עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אפור כתובות שאנחנו לא מבינים מה כתוב בהן אבל אנחנו מבינים שהן לא בעדנו אז צריך למחוק אותן, לעזאזל, והנה הוא ראה כיתת חיילים מוחקת כתובת שנכתבה זה עתה במכחול עבה ושאל מה היה כתוב שם ואמרו לו תהילת נצח לבונה המולדת אבל הוא ידע כי שקר הוא, כמובן, שאם לא כן לא היו מוחקים זאת, לעזאזל, ובדרך חזרה לציפור עולים שוב במעלה ההר ועוקפים זקנה שהולכת עם סלים והיא מזכירה לי את דודה רחל והסלים כבדים לה ואני רוצה לעזור לה אבל יודע שהחיילים יצחקו עלי וחוץ מזה אסור למרות שלא תמיד אנחנו עושים רק מה שמותר ופעם אחת בתצפית בלב הקסבה ישבנו שעות על הגג מעל השוק ומתחתינו עומדת עגלת אבטיחים ודווקא יודה העדין והשקט יורד במדרגות ומבקש אבטיח למרות שהוא יודע שאסור לקנות מהם אוכל וכשהם מבקשים כסף הוא אומר רק ולא משלם וכולנו אוכלים 2 ה" ָ וי ִ ו ַ “ג'יב אל ה בתאווה גם אני והזקנה עולה במעלה התלול ואני לא עוזר לה ומלמטה שועט ג'יפ של גולני והחיילים עוצרים ושניים יורדים מהג'יפ ואחד מרים אבן גדולה וזורק על דודה רחל עם הסלים סתם ככה בלי סיבה והם צוחקים בקול והיא קופאת במקום ותדהמה על פניה ואני לא אומר דבר, אמא, כי כבר ראיתי כל כך הרבה דברים שיותר טוב שלא הייתי רואה ואנחנו ממשיכים במעלה ומגיעים ועומדים בשורה ו"מספרי ברזל התפקד" והנשק בשישים מעלות וכולם משקשקים פעמיים ואני עובר ובודק ועולים במדרגות ואני עולה אחרון רק לאחר שאני מסובב פעמיים את המפתח ומוודא פעמיים שנעול וכשאני מגיע למעלה מספרים לי החיילים שלא היו בסיור שלפני כמה דקות זרקו על הציפור בקבוק חומצה ומזל שלא פגעו והמ"מ בדרך לכאן ואכן אחרי כמה דקות הוא מגיע בריצה ונותן פקודה להוציא את כל הגברים מהבתים ומהחנויות ברחוב והם עומדים בשורה וכולם משקשקים והוא חוקר אותם בערבית עילגת ומחלק סטירות לכל מי שמעז לומר משהו כי שר

שי מייזלמן, סטודנט לתואר שני במחלקה לחינוך, זכה בפרס הראשון בתחרות סיפורים קצרים של קרן ארדיטי שעסקו קטעים | ” בנושא “בית משותף – ריבוי תרבויות במרחב אחד נבחרים מסיפורו מובאים כאן 40 ציפור

לטאטא את הרחובות לאחר שטיאטאו את בתיהן ואני נזכר איך כמה חודשים קודם לכן בכפר ליד חברון אנחנו מטילים עוצר ומוציאים את כל הגברים וכל אחד לוקח אתו מטאטא ומעמידים אותם בשורה וכולם משקשקים ואנחנו מצווים עליהם לטאטא את הכביש הראשי כי זרקו שם אבנים וצריך ללמד אותם לקח אחת ולתמיד והם מטאטאים שוב ושוב, אמא, גם הנערים וגם הזקנים עד שהמ"פ מרוצה ואנחנו הולכים לישון ואני כבר עייף אבל מחזיק מעמד עוד קצת וקורא איך הוא ראה אחת מן הנשים שלו מתפתלת בכאב על רצפת הצריף שלה וראה את המיילדת מוציאה מקרביה ילד מהביל וחבל הטבור כרוך לצווארו, זה בן, איזה שם נקרא לו, אדוני הגנרל, מה שמתחשק לכן, אמר, וגם אני, סיפרת לי אמא, באתי לעולם וחבל הטבור כרוך על צווארי ולא נשמתי כמה שניות ובטח פחדת אבל אף פעם לא סיפרת לי על זה ואז התחלתי לבכות והרופא הגיש לך אותי ואמר לך קיבלת את הילד שלך במתנה והחלטת לקרוא לי שי ואני ממשיך לקרוא ומגיעה השעה שלי לשמור ואחריה אני עייף כל כך ונשארו לי עוד שעתיים לישון ושוב הוא קיפל את ימינו שתהיה לו לכר ונרדם מיד, בודד יותר משהיה מעודו אבל אני לא מצליח להירדם ואני בודד כמו שלא הייתי מעודי ובסוף אני נרדם וישן שעה קלה והשומר האחרון מעיר אותי ואת החיילים ואנחנו יוצאים שוב לסיור ובדרך אנחנו רואים את הכומתות החומות ושולחים כמה מקומיים להוריד דגלים ולצבוע בצבע

ובכל ערב לפני השקיעה החלה הרוח להסיע את העפיפונים והם מילאו את שמי העמק הרחב שבין הר הקללה להר הברכה בצבעים ססגוניים והעיר הגדולה היתה שקטה ורק מדי פעם הפרו את השקט קולות ירי או צעקות מפגינים המהללים את האל שהוא הגדול מכולם ואנחנו מטפסים במעלה התלול ומלמעלה נראית 1 40 י ציפור ֵ העיר אפורה ומכוערת ולפנ נעמדים החיילים בשורה ישרה ו"מספרי ברזל התפקד" והנשק בשישים מעלות וכולם משקשקים פעמיים ואני עובר ובודק והם עולים במדרגות שהבנאים לא סיימו לבנות ואני עולה אחרון לא לפני שאני נועל פעמיים את הבריח ומוודא פעמיים שהדלת נעולה והארוחה כבר הספיקה להתקרר ואוכלים בשקט ואני נותן תדריך לפני השינה ומבקש לדווח לי על כל דבר חריג ולוקח את הספר ונשמע רעש שלושת מוטות-ההברחה ושלושת הבריחים ושלושת המנעולים של חדר השינה של הנשיא ונשמעה חבטת הגוף המתמוטט על רצפת האבן והחיילים כבר ישנים חוץ מהשומר ובציפור אין חשמל ולאור הנר אני יושב בבניין הזה שלפני שהספיקו לסיים את בנייתו הודיעו לבעליו כי עליהם לפנות אותו כדי שחיילינו יוכלו להתמקם בו ולצפות ממרום הר הקללה על העיר וקיבלנו פקודה לדווח על כל דבר חריג אבל לי הכל נראה חריג, אמא, ולכן אני לא מדווח דבר ועכשיו אני קורא איך הגנרל הזקן הורה להקים בכל מחוז בית-ספר חינם למטאטאות והתלמידות המשולהבות מעידודו של הנשיא הוסיפו

אבג | 16