עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אוניברסיטת בן-גוריון מסייעת לחיל-הים הישראלי בפיתוח צוללת לא-מאוישת לצורך ביצוע משימות חשאיות
צילום: יואב לינדמן
האוטונומית שלנו מסוגלת לנוע בכל ששת הצירים הודות לריבוי מנועיה. היא קומפקטית ומסוגלת לצלול מאות מטרים מתחת לפני הים. מלבד ההיבט המודיעיני יש לצוללות המופעלות מרחוק תפקיד חשוב בכמה נושאים, וביניהם: בדיקת התקינות של צינורות תת-ימיים, מיפוי שדות-מוקשים, חיפוש מקומות אפשריים להנחת כבלי-תקשורת, ואיתור כלי-שיט שטבעו. אבל היעילות של צוללות אלה מוגבלת על-ידי כבל-תקשורת וקשר קבוע למפעיל אנושי. מכאן נבע הצורך בצוללת אוטונומית שתהיה מצוידת במערכת ניווט אינטליגנטית שתכלול פונקציות לתכנון משימה, הימנעות ממכשולים וקבלת החלטות שאינן נופלות באיכותן ממפעיל אנושי. אתגר עתיק-יומין בפיתוח צוללות אוטונומיות היה אלגוריתם הניווט התת-ימי. בשונה מן האוויר, היבשה ופני הים, מתחת
ממעמקים הרובוטיקה הימית.
תחת שמי ים התיכון: בשיתוף עם מערכת הביטחון מפתחת אוניברסיטת בן-גוריון צוללת אוטונומית (לא-מאוישת), לצורך ביצוע משימות שהשתיקה יפה להן. כך הותר לפרסום לאחרונה. פעילותו החשאית של כלי-השיט התת-מימי תיעשה בתיאום עם חיל-הים ותותאם למשימותיו. הצוללת הננסית פותחה במעבדה לרובוטיקה אוטונומית שבראשה עומד פרופ' הוגו גוטרמן. היא יודעת לנוע מתחת למים, לשמור על מיקום ואוריינטציה ולנווט באופן עצמאי. על הפיתוח אחראים עשרה סטודנטים ממחלקות שונות. הם העזו להתמודד עם אחד האתגרים המורכבים של
העובדה שבאר שבע "טובלת" בחול מדברי, וחוף הים הקרוב 60 ביותר אליה נמצא במרחק קילומטרים ממנה, לא הפריעה למהנדסים הצעירים שלנו לבנות בזמן-שיא את מה שאחרים בנו בזמן כפול ואף יותר מזה. המחקר והפיתוח נעשו בהנחייתו של פרופ' הוגו גוטרמן, עם ייעוץ של עוד חוקרים בכירים, ביניהם ד"ר גרא וייס וד"ר ויקטור וייסברג. לצוללת שהם בנו יש שבעה מנועים, והם מעניקים לה חופש תנועה הדומה לזה של רחפן באוויר. בצוללת רגילה יש מנוע אחד מאחור ורדיוס הסיבוב שלה הוא כשל אוטובוס, ואילו הצוללת
רובוטיקה | 6
Made with FlippingBook - Online catalogs