עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בהוצאת זמורה-ביתן , מתוך “הקייטנה של קנלר” | אתגר קרת (פרק ראשון) הג’ננה של נמרוד

שלושה שבועות שאני פה”, חישב, “ועם הארבעה חודשים במזרח זה כמעט חצי שנה בלי חומוס. נשבע לכם, לא מאחל דבר כזה לשונאים שלי”. אז נסענו להביא לו. הרשע לא הסכים להכין לנו מנה בפיתה לקחת, “רק בצלחת”, סינן בזדון השטני והחצי משועמם שלו – כאן זה לא קיוסק”. אז הזמנו בצלחת והכנו את הפיתה לבד. כשחזרנו, אמא של מירון הייתה שם. לעוזי היא אמרה שלום, אבל לי לא. היא לא מדברת אתי כבר שנים, על סעיף זה שלדעתה דרדרתי את הבן שלה לסמים. את החומוס לא נתַנו לו לידה, כי פחדנו שתלשין לרופאים או משהו. אז חיכינו עד שהלכה. בינתיים הפול התקרר, אבל זה לא הזיז למירון שפשוט הסתער על הפיתה. שלושה ימים אחרי זה שיחררו אותו. הרופאים אמרו שהתגובה שלו לטיפול התרופתי הייתה מדהימה. מירון ממשיך להתעקש שזה בגלל החומוס.

שפתאום הופיע מירון והתחיל לשאול שאלות, ואלוהים התחיל להילחץ. כי אלוהים ישר קלט שבניגוד לשאר האנושות, מירון הוא לא פראייר, ומספיק שישאירו לו חצי חריץ וכבר הוא יביא לך את החאזוק. ואלוהים, וזה ידוע, מאוד אוהב להביא – אבל לא לקבל, והדבר האחרון שהוא יכול להרשות לעצמו זה קונטרה, ועוד מאחד כמו מירון, ומהשנייה שקלט את זה הוא כל הזמן מג’נן את מירון. שולח עליו גדודים של צרות, מחלומות רעים ועד בחורות שלא נותנות, הכול, רק שיתמוטט. הרופאים ביקשו מעוזי וממני שנעזור להם קצת עם ההיסטוריה של מירון, כי שלושתנו מכירים מגיל אפס. שאלו אותנו כל מיני שאלות על הצבא, על מה שקרה עם נמרוד. אבל את הכול לא זכרנו, וגם את הקצת שכן לא אמרנו, כי האמת היא שהם לא נראו יותר מדי נחמדים, ושמענו עליהם כמה סיפורים ממירון שממש גובלים באילנה דיין. אחרי זה, בביקור, מירון התחנן שנביא לו חומוס מהרשע בכרם, כי האוכל כאן זה הדבר שהכי הורס אותו. “כבר

בכל מה שנוגע לבעיה של מירון, הדעות, כמו שאומרים, חלוקות. הרופאים חושבים שזה איזו טראומה מתקופת הצבא שעלתה לו פתאום מחדש למוח, כמו הגוש שצף לך באסלה הרבה אחרי שהורדת את המים. ההורים שלו מתעקשים שזה הכול מהפטריות שבלע במזרח, ושהפכו לו את המוח לקיש. הבחור שמצא אותו שם והביא אותו חזרה לארץ אומר שזה בגלל איזה הולנדית שפגש בדראמסלה ושברה לו את הלב. ומירון עצמו טוען שזה בכלל אלוהים שעושה את כל הבלגאן. יושב לו על המוח כמו עטלף, אומר לו ככה, אומר לו ההיפך, לא חשוב מה, העיקר לריב. לפי מירון, אחרי הבריאה אלוהים היה מיליונים טובים של שנים מאוד שאנן עד

''אתגר קרת הוא פרופסור במחלקה לספרות עברית.

יצרו מסורת הוכתרו הזוכים בתחרות היצירה לסטודנטים למדעים שאירגנה הפקולטה למדעי הטבע בשיתוף עם המחלקות לספרות עברית ואמנויות. התחרות הזמינה סטודנטים מתחומי המדעים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל להגיש יצירות מקוריות בתחומי יצירות 69 . השירה, הכתיבה, הצילום, ההלחנה והאמנות הוגשו לוועדת הפרס. בשלושת המקומות הראשונים זכו סטודנטים הלומדים

אביעד הנדל לאחר קבלת הפרס. לצדו בצילום: פרופ' חיים מאור (מימין), פרופ' חביבה ישי, ופרופ' יבחר גנאור, חברי צוות השיפוט

באוניברסיטת בן-גוריון. בפרס הראשון זכה אביעד הנדל, סטודנט במחלקה למדעי המחשב, על השיר "נגזרות". בפרס השני זכה תומר מנקיטה, סטודנט באותה מחלקה, על הצילום "ללא כותרת". מור לביא, סטודנטית במחלקה להנדסת תוכנה, זכתה בפרס השלישי על הרישום "ללא כותרת". פרופ' יבחר גנאור, שבעצמו כותב שירים והוא שיזם את התחרות, מסביר: “אין סתירה בין עיסוק במדעים לבין יצירתיות. להיפך, הרבה הישגים מדעיים הושגו בזכות הדמיון והיצירתיות של אנשי המדע. חשוב לנו לעודד את רוח היצירתיות של הסטודנטים, למרות עומס הלימודים המוטל עליהם”.

17 | אבג