עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

יוצרות מציאות חדשה מוסף מיוחד המוקדש לחוקרות וחברות סגל האוניברסיטה לרגל והיא | יום האישה הבינלאומי 19-4 עמודים | בשלה

2018 פברואר | אדר תשע"ח | 112 גיליון

סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה, דוד ברקת, הציג את הישגי האוניברסיטה ואת יעדיה במפגש השנתי של חברי הסגל המינהלי והטכני ממריאים לגבהים חדשים

השלכות משמעותיות על כולנו, ועלינו להפיק ממנו את המירב". לדבריו, האוניברסיטה מגבשת תוכנית- לימודים ייעודית לחיילי צה"ל ונערכת לקליטת עתודאים וחברי סגל חדשים כדי לתמוך במחלקות המתרחבות ובמעבדות-המחקר החדשות. ועדיין בסימן פיתוח פיסי: האוניברסיטה נמצאת בעיצומה של תנופת פיתוח אדירה, וגם אם פה ושם חלו עיכובים בדרך לקו הסיום (כגון בפרויקט הקמת "שער הידע"), התמונה הכללית מרשימה ביותר. העבודות להקמת הקמפוס הצפוני נכנסו להילוך גבוה. השטח שעליו יוקמו בנייני מחקר ומעונות מיושר ומוכן להנחת יסודות ותשתיות. עם השלמתו של ה"מגה פרויקט" הזה ישתנו פני האוניברסיטה עד לבלי הכר. אשר לשביעות-הרצון של הסטודנטים הוסיף ברקת: "בסקר

אחראי על תנופת הפיתוח האדירה באוניברסיטה. דוד ברקת

ויעדיה 2017 הישגי האוניברסיטה בשנת לשנה הקרובה ולשנים שאחריה הוצגו במפגש השנתי של חברי הסגל המינהלי בינואר את אולם 3- והטכני שגדשו ב זוננפלד. הדובר המרכזי היה דוד ברקת, סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה, שריתק את הקהל הגדול בדבריו. הרצאתו של ברקת התחילה בגובה רב. "בין האוניברסיטאות הישראליות אנחנו ממוקמים במקום השלישי מבחינת מספר הסטודנטים, וזהו הישג משמעותי בהתחשב בעובדה שאנחנו האוניברסיטה הכי צעירה בישראל וממוקמים בפריפריה", אמר ברקת. "מייחד אותנו הביקוש של הסטודנטים שמגיעים בהמוניהם מן המרכז ומן הצפון, ועלינו לשמור על זה על-ידי בניית תוכניות-לימוד אטרקטיביות ועל- ידי השקעת מאמצים בכל הקשור למניעת נשירה". בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הסטודנטים, בגלל זליגת סטודנטים מן המוסדות להשכלה גבוהה למכללות. זוהי המציאות. העולם משתנה, הצרכים משתנים והמכללות מזנבות בנו. "ואף-על- פי-כן", הדגיש ברקת, ״המגמה השתנתה בשנה האחרונה ואנחנו רואים עלייה מתונה

במספר הסטודנטים. נקווה שהמגמה הזאת תימשך. השנה לומדים אצלנו אלף סטודנטים, ומספרם עוד 19- כ יגדל כתוצאה ממעבר חלק מיחידות צה"ל לנגב ושילובם של חיילי צבא הקבע במקצועות של טכנולוגיה עילית". ברקת שאל שאלה רטורית, "מה אנחנו רוצים מעצמנו? לאן אנחנו חותרים?״ ומיד השיב: "המטרה שלנו היא להיות אוניברסיטת-מחקר מצוינת, חדשנית, בעלת איכות הוראה טובה; אוניברסיטה עם הרבה סטודנטים מחו"ל, שמשתלבת בקהילה ותורמת לסביבה בתחומים רבים". קליטת חברי סגל חדשים משתלבת עם חזונו של המנכ"ל ומתורגמת לבניית סלי-קליטה אטרקטיביים מבחינה מדעית. "אנחנו מגדילים בהתמדה את תקציב המלגות לתלמידי-מחקר, ומגייסים רק חברי סגל מצוינים". הייתה למנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה בשורה חשובה בנוגע למעבר יחידות צה"ל לבסיסים בנגב: "מדובר באירוע משנה מצב שמתרחש אחת למאה שנים. למעבר הזה יהיו

אבג | 2

מן המדינה, בין השאר הודות לקליטת יותר תלמידים במסלולי ההיי-טק. התקציב שמועבר אלינו מן המועצה להשכלה גבוהה באמצעות הוועדה אחוזים 73 לתקצוב ולתכנון מהווה מהכנסותינו. התייעלנו ובנינו את התקציב בצורה מאוזנת". לעובדים, שהאזינו בקשב רב לדבריו, אמר ברקת: "חשוב שכל הסגלים יגיעו בבוקר לעבודה עם הרבה מוטיבציה ויממשו את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. רק כך נמשיך לגדול ולצמוח". אמירת תודה חתמה את הדברים: "בלי המשאב האנושי אין לנו זכות קיום. אתם, יחדיו, מרכיבים את הפאזל של אוניברסיטת בן-גוריון, ומגיעה לכם תודה על העשייה ועל שימור ההישגים, על החידושים ועל השירות הטוב. אני מאחל לכולנו המשך עשייה פורייה ומבורכת". לקראת סיום המפגש עלתה לבמה נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, ואמרה בהתרגשות: "נפלה בחלקי הזכות להכיר אתכם ולהתחבר אליכם באירועים כאלה. אתם אלו שמתפעלים את האוניברסיטה ומאפשרים לגלגליה לנוע קדימה".

האחרון של התאחדות הסטודנטים הארצית נמשכה מגמת הירידה בשביעות-הרצון של הסטודנטים שלנו, ועלינו לתקן את המצב. הקמנו את היחידה לפיתוח אקדמי וקידום ההוראה ופיתחנו תוכנית למניעת נשירה ונטישה של סטודנטים. חשוב לתמוך בסטודנטים בכל שנות לימודיהם, בעיקר בשנת הלימודים הראשונה, הבעייתית יותר". אחר-כך ברקת התייחס לנדיבותה של משפחת מרקוס ולתרומתה חסרת התקדים. "התמזל מזלנו ובני הזוג מרקוס תרמו לנו את כל כספם מיליון 400 אחרי מותם. קיבלנו דולר – התרומה הכי גדולה שנתרמה לאוניברסיטה ישראלית אי פעם. היא מבטיחה את עתיד האוניברסיטה, בלעדיה לא היינו יכולים לממש את תוכניותינו לטווח הארוך. זוהי קרן צמיתה שאנחנו נהנים מפירותיה. מיליון 14 השנה התקבל סכום של דולר, והם יושקעו בקידום המחקר ובהמשך הפיתוח הפיסי של הקמפוס". הצגת נתונים פיננסיים נדונה אף היא בסקירתו של סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה: "השנה לא נאלצנו לבצע קיצוצים תקציביים, לאור הגידול בתקציבי המחקר והגדלת התגמולים

מה בגיליון

9

שוטרת במעבדה רותם מנור פתרה בהצלחה

11

מרב זהבי עצם קיומנו

17

נעה דיעי מעל ומעבר 19-18 שמרית ממן סרביה למתקדמים 21-20 עוזי בכר מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx תמונת השער בצילום, עם כיוון השעון: ד"ר סתו רוזנצוויג, ד"ר שמרית ממן, ד"ר סיון איזקסון, מריה יעקובוב, רותם מנור, ד"ר רונית מילאנו. סיפוריהן מופיעים בהמשך הגיליון.

אולם ומלואו. העובדים המינהליים והטכניים גדשו את האודיטוריום על שם זוננפלד

3 | אבג

טיפוח הדור הצעיר באקדמיה – דוקטורנטים ודוקטורנטיות, מסטרנטים ומסטרנטיות, ואנשי הסגל הצעירים באוניברסיטה שלנו - מיושם במסגרת תוכניתו של המשרד לקידום נשים באקדמיה, בניהולה של פרופ' איריס שי. עיקרי התוכנית: הכנה לפוסט-דוקטורט, הדרכה בכתיבת מאמרים ובקשות למענקי מחקר. דגש יושם על איתורן וקליטתן של חוקרות מצוינות. "ייצוג פרופורציונאלי של נשים באקדמיה הוא יעד משותף לנשים ולגברים", אומרת פרופ' שי. "לכן התוכנית מיועדת לגברים ולנשים כחלק מן התפישה הגורסת שקידום האישה קשור בקידום החברה האקדמית כולה". דברים ברוח דומה אומרת פרופ' רבקה כרמי: "אף מוסד אקדמי ששואף להצליח לא יכול להרשות לעצמו שלא לפעול בנחישות כדי להשוות במהירות את היחס בין נשים וגברים". חזקות יותר מהרוח המשרד לקידום נשים באקדמיה פועל בנחישות כדי להעלות את אחוז הייצוג של חוקרות וחברות סגל בדרגות הסולם האקדמי

פרופ' איריס שי, יועצת הנשיאה "ייצוג לקידום נשים באקדמיה: פרופורציונאלי של נשים באקדמיה הוא יעד משותף לנשים ולגברים כחלק מן התפישה הגורסת שקידום האישה קשור בקידום החברה האקדמית כולה" פרופ' רבקה כרמי, נשיאת "אף מוסד האוניברסיטה: אקדמי ששואף להצליח לא יכול להרשות לעצמו שלא לפעול בנחישות כדי להשוות במהירות את היחס בין נשים וגברים"

בהובלתן של נשיאת האוניברסיטה ושל יועצת הנשיאה לקידום מעמד האישה באקדמיה מתבצע מהלך אסטרטגי לקידום נשים בסגל האקדמי ובמיוחד במחלקות מסוימות. למהלך שותפים כל דיקני הפקולטות ומנהל המכונים לחקר המדבר. הפעילויות הרבות שנעשות בתחום הזה באוניברסיטה כוללות שינויים תקנוניים מתאימים, הקניית ארגז-כלים לניהול קריירה מדעית, תמיכה ביציאה לפוסט- דוקטורט, קליטת נשות סגל חדשות, סדנות מנהיגות והעצמה, ועוד. מהלכים אלה משקפים את התודעה ההולכת ונטמעת כי נשים הן חלק חיוני להצלחת האקדמיה, והם משמשים מודל למוסדות אחרים. ארגז הכלים שלי

