו כמה מטרים מתחת

מאוניברסיטת קיימברידג’ באנגליה, כחלק מלימודיה לדוקטורט בתוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית של קמפוס אילת באוניברסיטת בן-גוריון. התוכנית מושכת אליה סטודנטים מחו”ל. עד כה למדו בה עשרה סטודנטים זרים מארה”ב, איטליה, צרפת ודרום אפריקה, ויש עוד אחרים בדרך. בנוסף למעבדת המחקר שמפעילה אוניברסיטת בן-גוריון באילת בריף הדולפינים היא מקיימת שם קורסים לביולוגיה של דולפינים וקורסים לתרפיה באמצעות דולפינים. תרפיה באמצעות בעלי-חיים היא תחום טיפולי מוכר בארץ ובעולם. הדולפינים מתאימים במיוחד לטיפול הודות לאינטליגנציה הרגשית שלהם ולאופיים החברתי. כשהדולפין מגיע אל ילד הוא עושה זאת מתוך בחירה חופשית ולא מתוך התניה של אוכל. הדבר מעצים את תחושת השמחה והאהבה אליו. הטיפול מתבצע כמובן במים, שגם להם יש תכונות תרפיות. מחקרים שנעשו בריף הדולפינים, בין היתר על-ידי סופי דוניו, שכתבה תיזה ופרסמה מאמרים מדעיים על בסיס מחקר ועבודה בריף, הוכיחו כי לטיפול באמצעות דולפינים יש הצלחה בעיקר בטיפול בנפגעי פוסט-טראומה. אבל גם ילדים הסובלים מנכות, לקויות למידה ולקויות תקשורת נהנו משיפור בתפקודם בעקבות טיפול באמצעות דולפינים.

צילמה: הדס ציון

סופי דוניו עם חבר מכוכב אחר

11 | אבג

היום הראשון שלנו באוניברסיטה

מיוחד לקוראי ‘אבג’

חברי הסגל האקדמי נזכרים בתקופה הסטודנטיאלית שלהם

הרישום לקורסים. מבולבלת צעדתי במבוכי האוניברסיטה וחיפשתי את הכיתה הנכונה, כשלפתע נתקלתי בדמות אבודה אחרת, אתי, חברתי הטובה והאהובה עד היום (ד”ר אתי גורדון-גינזבורג, מומחית לספרות אמריקאית במכללת אורנים). לבסוף מצאנו את השיעור המבוקש, “מבוא לספרות אנגלית בימי-הביניים”. השיעור הראשון הוקדש לאבירי השולחן העגול והמלך ארתור. קראנו את סר גווין והאביר הירוק; הידד, הגענו לארץ האגדות. לאחר מכן רצנו במסדרון, מחפשות את החדר שבו התקיים קורס- המבוא להיסטוריה של העת העתיקה. המורה הדגול, דוד אשרי, מומחה ליוון הקלאסית, פתח בהרצאה מרתקת על אתונה בימי גדולתה, על פריקלס ותור הזהב, ועידן חדש החל גם עבורנו. אז במה נבחר? באנגליה הירוקה על טירותיה ואביריה, או במסתורין שבאתונה, ומה בדבר פלאי איטליה? חגגנו את פתיחת שנת הלימודים בשתיית שוקו חם בלובי של מלון היאט מול המעונות ושיחקנו טניס, אבל רוב הזמן למדנו וקראנו. מי היה מאמין שלאחר שלושים שנה הקסם נשאר - אני משתמשת עדיין בספרו של ולפלין על האמנות הקלאסית; מי חשב אז שהרנסנס האיטלקי ייעשה לנושא המחקר שמרתק אותי עד היום.

פרופ’ נירית בן-אריה דבי, המחלקה לאמנויות

לא ממש מומלצות למי שאמורה לנהל לוח-טיסות בקפדנות. הייתי נרגשת ומאושרת להתחיל את לימודיי בחוג להיסטוריה כללית וספרות אנגלית – יופי לי, אני בעולם הרוח. דיקן הפקולטה, ההיסטוריון אמנון לינדר, קיבל את פנינו, הסטודנטים החדשים בפקולטה, והעניק לנו כשי ספר: האמנות הקלאסית: מבוא לרנסנס האיטלקי מאת היינריך ולפלין. ללא מחשבה דחפנו את השי לתיק. לא היו מחשבים; דודות חייכניות ניהלו את

לפני שלושים שנה בדיוק, באוקטובר , עליתי לרגל לירושלים מעיר 1988 הולדתי חיפה כדי להירשם כתלמידה באוניברסיטה העברית. את הים והשמש הבוהקת ואת הקריירה כמלצרית כושלת בקפה קפולסקי החלפתי בחיי סטודנטית נלהבת למדעי הרוח. היה זה לאחר הדרכה מטעם הסוכנות היהודית במחנה-קיץ וטיול מהנה בארה”ב, ואחרי שירות צבאי מייגע ומאתגר כפקידת מבצעים בחיל-האוויר; הייתי פקידה חולמנית שראשה בעננים - תכונות

