עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

סיכון מחושב מחקריה של ד"ר תהילה רפאלי, חברת סגל במחלקה לעבודה סוציאלית, עשויים לסייע לאוכלוסיית הצעירים במצבי מצוקה בישראל ולשפר את חייהם במעבר לבגרות

לי להגיע למקום שהגעתי (ולא להיכשל וליפול או להיות במאבק מתמיד לשרוד, כמו שקורה להרבה מהיוצאים בשאלה). מכאן נובע רצוני להבין מה מסייע לחוסן נפשי בקרב אוכלוסיות צעירים עם קשיים שונים. בעתיד אני רוצה לחקור לעומק את נושא החוסן הנפשי בקרב יוצאים בשאלה". למה בחרתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב? "גדלתי בנתיבות. מבחינתי הדרום הוא תמיד הבית. אני רואה חשיבות גדולה בקידום מחקר חברתי באוניברסיטת בן-גוריון ובפיתוח ידע שייצא מן הדרום. מלבד זאת, כל מי שנועצתי בו לפני שקיבלתי את ההחלטה לחקור וללמד באוניברסיטת בן- גוריון ציין את הרמה האקדמית הגבוהה ואת האווירה הטובה המאפיינות אותה, עם דגש על המחלקה לעבודה סוציאלית". מודל לחיקוי "יש לי שני מודלים בולטים לחיקוי: פרופ' רמי בנבנישתי ופרופ' ענת זעירא. שניהם נעשו בשנים האחרונות ה'אבא ואמא' האקדמיים שלי. רמי גם הנחה אותי בדוקטורט. שניהם מסורים לתלמידיהם ומלווים אותם בדרך הארוכה הנדרשת כדי להיעשות חוקרים. אשתדל לתמוך בצורה כזאת בתלמידותיי ובתלמידיי". פילוסופיית החיים שלי "אם אתם באמת רוצים להשיג משהו, התמידו במאמציכם. בעבודה קשה הכול אפשרי". זה הסוד שלי "השילוב בין חיי האקדמיה לניהול בית ושמירת קשר עם המשפחה הגדולה שלי (חמישה אחים ואחיות) מאתגר מאוד. מה שמקל על ההתמודדות עם האתגר הוא חלוקת הנטל עם בן-זוגי. החלטנו שימי שישי מוקדשים לטיפול בענייני הבית – בישולים, ארגון וסדר. בשאר הימים אני מרשה לעצמי לעצום עיניים כשלא הכול במקום". הציטוט שלי "במסגרת עבודת הדוקטורט שלי נתקלתי במילים הבאות, שאני מוצאת אותן רלוונטיות מאוד לצעירים שאיתם נפגשתי במסגרת מחקרי ובעצם לכל אדם: 'האנשים היפים ביותר שהכרנו הם אלה שידעו תבוסה, ידעו סבל, ידעו מאבק, ידעו אובדן, ומצאו את הדרך לעלות ממעמקים. לאנשים האלה יש הערכה, רגישות והבנה על החיים, הן ממלאות אותם בחמלה, עדינות, ודאגה עמוקה ואוהבת". (אליזבת קובלר-רוס)

מחקריה של ד"ר תהילה רפאלי, חברת סגל המחלקה לעבודה סוציאלית על שם שרלוט וג'ק שפיצר, עוקבים אחר מסלול החיים של צעירים שנקלעו למצבי סיכון, משלב הילדות ועד הבגרות. "השאלות המרכזיות שאני בוחנת בקרב אוכלוסיות שונות של צעירים אלה, ביניהם בוגרי פנימיות וצעירות מן הפריפריה, מתייחסות לתמהיל של משאבים אישיים וסביבתיים המאפשר לחלק מן הצעירים הללו לפתח חוסן בבגרותם על אף המצוקות שחוו בעבר", אומרת תהילה. תחום המחקר של ד"ר רפאלי מבוסס על הגישה ההתפתחותית של בגרות בהתהוות, שמצביעה על שינויים חברתיים בעשורים לחייהם אינם בשלים 20- האחרונים שבמסגרתם צעירים בשנות ה לניהול חיים עצמאיים. מחקריה נעשים בשילוב שיטות כמותניות ואיכותניות. צעירים תרמו לדוקטורט של ד"ר רפאלי - תשובותיהם הניחו 220 את התשתית לאחד המחקרים המקיפים ביותר על בוגרי פנימיות בישראל. מטרת מחקריה היא להצביע על צורכיהן של קבוצות שונות של צעירים במצבי סיכון ולעודד פיתוח שירותים חברתיים לאוכלוסייה זו. "נסיבות החיים הקשות של הצעירים עושות אותם פגיעים מול הקשיים שבמעבר לבגרות", אומרת תהילה. "במחקר מצאנו דוגמאות מאלפות לחוסן של צעירים שהיו בתחתית, ובשילוב של כוחות עצמאיים ותמיכה חיצונית הצליחו להרים את עצמם. השירותים החברתיים בישראל צריכים לסייע לאוכלוסיית צעירים זו בתקופות מעבר שונות לקראת חיים נורמטיביים ולטובת דור העתיד. הם ראויים להמשך ליווי ותמיכה עד שישלימו את יציאתם ממעגל המצוקה". תהילה סיימה את שלושת תאריה בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת הילדסהיים שבגרמניה ובבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. ניסיונה התעסוקתי כולל עבודה עם אוכלוסיית נפגעי נפש בהוסטל ובדיור מוגן בקריית גת ועבודה כקצינת מבחן למבוגרים. לאוניברסיטת בן-גוריון הגיעה ד"ר רפאלי לפני כחצי שנה, והיא עומדת בראש התוכנית ללימודי נוער וצעירים במחלקה לעבודה

סוציאלית על שם שפיצר. מה דחף אותי לתחום

"גדלתי בחברה חרדית שבה השכלה גבוהה לא זוכה לתמיכה חברתית, ולמרות זאת חלמתי מגיל צעיר ללמוד באוניברסיטה. היו בדרכי הרבה חסמים, אבל גורמי תמיכה מגוונים בסביבתי אפשרו

אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 12