פרופ' הילה רימר, נציגת הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר בנושא קידום נשים באקדמיה: "כבר מגיל צעיר מאוד הנחילו לי הוריי את ההבנה שאם ארצה אוכל להשיג כל מטרה שאציב לעצמי. בעת הצורך אני עושה ויתורים, כאלה שאני יכולה לחיות איתם בשלום. אינני נרתעת לא מאתגרים ולא מכישלונות, בכישלונות אני רואה הזדמנות ללמידה ולצמיחה" סיכונים מחושבים שיגדילו את סיכויי להצליח, סיכונים שאוכל לעמוד בהם גם אם אכשל. כיום גם אני מלמדת את הסטודנטים שלי שלקיחת סיכונים היא תנאי הכרחי להצלחה במחקר, ובחיים בכלל" פרופ' איילת דוד, נציגת הפקולטה למדעי הבריאות בנושא קידום נשים באקדמיה: "המנחה שלי בעבודת הדוקטורט, פרופ' הנרי קופצ'ק מאוניברסיטת יוטה, עודד אותי תמיד להיות יצירתית במחקר ולקחת

זה הכול בשבילך - מוסף מיוחד | 4

POST-DOC DAY הכינו את היומנים: המשרד לקידום נשים במארס 27- באקדמיה מזמין אתכן ואתכם ב לכנס ארצי ויום הכנה לפוסט-דוקטורט 2018 בחו"ל. הכנס מתקיים אצלנו זו השנה השלישית ברציפות והוא מיועד לכל הדוקטורנטים, נשים וגברים כאחד, מכל האוניברסיטאות בארץ. למשתתפים יינתנו כלים מעשיים להבנת משמעות הפוסט-דוק ולהכנה לחיים בחו"ל. היום הזה באוניברסיטת בן-גוריון, הראשון מסוגו באקדמיה, נעשה מודל ליישום לכל האוניברסיטאות בישראל. המלגה מיועדת לדוקטורנטיות החל מן השנה השנייה, לאחר שאושרה הצעת המחקר שלהן, והיא נועדה לקדם את יציאתן לפוסט-דוקטורט בחו"ל. דולר 200 דולר. תוספת של 300 גובה המלגה תינתן לאם לתינוק/ת עד גיל שנתיים. בואי לטוס איתנו המשרד לקידום נשים באקדמיה מציע מלגות נסיעה עבור דוקטורנטיות באוניברסיטת בן-גוריון. דולר לשנה 20,000 המלגות הן בסכום של לתקופה של שנתיים ויהוו תוספת למלגות שהן תקבלנה מחו"ל. המלגה ניתנת מדי שנה לשתי חוקרות מכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. על הבקשות להגיע אל המשרד לקידום נשים .2018 במאי 7 באקדמיה עד דולר בייבי 20,000 אוניברסיטת בן-גוריון תעניק מספר מלגות לתמיכה במימון פוסט-דוקטורט בחו"ל למדעניות מצטיינות. תיבחנה מועמדויות של סטודנטיות מצטיינות מתחומי ההנדסה, המדעים המדויקים ומדעי הטבע והחיים, שהתקבלו לפוסט-דוקטורט בחו"ל ושהמחלקות רואות בהן מועמדות פוטנציאליות לקליטה כחברות סגל עם סיום הפוסט-דוקטורט. 

גאות להציג

החוקרות החדשות שהצטרפו לאוניברסיטה השתתפו לאחרונה ב"מפגש ברוכות הבאות" שיזם המשרד לקידום נשים באקדמיה. יושבות, מימין לשמאל: הנשיאה פרופ' רבקה כרמי, ד"ר ניעה ארליך, ד"ר אודיה כהן. עומדות, משמאל לימין: ד"ר מרב זהבי, ד"ר אורטל סלובודין, ד"ר איסנה וקסלר-לובלינסקי, ד"ר מוריה אלן, פרופ' איריס שי - יועצת הנשיאה לקידום נשים באקדמיה, ד"ר מרים עמירם, וספיר פריג' - רכזת המשרד

פרטים נוספים בכתובת: http://in.bgu.ac.il/women-forum/ Pages/default.aspx

מגשרת בין הפקולטות

צוותים משולבים של סטודנטים מן הפקולטה להנדסה ומן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר למדו אצל ד"ר סתו רוזנצוויג קורס ייחודי במסגרת שיתוף פעולה בין הפקולטות

טק. "לפעמים תגובת הציבור למדיניות זו או אחרת שונה מן הצפוי, ותגובה שכזאת לא רק פוגעת ביעדי המדיניות - היא עלולה גם לגרום נזק", אומרת החוקרת הנמרצת מן המחלקה לניהול. והיא מסבירה: "למשל, מחקר שלנו מצא כי מדיניות של חיסכון בדלק דווקא מגבירה את השימוש במכוניות. מחקר אחר מצא שעידוד השקעות בחברות הזנק דווקא מקטין את מספר המשקיעים בחברות צעירות מאוד. משרדי ממשלה צריכים לדעת שהעלאת המס על סיגריות עלולה לגרום ליותר עישון, ושמערכות בטיחות ברכב עלולות להביא לנהיגה פחות זהירה. מחקרים כאלה יעזרו לנו לעצב חקיקה יעילה שתביא בחשבון התנהגות לא-צפויה של צרכנים". לסתו יש ארבעה תארים מן האוניברסיטה העברית בירושלים:

מחקריה של ד"ר סתו רוזנצוויג עוסקים בקשר שבין חדשנות וטכנולוגיה, ובין מדיניות ציבורית והתנהגות צרכנים. היא חוקרת ניהול חדשנות, וכיצד הצוות היזמי והצוות המנהל משפיעים על חדשנות בהיי-

זה הכול בשבילך – מוסף מיוחד | 6

שטח פרטי Where Good Ideas הספר שסתו ממליצה עליו הוא ), שבעיניה Steven Johnsonׂ (מאת Come From הוא ספר-חובה לכל מי שמתעניין בחדשנות או מחפש את הרעיון החדשני הגדול הבא. בכל פעם שהיא מרגישה ש"המוח מתייבש" וצריך ריענון כדי לטפח רעיונות חדשים היא קוראת שוב את הספר מפני ש"הוא מזכיר לי באילו מקומות אני יכולה לחפש את ההשראה לרעיון הבא". אישיות ראויה לחיקוי בעיניה היא כל אישה שהשתמשה בעמדת ההשפעה שהגיעה אליה כדי לקדם את סדר-היום החברתי ולעשות את המקום שבו היא חיה קצת יותר טוב. לאי בודד הייתה סתו לוקחת את משפחתה. וכך זה נראה בדמיונה: "הבנות היו רבות ביניהן, בן-זוגי היה מתעצבן, ואני הייתי מתלוננת שאפילו באי בודד אני לא יכולה לכתוב מאמר בראש שקט. במחשבה שנייה הייתי לוקחת גם אקמול. וקפה. וטלפון סלולארי. אה, כן, ומטען. כבר נפלתי עם זה פעם...".

תואר ראשון ושני במדעי הרוח, ודוקטורט במינהל עסקים. MBA באוניברסיטת בן-גוריון היא מלמדת קורסים באסטרטגיה עסקית ובניהול תהליכי חדשנות. לאחרונה לימדה את הקורס "בעיות הנדסיות וניהוליות" יחד עם פרופ' אמיר שפירא, שיזם את הקורס. "זהו קורס ייחודי, משותף לפקולטה לניהול ולפקולטה להנדסה; הוא מציב בעיות עסקיות עם היבטים סביבתיים וחברתיים לפני צוותים משולבים של סטודנטיות וסטודנטים משתי הפקולטות האלה.העבודה המשותפת, הבינתחומית, חושפת לפניהם עולם שלא הכירו ומעודדת אותם לפתח רעיונות יזמיים, שבנוסף לרווח כלכלי נותנים גם ערך מוסף". באוניברסיטת בן-גוריון סתו מוצאת קשר בין נושאים חברתיים וסביבתיים ובין אסטרטגיה עסקית ושיווקית. "המעורבות של סטודנטיות וסטודנטים בקהילה גורמת לי להרגיש שאני חלק ממקום עבודה אכפתי, שרוצה ויכול לעשות שינוי", היא אומרת. את הסיפוק העיקרי בעבודה היא מפיקה מעבודה אישית או בצוותים קטנים עם סטודנטים לתואר ראשון, ובעיקר מעבודה עם תלמידות ותלמידי מחקר. עבודה אישית או בצוותים קטנים מאפשרת לה לשוחח לא רק על נושאים אקדמיים אלא גם על הזיקה בין נושאי המחקר לנושאים שמעסיקים אותנו בחיי היומיום. כך היא יכולה להשפיע על עיצוב אסטרטגיה לקריירה ועל בחירות בחיים. לחוקרות וחוקרים בתחילת הדרך ממליצה סתו לתכנן את הקריירה האקדמית על-ידי הצבת יעדים לטווח ארוך, ובהתאם להם לקבוע יעדים לטווח הקצר. לפי שיטתה, "פרויקטים מעניינים והזדמנויות טובות יצוצו

"המעורבות של סטודנטיות וסטודנטים בקהילה גורמת לי להרגיש שאני חלק ממקום עבודה אכפתי, שרוצה ויכול לעשות שינוי"

כל הזמן, אבל לא כדאי להיסחף עם הזרם. כדאי לבחור את ההזדמנויות שישאירו אותנו בתוואי האסטרטגי שהגדרנו מראש".

מגיל צעיר סתו רוזנצוויג עוסקת בספורט. כשהייתה סטודנטית התאמנה בכמה אמנויות-לחימה, ותוך כדי לימודי הדוקטורט הגיעה עד חגורה שחורה בטאקוונדו - אמנות לחימה קוריאנית. לפני שלוש שנים גילתה את הקסם שבספורט קבוצתי, את המוטיבציה ושיתוף הפעולה שהוא דורש, והתמכרה לאימוני ולמשחקי כדורשת. החיבור לספורט הוא גם אחת הסיבות שלקחה עליה את תפקיד ראש המגמה לניהול עסקי ספורט במחלקה לניהול. "אני מאמינה שניהול נכון של מרכזי ואיגודי ספורט יכול להניע שינוי חברתי ולגרום לנערות ונערים להאמין בעצמם וביכולותיהם", היא אומרת. רוח ספורטיבית

7 | אבג

טראומת הלחימה של הגששים הבדואים המשרתים בכוחות הביטחון נחקרה בעבודת הדוקטורט שכתבה ד"ר אורטל סלובודין. "המחקר חשף אותי לראשונה למפגש המרתק שבין תרבות ופסיכיאטריה", היא אומרת

לזהות את מה שסמוי מן העין, היא בדיוק המקום שבו מתחילות הסקרנות

והיצירתיות". סוד הצלחתך?

