עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ישראל ובעבר הירדן), שגבתה 300 את חייהם של כמעט בני-אדם. למשל: מאיר דיזנגוף, שהיה אז ראש המחלקה לתעשייה ומסחר בסוכנות היהודית, גייס שיירת משאיות מתל-אביב ויפו עמוסות בכיכרות לחם למען תושבי שכם, שנפגעו בצורה החמורה ביותר ברעידה הזאת. דיזנגוף היה קשור לשומרונים שחיו שם וביקש מן הנדבן נתן שטראוס (שהעיר נתניה נקראת על שמו) לייחד סכום כסף מסוים מתוך תרומה גדולה שתרם לקרן הסיוע לנפגעי רעידת-האדמה לשומרוני שכם. תשובת הנדבן הייתה מביכה: הוא אמר שהוא סומך על שיקול-הדעת של ממשלת המנדט הבריטי; שהיא תדע כיצד לחלק ובמה להשקיע את כספי תרומתו. העיתונות הערבית תקפה אז את תושבי הארץ המוסלמים על שלא נחלצו לעזרת תושבי שכם כפי שנחלצו דיזנגוף ואנשיו, "היהודים". מדברי ד"ר אבני מצטיירת תמונה מעניינת של יחסי העדות הנוצריות השונות בארץ. כנסיית הקבר נפגעה קשה ברעש. כל עדה רצתה לממן בעצמה את השיפוצים, מכיוון שמימון שיפוצים הוא מעשה מקובל של "בעל בית". הסכסוך שהתפתח בין העדות הנוצריות בירושלים על רקע המחלוקת הזאת היה עוד ביטוי למחלוקות שהיו קיימות ביניהן בנוגע 16- עוד מן המאה ה לשליטה על חלקים מכנסיית הקבר. עוד אנקדוטה שסיפר ד"ר אבני הייתה דיווח שהופיע בעיתון "הארץ" למחרת הרעש על קריסת בניין הדואר
נוגע בבעיה רעידת-אדמה הרסנית | זו לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי שנה לרעידת- 90 בכנס לציון | צפויה לפקוד את ישראל בעתיד שנה לזו שהרסה את צפת יוצגו 180- ו 1927 האדמה של שנת תרחישי האימה שלפתחנו נ בואת החורבן ולפיה
צילום: עמית ברלב
התרחשותה של רעידת- אדמה הרסנית היא רק עניין של זמן הביאה, בין השאר, לקיום כנס רלוונטי באוניברסיטה. הכנס הוא גם שנה לרעש-האדמה 90 לציון 180- ו 1927 ההרסני של שנת שנה לזה שהרס את צפת . את הכנס אירגנו 1837- ב ד"ר רון אבני, מן המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, ופרופ' לימור אהרונסון-דניאל, ראשת 'המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון' וסגנית הרקטור. ד"ר אבני יזם את הכנס לציון פעילותו האקדמית האחרונה באוניברסיטה, ערב פרישתו לגימלאות. אבני יודע לספר על כמה אנקדוטות היסטוריות שאיפיינו את 6.25( 1927 הרעידה של שנת בסולם ריכטר, הורגשה בארץ
בולם זעזועים. ד"ר רון אבני
הגנת הסביבה | 10
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online