עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

האיש שלנו ב"וונוס"

מבצע שיגורו של “ונוס”, לוויין התצפית המדעי הראשון של ישראל שמבצע מחקר חקלאי ואקולוגי בשיתוף עם סוכנות החלל הצרפתית, הוכתר המרכז המדעי של | בהצלחה הלוויין ממוקם במעבדתו של פרופ’ ארנון קרניאלי במכונים לחקר המדבר בשדה בוקר

פרופ’ ארנון קרניאלי, מנהל המעבדה לחישה-מרחוק במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, הוא המדען הישראלי של “פרויקט ונוס” – מבצע שיגורו של לוויין-התצפית המדעי הראשון של ישראל שמבצע מחקר חקלאי ואקולוגי. “זהו שילוב חסר תקדים בתחום המחקר הלווייני, והוא מאפשר קשת רחבה של שימושים במדעי כדור- הארץ”, אומר הפרופסור. “אוניברסיטת בן-גוריון גאה לבנות את המרכז המדעי של ‘ונוס’ כדי לקדם תוכניות מחקר שיש להן קשר אליו”.   מעבדתו של פרופ’ קרניאלי תהיה המרכז המדעי של הלוויין והזרוע התפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה בישראל. המעבדה תקבל מסוכנות-החלל הצרפתית את התמונות ש’וונוס’ יצלם מעל ישראל ותבצע עיבודים נוספים לתמונות. הן ישולבו עם נתונים אטמוספריים וטופוגרפיים יותר מפורטים ממודלים כלל- עולמיים. הנתונים יינתנו חינם למטרות מחקר ויהיה אסור לסחור בהם. ‘ונוס’ שוגר מגיאנה הצרפתית (טריטוריה בשליטת צרפת בחוף 2- הקריבי של דרום אמריקה) ב על גבי משגר 2017 באוגוסט ‘וגה’. הלוויין, פרויקט-הדגל של סוכנות-החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל

פרופ' ארנון קרניאלי על רקע אתר השיגור בגיאנה הצרפתית

), שוגר ממרכז CNES הצרפתית ( החלל האירופי בקורו בשעה לפנות בוקר (שעון ישראל).  04:58  מרגע השיגור ועד ש’וונוס’ נכנס למסלולו בחלל חלפו שעה שניות. האות 18- דקות ו 37 , אחת הראשון מן הלוויין התקבל לאחר חמש וחצי שעות מרגע השיגור בתחנת הקרקע בישראל.  הלוויין פעמים 29 יקיף את כדור-הארץ שעות והוא מתוכנן לפעול 48- ב בחלל ארבע וחצי שנים. זהו פרויקט לווייני שני שהאוניברסיטה שותפה לו. הראשון היה שיגור הננו-לוויין לחלל מאתר שיגור BGUSAT בהודו. החשיבות של לווייני חקר הסביבה עולה בשנים האחרונות

בגלל בעיות הסביבה של כדור- הארץ, כגון צפיפות האוכלוסין, הידלדלות שטחי החקלאות והמזון, זיהומים ואסונות טבע בקרקע, בים ובאוויר. הלוויין יעקוב מן החלל אחר שדות ושטחי טבע תוך ניטור מצב הקרקע, הצמחייה, הייעור, איכות מקווי המים, ועוד. ‘ונוס’ מצויד במצלמה שמסוגלת לקלוט 12- פרטים על פני כדור הארץ ב אורכי גל, ובהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הלוויין יצלם עשרות אתרי מחקר במקומות שונים על פני כדור הארץ ויספק הדמיות עם כושר הפרדה מרחבי של כחמישה מטרים וזמן חזרה של יומיים, תוך שהוא חוזר בכל פעם בדיוק לאותה זווית צילום.

מדעי כדור-הארץ | 4