עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

1950 , רבקה כרמי ואביה מנחם, זכרון יעקב

גלויות מהחיים החזרנו צבע לתמונות ישנות שמספרות סיפור, | והדפסנו מהן איגרות ברכה לשנה החדשה 13-10 עמודים | בואו נדבר גלויות

2017 ספטמבר | תשרי תשע"ח | 109 גיליון

דבר הנשיאה

הראשון שיקרה בשנה הבאה יהיה הנחת אבן-הפינה ל"משכנות תלמידי מחקר" בסמוך למעונות ג׳, מדרום לאי-התנועה של תחנת-הרכבת. הפרויקט הזה יציב אותנו בחזית ההשקעה במשאב רב-חשיבות לכל אוניברסיטת-מחקר, ולאוניברסיטה שלנו במיוחד. תיכננו את הפרויקט הזה במשך שנים, ועתה הוא קורם עור וגידים. כל תלמיד מחקר בישראל שירצה לבצע מחקר חדשני בתנאים אופטימליים ימצא אצלנו את מקומו. בין אם את השיר הבא, "תפילה לשנה החדשה", כתב נתן אלתרמן, אחד המשוררים האהובים עליי, ובין אם לא, מכל מקום זה מה שאני מאחלת לכולנו: תן לנו שנה אחת של שקט אמיתי שנה של לובן הפריחות וירק הדשאים שנה של להט אהבות וחום תנור ביתי ושנדע רק פעם מהו טוב ומה נעים. שנה ללא קולות שנאה וזעקות השכול ללא מראות הדם, ללא הלמות תופי המלחמה. ללא הפחד המשתק של הנורא מכול ללא צחוקו של העתיד אשר נטמן באדמה. הן לא ביקשנו אוצרות של ממלכות לא אושר עילאי ומכוניות פאר קורטוב אחד של שקט אמיתי ולובן של פריחות אשר נוכל בהם בלאט להתהדר. להתרגש כפעם מריחות הסתיו לדהור אל האושר כשריקת רכבת לבנות לנו סוכת שלום עכשיו ולהיות ראויים בה לשבת. לקוראי 'אבג' אני מאחלת שנה טובה, חגים שמחים לכם ולבני ביתכם ואיחולי בריאות, שגשוג ואושר לשנה החדשה. שלכם,

שלום לכולם, תשע"ז חלפה לה ביעף, כך

לפחות אני מרגישה. בין שפע האירועים והמאורעות בעולם, בארץ ובאוניברסיטה שלנו, הזמן טס לו, והנה תשע"ח כבר עומדת בפתח. בין אם מקבלים את המושג ״מעניין״ כערך מילוני, או שנותנים לו משמעות ערכית, זו הייתה שנה מעניינת. אולי אפילו מעניינת מדי, כי לפעמים העדר חדשות הוא חדשות טובות. אבל בבית שלנו רווינו נחת: מהישגי מחקרים, מפרסים והוקרת חברי סגל, מפרויקטים של סטודנטים, מתשתיות פיזיות חדשות, מכנסים וסדנאות, ומחברי סגל ועובדים חדשים שהצטרפו אלינו. שכן אוניברסיטת בן-גוריון היא לא רק מוסד להשכלה גבוהה אלא גם מנוף אדיר לפיתוח האזור כולו. בשנים האחרונות עמלנו על יצירת פלטפורמות שונות לתקשורת יעילה עם העולם. העשייה חשובה כשלעצמה, אבל חשוב גם לחשוף אותה לעולם. "לא פרסמת - לא עשית" נכון במדע, אבל לא רק בו. ואכן, שם האוניברסיטה כבר מוכר ומוערך בעולם. אנחנו מקבלים על כך משוב בצורת קשרים משמעותיים עם מוסדות אקדמיים מובילים ובהצטרפות שוחרים וידידים חדשים. אבל בעיקר שיפרנו את התקשורת זוהי גם הזדמנות להזמין אתכם לנצל את האפשרויות המגוונות ליהנות מבחינה רוחנית ולהרחיב אופקים באמצעות שפע הפעילויות והאירועים אצלנו. באיזה עוד ״מקום עבודה" אפשר למצוא אפשרויות תרבותיות וחינוכיות, אחרי שעות העבודה, כמו באוניברסיטה? לדעתי זהו אחד הבונוסים המשמעותיים בהשתייכות למוסד להשכלה גבוהה. אז על מה שקרה בשנה החולפת כבר קראתם ושמעתם. הדבר המרגש הארגונית בתוך האוניברסיטה בפרסומים השבועיים של כל החדשות והאירועים.

מה בגיליון

5-4

זרועותיו הארוכות

ארנון קרניאלי תואר כפול איתי ויסברג אמא בצבע

9-8

12

שרית דפני במגרש הביתי 15-14 הוגו גוטרמן במה חופשית 16 משה זיפר סיפור לחג 17 אתגר קרת

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ עיצוב קונספט שי צאודרר 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il דוא"ל: http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

אבג | 2

דוקטור, הבובה חולה

פרופ’ מיכל שפירא (בצילום) נבחרה לדיקנית היא מחליפה את פרופ’ | הפקולטה למדעי הטבע יבחר גנאור שסיים את תפקידו טבע הדברים

במעמד רקטור האוניברסיטה פרופ’ צבי הכהן, המנכ”ל וסגן הנשיאה דוד ברקת, וסגני נשיאת האוניברסיטה פרופ’ דן בלומברג ופרופ’ סטיב רוזן, קידמה הפקולטה למדעי הטבע את פני הדיקנית החדשה שלה, פרופ’ מיכל שפירא, שעד לאחרונה כיהנה כדיקנית בית-הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן. באותו מעמד נפרדו חברי סגל הפקולטה מפרופ’ יבחר גנאור, שעמד בראשה בשלוש השנים האחרונות. פרופ’ שפירא קיבלה את הדוקטורט במכון וייצמן למדע, ואת הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת מישיגן באן ארבור. במהלך הקריירה האקדמית שלה היא עבדה במכון וייצמן למדע, והייתה מדענית-אורחת בצפון קרוליינה Duke באוניברסיטת Northwestern ובאוניברסיטת הצטרפה לסגל 1995 באילינוי. בשנת המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון. במסגרת תפקידיה במחלקה ובפקולטה למדעי הטבע כיהנה פרופ’ שפירא כראשת התוכנית לביולוגיה ימית של המחלקה בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת. בשבע השנים האחרונות הייתה דיקנית בית-הספר קרייטמן ללימודי מחקר

מתקדמים. מאז ועד היום היא מקיימת קבוצת מחקר של סטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים. מחקריה עוסקים בהבנת מנגנונים מולקולריים המאפשרים לתאים חיים להתמודד עם מצבי עקה הנגרמים על-ידי חשיפה לתנאי סביבה עוינים. פעילותה המדעית של פרופ’ שפירא זיכתה אותה במימון נדיב של קרנות-מחקר תחרותיות רבות, ביניהן ‘הקרן הלאומית למחקר ), ‘הקרן הלאומית NIH בארה’’ב’ ( ), ‘הקרן הדו- I SF למדע בישראל’ ( לאומית למדע ישראל-ארה’’ב’ ), ‘הקרן הדו-לאומית למדע BSF ( ), וכן מממנים GI F ישראל-גרמניה’ ( אותה ארגון הבריאות העולמי ) ומשרדי הבריאות והמדע WHO ( בישראל. לתפקיד הדיקן החדש של בית- הספר קרייטמן ללימודי מחקר מתקדמים נבחר פרופ’ דודי בר-צבי, חבר סגל המחלקה למדעי החיים. קבוצת המחקר של פרופ’ בר- צבי חוקרת מנגנונים מולקולריים שבעזרתם צמחים מסוגלים להתמודד עם גידול בסביבות עוינות האופייניות לאזורים צחיחים, כגון אזורי מליחות וחוסר מים.

שיטת לימוד שמשכה את לב המשתתפים ב"כנס פריבס לחינוך רפואי" שהתקיים לאחרונה הייתה האפליקציה החדשה להדרכה ומשוב של סטודנטים בעזרת סימולציה רפואית. היא מאפשרת צילום של תרגול או אירוע בכל מקום באמצעים זמינים כגון טלפונים ניידים וטאבלטים, ומתן משוב מיידי לסטודנטים המתרגלים ולסטודנטים הצופים בתרגול. עד עתה תירגלו הסטודנטים על בובות, וקיבלו משוב רק אם הדבר נעשה בחדר ייעודי המצויד במצלמות. השימוש באפליקציה רוקם עור וגידים, והחל משנת הלימודים תשע"ח יסייע להוראה בפקולטה. על פיתוח האפליקציה עמלו צוותים מן הפקולטה למדעי הבריאות ומן הפקולטה למדעי ההנדסה. הם הגו את הרעיון במסגרת האקתון שנערך I nnovate 2 Educate ב'פארק ים נגב'. בצילום: הסטודנטים ובובת התרגול במהלך הסימולציה.