"הצלחה בעיניי אינה קשורה ליכולת סודית אלא לעבודה מתמשכת לאורך זמן, וליכולת להניח בצד את האכזבות והכשלונות". איך משלבים קריירה אקדמית עם חיי משפחה? "הייתי שמחה אם הייתי מצליחה לפצח את הנוסחה לשילוב מוצלח בין חיי משפחה וקריירה. אני חושבת שהחיפוש אחר האיזון הנכון בין משפחה וקריירה הוא שאלה מתמשכת שאין לה פתרון חד-פעמי. בעלי הוא איש אקדמיה (הוא חוקר במכון וייצמן) ויש לנו שלושה ילדים קטנים, ולכן מדובר באתגר יומיומי ובעיקר בהמון עבודה. כשהילדים שלנו משחקים ב'אבא ואמא' הם מבשרים זה לזה בצהלה שהמאמר שלהם התקבל...". מה לא יודעים עליך? ,4 "במשך כל ימי חיי, מגיל אני רוקדת בלט קלאסי (גם על האצבעות...). מודל ההשראה שלי הוא איגון דה-יונג, סולנית בבלט הלאומי ועדיין 40 ההולנדי, המתקרבת לגיל עוצרת נשימה". טיפ שהיית נותנת לחוקרות צעירות? "למצוא מורים ומנטורים טובים, שיאמינו בכן ויסייעו לכן לאתר את הקול הייחודי של כל אחת ואחת מכן". "אני מאמינה שהיכולת להכיר במה שאיננו יודעים, לזהות את מה שסמוי מן העין, היא בדיוק המקום שבו מתחילות הסקרנות והיצירתיות"

בנפש חפצה

ד"ר אורטל סלובודין חיפשה תמיד תחומי מחקר הנוגעים להיבטים הרגשיים והחברתיים של בני-אדם. נושא הדוקטורט, שכתבה באוניברסיטת חיפה במקביל למסלול ההכשרה בפסיכולוגיה, עסק בטראומת הלחימה של הגששים הבדואים המשרתים בכוחות הביטחון. "המחקר חשף אותי לראשונה למפגש המרתק שבין תרבות ופסיכיאטריה", היא אומרת. "למדתי שלאנשים מתרבויות שונות יש סיפורים ייחודים על האופן שהם חווים ומפרשים בריאות וחולי נפשי. למדתי גם שהדרך היחידה לפענח קודים תרבותיים היא להאזין ברוב קשב לשפה ולידע המקומי". עוד בהיותה סטודנטית לתואר ראשון חשה אורטל אהדה רבה לאוניברסיטת בן-גוריון ולמחויבותה החברתית והערכית. במחלקה למדעי ההתנהגות לימדו אותה להתבונן באדם באופן רחב, מעבר לפסיכולוגיה, להביא בחשבון את הרבדים החברתיים והתרבותיים המנחים את התנהגותו. "החשיבה הזאת ליוותה אותי לאורך השנים. חיפשתי מסגרות

שיש בהן ראייה רחבה ומקיפה של בני- אדם ומקום למגוון קולות ותפישות", אומרת ד"ר סלובודין. "במחלקה לחינוך מצאתי עושר אנושי ומחקרי המאפשר לי לנהל דיאלוג פורה עם חוקרים ממגוון תחומים וגם עם סטודנטים מצוינים ותאבי ידע". דמויות שהשפיעו עלייך? "ד״ר יעל כספי ופרופ׳ יופ דה- יונג עיצבו את האופן שבו אני תופשת את הקשר בין מחקר, קליניקה וחברה. העבודה לצידם הבהירה לי איך מחקר יכול להשפיע על אוכלוסיות מוחלשות, ועל הצורך האתי והקליני להגיע באופן אקטיבי לאותן קבוצות שלרוב נזנחות על-ידי העולם המחקרי. "פרופ׳ נורית גרץ וד״ר דנה אמיר הן ההשראה שלי כשאני כותבת. האופן שבו שתיהן מעשירות את המילה הכתובה מרגש ומרתק אותי״. פילוסופיית החיים שלך? "דווקא בעולם המחקר, החותר להרחבת הידע שברשותנו, יש חשיבות רבה להכרה באי-הידיעה. אני מאמינה שהיכולת להכיר במה שאיננו יודעים,

זה הכול בשבילך – מוסף מיוחד | 8

leading & coordinating for . BGU and academic activities "אני אחראית על כל הפעילות של הסטודנטים והחוקרים אצלנו, וכמו כן משתדלת להיות 'השוטרת' שאחראית על נושא הסדר והניקיון במעבדה". איך הגעת לתפקיד? "זה עדיין לא ברור לי... כשהייתי סטודנטית במחלקה להנדסת חומרים, כשעשיתי פרויקט-גמר, הגעתי למרכז הננו-פבריקציה לעשות ציפויים. אילו שאלתם אותי אז הייתי אומרת לכם שבחיים לא אגיע לעבוד באוניברסיטה (בעיקר מפני שהייתי רוויה מן האוניברסיטה בתור סטודנטית). שנתיים עבדתי ב'אינטל', אחר-כך עבדתי שנתיים ב'רותם תעשיות' במעבדת ציפויים, ובתקופת עבודתי שם עשיתי את התואר השני. כשהייתי בהריון עם בני הבכור הבנתי שיהיה לי קשה לנסוע מרחקים עם שמירה על הסטריליות במעבדות המרכז לננו-פבריקציה היא חלק מתפקידיה המגוונים של רותם מנור, בוגרת תואר שני בהנדסת חומרים מגיעה לעבודה עם חליפה

ילד קטן (במיוחד משום שבעלי הוא מהנדס מיכשור במפעלי ים המלח והוא נוסע לשם כל יום), וכך הגעתי בחודש התשיעי להריון לראיון עבודה אצל הבוס שלי, ד"ר ארז גולן, ומאז הכול היסטוריה". שמירה על סטריליות בנגב היא משימה כמעט בלתי-אפשרית, אז איך בכל זאת עומדים במשימה? "חדר נקי בנוי כך שלא ייכנס אליו לכלוך אלא שהלכלוך ייצא ממנו החוצה. לחץ-האוויר בחדר נקי גבוה יותר מלחץ האוויר בחוץ, כך שחלקיקי אבק לא אמורים להיכנס פנימה אלא לצאת החוצה. אנשים שנכנסים לחדר ויוצאים ממנו גורמים לזיהום האוויר, ולכן יש לנו ביגוד ולבוש מיוחד לעבודה בחדר הנקי (סרבל, כיסוי רגליים וכיסוי ראש, כפפות). מערכת פילטרים עובדת כל הזמן ושומרת על ניקיון האוויר, ומובן שיש בקרה ומיכשור מתאים לשמירה על טמפרטורה ולחות קבועות בחדרים הנקיים". עבודה עם חליפת מעבדה היא לא משהו שנתקלים בו באופן שגרתי. כיצד הסביבה הקרובה מתייחסת לעבודתך? "בהערכה ואפילו בהתלהבות, אם כי בדרך כלל לא באמת מבינים מה אני עושה. ואילו בני משפחתי באים כולם מן התחום הריאלי: אבי ובעלי מהנדסי חשמל, אמי עובדת במיכשור ובקרה; אחותי היא קלינאית תקשורת אבל בעלה הוא מהנדס חומרים. כך שלהם קל להבין מה אני עושה". מדוע בחרת באוניברסיטת בן-גוריון? "זוהי בחירה טבעית לתושבת הדרום שלמדה ועבדה באוניברסיטת בן-גוריון". מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? "אני מקווה שכאשר הילדים יגדלו קצת אלמד תחומים נוספים וארחיב את אופקיי". "אבי ובעלי מהנדסי חשמל, אמי עובדת במיכשור ובקרה. להם קל להבין מה אני עושה"

הננו-טכנולוגיה זקוקה לחדרים נקיים שאסור שיחדור אליהם גרגר אבק. שמירה על סטריליות היא משימה לא פשוטה בכל מקום, קל וחומר בתנאים שמציב האקלים המדברי בבירת הנגב. הקפדה על חדרים נקיים היא חיונית לצורך ייצור שבבי סיליקון, תהליך שרותם מנור אחראית על ביצועו בין שאר תפקידיה במעבדות המרכז לננו- פבריקציה. מאז ומתמיד נמשכה רותם לתחום המוליכים-למחצה והטכנולוגיה העכשווית. את התואר הראשון והתואר השני עשתה אצלנו במחלקה להנדסת חומרים. התזה שלה למאסטר עסקה בהכנת ציפויים אנטי-רפלקטיביים לתאים סולריים. מהי הגדרת התפקיד שלך? "כפי שכתוב באתר שלנו:

9 | אבג

מישהו מטפל בך אמונה בעוצמתה האקדמית של אוניברסיטת בן-גוריון הביאה אלינו את ד"ר מוריה אלן, חוקרת במחלקה לניהול מערכות בריאות כל-כך מבינים, אני מסבירה בדרכים אחרות. כש'נופל להם האסימון' והם מצליחים להבין אני חשה סיפוק רב". דברים שלא ידענו עלייך? "הבית השלישי שלי (חוץ מעבודה ומשפחה) הוא חדר-הכושר: זוהי הנאה מושלמת. אני נכנסת לחוצה, וכשאני יוצאת אני משאירה את הלחץ שם".