קורות חיים | 12

לקיסרות. התיישבתי במקום הפנוי הראשון, הוצאתי את בלוק הדפים שהבאתי איתי והתכוננתי לכתוב את עיקרי הדברים. כשעה וחצי לאחר מכן, כשהשיעור הסתיים וניתנה רשימת קריאת החובה הארוכה, ישבתי עוד רגע ארוך בכסאי ותהיתי אם הגעתי למקום הנכון, אם אני באמת מסוגל לסיים תואר במדעי הרוח. הדפים לפניי היו ריקים והרגשתי שלא הבנתי כלום בשיעור, למרות שהייתי מרוכז והקשבתי לדברי המרצה (שנאמרו בטון מאוד מונוטוני). מסקנתי הייתה שסטודנטים אחרים בכיתה, אלו ששאלו שאלות, הם הרבה יותר חכמים ממני. תחושת הבלבול ליוותה אותי לא מעט זמן, אך ככל שהתעמקתי וקראתי יותר גיליתי שגם אני מסוגל לפתוח את הפה בשיעור, להצטרף לדיון, לשאול שאלות ואף להציע רעיונות משלי. הרבה שעות ביליתי בקפיטריה בשיחות ארוכות עם חברותיי וחבריי לספסל הלימודים. דיברנו על משמעות החיים, על פוליטיקה, על כדורגל, על תיקון עולם, ועל המאמר או הספר האחרון שקראנו (לא תמיד בסדר הזה) דרך אגב, לשיעור השני כבר הגעתי בזמן והבנתי הרבה יותר. בסופו של דבר, למרות הטון המונוטוני של המרצה ורשימת הקריאה המאיימת, אפילו עברתי את הבחינה בהצלחה...

פרופ' חיים היימס, רקטור האוניברסיטה

לספריית הר הצופים, ואז נתקל בדילמה - לפנות שמאלה או ימינה. בהמשך הלימודים פניתי תמיד שמאלה כי כך הייתי מגיע לרחבת ובה הקפיטריה של רחל, 8 גוש שם ביליתי הרבה שעות (כשלא הייתי בספרייה, בשיעור או בעבודה לפרנסתי) בשיחות ארוכות עם חברותיי וחבריי לספסל הלימודים על משמעות החיים, על פוליטיקה, על כדורגל, על תיקון עולם, ועל המאמר או הספר האחרון שקראנו (לא תמיד בסדר הזה). אבל ביום הלימודים הראשון שלי פניתי ימינה. עוד לא הכרתי אף אחד וחשבתי שאני היחיד שלא נמצא בחבורה ולא רציתי להיראות חדש במקום. אז הלכתי בביטחון לכיוון שחשבתי שהוא הנכון וכמובן איחרתי לשיעור. נכנסתי בדיוק כשהמרצה, פרופסור ידוע מאוד בתחומו, כבר התחיל להציג את משנתו על הסיבות לכך שרומא הפכה מרפובליקה

מציאת כיתת-לימוד בפקולטה למדעי הרוח שבקמפוס הר הצופים היא משימה כמעט בלתי-אפשרית. סטודנט שהחליט ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטה העברית הולך לאיבוד עוד לפני שהוא מאבד את עשתונותיו בין דפי הספרים שברשימות הקריאה של הקורסים השונים. אני הייתי סטודנט כזה, ואני זוכר את ההתרגשות הגדולה של יום הלימודים הראשון באוניברסיטה. השינה בחדר המשותף במעונות, ההתארגנות לקראת היציאה לשיעור הראשון, התכנון (ללא טלפון חכם, דוא"ל או אפליקציה) של מערכת השעות, והיציאה מן המעונות בזמן כדי למצוא את כיתת-הלימוד שבה תינתן ההרצאה הראשונה. כל זה היה מבצע לא פשוט. בהר הצופים מי שמגיע מכיוון המעונות נכנס לקמפוס דרך הפרוזדור הארוך של מדעי החברה, חוצה את הפורום, עובר את הכניסה

המשך בעמוד הבא »