שנה טובה

לקוראינו, לעובדי האוניברסיטה ותלמידיה, לציבור הבוגרים, הגמלאים והידידים ובני משפחותיהם; מי יתן ותהא זו שנת ביטחון ויציבות, שנת התחדשות וצמיחה.

מערכת 'אבג'

3 | אבג

האיש שלנו ב"וונוס"

מבצע שיגורו של “ונוס”, לוויין התצפית המדעי הראשון של ישראל שמבצע מחקר חקלאי ואקולוגי בשיתוף עם סוכנות החלל הצרפתית, הוכתר המרכז המדעי של | בהצלחה הלוויין ממוקם במעבדתו של פרופ’ ארנון קרניאלי במכונים לחקר המדבר בשדה בוקר

פרופ’ ארנון קרניאלי, מנהל המעבדה לחישה-מרחוק במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, הוא המדען הישראלי של “פרויקט ונוס” – מבצע שיגורו של לוויין-התצפית המדעי הראשון של ישראל שמבצע מחקר חקלאי ואקולוגי. “זהו שילוב חסר תקדים בתחום המחקר הלווייני, והוא מאפשר קשת רחבה של שימושים במדעי כדור- הארץ”, אומר הפרופסור. “אוניברסיטת בן-גוריון גאה לבנות את המרכז המדעי של ‘ונוס’ כדי לקדם תוכניות מחקר שיש להן קשר אליו”.   מעבדתו של פרופ’ קרניאלי תהיה המרכז המדעי של הלוויין והזרוע התפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה בישראל. המעבדה תקבל מסוכנות-החלל הצרפתית את התמונות ש’וונוס’ יצלם מעל ישראל ותבצע עיבודים נוספים לתמונות. הן ישולבו עם נתונים אטמוספריים וטופוגרפיים יותר מפורטים ממודלים כלל- עולמיים. הנתונים יינתנו חינם למטרות מחקר ויהיה אסור לסחור בהם. ‘ונוס’ שוגר מגיאנה הצרפתית (טריטוריה בשליטת צרפת בחוף 2- הקריבי של דרום אמריקה) ב על גבי משגר 2017 באוגוסט ‘וגה’. הלוויין, פרויקט-הדגל של סוכנות-החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל

פרופ' ארנון קרניאלי על רקע אתר השיגור בגיאנה הצרפתית

), שוגר ממרכז CNES הצרפתית ( החלל האירופי בקורו בשעה לפנות בוקר (שעון ישראל).  04:58  מרגע השיגור ועד ש’וונוס’ נכנס למסלולו בחלל חלפו שעה שניות. האות 18- דקות ו 37 , אחת הראשון מן הלוויין התקבל לאחר חמש וחצי שעות מרגע השיגור בתחנת הקרקע בישראל.  הלוויין פעמים 29 יקיף את כדור-הארץ שעות והוא מתוכנן לפעול 48- ב בחלל ארבע וחצי שנים. זהו פרויקט לווייני שני שהאוניברסיטה שותפה לו. הראשון היה שיגור הננו-לוויין לחלל מאתר שיגור BGUSAT בהודו. החשיבות של לווייני חקר הסביבה עולה בשנים האחרונות

בגלל בעיות הסביבה של כדור- הארץ, כגון צפיפות האוכלוסין, הידלדלות שטחי החקלאות והמזון, זיהומים ואסונות טבע בקרקע, בים ובאוויר. הלוויין יעקוב מן החלל אחר שדות ושטחי טבע תוך ניטור מצב הקרקע, הצמחייה, הייעור, איכות מקווי המים, ועוד. ‘ונוס’ מצויד במצלמה שמסוגלת לקלוט 12- פרטים על פני כדור הארץ ב אורכי גל, ובהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הלוויין יצלם עשרות אתרי מחקר במקומות שונים על פני כדור הארץ ויספק הדמיות עם כושר הפרדה מרחבי של כחמישה מטרים וזמן חזרה של יומיים, תוך שהוא חוזר בכל פעם בדיוק לאותה זווית צילום.

מדעי כדור-הארץ | 4

פסי הצילום של הלווין 'ונוס' מעל ישראל

סימולציה של תמונת ונוס

5 | אבג

מחקר חדש קובע: אנשים שמחייכים חיוך רחב נתפשים כמבוגרים יותר מאנשים ששומרים על פנים חסרות הבעה או על הבעה מופתעת הקמטים שנוצרים סביב עיניו. הבעה מופתעת, לעומת זאת, מותחת את העור באזור העיניים לאחור, וכך היא מחליקה קמטים הקשורים לגיל. לתוצאות המחקר יש משמעות ממשית לאנשי מקצוע בתחומי האבטחה, רפואת השיניים וטיפוח העור, לצד משמעויות תיאורטיות להבנת תהליכי התפישה. המחקר מראה שאנשים יכולים להאמין בכנות שתופעה מסוימת נכונה, ובו בזמן הם תופשים את העולם באופן שונה לחלוטין ומתנהגים בהתאם לכך. ממצאי המחקר מוצגים באדיבותה של דנה גודין, ראש לשכתו של סגן הנשיא לקשרי חוץ, המופיעה בצילומים.

פנים לכאן או לכאן

זכו בפיס המאמר, פרופ’ מלווין גודל, מנהל המכון למוח ותודעה באוניברסיטת ווסטרן אונטריו שבקנדה. החוקרים סבורים שחיוך גורם לאדם להיראות יותר מבוגר בגלל העריכו את גיל המחייכים כמבוגר ביותר, אחריהם את הנייטרלים, ואת המופתעים העריכו כצעירים ביותר. יתרה מכך, כשהסטודנטים התבקשו לשחזר את תגובותיהם אחרי הניסוי הם טעו – הם דירגו את המחייכים כצעירים יותר מבעלי ההבעה הנייטרלית. “להפתענו גילינו שאדם יכול להאמין שחיוך גורם לנו להיראות יותר צעירים, ובד בבד לשפוט אדם מחייך כמבוגר יותר מאדם בעל הבעה נייטרלית”, אומר המחבר הנוסף של

לפי ההיגיון חיוך גורם לכם להיראות יותר צעירים. אבל חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת ווסטרן אונטריו בקנדה הדגימו את ההפך, בעזרת המדע. ממצאים שפורסמו במהדורת במאי של כתב-העת 8 Psychonomic Bulletin and מראים שאנשים שמחייכים Review חיוך רחב נתפשים כמבוגרים יותר מאנשים ששומרים על פנים חסרות הבעה או על הבעה מופתעת. “כלי-התקשורת הפופולריים מקדמים את הרעיון שחיוך גורם לאנשים להיראות יותר צעירים”, אומר פרופ’ צבי גנאל, ראש המעבדה לתפישה חזותית שבמחלקה לפסיכולוגיה. “הסתכלו על הפרצופים המחייכים במודעות-פרסומת לטיפולי עור ולטיפולי שיניים. ראו כמה אנשים מפרסמים תמונות מחויכות שלהם ברשתות החברתיות”. החוקרים ביצעו סדרת ניסויים כדי להעריך את תפישת הגיל בהתבסס סטודנטים 40 . על הבעות הפנים הלומדים אצלנו צפו בתמונות של אנשים והתבקשו להעריך את גיל האדם בכל תמונה. בתמונות נראו

332 מיליון שקלים בין 3.3 מפעל הפיס חילק לאחרונה מלגות בסך סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון שעשו את שירותם הצבאי ביחידות קרביות. יחסית לשאר המוסדות להשכלה גבוהה, שיעורם של הסטודנטים שלנו שהשתחררו לאחר שירות קרבי בצה”ל הוא הגבוה ביותר. בסך- מלגות לתואר ראשון והן הועברו לחיילים 1,800 הכול חילק מפעל הפיס משוחררים דרך משרד הביטחון. מיליון שקלים, מהן 12.5 היקף המלגות שהעניק מפעל הפיס עומד על לחיילים משוחררים ולבוגרי שירות לאומי. 85% - למעלה מ

