עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
למים העדר ראייה למרחק וחוסר מקשים על GPS קליטת אותות הצוללות להתמצא במרחב. את הבעיה הזאת פתר אלון ברוך במסגרת התואר השני שלו בהנדסת חשמל, בעזרתו של הדוקטורנט בוריס ברג'ינסקי, שהיה אמון על בקרת התנועה של הכלי. המערכת משלבת קריאות מן החיישנים השונים, המצלמות והסונארים כדי לשערך את מיקום הצוללת ואת המרחק מיעדיה. במילים אחרות, הצוללת מעריכה בעצמה את מצבה ואת המתרחש בסביבתה, ותכונה זו מאפשרת לה לנוע בעצמה
שלנו מושך הרבה התעניינות מצד גופים בארץ הקשורים לחקר הימים, ומצד חיל-הים. אחד הרעיונות העתידיים שאנחנו משתעשעים בהם הוא פיתוח רובוט היברידי שיידע לעבוד אוטונומית גם בים וגם ביבשה". במעבדה לרובוטיקה אוטונומית ניתן למצוא נושאי מחקר רבים בתחום זה ואף לקבל ניסיון בתחום הרובוטיקה במסגרת התמחות לתואר ראשון.
לירון נואמה וטל פיטרמן, מהנדסי מכונות בוגרי האוניברסיטה. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פותחה איפוא צוללת פורצת דרך ברמה עולמית. הפיתוח ארך כשנה וחצי - מהירות שיא בהשוואה למקומות אחרים, שבהם פרויקט כזה מצריך חמש שנים עד לתחילת הניסויים. שאיפותיהם של פרופ' גוטרמן וחברי צוות המחקר שלו מרחיקות לכת. פרופ' גוטרמן: "הפרויקט
ללא הכוונה של גורם חיצוני. על התכנון המכאני של הכלי אחראיים ניסוי "על רטוב". פרופ' גוטרמן (משמאל) ואחד מחברי צוות המחקר בוחנים את פעולת הצוללת
צילום באדיבות המעבדה לרובוטיקה אוטונומית
7 | אבג
Made with FlippingBook - Online catalogs