עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הרקטור פרופ' צבי הכהן מספר בראיון ל'אבג' על התנופה האקדמית באוניברסיטת בן-גוריון ועל מגמות פניה בשנים הקרובות

באוקטובר בסימן 30- שנת הלימודים נפתחה ב המשך מגמת ההתרחבות בכמה תחומים. נמשכת ההתרחבות בהיקף הפעילות המחקרית ונרשמה עלייה במספר הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים, עובדה המעידה על איכותה המחקרית של האוניברסיטה שלנו ועל הפוטנציאל המדעי הגלום בה. "אני מאחל לנו להיות בתוך פרק-זמן סביר אחת משלוש האוניברסיטאות המובילות בארץ – ובעולם - בתחומי הצטיינותה", אומר רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן בראיון ל'אבג' לרגל פתיחת שנת הלימודים תשע"ז. "אני מקווה שחלק מפריצות הדרך המסתמנות בתחומי הרפואה, המיחשוב וחקר המים יבשילו ויטביעו את חותמן". לדבריו, האוניברסיטה שיפרה את מעמדה ביחס לשאר האוניברסיטאות מבחינת מספרם של מענקי-מחקר תחרותיים ופרסומים מדעיים, והיא מקור משיכה לחוקרים צעירים. "תוך שנים לא רבות גדל מספר הסטודנטים באוניברסיטה אלף, תוך שאנו שומרים על אווירה 20- ל 5000- מ משפחתית", אומר הרקטור בגאווה. "כאשר מעבר 20 צה"ל דרומה יהיה בעיצומו, נחצה את הרף של אלף. יגיעו אלינו עוד אלפי סטודנטים, בחלקם הגדול מאגף התקשוב של צה"ל". איחוד כוחות עם מערכת הביטחון ישרת את האינטרסים של האוניברסיטה ושל צה"ל, כפי שמסביר פרופ' הכהן: "התחומים שבהם אנחנו מובילים, בארץ ובעולם, הם הסייבר והרובוטיקה. ואכן, היחידות הטכנולוגיות של צה"ל החליטו לקבוע את משכנן בפארק ההיי-טק של האוניברסיטה או בסמוך אליו". שמירה על גבולותיה הדיגיטליים של ישראל היא אחד האתגרים החשובים בקידום חקר הסייבר. מדינות שאינן ערוכות לקדם את פני הרעה עלולות לאבד שליטה. שיתוק רשת החשמל, הרעלת מערכת המים ושיבוש פעולת הרמזורים הם תרחישי אימה בהקשר זה. "המחלקות למדעי המחשב ולהנדסת מערכות מידע משתפות פעולה בהכשרת דור העתיד של חוקרים בתחומי הסייבר", אומר פרופ' הכהן. שנת הלימודים החדשה אצלנו עומדת בסימן של יציבות גם במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון. אשר לתלמידים לתארים מתקדמים, גויסו יותר תרומות והן איפשרו להגדיל את היקף המלגות

ד"ר איתי חביב, מן המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה, זוכה 'פרס רוט למצוינות בהוראה', מציג את ה"אני מאמין" שלו אני שמח ומכיר תודה על הכבוד הרב שנפל בחלקי לזכות ב'פרס רוט', המבטא את הערכת והוקרת הסטודנטים לאיכות ההוראה. כחוקרים במוסד אוניברסיטאי השואף למצוינות אקדמית אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לפלס דרכים במחקר ובהוראה ולסייע בקידום הידע. עידוד סקרנות אינטלקטואלית, חשיבה ביקורתית וחדוות הדעת הן מטרותיי העיקריות בעת שאני מלמד. סטודנטים שיצליחו לרכוש כלים אלה יובילו את המדע למחוזות חדשים ויהיו מוקדים של חשיבה יצירתית ובחינת אמיתות גם במשעולים אחרים בחיים. הזכות לחנך נושאת עמה אחריות גדולה. המשימה לא פשוטה ורבות בה המהמורות. המורים והמרצים שהצליחו להצית בי ניצוץ של סקרנות בבית-הספר ובאוניברסיטה זכורים לי היטב כמורים לחיים. הצגת חומר בצורה מסודרת ומעוררת עניין ושימוש מושכל בעזרים הן סוגיות מאתגרות. לדעתי יש להציב את הרף גבוה ככל האפשר, בד בבד עם יצירת דינמיקה פתוחה וסבלנית המעודדת את הסטודנטים לשאול ולהטיל ספק. לאווירה המחלקתית יש חלק מכריע ביכולת המרצה להצליח במחקר ובהוראה. לשמחתי זכיתי להיות חלק ממחלקה מפרגנת וביתית שמטפחת תחושה חזקה של מצוינות וגאוות יחידה. לבחון את ההיפותיזה של 20- כשאלפרד וגנר הציע בתחילת המאה ה נדידת היבשות נשפכו עליו קיתונות של בוז, על אף שלל העדויות התומכות , עם הצטברותן של 60- ובמהלך שנות ה 50- שהציג. רק לקראת סוף שנות ה תצפיות מקרקעית האוקיאנוסים, גובשה התיאוריה של טקטוניקת הלוחות ורעיונותיו של וגנר זכו לעדנה. חלק מן הביקורת עליו היה מוצדק ונבע מהעדר הסבר מכאניסטי מניח את הדעת לכוח המניע את היבשות, אבל חלק אחר נבע מקיבעון מחשבתי והתעלמות מתצפיות. הוראה המעודדת חשיבה יצירתית, הטלת ספק ובחינה מדויקת של הקשר בין תצפיות למסקנות היא לדעתי בסיס ללהט מחקרי ולחדשנות. בפסגת ההוראה האקדמית

אקדמית מצוינות | 4