13 | אבג

היום הראשון שלנו באוניברסיטה

עוזבים הכול והולכים לישון. על הכלל הזה שמרנו בקפדנות. הכלל השני: פעם בשבועיים . רק ערב 5 הולכים לסרט באוניברסיטה באולם אחד בשנה א’ היה חריג - בו הזמנתי חיילת חיננית בשם מיכל ששירתה איתי בבסיס לראות איתי באוניברסיטה הופעה של חוה אלברשטיין. חיילת זו נעשתה באותו ערב חברתי הרשמית. שנה לאחר מכן התחילה ללמוד מדעי ההתנהגות כשאנחנו שוכרים יחד דירה במעמקי שכונה ד’ של תחילת שנות , והייתה לרעייתי בתום השנה השלישית 80- ה ללימודים. בשנות נישואינו נולדו לנו ארבעה בנים מקסימים. חלום ההשתתפות בהקמת התחנה הגרעינית הראשונה בארץ שנגוז פינה את מקומו להמשך לימודים לתואר שני ותואר שלישי בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה פיזיקלית באוניברסיטת תל-אביב, עם התמחות ותיזה בתחום של גלאי אינפרה-אדום שעשיתי במחלקה לפיסיקה במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. פוסט- של חברת BELL דוקטורט עשיתי במעבדות JPL / NASA בניו ג’רזי, ולאחר מכן ב- AT&T בפסדינה, קליפורניה. כשחזרתי ארצה התלבטתי אם ללכת לאקדמיה או לתעשייה, ולבסוף נפל הפור שנים עבדתי בחברת 17 . על התעשייה ‘אלאופ’ שברחובות (אחת החברות של ‘אלביט מערכות’) במספר תפקידים מרכזיים: הייתי ראש קבוצת הפיתוח של מערכות אינפרא-אדום מתקדמות, הייתי מדען ראשי של החברה, ולבסוף סמנכ”ל ומנהל חטיבת המודיעין החזותי אוויר וחלל של החברה, שם פיתחנו מצלמות ללווייני אופק וכן מערכות צילום אווירי וספקטראלי. זו הייתה תקופה מרתקת של הרבה עשייה והשפעה. עם זאת חיידק האקדמיה לא עזב אותי, סגרתי מעגל באוניברסיטת 2012 ובתחילת בן-גוריון: הצטרפתי כפרופסור-חבר לסגל היחידה להנדסת אלקטרואופטיקה בתחושת שליחות - להנחיל את הידע והניסיון שצברתי לדור הצעיר.

פרופ’ גבי סרוסי, היחידה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה

14 יומי הראשון באוניברסיטה היה , יומיים בלבד לאחר שחרורי 1981 באוקטובר מצה”ל, בלי טיול גדול בחו”ל. כבר שנים רבות ידעתי מה אני רוצה ללמוד – פיסיקה והנדסה גרעינית. באתי ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון מפני שזה היה המוסד היחיד שבו התקיימו לימודים לתואר ראשון בהנדסה גרעינית. אך תקוות לחוד ומציאות לחוד, למרות שאני ושני חבריי – כן, היינו שלושה במחזור זה – קיבלנו הודעה שהתקבלנו להנדסה גרעינית, הרי שביום הלימודים הראשון התבשרנו שהוחלט לא לפתוח את השנה בגלל מיעוט סטודנטים. נאמר לנו שבאפשרותנו לבחור כל מחלקה אחרת במקום הנדסה גרעינית. אבל שלושתנו היינו חדורי מוטיבציה “גרעינית” ולא היינו מוכנים לוותר. הגענו עד הרמות הגבוהות ביותר בהנהלת האוניברסיטה בדרישה שיפתחו לנו את הלימודים כמובטח. והצלחנו: הוגשה לנו הצעת פשרה - יפתחו בשבילנו את הלימודים בתנאי שנלמד במקביל תואר נוסף, רצוי הנדסת חומרים. קיבלנו את ההצעה בהתלהבות בלי להבין עד תום את משמעותה, העיקר שנוכל לעשות

תואר בהנדסה גרעינית. עד מהרה התברר שהמשמעות הייתה תוספת סמסטר-קיץ בין השנה הראשונה והשנה השנייה, ובכל סמסטר בארבע שנות הלימוד היה עלינו קורסים משתי המחלקות. כל 14-13 ללמוד קורסי הבסיס במתמטיקה ופיזיקה נלמדים יחד עם תלמידי הנדסת חשמל. מאותו רגע עברו ארבע שנים בלי שראינו את אור היום, כמעט - רק לפני מספר ימים אזרתי אומץ והשלכתי למיחזור נייר את כל רשימות ההרצאות שהיו לי. אבל להתעקשותנו הייתה חשיבות: עברנו תקופת לימודים חווייתית בשתי מחלקות באוניברסיטה שהייתה בת קצת יותר מעשר שנים, וחלק גדול מן המרצים היו עובדי ומקימי קמ"ג, ממש דור המייסדים. קיווינו שבתום לימודינו נוכל להיות ממובילי צוות ההקמה של תחנת-הכוח הגרעינית הראשונה לייצור חשמל שתוקם בארץ, אבל זה לא קרה...עד היום. הביטוי “לא ראינו אור יום” היה קרוב למציאות, אבל כמה כללים שהסכמנו עליהם איפשרו לנו שפיות מסוימת. הכלל הראשון: לא לומדים אחרי חצות; בחצות