למצבו הכלכלי. הצורך להבטיח שימוש מושכל בשירותי הבריאות כדי לשמור על בריאות האזרחים, נמצא בעדיפות גבוהה בכל מערכת בריאות, ומובילי מערכות הבריאות לוחצים לעשות שימוש הולם במשאביהן. כמה מחקרים שערכתי עם השותפים שלי על שימוש-יתר בטיפולים מציעים שימוש יעיל במשאבי מערכת הבריאות". למה בחרת באוניברסיטת בן-גוריון? "התרשמתי מאוד מאנשי הסגל בפקולטות השונות. השילוב של מחלקות הבריאות עם מחלקת הניהול ושיתוף הפעולה עם בית-הספר לרפואה יוצרים את האווירה הדרושה לשיתוף פעולה גם במחקר, ולהכשרת הדור הבא של מובילי שינויים במערכת הבריאות. התרשמתי גם מן ההשתלבות של סטודנטים מכל מגזרי החברה הישראלית". מהו ה'אני מאמין' שלך בתחום קידום מעמד האישה באקדמיה? ""צריך לתמוך בנשים כך שיגיעו להישגים בלי להקריב את חיי המשפחה שלהן". מה גורם לך סיפוק בעבודה? "כשאני מלמדת נושא קשה, ושפת הגוף של הסטודנטים מראה שהם לא

ד"ר מוריה אלן, נשואה ואם לחמישה ילדים, היא מרצה וחוקרת במחלקה לניהול מערכות בריאות ויכולה לכתוב ספר על שילוב קריירה אקדמית עם ניהול חיי משפחה. "עם חמישה ילדים בבית ואורחים כל שבת אני חייבת למצוא איזון בין שני העולמות", היא אומרת. "אני עושה כמה דברים כדי להפחית את הלחץ: כשאני בבית אני משתדלת להניח את אחרי 7-4 הטלפון הנייד בצד בשעות הצהריים כדי להיות 'אמא'. אבל הדבר הכי חשוב שיש לי הוא בעל תומך, שהוא פעיל מאוד בבית ועם הילדים". מוריה גדלה והתחנכה בקנדה. היא בעלת תואר שני במינהל עסקים, בשיווק וניהול שירותי בריאות מאוניברסיטת מקמאסטר, קנדה, ויש לה דוקטורט מאוניברסיטת טורונטו, עם התמחות בניהול מערכות בריאות. אצלנו היא מלמדת קורסים שקשורים למנהיגות במערכות בריאות והתנהגות אירגונית. מה דחף אותך לתחום עיסוקך הנוכחי? "אני מאמינה שכל אדם זכאי לטיפול רפואי ממוסד בכל מקום שהוא נמצא בו בעולם, בלי קשר

קבלו טיפ "תמצאי משהו שמעניין אותך והתמקדי בו, אבל זיכרי שלא כל דבר חייב להיות הכי מושלם. כל מאמר חייב להיות מעולה אבל אל תהרגי את עצמך בשבילו"

אם לא היית חוקרת באוניברסיטה, מה היית רוצה להיות? "שלושה דברים: מדריכה בחדר- כושר, מדריכת טיולים בארץ, בנאית לגו". מה היית לוקחת איתך לאי בודד? "את בעלי וילדיי, כמה חפיסות שוקולד ו...חדר-כושר".

"צריך לתמוך בנשים כך שיגיעו להישגים בלי להקריב את חיי המשפחה שלהן"

זה הכול בשבילך – מוסף מיוחד | 10

נושאים בתיאוריה של מדעי המחשב, ובפרט בחקר האלגוריתמים, משכו את מרב זהבי בחבלי קסם כבר בלימודיה לתואר ראשון. "מה שמשך אותי לעיסוקי הנוכחי הוא עניין רב במחקר", היא אומרת. "הבעיות שאני חוקרת מסקרנות ומאתגרות אותי מדי יום. אינני רואה את עיסוקי כ'עבודה' ד"ר מרב זהבי, חוקרת במחלקה למדעי המחשב, אוהבת לפצח בעיות מורכבות ולא מתייחסת לעיסוקה כ'עבודה' אלא כמקור להנאה, יצירתיות, עצמאות, ידע ומימוש עצמי".  את שלושת תאריה סיימה זהבי בטכניון. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בפיתוח אלגוריתמים פרמטריים לבעיות שיש להן יישומים בביו-אינפורמטיקה. לאוניברסיטת בן-גוריון הצטרפה לפני מספר חודשים והתקבלה כחברת סגל במחלקה למדעי המחשב. למה בחרת באוניברסיטת בן-גוריון? "מכיוון שזוהי אוניברסיטה המתפתחת במהירות, ואני מאמינה שהיא תיתן לי כלים לממש את הפוטנציאל המחקרי שלי. הרמה האקדמית במחלקה למדעי המחשב גבוהה מאוד. לפי התרשמותי, האווירה במחלקה הזאת מבחינה מחקרית היא מקצועית ועניינית, והיא חיובית ונעימה גם במישור החברתי". מהו האני מאמין שלך? "עבודה קשה. אני גם חושבת שחשוב שחוקרים יאהבו את תחום עיסוקם לא רק כדי שיצליחו בו, אלא גם כדי שייהנו מן הדרכים המובילות להצלחות". מה נותן לך סיפוק בעבודה? "לאחר עבודה ממושכת על בעיה בלי להתקדם, כשהיא נראית כמובילה למבוי סתום, לפעמים מתגלה פתאום הבנה חדשה המאירה את הבעיה באופן חדש, שונה ומרגש. במקרים אחרים אין זה אור חדש

בעיות כמקור להנאה

המופיע ומגלה תמונה שלא נראתה קודם אלא פיסות פאזל ידועות שבעבר נראו חסרות תועלת והנה הן נופלות למקום הנכון, וכך נסללת דרך נכונה לפתרון ברגע אחד לנגד עינינו. אירועים כאלה נראים כקסם והם מעניקים סיפוק רב. סיפוק משמעותי מסוג אחר מתקבל בתום עבודה רצופה וארוכה על פרטים רבים כאשר העבודה השלמה מוכנה ואפשר להתגאות בה. כך הרגשתי בתום עבודתי על ספר בתחום מחקרי שיראה אור בקרוב". איזה טיפ היית נותנת לחוקרות צעירות? "להאמין ביכולותיהן, לעבוד בחריצות ולהעז". דבר ראשון שאת עושה כשאת מגיעה לעבודה? "אני בודקת אימיילים, ובהמשך היום אני נמנעת מכך במידת האפשר". דברים שלא ידענו עלייך?

 "אני אוהבת מאוד בעלי-חיים, בייחוד כלבים, ואני אוהבת לקרוא ספרים". אם לא היית חוקרת באוניברסיטה, מה היית רוצה להיות? "הייתי רוצה להיות וטרינרית, וכך לממש את אהבתי לבעלי-חיים". מה היית לוקחת איתך לאי בודד?  "פנקס ועט". ספר שהיית ממליצה עליו? "לא ספר, סופרת - קלי לינק". אישיות ראויה לחיקוי בעינייך? "אני משתדלת לא לראות באנשים אחרים מודל לחיקוי, מעוררי השראה ככל שיהיו, אלא למצוא את דרכי שלי". ״חשוב שחוקרים יאהבו את תחום עיסוקם לא רק כדי שיצליחו בו, אלא גם כדי שייהנו מן הדרכים המובילות להצלחות״

11 | אבג

לפעמים חלומות מתגשמים

החרדית קיימת דה-לגיטימציה של רכישת השכלה גבוהה, ואילו החברה הבדואית מתייחסת בהערכה ואפילו בהערצה לרכישת השכלה גבוהה על- ידי בניה ובנותיה". מחקרן המשותף נועד לבחון מה הם הגורמים והמשאבים להשתלבות מוצלחת של אקדמאיות בדואיות ושל נשים חרדיות במשק הישראלי. "ההיכרות של שתינו עם מחקרינו עזרה לנו להבין כי לא משנה כמה שונים הם הערכים והרקע התרבותי של קהילותינו - תמיד אפשר למצוא האקדמיות עבור החברה החרדית, פועלות בשיתוף פעולה לקידום השתלבותן של בדואיות ונשים חרדיות בין החיג'אב והפיאה | באקדמיה ד"ר סארה אבו-כף (בצילום משמאל, לצדו של נשיא המדינה ראובן ריבלין) הפסיכולוגית הקלינית הראשונה בחברה הבדואית, וד"ר תהילה קלעג'י (בצילום מימין), ממעצבות התוכניות

שונות בחברה הישראלית. שתי החוקרות מגיעות מעולמות שונים, ובכל זאת יש ביניהן נקודות חיבור לא מעטות: "שתינו מגדלות משפחות גדולות, ואימהות לתאומים. שתינו מקדמות בקהילותינו תהליכים חברתיים בשיתוף עם ההנהגה והחברים. בהיבט המקצועי שתינו רגישות לניואנסים שונים שחוקר שהוא חיצוני לחברה ספציפית לא יכול להבין או לזהות. במחקרים שלנו אנחנו מכוונות את הזרקורים אל ההווי הנשי ומאפייניו ואל אסטרטגיות התמודדות של נשים עם קשיים אישיים וחברתיים. הנשים החרדיות והנשים הבדואיות נושאות על כתפיהן אחריות חברתית רחבה, ולכן הבנה וטיפוח שלהן יקדמו את רווחת קהילותיהן ורווחת והחברה כולה". בשיחותיהן למדו השתיים על השוני המשמעותי בהתייחסות קהילותיהן להתפתחות הקריירה האקדמית שלהן. וזוהי מסקנתן: "בקרב הקהילה

ד"ר סארה אבו-כף וד"ר תהילה קלעג'י נפגשו לפני כחמש שנים בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים. אבל עוד לפני זה שמעו האחת על רעותה, שכן תחומי המחקר שלהן משיקים: הדוקטורט של תהילה היה מחקר משווה בין נשים משכילות חרדיות ובדואיות, והדוקטורט של סארה עסק בהתמודדות ובהסתגלות של סטודנטים וסטודנטיות בדואים ללימודים אקדמיים. הן מספרות: "בין הקורסים שלימדנו היו קורסים על החברות שלנו, הערבית-בדואית והחרדית. מעבר להקניית הידע האקדמי היה חשוב לנו לחשוף את הסטודנטים לשתי קהילות מיעוט בחברה הישראלית ולקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים שאיתם הן מתמודדות". תרומה משמעותית לפרויקט של סארה ותהילה תרמה פרופ' ארנה בראון- לבינסון, חברה ועמיתה שמחקריה עוסקים בקבוצות אתניות ובתרבויות

זה הכול בשבילך – מוסף מיוחד | 12

מחקרן המשותף נבחנו דרכי ההתמודדות של בני נוער מקבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית - יהודים חילוניים, חרדים, דתיים- לאומיים, ובדואים - במהלך מבצעים צבאיים. רצינו לבחון מה הם האמצעים המסייעים לאנשים, ובייחוד לבני נוער, להישאר בריאים בנפשם במציאות פוליטית-צבאית קשה ומלחיצה", הן אומרות. במבצע "צוק איתן" נבחנו גורמים

נקודות דמיון ביניהם", אומרת ד"ר אבו-כף. "כמו כן התחדדה אצלנו המרכזיות והחשיבות של תרומתן של נשים להתקדמות הקהילות ורווחתן". מוסיפה ד"ר קלעג'י: "במתח בין ערכי תרבות המקור לבין הרצון להכיל ולאמץ ערכים אחרים, נשים הן המובילות לשינוי בחברות שלהן, כי הן המטפלות העיקריות בצרכים וברווחה של בני משפחותיהן". בין הנושאים שעמדו במרכז

נוספים, כגון עמדותיהם של בני נוער מקבוצות דתיות כלפי מלחמה ושלום בתקופה של עימות אלים, וקשרי- הגומלין שלהם עם תגובות חרדה. נבחנו גם עמדותיהם כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכלפי המבצע הצבאי הספציפי. במסגרת שיתוף הפעולה של שתי החוקרות הנמרצות נבחנה גם השתלבותן של נשים בדואיות ונשים חרדיות בשוק העבודה הישראלי הכללי ולא במובלעות הקהילתיות המקומיות. "אנחנו חוקרות את הנושא הזה מנקודת- המבט של הנשים שהשתלבו במשק בהצלחה, ומנקודת-המבט של המעסיקים. הלוואי שממצאי מחקרנו המשותף יהוו בסיס טוב לגיבוש מדיניות יעילה לשילוב נשים מקבוצות מיעוט במשק הישראלי". סיפורן המרתק של סארה ותהילה הוצג לפני נשיא המדינה, ראובן ריבלין, במהלך ביקורו האחרון באוניברסיטה, והן אף הצטלמו איתו למזכרת.

