עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

איראן במהלך הדיונים על חתימת הסכם הגרעין עמה. הצלחות אלה במישור המודיעיני והמבצעי יוצרות בציבור תחושה כי ישראל תוכל לאורך שנים לממש את "דוקטרינת בגין" בנוגע להשמדת נשק גרעיני המצוי בידי מדינה ערבית. ואולם המציאות מחייבת אותנו להציב סימני שאלה בדבר תקפותה של קביעה זו. בעקבות הפצצת הכור בעיראק הפיקו הערבים לקח. סוריה בנתה את הכור שלה במתווה קיצוני של הסתרה ומידור, באופן שרק מתי מעט בהנהגתה ידעו על קיומו. אין פלא שבמשך שנים הלך ונבנה בסוריה כור גרעיני ורשויות המודיעין שלנו לא ידעו על כך דבר וחצי דבר. הסימנים הראשונים שהעידו על כך התגלו באקראי. חלף זמן ניכר עד שבסופו של דבר נמצאו הראיות החותכות לכך שסוריה אכן מפתחת יכולת גרעינית. בהמשך הסתבר שבמהלך שנים רבות עסקה גם לוב בפיתוח יכולת גרעינית. בשל שיקולים שלא כאן המקום לפרטם היא נענתה לתביעת המעצמות והחליטה להתפרק מיכולותיה הבלתי-קונבנציונאליות. בנסיבות אלה עלינו לצאת מתוך הנחה שאם מדינה ערבית תחליט לפתח נשק גרעיני, אין זה מובן מאליו שישראל תדע עליו לפני שייעשה מבצעי. נצטרך להביא בחשבון את האפשרות שבוקר אחד נתעורר ונשמע בתדהמה כי מדינה ערבית כלשהי ביצעה ניסוי גרעיני, ולנו לא היה מידע כלשהו על כך. בסיכומו של דבר, על קברניטי המדינה לחזור ולשנן את דבריו של דוד בן-גוריון לאחר מלחמת העצמאות. באווירה של אופוריה תבע "הזקן" מן הציבור, ובפרט מאנשי הביטחון, להישמר מפני שאננות וזחיחות- דעת לנוכח הניצחון הגדול במערכה. המציאות שהייתה בזמן המלחמה ואיפשרה את הניצחון לא תחזור על עצמה, הדגיש ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. הערבים ילמדו את

יכולת הרתעה אסטרטגית. גם מנהיגיה הקנאים של איראן מודעים היטב ליכולות האסטרטגיות של מדינת ישראל ומכלכלים את צעדיהם בהתאם לכך. הקמתה וביסוסה של "יכולת ההרתעה האסטרטגית" של ישראל הם תעודת-כבוד לא רק ליכולתה המדעית אלא גם לחכמה המדינית של מנהיגיה. החברה הישראלית, המתאפיינת ברמה גבוהה של ביקורת עצמית והבלטת כשלונותיה כל ימות השנה, יכולה להביט בגאווה על הישגיה בתחום הרגיש הזה. זכי שלום הוא פרופסור אמריטוס ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות' ומחבר הספר 'בין דימונה לוושינגטון – המאבק סביב פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל, .'1968-1960

לקחי התבוסה וישפרו את יכולותיהם. עלינו להיות ערוכים לכל סכנה שתאיים עלינו. בימינו אלה מקבלת "יכולת ההרתעה האסטרטגית" של ישראל משנה חשיבות. על רקע הסכנה המוחשית שאיראן תיעשה מדינה גרעינית, למרות המאמצים האדירים שמשקיעות כיום ישראל וארצות הברית כדי למנוע התפתחות כזאת, אי אפשר שלא להתפעל מן החזון, תעצומות הנפש ואומץ-הלב האישי שהובילו את מנהיגי ישראל, ובראשם דוד בן-גוריון, לפעול בנחישות - למרות התנגדות עזה בארץ ובעולם – כדי להבטיח שבידי ישראל תהיה

הבה נתחכמה לו

פרופ' זכי שלום הוא לא איש של בשורות. הוא מציע לכולנו להסתגל לרעיון שלא לעולם חוסן. "יש להניח שמדינות ערב למדו את הלקח מהשמדת הכורים הגרעיניים בעיראק ובסוריה והשתפרו בתחום המיגון וההסתרה", הוא אומר. תוכל לפרט? "הן הכור בעיראק והן הכור בסוריה היו מרוכזים במקום אחד וניתן היה לפגוע בהם בקלות. מצב כזה לא יחזור על עצמו בעתיד. במקרה האיראני אנחנו עדים לכך שאתרי הפעילות הגרעינית מפוזרים במקומות שונים ברחבי המדינה וחפורים עמוק בקרקע. האם מדינת ישראל מסוגלת להשמיד לבדה את תוכנית הגרעין האיראנית? ספק רב". את תחזיתו הפסימית מסכם פרופ' שלום במילים הבאות: "קיימת אפשרות אחרת, סבירה בהחלט, שגם היא תקשה על ישראל לממש את 'דוקטרינת בגין': מדינה ערבית שתחליט להצטייד בנשק גרעיני עלולה לממש זאת על-ידי רכישת נשק גרעיני ממדינות אחרות, למשל פקיסטן וצפון קוריאה".

11 | אבג

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online