עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

» המשך מהעמוד הקודם

ישר מן הצבא. 1974- “הגעתי לאוניברסיטה ב השתחררתי ביום חמישי אחרי שלוש שנות שירות, כולל השתתפות במלחמת יום הכיפורים, וביום ראשון כבר נכחתי בשיעור-חובה בקורס 8:00 בבוקר בשעה בשיטות מחקר בחוג למדעי ההתנהגות. (אילו עשינו דבר כזה לסטודנטים היום הם היו ‘הורגים’ אותנו...). עדיין לא היה לי מקום מגורים, כי כאמור השתחררתי כמה ימים לפני תחילת הלימודים, והייתי די בהלם. בסוף התמקמתי בדירה בשכונה ג’. מול חלוני הסתובבו כל היום עיזים. בעל המכולת השכונתית היה אחד, אלי זינו, שהיה יושב על משענת הכיסא ונותן לסטודנטים תחושה של ‘אני מסתכל עליכם מלמעלה’. בין השכונה ובין בניין הספרייה, במה שנקרא אז “הקמפוס החדש” היה “רק חול וחול”, ככתוב בשיר.

פרופסור מיקי בר-אלי, ראש המחלקה למינהל עסקים

, חודשיים 1982 “היום הראשון שלי ללימודים היה בסוף אוקטובר אחרי שהשתחררתי מן הצבא. באותם ימים, ימי 'מלחמת שלום הגליל', ’8 נאלצו אחדות מחברותיי לשירות להאריך את שירותן בתוקף ‘צו צה”לי, אך מי שעמדו להתחיל ללמוד באוניברסיטאות היו פטורים מן הצו הזה. כחצי שנה קודם לכן נרשמתי ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה נולדתי וגדלתי, בחוגים לספרות אנגלית ולתולדות התיאטרון. ביומי הראשון באוניברסיטה, במסגרת המבוא ההיסטורי ), הגיבור האנגלו- Beowulf לספרות האנגלית, הכרתי את ביאוולף ( סקסוני הקדום. יחד עם המרצה ד”ר אנטואנט דאובר מסבירת הפנים קראנו את נאומיו וויכוחיו של הגיבור הקדום באנגלית עתיקה, הדומה לאנגלית העכשווית וגם שונה ממנה כפי שלשון המקרא דומה ושונה מן העברית בת ימינו. בזמן שכתבתי את הדברים האלה עלה בדעתי לחפש ברשת את אנטואנט דאובר ולהיוודע על קורותיה ומעשיה היום. ובכן, מסתבר שהיא וביאוולף (והאקדמיה בכלל) ‘כבר לא’, היא עובדת בסוכנות שיווק בשם ‘פאבליסיס’ בדאלאס, טקסס, ויש לה 'אני Training in Renaissance poetry taught me to value מאמין': ' '. אני, בשונה ממנה, נשארתי clear and precise communications באקדמיה ונעשיתי לחוקרת של ספרות תיעודית, אך יעידו תלמידיי עד כמה גם אצלי, כמו אצל אנטואנט בדאלאס, חשוב הביטוי הבהיר והמדויק”.

פרופסור אילנה רוזן, המחלקה לספרות עברית

קורות חיים | 16