עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
לאחר שכבשנו אשתקד את גיאורגיה, היעד החדש שנבחר השנה על-ידי ועד עובדי הסגל המינהלי והטכני, בשיתוף הנהלת האוניברסיטה, היה סרביה ובירתה בלגרד. טיסה בת שעתיים וחצי הביאה אותנו לבלגרד. ביציאה משדה-התעופה המתינו לנו ארבעה אוטובוסים, שהסיעו אותנו לסיור מקדים באתרים החשובים ב"עיר הלבנה". העיר הזאת הפתיעה אותנו בשילוב מרתק בין מבני-ענק בסגנון קלאסי, גותי וניאו-קלאסי, שדרות נרחבות ופארקים ירוקים. בתום הסיור ירדנו בכיכר הרפובליקה וטיילנו במדרחוב המפורסם על שם קנז מיכאלובה. המקום משופע בחנויות מותגים, בתי-קפה ופינות-ישיבה. נהנינו לשבת בהן ולחלץ עצמות. עם רדת הערב, יגעים ומרוצים, נסענו לאחד המלונות המפוארים בעיר, 'מטרופול פאלאס', ונפלנו שדודים על המיטות. בבוקר היום השני המשכנו במסענו אל הנקודה הבולטת בנוף העיר – מצודת בלגרד. בידינו עובדי הסגל המינהלי והטכני חזרו עמוסי חוויות מן הגיבושון מסע עולמי | השנתי בבלגרד בטעם של עוד מאת זאב שילר סרביה
צילמה: אביבה סופר
לזכור ולא לשכוח: עובדי האוניברסיטה על רקע האנדרטה לזכר קורבנות השואה בבלגרד
היהודים". ביקרנו באתר בית-הכנסת של הרב יהודה אלקלעי, מראשוני מבשרי הציונות עוד לפני הרצל. בימי מלחמת- העולם השנייה גורשו יהודי זימון למחנות- השמדה. אחרי המלחמה שבו שרידי הקהילה לעיר. דקות מרגשות עברו עלינו בבית-הכנסת "סוכת שלום", היחיד בבלגרד. כאשר תפילת שמונה-עשרה הסתיימה בשירת "עושה שלום במרומיו", אנשים מחו דמעה. ביום השלישי הרחקנו עד טופולה – עיירה שפרסומה בא לה בזכות קברי משפחת המלוכה הסרבית המצויים בה. הם טמונים בקתדרלה מרשימה המוקדשת למורשת משפחת המלוכה ששלטה בעבר בסרביה והיא אחוזת-הקבר של כל בני המשפחה. את ערב היום השלישי חתמנו בשיט לילי בספינה גדולה בנהר הדנובה. אורות בלגרד השתקפו נפלא במימי הנהר. על הספינה נערכה לכבודנו מסיבת ריקודים, עם שתייה חופשית ונשנושים. הפיצוחים שהונחו על השולחנות הוסיפו לשיט ארומה ישראלית. ביום האחרון למסע ביקרנו בעיר השנייה בגודלה בסרביה – נובי סאד, בירת מחוז , וגם היא 1694 וויבודינה. העיר נוסדה בשנת ממוקמת על גדות הדנובה. ביקרנו באנדרטה לזכר היהודים שנרצחו על שפת הדנובה .1942 בינואר במסענו זה גילינו כי סרביה נמצאת בתהליך של שיפוץ נרחב של נזקי המלחמה האחרונה . היה מעניין לבקר בערים שעדיין 90- בשנות ה שומרות על אותנטיות ולא ממהרות להסוות את פגעי הזמן שחלף בצבעים מלאכותיים. ניתן לומר שזכינו לבקר כאן בטרם תהפוך סרביה לעוד אחת מאותם אתרי תיירות מלוקקים וממוסחרים.
היא הוקמה במאה הראשונה לספה"נ בידי צבא האימפריה הרומית בדיוק מעל הנקודה שבה מתחברים הנהרות דנובה וסאווה, ומכאן חשיבותה האסטרטגית הגדולה. המצודה הלבנה הייתה היסוד לעיר שהתפתחה במשך אלפי שנים ונעשתה מטרופולין ענקית בת שני מיליון תושבים. ממצודת בלגרד המשכנו לכיוון כנסיית 'סאווה הקדוש', מסמלי העיר, ענקית ומרשימה, ומזכירה בחיצוניותה את מסגד 'איה סופיה' המפורסם 1894- באיסטנבול. בנייתה החלה ב ונמשכת עד היום. ואיך אפשר בלי הנקודה היהודית – היעד הבא במסענו היה העיירה זימון, שהייתה בעברה עיר עצמאית סופחה לבלגרד רבתי. 1934 ובשנת זימון הוקמה על-ידי מהגרים ופליטים , וקהילה יהודית קמה 18- במאה ה בעיר התחתית, המכונה "רחוב
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online