ד"ר תהילה קלעג'י מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ובמחלקה למינהל ולמדיניות ציבורית, וחוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה בתוכנית "חרדים בישראל". במהלך הפוסט-דוקטורט, שאותו עשתה באוניברסיטת בן-גוריון, השוותה ד"ר קלעג'י תפישות של נרטיבים קולקטיביים בין שתי קבוצות מיעוט דתיות בישראל: החברה החרדית והחברה הדתית-לאומית. ד"ר קלעג'י כיהנה כמנהלת המכללה החרדית בירושלים במשך כשלוש שנים, והייתה שותפה בעיצוב תוכניות אקדמיות עבור החברה החרדית. היא עוסקת בהרחבת מסלולי לימוד המיועדים לחברות מסורתיות ופריפריאליות, בהיבט המחקרי ובהיבט היישומי. מחקריה מתמקדים בעיצוב מדיניות ציבורית לנוכח מגמות שינוי בקרב קבוצות מיעוט, והם נשענים על הגישה של ניהול שוֹנוּת בפרספקטיבה רב-תרבותית. מחקרים אלה מסייעים לעיצוב מדיניות ולקבלת החלטות בנוגע לאוכלוסיות הנבדקות בתחומי רכישת השכלה גבוהה ולאחר מכן להשתלבות במרחב התעסוקתי. לאור ניסיונה המחקרי והמקצועי נחשבת תהילה למומחית בתחום הנגשת השכלה גבוהה לקבוצות מיעוט ושילובן בחברה הישראלית. 13 | אבג

ד"ר סארה אבו-כף פסיכולוגית, חברת סגל בתחום הפסיכולוגיה הבין-תרבותית בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון. היא הפסיכולוגית הקלינית הראשונה בחברה הבדואית בישראל. בוגרת תואר שני ותואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. בעבודת הדוקטורט שלה חקרה פגיעוּת לדיכאון ולמצוקה גופנית בקרב סטודנטים מקבוצות תרבותיות שונות, והתמקדה בסטודנטים בדואים. בעקבות מחקרה הוקמה באוניברסיטה שלנו תוכנית התערבות לליווי הסטודנטים הבדואים. את הפוסט- דוקטורט עשתה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת הרווארד. ד"ר אבו-כף כיהנה בעבר כחברה בוועדת סל הבריאות. נבחרה על-ידי העיתון "דה מארקר" כאחת 2013 בשנת מארבעים צעירות וצעירים מבטיחים בישראל. בשנת נבחרה לפורום "היכל התהילה" של מדעניות מצפון 2015 אפריקה והמזרח התיכון על-ידי שגרירות ארצות הברית זכתה בפרס המועצה 2016 בעמאן, בירת ירדן. בשנת להשכלה גבוהה בקטגוריית "חבר-סגל צעיר".

אמנותה אומנותה

מחקרה של ד"ר רונית מילאנו מתמקד בהיבטים כלכליים ופוליטיים בשוק האמנות העכשווית בעולם

הראשון היא סיימה דווקא בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, אך משם פנתה ללימודי תולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, והמשיכה לדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון. את עבודת הדוקטור שלה היא כתבה על הדיוקן המפוסל בצרפת ערב המהפכה הצרפתית – מחקר שעובד 2015 לספר שיצא לאור בשנת . כשחזרה מפוסט- Brill בהוצאת דוקטורט באוניברסיטת הרווארד נקלטה רונית במחלקה לאמנויות, ומחקרה היום מתמקד בהיבטים כלכליים ופוליטיים בשוק האמנות העכשווית בעולם.

ואפילו קורסי חובה, לשעות שמאפשרות לנהל חיי משפחה תקינים. "עד כמה שאפשר אני שומרת על מסגרת של שעות עבודה 'משרדיות', שיאפשרו לי להיות עם בנותיי בשעות אחר- הצהריים", היא אומרת. ד"ר מילאנו היא מרצה בכירה במחלקה לאמנויות. את התואר

במסגרת פעילותה כנציגת הפקולטה למדעי הרוח והחברה בוועדה לקידום נשים באקדמיה משתדלת ד"ר רונית מילאנו להטמיע את התפישה של חיי משפחה לצד קריירה, ולהעביר בכל המחלקות את הפעילויות האקדמיות הקבועות, כמו סמינרים מחלקתיים, פורומים למיניהם,

זה הכול בשבילך – מוסף מיוחד | 14

המשפחתית, או בהיתקלותם בביקורת תרבות – אני מתמלאת אושר". מה יכול לשפר את סיכוייו של מרצה להגיע לדרגת מצוינות בהוראה? "הוראה טובה מורכבת משלושה גורמים: כישרון או טכניקה, השקעה בבניית הקורסים, ואהבה לסטודנטים. מי שחלש בטכניקה ירוויח מסיוע של היחידה לקידום איכות ההוראה באוניברסיטה. השקעה בקורסים היא עניין של בחירה, וצריך לאזן אותה עם ההשקעה הנדרשת מאיתנו במחקר. ואהבה, כמו אהבה, או שיש או שאין". דברים שלא ידענו עלייך? "אני שרה במקלחת. וכיאה למקצוע שלי אני נורא סנובית בענייני תרבות: אני רואה רק תיאטרון פרינג' וקוראת רק את הספרים של הוצאות-השוליים – כמו 'תשע נשמות' המצוינת". אם לא היית חוקרת באוניברסיטה, מה היית רוצה להיות? "זוהי שאלה קשה, כי אני מרגישה שאני ממש במקום המתאים לי". דבר ראשון שאת עושה בהגיעך לאולם ההרצאות? "אני מחייכת ושואלת את הסטודנטים מה שלומם. אני מקבלת חיוכים בחזרה, וכך השיעור מתחיל עם אנרגיות טובות". ספר שהיית ממליצה עליו? "לא מזמן סיימתי את 'מאישה לשועלה' המעולה". ישיות ראויה לחיקוי בעינייך? א "בשביל זה אני לא צריכה ללכת רחוק. המנטורית שלי היא פרופ'

מה דחף אותך לתחום עיסוקך הנוכחי? "בוא נגיד שבוודאי לא ההורים שלי. בחירתי באה מתשוקה טהורה שטבועה בי מיום שאני זוכרת את עצמי, ונעשתה בניגוד לכל הקודים שבתוכם גדלתי, שדחפו לכיוונים ריאליים ולפרנסה בטוחה". למה דווקא אוניברסיטת בן-גוריון? "במשך עבודתי על הדוקטורט אוניברסיטת בן-גוריון הפכה עבורי לבית. חלומי היה לחזור לכאן. יש כאן חום אנושי שקשה למצוא במוסדות אקדמיים אחרים בארץ. כשהודיעו לי שהתקבלתי הסרתי

ד"ר מילאנו ופרופ' נירית בן-אריה דבי לאחר קבלת 'פרס גלאט למצוינות בהוראה'

נירית בן-אריה דבי, כרגע ראשת המחלקה שלי. היא המודל שלי לחיקוי בעשר השנים האחרונות. אחרי כל שנות ההיכרות שלנו עוד לא מצאתי בה פגם אחד. היא השילוב המושלם של כל מה שאני שואפת אליו – חוקרת משכמה ומעלה, מרצה אהובה ומוכשרת, מנחה וחונכת מסורה, מנהלת מעולה, אשת-משפחה למופת, ומקור שופע לאנרגיות טובות". מהו החלום שלך? "כבר מזמן אין לי חלומות גדולים מדי. אני מתרכזת בחלומות בגודל סביר ובלהשתדל להגשים מיד את מה שאפשר". "במשך עבודתי על הדוקטורט אוניברסיטת בן-גוריון הפכה עבורי לבית. חלומי היה לחזור לכאן. יש כאן חום אנושי שקשה למצוא במוסדות אקדמיים אחרים בארץ"

קבלו טיפ "הוראה טובה מורכבת משלושה גורמים: כישרון או טכניקה, השקעה בבניית הקורסים, ואהבה לסטודנטים"

מיד את מועמדותי מכל המקומות האחרים שעמדו על הפרק. לא הייתה לי שנייה של התלבטות". מה נותן לך סיפוק בעבודה? "הקשר עם הסטודנטים. אם הצלחתי לעורר ברק בעיניו של סטודנט, אם הצלחתי לעורר השראה, אם ברור לי שמשפט שאמרתי ילך הלאה עם הסטודנטים – בחייהם, בארוחת-הערב

15 | אבג

מרוצה עד הגג

מריה יעקובוב היא האישה הראשונה שמונתה לתפקיד מנהלת אזור הקמפוס המערבי | במסגרת מחלקת המשק לעבודה היא מגיעה עם חיוך ומוטיבציה

האוניברסיטה מאפשרת לנשים לבצע תפקידים שונים שעד היום מילאו אותם גברים. לדעתי אישה מסוגלת בדיוק למה שגבר מסוגל, והצלחתו של עובד לא קשורה להשתייכותו המינית". איך קיבלו אותך העובדים שאת ממונה עליהם? "הם תמכו בי ופירגנו לי". תארי יום טיפוסי בעבודתך. "את יום העבודה אני מתחילה בסיור בשטח המערבי של האוניברסיטה, ובמפגש 'בוקר טוב' עם העובדים. לאחר מכן אני מגיעה למשרד, מתעדכנת באירועים השוטפים ומקיימת פגישות. אני משתתפת בישיבות עם גורמים שונים באוניברסיטה, נערכת לאירועים שעתידים להתקיים, ומטפלת בתקלות ובבעיות". אמירה שמלווה אותך. "אני מתחברת מאוד למה שאמר וינסטון צ'רצ'יל: 'גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול'. המשפט הזה הוא למעשה ה'אני מאמין' שלי". מהו החלום שלך? "להוכיח את עצמי בתפקידי ולהגשים את הפוטנציאל הגלום בי, ובעתיד הרחוק יותר להתקדם לתפקיד ניהולי יותר בכיר באוניברסיטה".