אנשים מחייכים, אנשים בעלי הבעות נייטרליות ואנשים בעלי הבעות מופתעות. המשתתפים

מחקר בינלאומי | 6

מבצע דני הייתה זו שנת פרסים בשביל דני מכליס, הצלם הוותיק של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום שלו זכה במקום השלישי בתחרות הצלמים האוניברסיטאיים בקטגוריית UPAA האמריקאיים - "מדע ומחקר", וכן הוכתר כצילום הטוב ביותר בחודש ינואר באותה קטגוריה. מדובר בצילום שתיעד את ד"ר דוד זרוק, חוקר מן המחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון, כשהוא מציג רובוט זעיר פרי פיתוחו. מערכת 'אבג' הייתה הראשונה לאתר את הפוטנציאל הגלום בצילום ובחרה לעטר בו את שער העיתון בינואר האחרון. צילום אחר של מכליס זכה בציון לשבח באותה קטגוריה בתחרות הארצית. צלמים, מטובי 350- יותר מ הצלמים באוניברסיטאות האמריקאיות, הם חברים , שנעשתה לקהילה UPAA ב- תוססת מרוב פיתוחים ורעיונות. זהו ארגון של צלמים המתמחים בצילום בקמפוסים. הארגון דוגל במצוינות צילומית תוך שימת דגש על שיתוף פעולה עם עמיתים למקצוע. בזכות צילום של דני זכה העיתון 'בולטימור ג'ואיש טיימס' ב"פרס שער העיתון המוצלח ביותר" מטעם אגודת העיתונאים של מרילנד, השנה. D . C דלאוור ו-וושינגטון . הצילום ליווה מאמר שמקורו היה במילגה מאת ארגון אנשי-תקשורת בשם "מארי פרומזון" במסגרת שוחרי אוניברסיטת בן-גוריון בארה"ב. השנה אורגן הכנס הטכני השנתי על-ידי אוניברסיטות UPAA של איידהו ו-וושינגטון סטייט, ודני העביר בו לראשונה סדנת תאורה. דני התחיל את תפקידו כצלם , אחרי 1999 האוניברסיטה בשנת שסיים תואר ראשון במדעי ההתנהגות. הוא יזם והוביל את המעבר לצילום דיגיטלי ויסד את ארכיון הצילומים הדיגיטליים, המשפר את הנגישות אל מאגר התמונות של האוניברסיטה.

פועלים כמו רובוטים

נבחרת הרובוטיקה של ‘מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע’, שייצגה את ישראל באולימפיאדת הרובוטיקה בוושינגטון, זכתה במקום הרביעי קבוצת הרובוטיקה העירונית מ’מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע’, שנבחרה לייצג את ישראל באולימפיאדת הרובוטיקה הראשונה שנערכה בוושינגטון, ארה”ב, זכתה בקיץ האחרון במקום הרביעי בעולם מדינות שהשתתפו 162 מתוך בתחרות. הנבחרת הייתה מורכבת מאזור 17-14 משבעה תלמידים בני הדרום, והיא רשמה את ההישג המרשים בתחרות הבינלאומית ” First Global Challenge " שהתקיימה לראשונה. הנבחרות נדרשו במהלך התחרות להתגבר על אתגרים טכנולוגיים שונים, המשלבים יצירתיות, יכולות הנדסיות ועבודת צוות. נבחרת ישראל שיתפה פעולה עם נבחרות קמרון, בלארוס, איי שלמה וגאנה, והתמודדה מול נבחרות סלובקיה, קפריסין, מאלאווי, בנין, קולומביה וניגריה. מטרת התחרות הייתה הגברת המודעות לבעיית המים בעולם. באתר התחרות היה נהר, והוזרמו אליו מים נקיים שסומנו באמצעות כדורים כחולים ומים מזוהמים שסומנו בכדורים כתומים. הרובוטים נדרשו להעביר את המים הנקיים למאגר מים, לטהר את הנהר ממים מזוהמים ולהעבירם למעבדה שבה ייהפכו למים נקיים. כל נבחרת קיבלה ערכה, ורק מחלקיה היה מותר לה לבנות את הרובוט. בני הנוער זוכים לסיוע ותמיכה מ’מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע’ באוניברסיטה, בהנהלת ד”ר ציונה אלקיים; ליוו אותם במהלך ההכנות לתחרות זוג המהנדסים אביעד וגילת מלכה, שני מנטורים בוגרי המחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן- גוריון, וארבעה מתנדבים.

Jay Ferchaud דני מכליס לאחר קבלת הפרס. צילום:

צילום שהופיע על שער גיליון 2017 ‘אבג’ בחודש ינואר זיכה את דני מכליס, צלם האוניברסיטה, במקום השלישי בתחרות צילומים יוקרתית בארה”ב

7 | אבג

פעמיים כי טוב

איתי ויסברג למד לשני תוארי דוקטור – ברפואה ובמדעי הרפואה, וסיים את דוקטור סדרתי | שניהם בהצלחה

איתי ויסברג סיים לאחרונה שני תוארי דוקטור - ברפואה ובמדעי הרפואה. הישג מרשים ומעורר התפעלות, במיוחד לנוכח העובדה שרפואה לא הייתה חלום הילדות שלו. "אף אחד לא חשב שהילד הזה יהיה פעם רופא", אומר ד"ר ויסברג בראיון מיוחד ל'אבג'. "תמיד נמשכתי למחשבים וטכנולוגיה, והיה נראה שהמסלול הצפוי לי בחיים הוא היי- טק. אבל בזמן השירות הצבאי משהו השתנה אצלי. ככל שחשבתי ודמיינתי מה אעשה 'כשאהיה גדול’, יותר ויותר התאהבתי ברעיון להיות רופא: לעזור לאנשים, לרפא, לנתח, לעשות משהו משמעותי (יכול להיות שזו הייתה מחשבה מעט נאיבית). ברגע שהבנתי שרופא הוא אופציה, פתאום כל שאר המקצועות והתחביבים נראו פחות משמעותיים ופחות מעניינים”. מה משך אותך לתחום? “יותר מהכול אהבתי את הרעיון של עבודה עם אנשים. מפגש יומיומי עם אנשים שונים עם כל מיני בעיות.

כל יום שונה מאתמול, והתחושה שבכל יום ובכל מפגש עם חולה אתה עושה משהו שמשנה ומשפיע. קסמה לי גם העובדה שזו אינה עבודה משרדית בחדרון מול מסך. ועליי להודות שגם ליוקרה של המקצוע הייתה משמעות”... מדוע בחרת את בית-הספר לרפואה על שם גולדמן? “בית-ספר לרפואה לא בוחרים. למעשה בית-ספר לרפואה בוחר אותך... התקבלתי גם לבית-הספר לרפואה ב’בן-גוריון’ וגם לבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. במפגשים לפני תחילת הלימודים הייתה לי תחושה יותר נעימה ב’בן-גוריון’. משהו באוויר המדבר, העדר הדיסטנס, האווירה הנעימה, וגם המסיבות היו יותר טובות. גם למשפחה שלי יש מקום חם בלב לאוניברסיטת בן-גוריון (אבא שלי הוא בוגר אחד המחזורים הראשונים של המחלקה להנדסת מכונות, דודי הוא בוגר המסלול

להנדסת תעשייה וניהול, אחותי סיימה תואר שני בהנדסת מכונות, וכמה בני ובנות דודים לומדים ולמדו באוניברסיטה)". מהו תחום ההתמחות שלך? “כרגע אני בתחילת ההתמחות הראשונה שלי, ברפואה פנימית. התכנון הוא להמשיך לקרדיולוגיה, שהיא תת-התמחות של רפואה פנימית, ויום אחד להשלים התמחות באלקטרופיזיולוגיה”. באיזה שלב החלטת לעשות דוקטורט שני? “קשה לי להצביע על רגע מסוים. בשנה הראשונה ללימודי הרפואה הסבירו לנו שיש אפשרות לשלב את שני התארים. אז שלחתי אי- מיילים לכמה מרצים שנושא המחקר שלהם נראה לי מעניין. מכמה מהם קיבלתי תשובה. נפגשנו, דיברנו ובסוף התחלתי לעבוד כמתנדב במעבדה של פרופ’ אלון פרידמן. בדיעבד אני יודע שזו הייתה אחת ההחלטות הטובות שהחלטתי בחיי. פרופ’ פרידמן,