קורות חיים | 14

במאבק בנושא גובה שכר הלימוד והלימודים הושבתו למשך יותר מחודש. כשנפתחו לבסוף שערי האוניברסיטה שמחתי מאוד. חשבתי שאני מוכנה לגמרי ללימודים. הרי למדתי בירושלים בתיכון ליד”ה (שכשמו כן הוא - נמצא ליד האוניברסיטה) וגם ביליתי שעות רבות בקמפוס גבעת רם, אז הייתי בטוחה שארגיש בבית. מהר מאוד התבדיתי. שום דבר לא הכין אותי לתחושה שאני הולכת 300 לאיבוד בתוך המערכת. יחד עם עוד סטודנטים ניסיתי להבין את דרישות הקורסים, איפה מתקיימים התרגולים ומה צריך להביא למעבדות. קיוויתי שיהיה מישהו שיעזור לי להבין מה חשוב יותר ומה פחות, למי פונים בבעיות שונות ואיך מתנהלים בדברים האלה שנקראים אוניברסיטה ומחלקה. אילו ביקשו ממני באותו יום ראשון באוניברסיטה לנחש שנה, אין ספק שלא הייתי 20 איפה אהיה בעוד מהמרת שאעשה שלושה תארים ואהיה חוקרת ומרצה באוניברסיטה. שנה? 20 ומה איתכם? איפה תהיו אתם בעוד

ד”ר נטע סל-מן, המחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה

הלימודים שלי באוניברסיטה העברית היו שנה, באוקטובר 20 אמורים להתחיל לפני . בדיוק חזרתי לארץ מטיול במזרח 1998 הרחוק זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים ללימודי התואר הראשון באוניברסיטת בן- גוריון הגעתי לפני כמה עשורים היישר ממכינה קדם-אקדמית ב’בית ברל’. מנהל המכינה היה ד”ר שלמה בן-עמי, לימים היסטוריון בעל שם עולמי ושר בממשלת ישראל. שלמה לימד אותי היסטוריה, אחד המקצועות שאהבתי לצד מתמטיקה ולשון עברית. בסיומה של תלמידים, הוענקו 120 המכינה, שלמדו בה מלגות לימודים לשנה ראשונה באוניברסיטה לארבעה תלמידים. אני הייתי אחד מארבעת בני המזל. בן-עמי הציע לי ללמוד היסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ולהתמחות בהיסטוריה צבאית. מנגד, יעקב וורטמן, המורה שלי למתמטיקה וסגן מנהל המכינה, ניסה לשכנע אותי ללמוד מתמטיקה (הצטיינתי במקצוע הזה). אחרי התלבטות ארוכה החלטתי להירשם ללימודי ארכיאולוגיה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה הצעירה, אוניברסיטת בן-גוריון, שכמה מחבריי העפולאים שלמדו בה המליצו לי עליה. שנת הלימודים באוניברסיטה החלה שבועיים לפני סיום הלימודים במכינה והיה עליי לבקש מהנהלת המכינה אישור להתייצב שם ביום הלימודים הראשון. באותו יום חגיגי פגשתי שתי ידידות שלי שהציעו לי לבוא אתן לשמוע שיעור באחד הקורסים בחוג למקרא שנשא את השם “פרקים בספר

והייתי אמורה להתחיל ללמוד במסלול דו-חוגי בלימודי סביבה וביולוגיה. אבל ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים פתחה התאחדות הסטודנטים

אותי לקורס של מרצה אחר. בצר לי ניגשתי למאיר ועדכנתי אותו בנוגע להתפתחויות. מאיר קיבל אותי מיד לקורס, ומאז הכול היסטוריה. סיימתי את לימודיי לתואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ובמקרא ב”בן- גוריון”, והמשכתי בלימודי תואר שני ותואר שלישי במקרא באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיי באוניברסיטה העברית סיימתי תואר ראשון נוסף, בלשון עברית, באוניברסיטה בן-גוריון. באותה עת לקחתי חלק פעיל בחיי הקמפוס הבאר שבעי - הייתי מדריך חברתי במעונות ד’ ויו”ר מועצת הסטודנטים. במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום שימשתי בתפקידים שונים, מעוזר הוראה ועד לראש המחלקה.

שמואל”. את הקורס לימד מאיר פארן ז”ל, איש מלא כרימון ומורה בחסד עליון, ששיעוריו היו חוויה בלתי-רגילה. לאחר השיעור מיהרתי למדור הרישום, ששכן בעת ההיא בבית היאס, וביקשתי להירשם למחלקה למקרא במקום למחלקה לארכיאולוגיה. ואולם היועץ בחוג למקרא סירב לרשום אותי לקורס של מאיר פארן בנימוק שהקורס מלא ורשם פרופ’ שמיר יונה, המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום

15 | אבג

הפתוחות לתיירים ולמוסיקה הבוקעת מאינספור מועדונים. ניגודים חזקים, עוני, שטיפת מוח, הישרדות, תקווה - את כל אלה ראיתי וחשתי, כמו באחד מטיוליי ברומניה בתקופת שלטונו של צ’אושסקו. מהוואנה יצאתי לכיוון צפון-מערב, אל “גן העדן” של קובה, שממוקם בפרובינציית פינר דל ריאו. כבישים רחבים (זכר לתקופה האמריקאית באי) כמעט שוממים ממכוניות. התחבורה הציבורית כמעט לא קיימת, ולכן לא מפליא לראות המון מקומיים לאורך הכבישים הראשיים משעות הבוקר המוקדמות, מחכים שיחלוף כלי-תחבורה כלשהו, כולל כרכרות רתומות לסוסים, כשהם מנופפים בשטרות כסף כדי לשכנע את הנהגים לעצור ולקחת “טרמפיסטים” תמורת תשלום. מעל ראשי הממתינים מתנוססים שלטי-ענק שהזכירו לי איפה אני ומי שולט באי. שלטים, באותיות של קידוש לבנה, מזכירים לעוברים ושבים שבלי פידל ), ושיש שתי אפשרויות Viva Fidel אין חיים ( .) Partida o Muerte - המפלגה או המוות ( טבק ובעיקר סיגרים הם בין סמלי האי. מוצאו של הטבק ביבשת אמריקה וממנה הופץ לרחבי העולם. כל הקרקעות שייכות למדינה, האיכרים מגדלים את תוצרתם ואת רובה "מוכרים" למדינה. למשל, בעד מכירת טבק המדינה . עלי הטבק 10% ולאיכר נותרים 90% נוטלת נקטפים ומיובשים בבתי טבק מיוחדים, שבולטים בנוכחותם בקובה כולה, ומהם מפיקים את הסיגרים. כל העבודה היא ידנית. סוגי הסיגרים שונים, בהתאם לסוגי העלים , Cohiba והטיפול בהם. הסיגר הנפוץ הוא שהיה אהוב על קסטרו וצ’ה גווארה. המוסיקה הקובנית היא תוצר קוקטיילי של סגנונות ספרדיים ואפריקאים. הסון הקובני הוא שילוב של מוסיקה ספרדית מלווה בגיטרות ומוסיקה אפריקאית, הממבו הוא מוסיקה

ם י כ ר ד ב ה ע ו פ

אופנת קסטרו שלטים | קובה היא מקום של מוסיקה קצבית, ריקודי צ’ה צ’ה צ’ה וסלסה, רום וסיגרים ענקיים עדיין מזכירים לעוברים ושבים ברחובות הוואנה שבלי פידל קסטרו אין חיים

כתבה וצילמה: פועה בר

בשביל מי שטייל בה או שמתעתד לטייל בה, קובה היא מקום של מוסיקה קצבית, ריקודי צ’ה צ’ה צ’ה וסלסה, רום, סיגרים ואפשרויות מצוינות לצילום, בקיצור - מקום שאסור לפספס. לראשונה הגעתי בגפי לקובה , ובפעם השנייה קצת אחרי מותו של 2010- ב . מבחינתי שום דבר לא 2016- פידל קסטרו ב השתנה. נשארו כל הדברים המקסימים, אבל נשארה גם הדלות ונשארה הדיקטטורה. מיליון תושבים. 12- בקובה חיים היום כ 65% ההרכב האתני של האוכלוסייה הוא מולאטים - 25%- שחורים ו 10% , לבנים 400 : ביטוי להיסטוריה האנושית של האי שנות שלטון ספרדי, שבהן הובאו לקובה עבדים מאפריקה כדי לעבוד בשדות קנה- הסוכר והטבק. מאוחר יותר הגיעו גם מהגרים מפורטוגל, איטליה ורוסיה. גם יהודים הגיעו לקובה במהלך השנים, ביניהם ד”ר ריקרדו וולף, מייסד קרן וולף המעניקה מלגות לסטודנטים ומענקי מחקר למדענים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בבירה הוואנה בולטים המבנים הקולוניאליים שידעו פאר והדר והיום הם משוועים 1998- לשיקום ושחזור (הוואנה הוכרזה ב על-ידי אונסקו, הגוף באו”ם שאחראי על הכרזת שמורות-טבע ואתרי מורשת עולמיים, כעיר מורשת עולם שיש בה

העושר הגדול ביותר של ארכיטקטורה קולוניאלית), מכוניות אמריקאיות ,60- וה 50- בשלל צבעים משנות ה שבקרביהן מונחים מנועים רוסיים או יפאניים, אוטובוסים ציבוריים מתוצרת סין שנושאים עליהם כתובות בסינית, רכבי טויוטה ופג’ו ששייכים לבעלי תפקידים בשירות המדינה, אופניים, ריקשות וכרכרות רתומות לסוסים, ספרים וגלויות שמתנוססות עליהן תמונות של פידל קסטרו, צ’ה גווארה וסטאלין. טיילתי בעיר בגפי והתוודעתי לסחר בשוק השחור, לעסקי הספסרות, לתורים בחנויות ולהקצבת מזון, איש) 1200( לקהילה היהודית הקטנה שעדיין נותרה כאן, לחלומותיהם של הצעירים, למצוקה של אלה שאינם מסוגלים לשפץ או לרכוש את ביתם או ליהנות מנתח בשר עסיסי, לבתי- המרקחת, שהזכירו לי את אלו שהכרתי ,60- בשנות ילדותי בארץ בשנות ה ומנגד למסעדות המפוארות

