עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

במה חופשית

לחץ אטומי פרופ' זכי שלום, עמית מחקר במכון לביטחון לאומי, בוחן את שרידותה של "דוקטרינת בגין" מול סכנת הפיכתה של איראן למדינה גרעינית

השואה. העם היהודי לא התייחס ברצינות לאיומיו של היטלר על כוונתו להשמידו, אמר בגין, אך לא עוד. מעתה, מדינת ישראל תתייחס ברצינות לאיומי השמדה נגדה, במיוחד אם הם מושמעים על-ידי שליט של מדינה עוינת המבקשת להצטייד בנשק להשמדה המונית. מדינת ישראל תמנע התפתחות כזאת בכל מחיר. לימים כונתה הקביעה הזאת "דוקטרינת בגין". שנים רבות לאחר מכן איתר המודיעין הישראלי ממצאים חשודים בסוריה בסביבת דיר א-זור. על אף ספקנות רבה התגבשה הערכה כי סוריה חותרת להשגת יכולת גרעינית. הסתבר כי בניית הפרויקט החלה שנים אחדות קודם לכן, מבלי שגורמי מודיעין בארץ ידעו על כך. בעקבות התפתחויות אלה ניהלה ממשלת אולמרט דיאלוג נמרץ עם הממשל האמריקני בראשותו של הנשיא ג'ורג' בוש (הבן). ישראל רצתה להביא לכך שארצות הברית תתקוף את האתר, ואולם הממשל סירב לעשות זאת. בסופו של דבר תקפה ישראל את האתר והשמידה 2007 בספטמבר אותו במתווה פעולה דומה לזה של השמדת הכור בעיראק. באחרונה בישר ראש הממשלה נתניהו לעולם על הישג מודיעיני מדהים של מדינת ישראל: הבאת הארכיון המתעד את פעילותה הגרעינית של איראן. מסמכי הארכיון כפי שנחשפו על-ידי ראש הממשלה מטילים צל כבד על התנהלותה של

נוכח פעילותה הגרעינית של עיראק. עוד עולה מן המסמכים כי הממשל העריך, ברמה גבוהה של ודאות, שאם הפעילות הגרעינית בעיראק לא תופסק באמצעים מדיניים, ממשלת ישראל תחליט על פעולה צבאית לשם השמדת הכור. עם זאת נוצר הרושם שהממשל נמנע מלעשות שימוש אינטנסיבי באמצעים שעמדו לרשותו כדי להפסיק את תמיכת צרפת בפרויקט הגרעין העיראקי, ובכך למעשה לא הותיר לממשלת ישראל ברירה אלא לפעול באמצעים צבאיים. עוד הזהירו המתנגדים כי הפצצה אווירית בעיראק היא משימה קשה ואולי אף הרפתקנית. מטוסי חיל- האוויר יצטרכו לעבור מרחק רב מעל שטחיהן של מדינות ערב, ירדן או סעודיה. אם המטוסים יאותרו תישלח התראה לממשל העיראקי והוא יוכל להתארגן לסיכול הפעולה. אם חלילה יופלו מטוסים, טייסים ישראלים עלולים ליפול בשבי העיראקי שנודע באכזריותו הרבה. אחרים הציעו פעילות חשאית שתנטרל את קידום תוכניתה הגרעינית של עיראק. בסופו של דבר אימצה הממשלה את תוכנית ההפצצה, שכאמור הסתיימה בהצלחה מלאה. כשהוא נישא על כנפי התהילה הצהיר ראש הממשלה בגין כי מדינת ישראל, המקבצת בתוכה את פזורי העם היהודי למוד הסבל, הרדיפות והפוגרומים, לא תאפשר למדינה ערבית באזור להגיע למצב שיהיה ברשותה נשק להשמדה המונית. המוטיב המרכזי בדבריו היה לקח

, ערב חג השבועות, 1981 ביוני 7- ב הפציצו מטוסי חיל-האוויר את הכור הגרעיני 'אוסיראק' שבנה שליט עיראק באותה תקופה, סדאם חוסיין, בסיוע צרפתי. הכור הושמד. כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם. לפני ההפצצה התנהל בארץ ויכוח נוקב בסוגיית ההתמודדות מול נשק גרעיני בידי מדינה ערבית. היה ברור שישראל לא תוכל להשלים עם הימצאות נשק גרעיני בידי מדינת אויב באזור. השנאה היוקדת לישראל והצהרותיהם הגלויות של שליטי ערב על שאיפתם להשמידה חייבו את מנהיגי המדינה להתייחס לאיומים אלה במלוא החומרה. עם זאת רבים התנגדו לדרך הפעולה שאימץ ראש הממשלה באותה תקופה, מנחם בגין, בתמיכת הרמטכ"ל רפאל איתן, ועיקרה: השמדת הכור בהפצצה אווירית. היו שטענו שניתן להגיע לתוצאה דומה באמצעות פעילות מדינית מסועפת, שבראשה תעמוד ארצות הברית. כל שנדרש, כך נטען, הוא להפעיל לחץ מאסיבי על הממשל האמריקאי כדי שהוא ילחץ על צרפת ויחייב אותה להפסיק את שיתוף הפעולה הגרעיני עם עיראק. מעיון במסמכים שנחשפו לאחרונה בארכיון הלאומי של ארצות הברית עולה שהממשל האמריקני היה מודע היטב לדאגותיה של ישראל

ביטחון לאומי | 10

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online