רפואה משלימה | 8

בעצמו בוגר מסלול משולב של רופא וחוקר, כבר הנחה עד אז שלושה סטודנטים לרפואה ולמדעי הרפואה. הוא ידע כיצד לעניין ולאתגר אותי וכיצד לתמוך בי ולהנחות אותי; מתי לאפשר לי להשקיע ברפואה (למשל בתקופות מבחנים), ומתי לוח- הזמנים מאפשר לי לנסוע ללמוד שיטות מחקר חדשות בגרמניה או באיטליה. המעבדה נעשתה בהדרגה מרכיב יותר ויותר משמעותי בחיי, עד שבשנה השלישית כבר היה ברור לי (ובעצם לכולם) שאני עובר רשמית .” Ph . D משולב ב-. M . D למסלול . איך משלבים שני מסלולי לימוד כל- כך תובעניים? “מתחילים בשילוב כבר בשנה הראשונה והשנייה ללימודים. התואר ברפואה שונה מכל תואר מתקדם אחר, ובוודאי שהוא שונה לגמרי מדוקטורט מחקרי. התואר ברפואה 8- בנוי על ימי לימוד שמתחילים ב אחרי-הצהריים. 3- בבוקר ונגמרים ב מדובר בהרבה שיעורים פרונטליים, שיעורי-בית ומבחנים. כבר בשנה הראשונה גיליתי שיותר קל לי ללמוד מספרים וסיכומים, כי קצב הלימוד בכיתה לא מתאים לי. מרגע שהלכתי פחות לשיעורים מצאתי שיש לי המון זמן פנוי לבלות במעבדה. דוקטורט מחקרי הוא חוויה ייחודית – נותנים לך משכורת(מלגה), כסף וציוד, ואז - אם יש לך מזל ומנחה טוב - אומרים לך שאתה יכול לעשות מה שאתה הכי מתעניין בו והכי רוצה לעשות. מעניין אותך המוח? מעולה! מעניין אותך הלב? יופי! מעניין אותך סייבר? גם זה בסדר. העיקר שתעשה משהו חדש, שתחשוב, שתהיה יצירתי. ואני נשאבתי פנימה. בהתחלה למדתי שיטות מדעיות שנראו לי כאילו נלקחו מספרי מדע בדיוני, אחר- כך התחילו לבוא הרעיונות, ובסופו של דבר כשעושים משהו שאוהבים מוצאים זמן בשבילו. את המחיר משלמים בעיקר בפן החברתי- משפחתי וגם בציונים במבחנים. אפילו יש על זה בדיחה ישנה: ‘איך קוראים לרופא שסיים עם ממוצע ? דוקטור’”. 65 הרבה יותר 7-4 “דווקא בשנים

מנסים להיות יעילים יותר – גולשים פחות באינטרנט”. מהו סוד הצלחתך בלימודים? “כמה סודות: לא להילחץ. לא צריך להצטיין בכל קורס ובכל נושא. רצוי שיהיו לך שניים-שלושה חברים טובים ללמוד איתם לפני מבחנים”. איך הגיבה סביבתך הקרובה ל”תחביב” שלך - לימודים לדוקטורט כפול? “חבריי ואשתי היו גאים בי על הדרך שבחרתי. הם תמכו בי, עודדו אותי”. יש לך טיפ לרופאים ששוקלים ללכת בדרכך? “זהו שילוב ממש כיפי. תפגשו אנשים מדהימים שמובילים את המחקר בעולם, תשתתפו בכנסים ובקורסים בינלאומיים. יהיה לכם יתרון אדיר על חבריכם בכיתה בבחירת התמחות ובתנאים. תלמדו לחשוב אחרת ממה שלומדים חבריכם לכיתה. אבל - זה לא מתאים לכולם. אם אתם לא באים למעבדה עם חיוך, אם אתם מרגישים שאתם עם הלשון בחוץ בסוף כל יום לימודים, אם זה גובה מכם מאמץ ואתם רק סופרים את הזמן עד הסיום - זה לא בשבילכם”. אלמלא בחרת ברפואה, מה היית רוצה ללמוד? “מכונאות רכב. זה נראה לי המקצוע הכי דומה. גם המכונאים מטפלים במערכת מורכבת שכאשר היא מזדקנת מופיעות הבעיות".

קשה לשלב שני מסלולי לימוד. בשנים האלה אתה נדרש להיות במחלקות, להצטרף לצוות הרפואי ולחוות את תפקיד הרופא. איכשהו מושכים זמן מפה ומשם, ועם המון תמיכה מן המשפחה, במיוחד מאשתי הנהדרת איילת, ומן החברים לכיתה ולמעבדה, מצליחים”. קמים שעה אחת קודם? “לא ממש. זה דומה לריצת מרתון - לא צריך לרוץ הכי מהר, העיקר הוא להתמיד וליהנות מן הדרך. והדרך ממש כיפית. למעשה השילוב הוא אידיאלי. בדיוק Ph . D עם . כשאתה שחוק ומרגיש שאין סיכוי שתגיע לכיתה לעוד שיעור אחד או שתלמד לעוד תקופת מבחנים אחת (איפה שהוא בין שנה שלישית ושנה רביעית), מגיעה הפסקה של שנתיים . Ph . D שבהן אתה רק סטודנט ל-. זה מאפשר לך לטעון מצברים ולחזור לכיתה עם יותר אנרגיה וחשק”. מהו סדר-היום של רופא בהתהוות שעושה עוד דוקטורט? “קמים בבוקר, אוכלים ארוחת- בוקר ומחליטים אם ללכת לשעה- שעתיים למעבדה או לקפוץ לכיתה להרצאה חשובה. ואז ‘מטיילים’ בין הכיתה והמעבדה. שעות אחרי- הצהריים מוקדשות לרוב למעבדה, ואז חוזרים הביתה (פעם לפאב עם חברים, היום לאישה ולילדים).

“לאהוב את מה שאתה עושה, לעשות את מה שאתה אוהב"

, נשוי ואב לשני ילדים, גר בבאר שבע (כרגע בפילדלפיה). 36 איתי ויסברג, בן בתוך פרק-זמן קצר יחסית הספיק ללמוד ולהשתלם בתחומי התמחות רבים ומגוונים. אין די קירות בביתו כדי לתלות עליהם את התעודות והתארים

שהוענקו לו. מודל לחיקוי?

“למזלי זכיתי להרבה מודלים לחיקוי - הוריי, אשתי, מנהלי מחלקות, חוקרים וחוקרות, ואפילו דיקן של פקולטה. במיוחד אני רוצה לציין את פרופ’ אלון פרידמן, שמלבד היותו מודל לחיקוי מבחינה מקצועית הוא חוקר מעולה, וככל הנראה האיש הכי חכם שפגשתי. הוא הפך את צוות המעבדה שלו למשפחה; ותמיד איפשר לי לחקור כל רעיון והיפותיזה. בלעדיו כנראה לא הייתם מבקשים ממני לענות על השאלות האלה”. מהו ה”אני מאמין” שלך? “לנסות ללמוד כל יום משהו חדש. לאהוב את מה שאתה עושה ולעשות את מה שאתה אוהב”.

9 | אבג

צובעים את הזיכרון ארגון 'הלל' באוניברסיטה ומערכת 'אבג' מעניקים לכם איגרות ברכה לשנה החדשה שהופקו במסגרת הפרויקט סטודנטים, חברי סגל, ואפילו נשיאת האוניברסיטה וראש עיריית באר שבע, הנציחו את יקיריהם | " "צבע לחיים בעזרת הפרויקט

דימה בוריסקובסקי (לומד לתואר ראשון בפיסיקה) ומיכל מדבד (סטודנטית לפסיכולוגיה) קראו לסטודנטים וחברי סגל לשמר את זיכרונותיהם המשפחתיים ולמסור להם תמונות משפחתיות בשחור-לבן. תמונות שיש מאחוריהן סיפור מעניין שוחזרו 11 מתוכן בחרנו להציג לפניכם. הן 7 – ונצבעו וסיפוריהן הוצגו בתערוכה שיזמה פולה אוברוצקי, המנהלת היוצאת של ארגון 'הלל' באוניברסיטת בן- גוריון בתמיכת ‘קרן ג’נסיס’.

נגה זעירי, תלמידת תואר ראשון במחלקה ללימודי המזרח התיכון ובמחלקה לאמנות, מספרת על סבא משה וסבתא יהודית. “סבא וסבתא שלי, משה ויהודית זעירי, עלו ארצה . סבא בא מפולין, סבתא מגרמניה. 30- בשנות ה שניהם הגיעו לקבוצת שילר ושם התחיל ביניהם סיפור אהבה. סבי היה המורה לעברית של סבתי, ועד מהרה הם נישאו. כשפרצה מלחמת-העולם השנייה הם נאלצו להיפרד לתקופה של חמש שנים, כי סבא התגייס לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ונשלח למשימות במצרים ובצפון אפריקה, ובהמשך גם לחזית באירופה. ילדים 800- בסיום המלחמה היו באיטליה כ יהודים יתומים ללא קורת גג. סבא משה וחבריו בבריגדה הקימו בשבילם בית ילדים בכפר בשם סלבינו. סבתי יהודית הצטרפה אליו ויחד הם ניהלו את בית היתומים. הם הכינו את הילדים לעלייה לארץ והיוו בשבילם לא רק מחנכים אלא דמויות אב ואם. כשקמה המדינה עלו 'ילדי סלבינו' לישראל. סבי וסבתי חזרו לארץ ובמשך שנים רבות המשיכו להיות אנשי חינוך בפנימיית ‘הדסים’. סבא נפטר לפני שנולדתי ולכן לא זכיתי להכיר אותו, והפרויקט “צבע לחיים” הוא הדרך שלי לשמור על סיפורם המיוחד של סבי וסבתי ועל התמונות מאותם הימים”.