תיירות | 16

אפריקאית שהתפתחה גם בהאיטי, ומעל לכול הסלסה, המזוהה עם קובה. ריקוד הסלסה התפתח בהוואנה בתחילת המאה העשרים בסמוך לקזינו דאז (ומגרש-הספורט כיום) שהיה ממוקם בטיילת לאורך החוף. בתחילת דרכה הושפעה הסלסה מיוצרים פורטוריקנים, ונקלטה מהר מאוד בעולם המערבי. כוס של (משקה אלכוהולי Canchanchra מוחיטו או אופייני לטרינידד המכיל מים, דבש, לימון, רום וקרח) ומוסיקה קצבית - מה עוד צריך הבנאדם כדי לשכוח ולו לכמה שעות את העוני, את העדר החופש ואת שאר הצרות, ופשוט לשמוח וללכת לישון שמח וטוב-לב בשעות הקטנות של הבוקר, גם אם היום הבא אינו שבת או יום ראשון. כלכלת קובה הייתה תלויה בברית המועצות .1959- מזמן שנהפכה למדינה קומוניסטית ב ואמברגו 1992- קריסת ברית המועצות ב הסחר שהטילה ארה”ב על קובה באותה שנה מוטטו את כלכלת האי לשפל המדרגה. בצר לה את שעריה לתיירות חוץ, 2008- פתחה קובה ב נענתה להצעתו של נשיא ארה”ב, 2014 ובשנת ברק אובמה, לחדש את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. מבחינה גיאולוגית קובה היא חלק מן הלוח היבשתי של צפון אמריקה. המרחק 120 בין קובה ודרום ארה”ב הוא רק קילומטרים. הפרח הלאומי שלה הוא ,) Calochortus eurycarpus המריפוסה הלבנה (( מין של צמח ממשפחת השושניים שנפוץ באזורים ההרריים של מערב ארה”ב. בקובה שלטת עדיין המפלגה הקומוניסטית. מלבד רפורמות מתונות ולא משמעותיות שהנהיג ראול קסטרו, אחיו של פידל ויורשו, לא חל בקובה שינוי מבחינת מצב התושבים - הם חיים תחת דיקטטור. סביר להניח שהדברים ישתנו עם הזמן. מתי ואיך, ימים יגידו. פועה בר היא פרופסור במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי

הכדור הוא עקום למה חשוב לייצר "בלגן" בקבוצת כדורגל? מחקר חדש מציג את הדינמיקה של ארגון וכאוס בקבוצות תחרותיות

פעולות-נגד, אבל לא מאפשר לקבוצה להתנהל בצורה אופטימלית". לסיכום, מדגיש פרופ' נוימן, נראה שבכל מערכת תחרותית צריך להתקיים מתח עדין בין דפוסי סדר ודפוסי ואי-סדר. במחקר שעשו פרופ' יאיר נוימן, ד"ר דן וילנצ'יק, מן המחלקה להנדסת מערכות תקשורת, הפיזיקאי ד"ר נבות יזרעאלי והמהנדס מר יוחאי כהן, נבדקה דינמיקה זו בעת ניתוח הנתונים של מסירות הכדור של קבוצות כדורגל בליגת-העל האנגלית. המחקר התקבל לפרסום בכתב-העת . ENTROPY על דפוסי מסירות הכדור בין שחקני הקבוצות הופעלו מדדי אנטרופיה ), ועלו כמה ממצאים Tsallis Entropy( מעניינים. ממצא טריוויאלי הוא שככל שדפוס המסירות מאורגן יותר כך ביצועי הקבוצה טובים יותר; הממצא המפתיע הוא שקבוצות חזקות יותר מייצרות בכל משחק יותר בלגן מאשר הקבוצה היריבה. דהיינו, על הקבוצה לייצר ארגון פנימי, אבל כלפי חוץ לייצר מעט יותר בלגן מאשר היריבה. הממצאים גם מוכיחים שמגיני הקבוצה הם אלו שתורמים באופן מפתיע יותר מן החלוצים לארגון הקבוצה באופן שמנבא את הישגיה. הדינמיקה שנחשפה במחקר הזה ובעוד מחקר של פרופ' נוימן ופרופ' נובל מאוניברסיטת אוקספורד חושפת רובד נוסף בהתנהגותן של מערכות קוגניטיבית מורכבות.

יאללה בלגן: "בלגן מאורגן" משפר ביצועים בקבוצות כדורגל - זוהי המסקנה העולה ממחקר ראשון מסוגו שעקב אחר קבוצות מן ה'פרמייר ליג' ,2016-2015 באנגליה בעונת המשחקים שבסיומה הוכתרה באופן מפתיע קבוצת לסטר כאלופה, לראשונה בתולדותיה. כדי לשפר את ביצועיה צריכה כל קבוצה תחרותית לשמור על איזון עדין בין מידת הארגון ומידת העדר הארגון שלה. ניקח לדוגמה שתי מערכות, יחידה לוחמת השומרת על גבולות המדינה וקבוצת כדורגל. היחידה הלוחמת עושה סיורים על הגבול. הסיורים המתבצעים בשעות קבועות מקילים על היחידה להתארגן בפשטות וביעילות, אבל דפוס סיורים קבוע חושף את חיילי היחידה למארבים של האויב. אותה דינמיקה קיימת גם בקבוצת כדורגל. יאיר נוימן, פרופסור במחלקה למדעי המוח והקוגניציה שהיה ממובילי המחקר, מסביר: "אם נבחן את דפוסי מסירות הכדור בין שחקני הקבוצה נגלה שני מצבים. דפוס ארגון פשוט מאפשר לשחקני הקבוצה לדעת בסבירות גבוהה למי ימסור כל שחקן את הכדור. דפוס זה מייעל מאוד את התקשורת בין חברי קבוצת הכדורגל. עם זאת, הוא גם חושף את שחקני הקבוצה לפעולות-נגד (כגון חטיפות כדורים) על-ידי שחקני הקבוצה היריבה. לעומת זאת, דפוס 'מבולגן' מקשה על חברי הקבוצה היריבה לבצע