הממונים על מריה יעקובוב והכפופים לה מספרים שהיא מנהלת ביד רמה את התחומים הנוגעים לאחריותה במסגרת עבודתה במחלקת המשק. לפני מספר חודשים הופקד בידיה אזור נרחב בקמפוס ומאז היא מבצעת את משימותיה בנחישות ובאחריות. מריה היא האישה הראשונה שמונתה לתפקיד מנהלת אזור, שעד לפני זמן לא רב נחשב תפקיד גברי. קודמה בתפקיד, ברוך רבנסרי, פרש לאחרונה לגימלאות. את דרכה באוניברסיטה התחילה מריה כמזכירת המחלקה להנדסת בניין, ואחר-כך הייתה הרכזת לענייני סטודנטים בפקולטה למדעי ההנדסה. היא בעלת תואר שני מטעם המחלקה לניהול ויישוב סכסוכים. "בלימודי המאסטר רכשתי כלים להתמודדות עם מצבים שונים שנתקלים בהם מדי יום", היא אומרת, ומוסיפה: "אני מאמינה בלמידה והתפתחות אישית, הן עוזרות לי בביצוע תפקידי

הנוכחי. תפקיד ניהולי המשלב עבודה עם אנשים ועם כלל הממשקים באוניברסיטה מביא לידי ביטוי את יכולותיי באופן הטוב ביותר". מה הן התכונות שעוזרות לך למלא את תפקידך כאחראית על שירותי המשק במערב הקמפוס? "לפני שהגעתי לאוניברסיטה מילאתי תפקידי ניהול בחברות- תקשורת שונות, ועבדתי עם אוכלוסייה מגוונת מאוד. גם כאן עבודתי הייתה תמיד עם אנשים. אני שאפתנית, אסרטיבית, בעלת 'ראש

גדול' עם מוטיבציה להתקדם". ידעת שאת האישה הראשונה שמופקדת על התחום הזה באוניברסיטה?

"זוהי אחת הסיבות שהתמודדתי על התפקיד הזה. הוא מעניק לי תחושת גאווה וסיפוק, שכן עד היום הוא אופיין כתפקיד גברי. אני מודה למקבלי ההחלטות באוניברסיטה שנתנו לי את הזכות להיות חלוצה בביצוע השינוי התפישתי, ואני שמחה על כך שבימינו

"לדעתי אישה מסוגלת בדיוק למה שגבר מסוגל, והצלחתו של עובד לא קשורה להשתייכותו המינית"

זה הכול בשבילך – מוסף מיוחד | 16

ידידתה הטובה של הסטודנטית האימוץ של ג'ני, כלבה מגזע לברדור, השתלב עם פעילותה ההתנדבותית של רעות דעי, סטודנטית שנה ג' במחלקה למדעי החיים

. קושי נוסף שאנחנו נתקלות בו 40- ל לא פעם הוא הפחד של אנשים מפני הגורים וחוסר ההבנה שלהם. יותר מדי פעמים אסרו עלינו להיכנס למקומות ציבוריים, ביקשו שאעבור מקום, צעקו עלינו או התרחקו מאיתנו". אבל האהבה שרעות מקבלת מבת-לווייתה והאושר לראות אותה משחקת או סתם מתפנקת שווים כל רגע. איך משלבים לימודים עם טיפול בגורת-נחייה? "למדתי לקחת הפסקות מחושבות בין השיעורים כדי לצאת להליכות ולהשתובב בפארקים, שמהווים נקודת מפגש להולכים על ארבע. עליי לקום קצת יותר מוקדם מפני שלפניי הליכה ארוכה לאוניברסיטה. יש לנו גם קבוצת 'וואטסאפ-כלבי- נחייה באר שבעים', שם השיחות הן כמו של הורים גאים-מודאגים- מתוסכלים שמדברים על הילדים היפים והגאונים שלהם. אני באמת רוצה להגיד כל הכבוד לכל מי שלוקח או לקח חלק בפרויקט הזה, שהוא כלל וכלל לא קל!".

והסטודנטים מביאים לעיר חיים חדשים, מה שעוזר לה להתפתח". לרעות יש ידידה חדשה, גורת- נחייה בשם ג'ני, ושתיהן מבלות מדי יום לא מעט שעות איכות ביחד. האימוץ של ג'ני, כלבה מגזע לברדור, השתלב עם פעילותה ההתנדבותית של רעות. "עוד לפני שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה התנדבתי בכל מיני מסגרות. אני אוהבת בעלי-חיים ולמדתי אילוף כלבים. את ג'ני קיבלתי לקראת סוף שנה ב'". גידול הגורה מצריך הרבה מאוד זמן. יש כל מיני חוקים ונהלים שצריך לפעול לפיהם. "הצורך להגיע לאוניברסיטה באמצע הקיץ מתנגש לפעמים עם חוסר הרצון של ג'ני לצאת לסיבוב בשעות החום, מה דקות הליכה להפוך 20- שגורם ל

רעות דעי, סטודנטית שנה ג' במחלקה למדעי החיים, מטופלת בגורת-נחייה מקסימה וחולמת להיות רופאת-ילדים. מבולבלים? רעות מסבירה: "השאיפה שלי היא להתקבל לתוכנית הארבע-שנתית ללימודי רפואה. אני חושבת שאוכל להיות רופאה טובה. התחלתי ללמוד ביולוגיה, ונשביתי בקסמי הביולוגיה והמחקר. המסלול שבחרתי פותח לי אופציות מרתקות ואופקים חדשים". רעות הגיעה אלינו ממושב כרמי יוסף שבשפלה הפנימית. את לימודיה באוניברסיטה התחילה לפני שנתיים וחצי כשהתקבלה למחלקה למדעי החיים, וזוהי השנה השלישית והאחרונה שלה לתואר. "במחלקה אנחנו לא מעט סטודנטיות, עד שיש מי שאומרים 'זהו תואר של בנות'", היא אומרת בחיוך. "הרבה מאיתנו רוצות להמשיך ללימודי רפואה או וטרינריה". מדוע בחרת באוניברסיטת בן-גוריון? "זו הייתה בשבילי בחירה ברורה. רבים מבני משפחתי גרים בבאר שבע, מילדותי אני מבלה פה לא מעט. אני אוהבת את העיר ואת המדבר, ובמיוחד את העובדה שהאוניברסיטה

"יש לנו קבוצת 'וואטסאפ-כלבי-נחייה באר שבעים', שם השיחות הן כמו של הורים גאים-מודאגים-מתוסכלים שמדברים על הילדים היפים והגאונים שלהם"

17 | אבג

מחכים לאסטרונאוטית הראשונה מבאר שבע

תלמידות תיכון מאזור הדרום מפתחות אפליקציה מצילומי לוויין , She Space במסגרת פרויקט בהובלת המעבדה לחישה מרחוק עבורן, | והדמאה פלנטרית השמים אינם הגבול

עמדה לנגד עינינו". שיתוף הפעולה מאפשר התנסות בחזית המחקר ברמה הלאומית hands- ('פרויקט ונוס') ופעילות , שקשורה להתנסות מעשית, on תוך גיבוש קבוצה איכותית של תלמידות תיכון; הוא מציב רף חדש של מצוינות אישית ואקדמית וחושף אותן לתחומים שעד כה היו נחלת האקדמיה בלבד. הלוויין ונוס, פרי עבודתן המשותפת של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, שוגר בהצלחה באוגוסט . שיגור הלוויין והציפייה 2017 לתמונות הראשונות מהווה הזדמנות לשלב מחקר עם פיתוח יישומי. השילוב של חשיפה לאקדמיה ולתעשיית החלל הישראלית ופיתוח מחקר יישומי ברמה אקדמית

אפליקציות מצילומי לוויין. ,She Space הפרויקט, שזכה לשם נפתח בסימן נשים וחלל והוא מתנהל בשיתוף פעולה בין המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית באוניברסיטת בן-גוריון ובין 'בית יציב' – מרכז קהילתי השוכן בקמפוס על שם גוסטב לוואן. הפרויקט נולד וזכה למימון ביוזמת וסיוע סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ובשיתוף אגף החינוך בעיריית באר שבע. "הפרויקט מוקדש לזכרה של דבורה בלומברג ז"ל, שהייתה בשבילנו מודל לחיקוי, הן במצוינות האישית שלה והן במצוינות האקדמית", אומרת ד"ר שמרית ממן, מנהלת המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית. "כשחשבנו על הפרויקט הזה, רוחה

אוניברסיטת בן-גוריון היא חלוצת האוניברסיטאות הישראליות בחלל. ,BGUSAT שיגורו המוצלח של ננו-לוויין שגודלו כגודל קרטון חלב קילוגרם, היה שיאו של 5 ומשקלו שיתוף פעולה בין האוניברסיטה שלנו ובין התעשייה האווירית. השמים אינם הגבול גם עבור המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית. בימים אלה מפעילה המעבדה פרויקט חינוכי תלמידות 20 ראשון מסוגו בהשתתפות תיכון בתחום מדעי כדור-הארץ ומה שקורה מחוץ לאטמוספירה. עד להכשרתה של האסטרונאוטית הראשונה מבאר שבע מתמקדות משתתפות הפרויקט בפיתוח

זה הכול בשבילך – מוסף מיוחד | 18

מניחים תשתית להעצמה אישית של משתתפות הפרויקט. לאחר הצגת הפרוייקט בכמה בתי-ספר בבאר שבע והסביבה מוינו תיכוניסטיות מכיתות י-יא 20 ונבחרו להשתתף בו. הן מגיעות ממגמות לימוד כמו גיאוגרפיה, כימיה, פיזיקה וביולוגיה, בהתאם לתפישה הרווחת בשנים האחרונות, המדגישה את החשיבות והתרומה של צוותי מחקר רב-תחומיים. המשותף לכל התלמידות שנבחרו הוא סקרנות ומוטיבציה גבוהה, יכולת לעבוד בצוות, ומצוינות אישית. הן מקבלות שיעורי רקע שחושפים אותן לתחום שאינו מועבר במסגרת תוכניות-הלימוד בבתי-הספר – תחום החישה מרחוק, כלומר רכישת מידע על כדור-הארץ באמצעות צילומי לוויין. ליבת הפרויקט היא מחקר שיבצעו צוותי עבודה על הדמאות הלוויין ונוס. כל קבוצה תבחר סוגיה מעולם הצומח שניתן ליישמה במחקר חקלאי או אקולוגי ותפתח שיטה לעיבוד הנתונים המגיעים מן הלוויין. הוזמנו She Space- משתתפות ה לכנס האגודה הגיאוגרפית שהתקיים כאן לאחרונה והשתתפו בפנלים שעסקו בחקר החישה מרחוק, שנכחו בהם מומחים בעלי שם מן הארץ ומן העולם. מדוע החלטתן לקבל לפרויקט בנות בלבד?