בואו נדבר גלויות - פרויקט מיוחד | 10

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ’, מספר על אמו רחל. “אמא שלי הייתה האדם הכי משמעותי בחיי! היא הייתה אישה פשוטה. לא הייתה לה השכלה פורמלית אבל היא שפעה חכמת חיים. היא חינכה אותנו, ועד היום אני פועל כאיש ציבור וכאדם על-פי ערכיה: להיות בן-אדם ולשמור על צניעות; להיות אופטימי ולמצות כל רגע; להאמין בבני-האדם, כי יצר האדם טוב מנעוריו. יש תחושה שפעם לא היה כלום, אבל בעצם היה הכול. הכול היה פשוט, והפשטות שידרה אמון, אהבת אדם ואהבה בכלל. גדלתי במשפחה 44 של ארבעה אחים בשכונה ג’, בדירה בגודל מ”ר. עברנו חוויות מעצבות, משברים והצלחות. התמונה הזאת מראה אמא עוטפת את בנה בחום ובאהבה ומגוננת עליו בחוף הים. כזאת הייתה אמא שלי. אני מתגעגע אליה מאוד. מאז שהיא לא איתנו אני מדליק במקומה את נרות השבת. כשאני נתקל בבעיות אנושיות בעבודה אני תמיד שואל את עצמי, מה אמא הייתה אומרת”.

מרק ברקן, סטודנט לתואר שני במחלקה להנדסת הסביבה, מספר על משפחת צין. “זוהי תמונה של משפחת צין, משפחתה של אמי, חנה ברקן. התמונה צולמה לאחר המלחמה ורואים בה את סבי וסבתי ואת אמי עם ששת אחיה ואחיותיה. אחרי המלחמה גידלה סבתא מירה את שבעת ילדיה לבדה. ברוסיה משפחה עם שבעה ילדים היא דבר נדיר, וסבתא שלי קיבלה מן הממשלה הסובייטית מדליה כ'אם גיבורה' – אות הערכה על גידול מספר גדול של ילדים. הבית של סבתא היה בית תפילה עבור היהודים באזור העיר וולגוגרד (בעבר נקראה העיר סטלינגרד). סבי וסבתי הכינו וסיפקו מצות בפסח לכל יהודי האזור. התמונה הזאת ממחישה את החיבור שלי לזהותי היהודית, לשורשים שלי. כשהתבקשתי בארץ להוכיח את יהדותי בבית-הדין הרבני כדי שאוכל להתחתן הצגתי את התמונה. רואים בה את אחיה של אמי חובש כיפה. הרב בבית-הדין הרבני הבין מיד שאין שום ספק באשר ליהדותי. כל אחיה ואחיותיה של אמי עלו לישראל ומתגוררים באותה שכונה באשקלון”.

» המשך בעמוד הבא

11 | אבג

המשך מהעמוד הקודם »

נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי, מספרת על אבא מנחם. . לכן יש לי הרבה 14 "אבי נפטר כשהייתי בת תמונות עם אמי, אבל מעט מאוד עם אבי. אני חושבת שהמבט שלו אליי מיוחד מאוד, ולכן חשוב לי לשמר את התמונה הזאת, שצולמה ב'חורשת דניאל' בזכרון יעקב. אני בתמונה בערך בת חצי שנה. ; שריד 18 אבי עלה ארצה מגרמניה כשהיה בן אחרון למשפחתו שנספתה בשואה. בארץ הוא סלל כבישים, ואחר-כך היה מנהל מחנה עולים בבנימינה ומנהל חשבונות. הוא היה גם ארכיאולוג חובב, צייר ומוזיקאי. כשאבי ניהל את מחנה העולים בבנימינה הוא פגש את אמי, שהייתה עובדת סוציאלית במועצה המקומית. היא עלתה מבלארוס ולמדה בבית- הספר החקלאי בנהלל, ואחר-כך הדריכה נוער בבן-שמן. לאחר פגישתם עברו אבא ואמא לזכרון יעקב, ושם גדלתי".

שרית דפני, מיחידת השיווק באוניברסיטה, מספרת על יום העלייה לישראל של משפחתה. “התמונה צולמה ערב עליית משפחתי מגרמניה . הילדה הקטנה בת השנתיים 1949 לישראל בשנת היא אמי אינדה מרקוספלד. שמה עוברת להילה ביום שהגיעה לארץ. היא מצולמת יחד עם שני הוריה, סבא יוסף וסבתא שרה, שאני קרויה על שמה. שניהם נולדו בפולין. רבים מבני משפחתם לא שרדו את השואה. הם הכירו במחנה-פליטים אמריקני בגרמניה, ושם נולדה אמי. לפני שעלו ארצה הם קנו מעילים כבדים וחמים, מחשש שבארץ יהיה להם קר... בארץ שיכנו אותם בשכונת אוהלים ברמלה, ואחר-כך הם עברו לגדרה. בפרויקט הזה אני רוצה לשמר בצבע את התמונות המשפחתיות שנותרו ואת הזיכרונות שלי מסבא וסבתא ומעברה של אמי, שחגגה .”70 השנה יום הולדת

בואו נדבר גלויות - פרויקט מיוחד | 12

קטיה ויינר, סטודנטית לתואר שני במחלקה לעבודה סוציאלית, מספרת על קרוביה, גיבורי הצבא האדום. “דודי יעקב רוגוב היה אח של סבתא רבתא שלי. הוא ובנו סמיון נולדו בעיירה חורול שבאוקראינה. כשהנאצים פלשו לברית המועצות גויסו השניים לצבא האדום. במשך שנים לא ידע האב מה עובר על בנו והבן לא ידע מה שלום אביו. שניהם היו בכוחות שכבשו את ברלין. בסיום המלחמה זומן דודי יעקב למפקדת הצבא האדום בברלין כדי לקבל את עיטור הגבורה. הוא מסר להם את שם המשפחה שלו והופתע לשמוע שהשם הזה מופיע אצלם פעמיים: פעם אחת תחת שמו שלו ופעם נוספת תחת שם בנו. כך הבין דודי כי בנו שרד את המלחמה, וגם הוא יקבל את עיטור הגבורה. לאחר ארבע שנים שבהן לא ראו זה את זה התחבקו האב והבן על מדרגות מפקדת הצבא האדום בברלין, כששניהם נושאים על חזיהם את עיטורי הגבורה כיהודים שנלחמו וניצחו את הנאצים. בתמונה הם מצולמים ביום הפגישה”.

נוי סבג, סטודנטית לתואר ראשון במחלקות לחינוך וספרות אנגלית, מספרת על סבא סנטיאגו וסבתא מרי בוניה. “לסבא ולסבתא שלי יש סיפור היכרות מיוחד מאוד. סבא נולד בספרד כנוצרי קתולי. בתקופת השלטון של פרנקו הוא היה מפגין נגדו. באחת ההפגנות נעצר, ונכלא במה שנקרא 'מחנה לחינוך מחדש' לתקופה שנים! בהיותו במחנה למד סבא רפואה 15 – ארוכה והוכשר לעבוד כפסיכיאטר. כששוחרר נמלט מספרד למרוקו והגיע לקזבלנקה, שם גרה סבתא. סבתא סיפרה לי שהלכה ברחוב עם חברותיה כשלפתע ניגש אליה בחור והתחיל לדבר איתה ספרדית, אבל היא ידעה רק צרפתית וערבית. שבוע לאחר מכן הוא הופיע בפתח ביתה והתחיל לחזר אחריה. משפחתה של סבתא התנגדה בכל תוקף לקשר הזה, הרי אבא שלה היה חזן בבית-הכנסת. אבל סבא שלי המשיך לחזר אחרי סבתא ואף התגייר כדי להתחתן איתה. התמונה מנציחה את סבי וסבתי ביום חתונתם, כשהם עטופים בטלית. סבתא שלי נפטרה השנה והיא מאוד חסרה לי. פתחתי את האלבומים המשפחתיים כדי לזכור אותה".

13 | אבג

פרופסור בנעלי-בית

תלמידיו מעידים עליו שהוא מרצה ומנחה קפדן, פרפקציוניסט שדרישותיו גבוהות – מעצמו ומסביבתו. ואילו במגרשו הביתי פרופ’ גוטרמן הרבה יותר נינוח, משחרר כפתור בחליפה ונהנה מן החיים. מהיכן הגעת אלינו, ומה עשית לפני שהצטרפת לאוניברסיטת בן-גוריון? “הגעתי מארגנטינה, מבואנוס איירס, שם למדתי הנדסת חשמל.