בוחן פתע

. מהו נושא המחקר שפירסם דיקן הפקולטה 8 לניהול, פרופ' מיקי מלול, בהשראת סיפורו האישי? א. "השכלה גבוהה היא נדבך חשוב ביצירת צמיחה כלכלית". ב. החלטות מיקום ויעילות כלכלית במערכת האזורית". ג. "אחריות חברתית באקדמיה היא ציר מרכזי בדרך למצוינות". ד. "עבודה כמלכודת עוני".

. אני בוגר בית-הספר לרפואה על שם ג'ויס 5 וארווינג גולדמן. בשנות שירותי הצבאי עמדתי באתגרים לא פשוטים, אבל את כל כובד האחריות הרגשתי כאשר מפקדיי הפקידו בידיי את תחום הרפואה בפיקוד הדרום. תוכלו לזהות אותי? א. פרופ' גבריאל גורמן.

הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה. פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’, המחלקה לפרסומים ודוברות. פרסים יוגרלו בין הפותרים

ב. ד"ר אבי יצחק. ג. ד"ר ליאור זלר. ד. ד"ר יובל בלוך.

. חברי הסגל של המחלקה בראשותי 1 עוסקים בין השאר בחקר התהליכים העצביים שעומדים בבסיס ההתנהגות האנושית. מי אני ומה שם מחלקתי: א. פרופ' אנדראה ברגר, מדעי ההתנהגות. ב. פרופ' גליה אבידן, מדעי הקוגניציה והמוח. ג. פרופ' אלון מונסונגו, אימונולוגיה ומיקרוביולוגיה. ד. פרופ' יפעת מילר, המחלקה לכימיה. . תכשיר רפואי פרי פיתוחו של אמנון 2 סינטוב, פרופסור במחלקה להנדסה ביו- רפואית, נועד לספק מענה טיפולי ל: א. נזקי גז החרדל. ב. זיהום אוויר. ג. בריחת סידן. ד. קדחת הנילוס המערבי. . ציינו את שם המרכז שבראשו עומד 3 רקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים היימס: א. המרכז לחקר התקשורת הישראלית על שם בורדה. ב. מרכז המצוינות בתחום מדעי הרוח של נורווגיה. ג. מרכז המצוינות הישראלי לחקר המרות דת ומפגשים בין-דתיים. . בניין הספרייה המרכזית על שם זלמן 4 ארן היה הבניין הראש שהוקם בקריית האוניברסיטה החדשה. מי היו ראש ממשלת ישראל ונשיא האוניברסיטה שכיהנו באותה עת? א. לוי אשכול והשגריר יוסף תקוע. ב. מנחם בגין ופרופ' חיים אילתה. ג. גולדה מאיר ופרופ' משה פריבס. ד. אהוד ברק והאלוף שלמה גזית. ד. המרכז לחקר ההיסטוריה של ימי הביניים מטעם אוניברסיטת קיימברידג'.

הם מטובי חוקרינו ומשלבים מחקר בסיסי ומחקר יישומי בתחומים רפואיים שונים

. למי מיוחסת האמירה הבאה: "לא יהיה 9 אפשר לפתח מרכז גרעיני ראשון בארץ, באזור המדבר, מבלי שהצוות יהיה מעוגן במפעל אוניברסיטאי להשכלה גבוהה ומעמיקה": א. שמעון פרס. ב. פרופ' זאב "וניה" הדרי. ג. פרופ' א.ד. ברגמן. ד. אהרון ידלין. . התוכנית האקדמית של האוניברסיטה 10

הגיעה לישראל קבוצת 2006 . בחודש מאי 6 כדורגל מפורסמת כדי לסייע בגיוס כספים למלגות ולפרויקטים חברתיים באוניברסיטת בן-גוריון. מהו שם הקבוצה? א. לגיה ורשה. ב. ויסלה קרקוב. ג. בוקה ג'וניורס. ד. דינמו מסחה. . אני פרופסור בפקולטה למדעי הטבע. חציתי 7 יבשות ופקדתי אתרים אקזוטיים. לפני שהצטרפתי לאוניברסיטה תפסתי טרמפים מברלין לאתונה, ומשם הפלגתי לישראל. מי אני? א. אמיר שפירא.