ד"ר שמרית ממן: "כחוקרות במעבדה לחישה מרחוק עלינו לעבוד עם ההדמאות של הלוויין החדש ונוס, הנמצא בחזית הטכנולוגיה. שם הלוויין הוא ראשי- Vegetation and  התיבות של Environment on a New Micro , והוא לא קשור לכוכב- Satellite הלכת ונוס. לנו שם הלוויין הזכיר את הספר 'גברים ממאדים ונשים מנוגה', ומכאן נולד הרעיון לשתף בפרויקט נשים בלבד. שלושתנו, ד"ר סיון איזקסון, ד"ר מאיה לוגאסי ואנוכי, מכירות מקרוב את האתגרים שנשים צריכות להתמודד איתם בתחום המחקר. בהדרגה התחלנו להבין את החשיבות של עיצוב פרויקט כזה על- ידי בנות בלבד".

נתקלתן בקשיים בעקבות ההחלטה הזאת? ד"ר סיון איזקסון: "ברגע שהחלטנו להגביל את הפרויקט לבנות הבנו שצמצמנו את מספר המשתתפים אחוז אלא 50- הפוטנציאלי בו לא ב בהרבה יותר. לצערנו אנחנו עדיין חיים בחברה שבה מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, ובעיקר מיזמי חלל יוקרתיים כאלה, מושכים בעיקר בנים. במהלך הגיוס והמיון פנו אלינו בנים שרצו להשתתף בפרויקט, והיו מורים שהזהירו אותנו שההגבלה הזאת תקשה עלינו למצוא מספיק משתתפות. לא פעם שאלנו את עצמנו האם נכון ליצור הפרדה כזאת, שהרי אנחנו חיות בחברה מעורבת; האם לא יהיה לנו הרבה יותר קל אם נפתח את הקבוצות גם להשתתפות בנים?". ומה גרם לכן להפסיק להתלבט? "חיזוק להחלטתנו קיבלנו לא מזמן: פנו אלינו אנשי מקצוע וסיפרו שבפרויקטים דומים ברחבי הארץ שנפתחו לבנים ובנות משתתפים רק בנים". מה מתוכנן בהמשך הפרויקט? ד"ר ממן: "אנחנו רק בתחילת הדרך. בהמשך יבצעו התלמידות ימי מדידות בשטח ובמקביל ילמדו לבצע עיבוד תמונה בתוכנות מקצועיות. מתוכנן מחנה-קיץ שבו הן ישתתפו בסדנות העצמה אישית, נשית ומנהיגותית. עומרי קרן, סטודנט לתואר שני, מלווה אותן במקביל לשיעורים האקדמיים ודואג לגיבוש הקבוצה".

ד"ר שמרית ממן (משמאל) וד"ר סיון איזקסון בתחנה לקליטת נתונים מלוויינים

19 | אבג

בואי ואראה לך את העיר בלבן שיתוף פעולה בין מועצת עובדי הסגל המינהלי והטכני והנהלת האוניברסיטה הוליד זו השנה השנייה ברציפות גיבוש מערכת 'אבג' בסיוע | היעד הפעם: בלגרד וסביבותיה | בחו"ל עורכת לכם היכרות עם היעד הנבחר IAS אתר התיירות

מאת ד"ר עוזי בכר

הבשורה לנסיעתי ליעד החדש לא עוררה בי ציפיות גדולות מדי. סרביה? שאלתי, כבר ביקרנו במזרח אירופה (פראג, בודפשט). ובכן, ציפתה לנו הפתעה. טיסה ישירה מנתב"ג לבלגרד אורכת כשעתיים וחצי. נמל-התעופה 'ניקולה טסלה' הוא קטן, מה שמאפשר יציאה זריזה ממנו. הנסיעה בתחבורה ציבורית יורו, ובמונית 3 אל מרכז העיר עולה . המטבע המקומי הוא דינר סרבי 17 דינר סרבי). 119 = יורו 1(  בלגרד, בירת סרביה, שוכנת בצפון המדינה, במפגש הנהרות סאווה 1.8 ודנובה. מספר תושביה הוא מיליון. זוהי עיר המתפתחת בצעדי ענק ומציעה אטרקציות תיירותיות ביום, מחליפה פנים לעת ערב ונעשית פצצת אנרגיה בשעות הלילה. הקסם הבלקני שלה לא פסח על מסעדותיה, המעניקות לכם חוויה קולינארית.  לבלגרד, שידעה הרבה סכסוכים פוליטיים, מלחמות והרס, יש יכולת מופלאה לשקם את עצמה. עדות ) ניכרת 1999-1996( למלחמת קוסובו בשני בנייני ממשלה שנפגעו בהפצצות בעלות ברית נאט"ו וממתינים עד היום לשיפוצם. אתרי תיירות מומלצים Knez( מדרחוב קנז מיכאלובה //1 הוא המתוייר ביותר )Mihailova בבלגרד. יש בו חנויות מותגים, מסעדות ובתי-קפה לצד בניינים היסטוריים. הוא פעיל ביום ובלילה. Kelmegdan( מצודת קלמגדאן //2 – חובה. משמעות שמה )Fortress של בלגרד - "עיר לבנה" - מקורה בקירות המצודה הצבועים בלבן. זוהי נקודת-תצפית מעולה על מפגש הנהרות סאווה ודנובה וחלק מפארק עירוני גדול המכיל מגרשי ספורט, מסלולי הליכה, תצוגת תותחים וטנקים, גנים מרשימים, דוכני מזכרות

וזוגות מאושרים מלווים בצלמי חתונה המנציחים את יומם הגדול. במתחם שוכנים גם גן-החיות העירוני והמוזיאון הצבאי. )Ada Ciganlija( אדה ציגנליה - אגם מלאכותי, אידיאלי ליום כיף: רכיבת אופניים, סירות, משחקי כדור ואפילו שיזוף ורחצה במי האגם (לאמיצים שביניכם). )Skadarlija( מדרחוב סקדרליה //3 הוא הרובע הבוהמי של בלגרד. יש בו פאבים, מסעדות, בתי-קפה, גלריות ואווירה שמחה. מומלץ בחום. המוזיאון הלאומי אתרים נוספים: בכיכר הרפובליקה, המוזיאון לתולדות היהודים, המוזיאון לאמנות מודרנית, בית הפרלמנט, כנסיית סנט מרק, מתחם השוק. ערב מוצלח רצוי "לתדלק" בילויים: . אזור Rakija - במשקה סרבי טיפוסי , הקרוי גם "הנמל", Beton Hala הוא גן-עדן לבליינים ואוהבי החיים הטובים. פאבים ומועדוני-לילה ניצבים זה לצד זה לאורך גדות נהר סאווה משני צדדיו, ממתינים לבליינים. הליכה של כחמש דקות מתחת תוביל אתכם Brankov לגשר Lasta למועדון לילה העונה לשם (שם של ציפור), עופו לשם. כאמור, מסעדות טובות פזורות בכל רחבי

1

2

3

4

הנקודה היהודית מאת מערכת 'אבג'

) -  פרבר על גדות הדנובה. Zemun זמון ( במקום יש בית-קברות עתיק ובו טמון סבו של בנימין זאב הרצל, שמעון לייב הרצל, שהיה שמש בית-הכנסת היהודי. בשנת , לאחר כיבוש יוגוסלביה על-ידי גרמניה 1941 הנאצית, הוקם סמוך לזמון מחנה-הריכוז זמלין. כעבור שנה הוחל בגירוש היהודים למחנות-ההשמדה יאסנוביץ וסטארה מיהודי זמון נספו בשואה. 500- גרידשקה. כ רשימת הנרצחים תושבי העיר זמון נמצאת במאגר המידע של 'יד ושם'. באצ'קה טופולה - עיירה בקרבת הונגריה, הטובלת ביערות ומציעה נופים מרהיבים. בהגיעכם לטופולה הקדישו פרק נכבד מזמנכם לסיור בכנסיית סנט ג'ורג' שציורי פסיפס מרהיבים מעטרים את קירותיה. בימי מלחמת-העולם השנייה נצבעו שמי טופולה בשחור: הוורמאכט פלש ליוגוסלביה והכניע אותה בתוך זמן קצר. שלטון הבובות ההונגרי, ששיתף פעולה עם הנאצים, הופקד על הטיפול בשטח הכבוש ופיקח על העברת יהודי טופולה לאושוויץ. כעבור שלוש שנים הצליח צבא השחרור העממי של יוגוסלביה, בפיקודו של המרשל טיטו, לכבוש את העיר מחדש. עם התפרקותה של יוגוסלביה נמסרה באצ'קה טופולה לחזקתה של סרביה.