תלמידיו של פרופ’ הוגו גוטרמן מעידים עליו שהוא מרצה ומנחה קפדן, פרפקציוניסט שדרישותיו גבוהות – מעצמו ומסביבתו. ואילו במגרשו הביתי פרופ’ גוטרמן הרבה יותר נינוח, משחרר כפתור בחליפה ונהנה מן החיים

פרופסור הוגו גוטרמן מגיע כל בוקר לאוניברסיטה ברכיבה על 5 אופניים או בצעידה, מרחק של קילומטרים מביתו ב”וילות רסקו” בבאר שבע. הבונוס: שמירה על כושר והימנעות מפקקי תנועה. “את עמיתיי שנוסעים לאוניברסיטה אני 8 ברכבם הפרטי לפני השעה

מקדים”, הוא אומר. יותר משלושה עשורים שפרופסור גוטרמן מפתח כלי-רכב אוטונומיים ומכשיר דור חדש של תלמידי מחקר. שמו הולך לפניו כאחד החוקרים המצטיינים בתחומי התמחותו. קצרה היריעה מלהכיל את ה”צעצועים” פרי פיתוחו.

עבדתי בכמה חברות, פיתחתי מערכות אלקטרוניות בתחומי תקשורת ורפואה”.

שיחה אישית | 14

מפתח רכב אוטונומי ומגיע ברגל לאוניברסיטה

מה הביא אותך לאוניברסיטת בן- גוריון? “הגעתי ארצה במסגרת תוכנית לאקדמאים המיועדת לעולים חדשים. היינו אמורים להישאר כאן שישה חודשים ואחר-כך להתפזר וכל אחד מאיתנו יבחר לעצמו אוניברסיטה. התלבטתי בין מכון וייצמן ובין הטכניון, ובעודי חוכך בדעתי הכרתי אנשים ששכנעו אותי לתקוע יתד ב’בן-גוריון’. שנים, אני פה. 39 "מאז, במשך המגע הבלתי-אמצעי בין סגל המרצים והסטודנטים קסם לי. נתנו לי הרגשה שאני רצוי. באותה תקופה האוניברסיטה הייתה קטנה, המחלקה להנדסת חשמל הייתה ממוקמת התלבטתי בין מכון " וייצמן ובין הטכניון, ובעודי חוכך בדעתי הכרתי אנשים ששכנעו אותי לתקוע יתד " ב’בן-גוריון’ בקרבת תחנת אגד, על השטח של השוק הסיטונאי. התנאים היו ‘ייחודיים’: חדר הכושר היה בקומה האחרונה של בניין הספרייה...”. מה עוד זכור לך משנות השבעים העליזות? “להגיע לבאר שבע מתל-אביב לקח בין שעתיים וחצי לארבע שעות. התגוררתי במעונות לעולים חדשים ב’בית רמט’, שנחשב לבניין הארוך ביותר במזרח התיכון”. מה יופיע בדו"ח המעבדה שלך? “התקדמנו. מה שאני שואף אליו הוא שהמחקרים שלנו ישפיעו על חיי האנשים, ואנחנו מתקרבים לעבר היעד הזה”.

ספר קריאה – רומן או מחקר? “תלוי, אני קורא גם וגם. אני מתחבר לז’אנר של ספרות טובה, לסופרים כמו בשביס-זינגר ודוסטוייבסקי. עמוס עוז ודוד גרוסמן אף הם חביבים עליי”. אנחנו לא לבד – מדע בדיוני, או שיש דברים בגו? “לפי תורת ההסתברות הסיכוי שאנחנו לא לבד גבוה מאוד. יש ביקום הרבה מקומות שהחיים בהם שונים ממה שאנחנו מכירים. יכול שנה נבקר בעולמות 50 להיות שבעוד אחרים״. תיאטרון הכורסה - ריאליטי או גליליאו? “אני מעדיף לצפות בתוכניות מדעיות. ריאליטי? בטוח שלא. ערוץ ההיסטוריה זוכה אצלי לרייטינג גבוה”. טיולים – תבנית נוף מולדתך או חריש עמוק בחו”ל? “אני אוהב לבלות באזור ים המלח. בגלל ענייני עבודה אני נמצא הרבה באילת ובחיפה”. אם לא היית חוקר באוניברסיטה, מה היית רוצה להיות? “מחנך, או איש-עסקים”. מה היית לוקח איתך לאי בודד? “את אשתי, מחשב ומקורות אנרגיה שיספקו למחשב חשמל, ותקשורת כדי להיות בקשר עם העולם”.

דברים שלא ידענו עליך?

“אני עושה ספורט, בעיקר ריצה קילומטרים ארבע 14 למרחק של פעמים בשבוע, בעיקר בבוקר. אני מתמיד בזה כבר ארבעים שנה. בשעות הערב אני צופה בסרטים. אני אוהב לצפות בערוץ ההיסטוריה, ואני קורא ספרי פילוסופיה”. כשהיית סטודנט מה העדפת - עבודה או מבחן? “כמו כל סטודנט העדפתי עבודה, למרות שהציונים שלי בבחינות היו גבוהים”. האם נפלת ברשתן של הרשתות החברתיות? "ממש לא. אני לא אוהב שמקשקשים ברשתות החברתיות, חורה לי שהמדיה נעשתה יותר חשובה מאנשים. קשר ממשי בין אנשים יותר מדבר אליי”. מה עדיף בעיניך - נהיגה במכונית לאספנים, או ברכב אוטונומי? “ברכב אוטונומי, קודם כול כי אפשר. זה יותר נוח, אפשר לנסוע תוך כדי קריאת ספר ועיסוק בדברים אחרים. חוויתי נסיעה ברכב אוטונומי שפיתחנו במעבדת המחקר שלנו, קילומטרים. 120 עברנו באמצעותו מצאנו מסלולים בתוך הארץ. מכיוון שיש מגבלות בנהיגה ברכב אוטונומי בכבישים רגילים, הפעלנו את הרכב במישורים פתוחים במדבר”.

15 | אבג

מגדל שן ובינה שרוב האנשים הנבונים יסכימו שיש העמיק את AI בהן בינה. כאמור, חדירתו לכל תחומי חיינו. הטלפון החכם, שהיה טיפש למדי כשנולד לפני עשור, מתחיל לגלות סימני בינה. כיום אנחנו מבינים שכל הקשור

זיפר מאת משה

רובוט המסייע לקשישים ונזקקים, מתחילים לרקום עור וגידים. אחד מתחומי המחקר שלי — AI משחקים — נהנה כבר שנים מ- מתקדם. בעבר כבר דיווחתי בעיתון זה על מחקרים מוצלחים ואף על פרסים שבהם זכתה קבוצתי. אנחנו השתמשנו בסוג אחר של בינה מלאכותית – זו השואבת את השראתה מן הטבע: אלגוריתמים אבולוציוניים. כאן הבסיס לשיפור היכולת הוא אבולוציוני, בדיוק כפי שאנו השתפרנו והשתכללנו במשך מיליוני שנים. טכניקות אבולוציוניות משמשות במגוון פעולות בתחום המשחקים: מציאת אסטרטגיות ניצחון במשחקים קשים, פיתוח שחקנים וירטואליים במשחקי וידאו, פיתוח תוכן לעולמות ממוחשבים, ועוד. ובמעבר חד ל”משחק” רציני יותר - משחק החיים. במקום מושבי הנוכחי כפרופסור-אורח בבית-הספר לרפואה על שם פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה אני עוסק בתחומי הגנטיקה AI ביישומי והרפואה. דווקא תחום הבריאות נהנה עד עתה פחות מפירות הבינה המלאכותית, אך מחסור זה משתנה כעת עם כניסת יותר ויותר חוקרים לתחום. היישומים AI וחברות הפוטנציאליים הם רבים: איבחון טוב יותר; אנאליזה הרבה יותר טובה ;) CT של תוצאות שיקוף (רנטגן, אנאליזה של סרטן, מחלות גנטיות וסינדרומים שונים בתקווה למצוא להם פתרון; ניתוחים רובוטיים; פיתוח תרופות מואץ ומשופר; ועוד. בקבוצת המחקר פה אנחנו בונים שיוכל לנתח כמויות רבות AI של נתונים באופן חכם ולמצוא הֶקשרים מעניינים. למשל, גֶנים הקשורים למחלה כלשהי או קשרים בין פיזיולוגיה לסביבה בהתפתחות סינדרום מסוים. ואם התחלתי באיוב, אסיים ): “רֵאשִית חָכְמָה קְנֵה 7 , במשלי (ד חָכְמָה, וּבְכָל קִנְי ָנְךָ קְנֵה בִי נָה”. משה זיפר הוא פרופסור במחלקה למדעי המחשב.