המשולבת בקורס-הטיס הצה"לי צוברת גובה: מי מבין חברי סגל האוניברסיטה היה ממייסדיה ובאיזו שנה קיבלו בוגרי המחזור הראשון תואר ראשון? .2007 א. פרופ' מיקי בר-אלי; יוני .2008 ב. פרופ' מוטי הרשקוביץ', יוני

ב. יבחר גנאור. ג. ג'רי אייכלר. ד. שמעון פיינשטיין.

.2003 ג. פרופ' נחום פינגר, יוני .2005 ד. פרופ' גדי רבינוביץ', יוני

תרבות הפנאי | 18

. מי מבין האישים הבאים לא הוכתר בתואר 11 דוקטור לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון: א. רוברטו בניני. ב. פרופ' אבישי ברוורמן. ג. אליזבט טיילור. ד. רבקה מיכאלי. . ארבעתם סיימו לימודי משפטים ותורמים 12 לאוניברסיטה במומחיותם, אחד מתוכם כיהן כשופט. מיהו? א. ורד סרוסי. ב. תמי מונד. ג. אשר חלד. ד. יעקב טירקל. . לצד פעילותי המדעית אני משמש גם 13 כנציג הסנאט בישיבות הוועד המנהל של האוניברסיטה. מי אני? א. פרופ' מחמוד חליחל. ב. פרופ' סטיב רוזן. ג. פרופ' אבישי גולדברג. ד. פרופ' צבי הכהן. . באיזה מן הצירופים מופיעים רק עובדי 14 הסגל המינהלי והטכני שהוענקו להם פרסי הצטיינות? א. ליאורה מנחם, אריאל פלוטקין, סבטלנה מלינצ'ק, מיטל מרעלי. ב. דבי ישראל פינרו, יורם הורביץ, גבי שטיינר, אושרת איפרגן רביבו. ג. ד"ר הללי פנסון, דפנה מדר, ולדימיר מלינצ'ק, נסרין גדעוני. ד. דליה מימון, דרור ליטן, ולנטין סדיקוב, פרופ' ערן שר. . מי אמר למי – "אתה עוד תחנוך כאן 15 אוניברסיטה"? א. מפקד חטיבת הנגב, סגן-אלוף נחום שריג, לשר האוצר פנחס ספיר. ב. ראש עיריית באר שבע, דוד טוביהו, לנשיא המדינה חיים וייצמן במהלך טקס חנוכת גן-ילדים בעיר. ג. פרופ' משה פריבס, בתוקף תפקידו כחבר הוועדה לאנרגיה אטומית, לנשיא המדינה זלמן שז"ר. ד. ראש עיריית באר שבע, אליהו נאווי, לשר החינוך יגאל אלון.

6

5

4

3

2

1

7

8

9

11

10

12

16

15

14

13

19

18

17

20

21

22

26

24

23

מאוזן: . ממונה, מופקד. 8 . . חזרה למקום, חוק ידוע במדינת ישראל 4 .)4,3( . מרחצאות בחבל לכיש 1 . תארח יחד עם 12 . . אומלל, מסכן 10 .)2,6( מאונך). אינקוגניטו, בלי להזדהות +19( .9 . עיתונאי, ממייסדי כתב-העת 'העין השביעית', שימש 13 .2026 קנדה ומכסיקו את מונדיאל . מכללה לעיצוב במרכז 19 . . מושחז 17 . . מאגר-מים גדול 14 .' כראש דסק החדשות ב'מעריב . פרופסור במחלקה למחשבת עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, 21 ! . שקט 20 . הארץ . סיפר, פירוש המציאות דרך השקפת-עולם 22 . מומחה לפילוסופיה היהודית בימי-הביניים . יזם ופילנתרופ, מייסד 24 . . ממובילי זרם האימפרסיוניזם מותקן בטקסי 23 . תרבותית חברת 'אינדיגו', בעל תואר דוקטור לאות כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון. מאונך: . ממקימי היחידה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון, 3 . . אוכל עשב, חצי חנפן 2 . אחיזת עיניים, 6 .)3,3( . חשוב, שווה משהו 5 .)4,4( לשעבר דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה .13 . . יצור מכוכב אחר 11 . . עצם של דג 8 .) . הרגע המתוכנן לשעת הפעולה (סלנג 7 . הונאה . נועדו למנוע נפילה מבניינים, 17 .) . קוגלאגר (מלא 16 . . מתולתל 15 . ליצן, שחקן בקרקס 9 . ראו 19 ." . חודש עברי, כיכב בסרטים "חטופה", הנוסע", "נון סטופ 18 . כלי-שיט וצוקים . קריאת מחמאה למנצח. 20 . מאוזן

פתרונות יש לשלוח למערכת 'אבג' במחלקה לפרסומים ודוברות בין הפותרים יוגרל הספר "הקייטנה של קנלר" רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה

19 | אבג

קשרים בינלאומיים

מקור השראה

תמונות מחיי הקמפוס צילם: דני מכליס

הארץ המאובטחת

רחבת הריקודים

שילחו את התשובה מזהים את הצילום? למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס

אתרו את האתר

עיקבו אחרינו באינסטגרם