העיר. מי שלא יכול להיפרד מחומוס ופלאפל שילך למסעדת "תל-אביב".  הקזינו הגדול של בלגרד נמצא במרחק רבע שעה נסיעה במונית ממרכז העיר. יש בו מסעדות - . אל VIP איטלקית, אסיאתית, מסעדת תשכחו להביא דרכונים. ) Novi Sad ( נובי סאד //4 צפונית לבלגרד, מרחק כשעתיים וחצי נסיעה, נמצאת העיר השנייה בגודלה בסרביה, נובי סאד (כ- אלף תושבים) - עיר 300 אוניברסיטאית המציעה חיי לילה Exit עשירים. פסטיבל הרוק הידוע מתקיים בה מדי שנה במצודת פטרוברדין. מצודת פטרוברדין //5 ) נבנתה Petrovaradin Fortress( על גדת הדנובה. זוהי 18- במאה ה נקודת-תצפית מרהיבה על העיר נובי סאד וסביבתה הכפרית. מערכת מנהרות תת-קרקעית נבנתה לאורכה ורוחבה כדי לאפשר למגיני המצודה לעבור בה בלי להיות חשופים על פני הקרקע. במרכזה נישא בגאווה מגדל- שעון מרשים.  במרכז העיר נובי סאד נמצאת 'כיכר החירות' המרשימה ביופייה. סמוכים לה בניין העירייה ובראשו צריח מרהיב, והכנסייה הקתולית עם Zupna Marijina Crkva צריח פסיפס מדהים המתנוסס מעל קו הרקיע של העיר. המדרחוב מתחיל בכיכר המרכזית. בית- היעד הבא בנובי סאד הוא //6 שנבנה בתחילת הכנסת היהודי,

5

6

יהודי העיר. 2000- המאה העשרים ל הארכיטקט שעיצב אותו שאב השראה מכנסיות ימי-הביניים ולכן הוא מזכיר 1944- כנסיה יותר מבית-כנסת. ב הפכו הנאצים את בית-הכנסת לבית- כלא, ומשם נשלחו היהודים לאושוויץ. קילומטרים מגבול הונגריה, חובה ). אפשר Palic( לבקר באגם פאליץ לשכור שם אופניים קבוצתיים ולצאת לסיור לאורך האגם הציורי. בסובוטיצה הייתה לפני מלחמת- העולם השנייה קהילה יהודית שמנתה נפשות. כיום יש בעיר 4000- כ כמאתיים יהודים. לחובבי היין שביניכם מומלץ //8 Zvonko לבקר ביקב יפהפה בשם . עיצובו הוא יצירת מופת. Bogdan טעימות של יינות איכותיים יספקו אנרגיה חיובית להמשך הדרך. בדרך מנובי סאד לעיר //7 10- , המרוחקת כ סובוטיצה

7

8

צילומים באדיבות ד"ר עוזי בכר

בוחן פתע

. מהו הגיל הממוצע לסיום דוקטורט 6 בישראל? שנים 35- שנים לנשים ו 37.3 . א לגברים. שנים לגברים. 37- שנים לנשים ו 39 . ב שנים לגברים. 39.5- לנשים ו 40.5 . ג שנים לגברים. 38- לנשים ו 34.5 . ד . מה הייתה תגובתו של הפיסיקאי ארנסט 7 רטרפורד כשפגש לראשונה את ליזה מייטנר, האישה שמילאה תפקיד מרכזי בגילוי של ביקוע הגרעין? א. "ייצוג פרופורציונאלי של נשים מצוינות באקדמיה הוא יעד משותף לנשים ולגברים". ב. "הו, חשבתי שאת גבר". ג. "שוויון האישה באקדמיה הוא לא רק ערך מוסרי אלא גם צורך ענייני". ד. "אף מוסד מדעי ששואף להצליח לא יכול להרשות לעצמו שלא לפעול בנחישות כדי להשוות במהירות את היחס בין נשים וגברים".

. מי מבין האישים הבאים לא היה רקטור 9 האוניברסיטה? א. פרופ' נחום פינגר. ב. פרופ' ראובן שגב. ג. פרופ' ג'ימי וינבלט. ד. פרופ' אברהם טמיר. . עם בחירתו לחוקר הישראלי הראשון 10 שיעמוד בראשות "קתדרה לכל החיים ללימודים אירופיים על שם מונה״, אמר ד"ר שרון פרדו את המשפט הבא: א. "זוהי הבעת אמון של מומחים בתחום היחסים הבינלאומיים בעשייה המקצועית הנעשית בפקולטה למדעי הרוח והחברה". ב. "ישראל יכולה להיות גורם משמעותי ביצירת עולם טוב יותר". ג. "אני מצטרף בענווה לקבוצת חוקרים ייחודיים המתמחה בחקר האינטגרציה האירופית". ד. "התמיכה, העידוד והאמון שקיבלתי מהווים בסיס טוב להצלחתי".

הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה. פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’, המחלקה לפרסומים ודוברות. פרסים יוגרלו בין הפותרים

. מי התחילה כמורה לעבודה סוציאלית 1 וסיימה כנשיאת מכללה לחינוך? א. פרופ' רחל לב. ב. פרופ' ג'ולי צוויקל. ג. פרופ' לאה קסן. ד. פרופ' ורד סלונים-נבו. . רון לאודר התלהב ממחקרה ותמך בו 2 וגם לה אצה הדרך לנשיאות מכללה:

א. פרופ' ברכה רגר. ב. פרופ' שוש ארד. ג. פרופ' ברכה שפירא. ד. פרופ' סמדר כהן.

. מהו 'בית קרוליין'? 3 א. מכון לטיפוח יזמות בקרב נשים. ב. בית חם לנערים במצוקה. ג. מרכז המיועד לסטודנטים במדעי הבריאות. ד. מרכז להנחלת הלשון העברית. . כיהנתי כשר המשפטים בממשלת רבין 4 הראשונה, ולימים התמניתי לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון. מי אני? ג. עו"ד חיים צדוק. ד. עו"ד דוד ליבאי. . היכן ממוקם המרכז המדעי של "ונוס", 5 לוויין-התצפית הראשון של ישראל? א. במעבדתו של פרופ' ארנון קרניאלי, במכונים לחקר המדבר בשדה בוקר. ב. במעבדה להדמאה פלנטרית וחישה מרחוק ב'קמפוס מרקוס'. ג. באתר השיגור שבגיאנה הצרפתית. ד. באתר הניסוי של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. א. עדי אמוראי. ב. שלמה הילל.

פיניתי את כיסאי בקרמלין וקיבלתי הסברים מפרופ' אביגד וונשק

. מי היה מופקד על מחלקת הביטחון 8 בעת שנשיא מצרים, אנואר סאדאת, ביקר באוניברסיטה? א. רפי סרוסי. ב. יעקב עייאש. ג. צבי שוורץ. ד. יורם הורביץ.

. אחרי שפיניתי את כיסאי בקרמלין 11 התארחתי במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין בשדה בוקר. מי אני?

א. ליאוניד ברז'נייב. ב. מיכאיל גורבצ'וב. ג. דמיטרי מדבדב. ד. בוריס ילצין.

תרבות הפנאי | 22

. מי מבין המנהיגים הבאים לא ביקר בקריית 12 האוניברסיטה בשדה בוקר? א. מרגרט תאצ'ר. ב. ג'ימי קארטר. ג. לך ולנסה. ד. ג'ורג' בוש האב. 1982- . כיהנתי כנשיא האוניברסיטה בשנים 13 . מי אני? 1975 א. אלוף (במיל.) שלמה גזית. ב. פרופ' משה פריבס. ג. פרופ' חיים אילתה. ד. השגריר יוסף תקוע. . מי לא שימש כיו"ר הוועד המנהל של 14 האוניברסיטה? א. אברהם אגמון. ב. עו"ד אשר חלד. ג. דוד ברודט. ד. פרופ' דוד וולף. . קורס שיזמתי מכשיר רופאים-מרדימים 15 בארצות מזרח אירופה. מי אני? א. פרופ' עמוס כץ. ב. פרופ' רון דגן. ג. פרופ' גבריאל גורמן. ד. פרופ' מיקי בר-אלי. . מהו תחום עיסוקו של פרופ' גיא ביינר? 16 א. ארכיאולוגיה. ב. משפט. ג. היסטוריה. ד. מטאורולוגיה. . באחד ממחקריי בחנתי כיצד השימוש 17 באינטרנט משנה את ההתמודדות עם כאב כרוני. מי אני? א. פרופ' יעל אידן. ב. פרופ' פסח שוורצמן. ג. פרופ' מיכל קרומר-נבו. ד. פרופ' שלומי ארנון. . באחד מימי שישי נזעק צלמנו, דני מכליס, 1 8 מביתו כדי לתעד בובת שלג באוניברסיטה. מתי קרה הדבר?

7

6

5

4

3

2

1

8

9

10

12

11

13

14

19

18

17

16

15

22

21

20

23

25

24

26

28

27

פתרונות יש לשלוח למערכת 'אבג' במחלקה לפרסומים ודוברות בין הפותרים יוגרל הספר "הקייטנה של קנלר" רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה . צמח ממשפחת 6 . . אנקול 4 . . מוסד רפואי 3 . . דמות בדיונית מפיטר פן 2 . רכב אספנים 8 . . תביעת..., איום נגד מי שמותח ביקורת 7 . הנופריים .12 . . בלתי מתוכנן על-פי הז'רגון הצבאי 9 . בעיירת נופש וסקי באיטליה . ציצית של נוצות על ראשה 15 ) תרמה להקמת בית-הספר לרפואה (ש"פ . רוקמת 19 . . תכונה מתבקשת אצל מנהיג 17 . של היחידה המובחרת בצה"ל . רצועת בד שכורכים סביב הרגל, 20 . ה ..., סרט בכיכובה של איזבל הופר . שחמטאי יהודי, היה אלוף העולם בשחמט בתחילת 21 . מן הקרסול ומעלה . מכלי האוכל. 26 . . נסתר 23 . . דגל 22 . של המאה הקודמת 70- שנות ה מאוזן: . קצבה לאלופה האולימפית בריצות 5 . . רישול, רמת ביצוע לא גבוהה 1 . כביש מהיר 13 . . מצביא אמריקאי 11 ... . האישה ה 10 . פיקציה 9 ? קצרות . אלוף בצה"ל, הפעולה האחרונה 14 . ורחב לתנועה מהירה של כלי-רכב . בור לדריכת 18 .) נביאים וכתובים (ר"ת 16 . . מספיק 15 . במשחק המלכים . שם 24 . . תואר כבוד אנגלי 23 . . אור, זוהר 22 . .קוף נדיר, אפו סולד 20 . ענבים .27 . . בלועזית: תולדות חיים 25 . מקובל לספרי-נבואה שאוחדו לקובץ אחד .)2( . מושב בקרבת קריית מלאכי 28 . קלף ממשפחת הקטניות מאונך:

.2002 א. בחודש דצמבר .2015 ב. בחודש ינואר .2000 ג. בחודש ינואר .1999 ד. בחודש דצמבר

23 | אבג