לשפת אנוש אינו דבר קל. לא קל לזהות שפה ולא קל לדבר אותה. זיהוי דיבור התקדם באופן מדהים, וטלפון מודרני מסוגל לזהות הרבה פקודות קוליות. כיום ישנם מוקדים טלפוניים רבים שבהם מחשב מדבר עם לקוח, לפחות באופן חלקי (אם הנושא מורכב מדי הטיפול עדיין מועבר למענה אנושי). ואם בקופסה החביבה עלינו עסקינן, הטלפון, הרי שכיום הוא כולל את מרכיב העוזר הווירטואלי, הלומד את אורחות-חיינו ומסייע לנו בעצות. ולא לחינם הזכרתי “למידה”. אותה יכולת לשפר יכולת עתידית על-ידי בחינה של הנעשה בעבר והיא AI היא כיום תחום מרכזי ב- אחראית לקידמה רבה. תחום זה machine נקרא למידת מכונה — . learning כאמור, נהיגה אינה דבר קל. הפתרון המסתמן בעתיד הלא-רחוק (לדעת רבים, חמש עד עשר שנים) self הוא מעבר למכונית ללא נהג, - . חברות-ענק כגון driving car ‘גוגל’ ו’אובר’ משקיעות משאבים אדירים כדי להפוך את חלום הנהיגה מהווה AI האוטומטית למציאות, ו- מרכיב-מפתח במאמצים אלה. מכונית כזאת היא למעשה רובוט הזוכה לעדנה. והוא אינו היחיד: רובנו כבר מכירים, ואולי אף יש לנו בביתנו, שואבי-אבק רובוטיים. יצורים מכאניים אלה משתפרים משנה לשנה, הרבה הודות לשיפורים בטכנולוגיית הבינה המלאכותית. גם פרויקטים שאפתניים יותר, כגון

“וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא, וְאֵי זֶה מְקוֹם

)20 , בִּי נָה” (איוב כח

“אידיוט”, צעק לך מאן דהוא בעת נסיעתך לעבודה, תוך שהוא נכנס באופן אגרסיבי למסלול נסיעתך. אולי חרקת שיניים והתעלמת ממנו, אולי הבעת את דעתך על רמתו האינטלקטואלית. אבל שני דברים אנו למדים מן הסיפור המוכר הזה: ראשית, נהיגה אינה עיסוק קל, ושנית — אף אחד לא אוהב שמטילים ספק באשר לרמתו השכלית. ישנם מי שיאמרו כי בינה היא תכונה השמורה לבני-האדם (לא בהכרח לכולם…), ישנם מי שיסכימו לשייכה לבני-דודינו הקופים, עוד אחרים יאמרו כי בינה היא תכונה נפוצה בעולם החי. אבל אנחנו לא עוסקים כאן ביצירי טבע אלא ביצירי אדם, ביציר המוכר לכולנו - המחשב. היש למחשב בינה? האם מחשבים חושבים? לתחום העוסק בשאלה זו קוראים בינה מלאכותית, והוא נולד באופן בכנס במכללת 1956- רשמי ב דרטמות’ הממוקמת בניו-המפשיר הפסטורלית שבארה”ב. בשישים השנים שחלפו מאז ידע התחום עליות ומורדות, ובשנים האחרונות העלייה היא חדה. בימים אלה, כאשר אתה מעיין בעיתונות טכנולוגית, זו הכתובה או זו המקוונת, סביר להניח שתמצא דיווח על עוד יישום מסעיר , או artificial intelligence של בפי העם. AI אין כוונתי לעסוק בשאלה הפילוסופית האם מחשבים באמת חושבים. רבות נכתב ודובר על כך, ורבות עוד ידובר וייכתב. אני אעסוק בשאלה הרבה יותר צנועה: האם מחשבים מבצעים משימות ופעולות

חשיבה יצירתית | 16

בהוצאת זמורה-ביתן , מתוך “הקייטנה של קנלר” | אתגר קרת (פרק ראשון) הג’ננה של נמרוד

שלושה שבועות שאני פה”, חישב, “ועם הארבעה חודשים במזרח זה כמעט חצי שנה בלי חומוס. נשבע לכם, לא מאחל דבר כזה לשונאים שלי”. אז נסענו להביא לו. הרשע לא הסכים להכין לנו מנה בפיתה לקחת, “רק בצלחת”, סינן בזדון השטני והחצי משועמם שלו – כאן זה לא קיוסק”. אז הזמנו בצלחת והכנו את הפיתה לבד. כשחזרנו, אמא של מירון הייתה שם. לעוזי היא אמרה שלום, אבל לי לא. היא לא מדברת אתי כבר שנים, על סעיף זה שלדעתה דרדרתי את הבן שלה לסמים. את החומוס לא נתַנו לו לידה, כי פחדנו שתלשין לרופאים או משהו. אז חיכינו עד שהלכה. בינתיים הפול התקרר, אבל זה לא הזיז למירון שפשוט הסתער על הפיתה. שלושה ימים אחרי זה שיחררו אותו. הרופאים אמרו שהתגובה שלו לטיפול התרופתי הייתה מדהימה. מירון ממשיך להתעקש שזה בגלל החומוס.

שפתאום הופיע מירון והתחיל לשאול שאלות, ואלוהים התחיל להילחץ. כי אלוהים ישר קלט שבניגוד לשאר האנושות, מירון הוא לא פראייר, ומספיק שישאירו לו חצי חריץ וכבר הוא יביא לך את החאזוק. ואלוהים, וזה ידוע, מאוד אוהב להביא – אבל לא לקבל, והדבר האחרון שהוא יכול להרשות לעצמו זה קונטרה, ועוד מאחד כמו מירון, ומהשנייה שקלט את זה הוא כל הזמן מג’נן את מירון. שולח עליו גדודים של צרות, מחלומות רעים ועד בחורות שלא נותנות, הכול, רק שיתמוטט. הרופאים ביקשו מעוזי וממני שנעזור להם קצת עם ההיסטוריה של מירון, כי שלושתנו מכירים מגיל אפס. שאלו אותנו כל מיני שאלות על הצבא, על מה שקרה עם נמרוד. אבל את הכול לא זכרנו, וגם את הקצת שכן לא אמרנו, כי האמת היא שהם לא נראו יותר מדי נחמדים, ושמענו עליהם כמה סיפורים ממירון שממש גובלים באילנה דיין. אחרי זה, בביקור, מירון התחנן שנביא לו חומוס מהרשע בכרם, כי האוכל כאן זה הדבר שהכי הורס אותו. “כבר

בכל מה שנוגע לבעיה של מירון, הדעות, כמו שאומרים, חלוקות. הרופאים חושבים שזה איזו טראומה מתקופת הצבא שעלתה לו פתאום מחדש למוח, כמו הגוש שצף לך באסלה הרבה אחרי שהורדת את המים. ההורים שלו מתעקשים שזה הכול מהפטריות שבלע במזרח, ושהפכו לו את המוח לקיש. הבחור שמצא אותו שם והביא אותו חזרה לארץ אומר שזה בגלל איזה הולנדית שפגש בדראמסלה ושברה לו את הלב. ומירון עצמו טוען שזה בכלל אלוהים שעושה את כל הבלגאן. יושב לו על המוח כמו עטלף, אומר לו ככה, אומר לו ההיפך, לא חשוב מה, העיקר לריב. לפי מירון, אחרי הבריאה אלוהים היה מיליונים טובים של שנים מאוד שאנן עד

''אתגר קרת הוא פרופסור במחלקה לספרות עברית.

יצרו מסורת הוכתרו הזוכים בתחרות היצירה לסטודנטים למדעים שאירגנה הפקולטה למדעי הטבע בשיתוף עם המחלקות לספרות עברית ואמנויות. התחרות הזמינה סטודנטים מתחומי המדעים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל להגיש יצירות מקוריות בתחומי יצירות 69 . השירה, הכתיבה, הצילום, ההלחנה והאמנות הוגשו לוועדת הפרס. בשלושת המקומות הראשונים זכו סטודנטים הלומדים

אביעד הנדל לאחר קבלת הפרס. לצדו בצילום: פרופ' חיים מאור (מימין), פרופ' חביבה ישי, ופרופ' יבחר גנאור, חברי צוות השיפוט

באוניברסיטת בן-גוריון. בפרס הראשון זכה אביעד הנדל, סטודנט במחלקה למדעי המחשב, על השיר "נגזרות". בפרס השני זכה תומר מנקיטה, סטודנט באותה מחלקה, על הצילום "ללא כותרת". מור לביא, סטודנטית במחלקה להנדסת תוכנה, זכתה בפרס השלישי על הרישום "ללא כותרת". פרופ' יבחר גנאור, שבעצמו כותב שירים והוא שיזם את התחרות, מסביר: “אין סתירה בין עיסוק במדעים לבין יצירתיות. להיפך, הרבה הישגים מדעיים הושגו בזכות הדמיון והיצירתיות של אנשי המדע. חשוב לנו לעודד את רוח היצירתיות של הסטודנטים, למרות עומס הלימודים המוטל עליהם”.

17 | אבג

בוחן פתע

הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה. פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’, המחלקה לפרסומים ודוברות. פרסים יוגרלו בין הפותרים. באיזה מקום מדורגת אוניברסיטת .1 )ׂ QS בן-גוריון (על-פי דירוג מבין האוניברסיטאות הצעירות בעולם שגילן פחות מחמישים שנה

. אם אתם סובלים ממיחושים בחזה, 5 כדאי שתפנו אל:

א. פרופ’ עמוס כץ. ב. פרופ’ אייל שיינר. ג. פרופ’ סימה הלוי. ד. ד”ר אלי שחק.

. מה היה שמה הראשון של 6

האוניברסיטה שלימים נקראה על שמו של דוד בן-גוריון? א. ‘בית-הספר להשכלה גבוהה בבאר שבע והנגב’. ב. ‘המכון להשכלה גבוהה בנגב’. ג. ‘המכון ללימודים גבוהים בבאר שבע’. ד. ‘קריית האוניברסיטה בנגב’. . באיזה פורום הועלה הרעיון הנועז 7 להביא לנגב חינוך גבוה והתקבלה ההחלטה להתחיל מיד בהליכים הדרושים לביצוע המשימה? א. ב“ישיבת הדג המלוח”. ב. ב"פורום לקידום ההשכלה הגבוהה בנגב”. ג. בישיבה של "ראשי-ערים למען הקמת האוניברסיטה הראשונה בדרום הארץ”. ד. בישיבת “הוועדה הממשלתית לקידום ההשכלה הגבוהה בבאר שבע”. . מי מבין האישים הבאים לא הוכתר 8 בתואר דוקטור לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון?

?) Top 50 Under 50( בעולם. 47- א. המקום ה בעולם. 35- ב. המקום ה בעולם. 18- ג. המקום ה בעולם. 28- ד. המקום ה

פרופ’ יוסי צלגוב (מימין) ופרופ’ אבישי הניק (משמאל) עם חתן פרס נובל לכלכלה

היה: 2010 . חתן ‘פרס בן-גוריון’ לשנת 10 א. אהרון ידלין. ב. לובה אליאב. ג. פרופ’ עמוס ריצ’מונד. ד. פרופ’ אריה איסר. . על איזה שטח ישתרע הקמפוס 11 הצפוני, וכמה יחידות-דיור יכילו מעונות הסטודנטים שייבנו בו? יחידות-דיור. 250 ; דונמים 110 . א יחידות-דיור. 800 ; דונמים 320 . ב יחידות-דיור. 1000 ; דונמים 230 . ג יחידות-דיור. 500 ; דונמים 500 . ד . הייתי ממקימי האוניברסיטה 12 וממייסדי הקריה למחקר גרעיני. ? מי אני א. אלוף (במיל.) שלמה גזית. ב. פרופ’ זאב “וניה” הדרי. . באיזה תחום עוסקות מעבדות 13 החדשנות שחברת ‘דויטשה טלקום’ ?2006 מפעילה באוניברסיטה משנת א. חישה-מרחוק. ב. אבטחת מחשבים ורשתות- תקשורת. ג. פילוח מגמות בתחום התקשורת. ד. פיתוח מערכת לאיתור מקומות- חנייה המתבססת על טלפונים חכמים. ג. פרופ’ ג’ימי וינבלט. ד. פרופ’ אברהם טמיר.

. הרציתי בקורס ‘מבוא לסטטיסטיקה 2 לתלמידי פסיכולוגיה’ בשנותיה הראשונות של האוניברסיטה; לימים הוענק לי פרס נובל לכלכלה. מי אני? א. פרופ’ מילטון פרידמן. ב. פרופ’ דני כהנמן. ג. פרופ’ יעקב פרנקל. ד. פרופ’ עדה יונת. המחקר הראשון של ישראל ששוגר לחלל במסגרת שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון והתעשייה האווירית)? 7 א. כגודל קופסת נעליים; משקלו קילוגרם. 9 ב. כגודל ארגז קירור; משקלו קילוגרם. 5 ג. כגודל קרטון חלב; משקלו קילוגרם. 3 ד. כגודל מארז די.וי.די; משקלו קילוגרם. . מי מבין הפרופסורים הבאים היה 4 חבר מועצת עיריית באר שבע? מהו גודלו ומהו משקלו של .3 (ננו-לוויון BGUSAT

א. נורית הירש. ב. רוברטו בניני. ג. קונראד אדנאואר. ד. שרי בלייר.

. מי מבין הסופרים הבאים הוא 9 פרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון: א. דוד גרוסמן. ב. מאיר שלו. ג. נסים קלדרון. ד. אלי עמיר.

א. אמיר שפירא. ב. שלומי ארנון. ג. יהודה גרדוס. ד. חגי שקד.

תרבות הפנאי | 18

7

6

5

4

3

2

1

. את מי החליף אלכס גורן- 14 גולדשטיין כשנכנס לתפקידו כיו”ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה? א. את פרופ' יצחק פטרבורג. ב. את פרופ' דבורה ליפשטאדט. ג. את הלורד ויידנפלד מצ’לסי. ד. את רוי צוקרברג. . אני פסיכולוגית קלינית, סיימתי 15 פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. מי אני?

8

9

10

12

11

13

14

א. פרופ’ גלית נמרוד. ב. פרופ’ אנדראה ברגר. ג. פרופ סארה אבו-כף. ד. פרופ’ מירי עמית.

19

18

17

16

15

22

21

20

23

. מיהו ראש הממשלה שהכריז על 16 הקמת ‘המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב’? א. אהוד ברק.

25

24

26

ב. אריאל שרון. ג. גולדה מאיר. ד. לוי אשכול.

28

27

: מאוזן . שדה-תעופה מצרי בחצי האי-סיני, צה"ל כבש 5 .) . המועד שחל בו ראש השנה (כ"מ 1 . קיבוץ בתחומי המועצה האזורית שער הנגב. 9 . והפעיל אותו במהלך מלחמת יום הכיפורים .13 . . מנת אוכל 11 . . קומיקאי ישראלי (ש"פ) חבר לצלמת עיתונות חשובה. וגם: לולייני 10 . מפלגה בעבר, עו"ד גדעון האוזנר ומשה קול עמדו בראשה. 15 . . עני 14 . ארצו של הדוד סם . מאור 23 . . מאולץ 22 . . השתוממות, פליאה 20 . . מילת הכפלה 18 . . תאריך ידוע באדר 16 .28 . . מושב ליד נתיבות 27 . . שאינו חסר דבר 25 . . רעיית בלייר מחזיקה מעמד 24 . קטן ברכה מקובלת בחג הקרב ובא. מאונך: .4 .)5,3( . כך מכונה בתורה ראש השנה 3 . . אתר אינטרנט שנכתבות בו רשימות שונות 2 . מושב על-יד קריית מלאכי. 8 . . ורידים מורחבים ברגליים 7 . . אלת השחר הרומאית 6 . שר . מלכה 12 . . תכשיט לצוואר, וגם שם משפחתו של עורך ומגיש תוכניות בטלוויזיה 9 . מלך שייקספירי, קיבל את הכינוי של יהודי גרמניה. וגם: 15 . הראשון של ממלכת פרס .19 . . מכשיר הפועל על-ידי מנגנון פנימי לאחר שהונע 17 . יצירה שיש בה השתפכות הנפש .21 . . עוף דורס לילי 20 .' גרנט גבוה, הוא שמו הפרטי של בעל הטור "מנהרת הזמן" ב'אבג . משורר, בוהמיין, 26 . . משולהב 23 .) . מנהלת היחידה למעורבות חברתית (ש"מ 22 . מחשבה אהב נשים ובעיקר את הכוסית.

. מי אמר: אינך צריך תוכנית-אב כדי 17 להקים אוניברסיטה. מה שאתה צריך הוא חלום. כשתמצא את האנשים שיאמינו בחלום הזה וגם ירצו להגשימו, תהיה לך אוניברסיטה. א. אחד העם. ב. זאב ז’בוטינסקי. ג. דוד בן-גוריון. ד. דוד טוביהו. . לפני החתימה על הסכמי השלום 18 בקמפ דייוויד עשה נשיא מצרים אנואר סאדאת חניית-ביניים באוניברסיטת בן-גוריון. מי כיהן באותה תקופה כנשיא האוניברסיטה? א. פרופ’ אבישי ברוורמן.

פתרונות יש לשלוח למערכת 'אבג' במחלקה לפרסומים ודוברות בין הפותרים יוגרל הספר "הקייטנה של קנלר" רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה

ב. פרופ’ חיים אילתה. ג. השגריר יוסף תקוע. ד. פרופ’ משה פריבס.

19 | אבג

תמונות מחיי הקמפוס

צילם: דני מכליס

מקבלי פנים

עץ ודעת

באנו, נדלקנו

עמודי התווך

אתרו את האתר

שילחו את התשובה מזהים את הצילום? למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס

עיקבו אחרינו באינסטגרם